מגילת אסתר. [אירופה?, המאה ה-18/19 בקירוב].

דיו על קלף דק.

כתובה בכתיבת סת"ם ספרדית (וועליש), עם תגים (קצרים) באותיות שעטנ"ז ג"ץ. 21 עמודות (על 5 יריעות), 20-21 שורות בעמודה.

גובה הקלף: 21 ס"מ בקירוב. מצב משתנה טוב-בינוני עד בינוני. כתמים ובלאי, חורים וקרעים. סימני קיפול [בעת הקריאה, כפי ההלכה שצריך לקפלה "כאגרת"]. ביריעה הראשונה קרעים (מודבקים) עם פגיעות בטקסט. דיו דהויה נוטה לצבע חום.

יריעת קלף עם הברכות הנאמרות קודם קריאת מגילה ולאחר קריאת המגילה. לישלוא (ל'איל-סור-לה-סורג, L'Isle-sur-la Sorgue, פרובנס, דרום-צרפת), א' אדר ב' תקכ"ז [מרץ 1767].

דיו על קלף.

ברכות המגילה כתובות באותיות מרובעות. בתחתית היריעה נוספה כתובת הקדשה עם קולופון: "נשלמה המגילה בעד הבחור חביב יצחק ב"ר צמח נאקיט פה לישלוא בשני בשבת ראשון לחדש אדר שני תקכ"ז לפ"ק". לישלוא נמצאת במחוז פרובנס והיא אחת מארבע קהילות קודש, יחד עם אביניון, קרפנטרס, וקאווליון.

14.5X15.5 ס"מ בקירוב (השוליים גזורים באופן לא אחיד). מצב טוב. קמטים, עם פגיעות קלות בטקסט.

חומש דברים, עם התרגומים, פירוש רש"י, בעל הטורים, ופירוש האור החיים הקדוש. [סלאוויטא, דפוס דוב בער בן ישראל סג"ל ודוב בער בן פסח, תקע"א 1811 – חסר שער ודף אחרון].

ב-קכ, קיט-קכ, קיט-קלד, קמה-קסו, לא דף. חסרים דף השער ודף אחרון. 20 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני, חלק מהדפים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי ועקבות רטיבות וכתמים כהים. בלאי רב בחלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים, במספר דפים קרעים גדולים, עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק ובהדבקות של רצועות נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה ובלויה.

ספר ארבעה טורים, עם "בית יוסף", חלק חושן משפט. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, תרי"ט 1858.

חלק א (סי' א-קעה): 428 עמ'; חלק ב (סי' קעו-תכה): 260; 380 [צ"ל: 128] עמ'. ללא דף השער של החלק השני (דף-שער זה נרשם במפעל הביבליוגרפיה, אך אינו מופיע בעותק הסרוק שבספרייה הלאומית). 34 ס"מ. מצב משתנה, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, בעיקר בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות בטקסט. קרעים במספר מקומות, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. רישומים. כריכת עור מקורית, פגומה, עם סימני עש רבים וקרעים (שדרה מנותקת).

מקור: אוסף יוסף ווינמן (1906-1974).

ארבעה חלקים (בשלושה כרכים) של ספר "ישמח משה", דרושי חסידות וקבלה מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל:

• ספר "ישמח משה" על התורה – חלק ראשון על בראשית ושמות וחלק שני על ויקרא, במדבר ודברים. סיגט, דפוס משה בלומענפעלד ויחיאל מיכל דאוויד, תרנ"ח [1898]. מהדורה שלישית ומתוקנת של הספר "ישמח משה", שהובאה לדפוס בידי האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד בעל ה"ייטב לב" מסיגט), עם הוספות ותיקונים. בהקדמתו בדף [2/ב], הרב מלאפוש מספר כי זקנו ה"ייטב לב" ביקש ממנו להדפיס מהדורה חדשה של ה"ישמח משה": "...מסר לי בכתי"ק הרשות להעלות שנית על מזבח הדפוס הספר 'ישמח משה'... אך לא עלתה בידי כי עצום עלי דברו של מוזלל"ה להדפיס כתבי קדשו הספר 'ייטב פנים' והספר שו"ת 'אבני צדק' והס' 'רב טוב'... ודפסתי מרובה לא דפסתי הס' 'ישמח משה'... כי לאב"ד נמכרתי ועול הציבור והתלמידים עמוסה עלי...". בהמשך מספר הרב מלאפוש על שנים מנכדי ה"ייטב לב" שסייעו לו בהדפסת הספר: האדמו"ר בעל ה"עצי חיים" רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט, והגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור. מעבר לשער של חלק ב, ספר יוחסין של המחבר ומשפחתו, כפי שנמצא בכתב יד המחבר.

רישומי בעלות של "חיים יוסף ג"ו"; "שמעון בן מוהר"ר יצחק אהר[ן] ווינשטייןן[?]"; "יושע צבי ווינשטיין – מתלמידי וחסידי אדמו"ר קוה"ק יצ"ו" [הגאון רבי יהושע צבי ווינשטיין מקלויזנבורג (תרנ"ה-תש"ד), מחבר הספר "ברכת יהושע" (קלויזנבורג, תש"ב), בן רבי יצחק אהרן מדעעש, תלמיד האדמו"ר בעל "כנסת יחזקאל" מדעעש].

שני חלקים בכרך אחד. חלק א: [2], רג דף. חלק ב: [2], קנד דף; מח עמ’. חסר דף אחרון עם סופו של לוח התיקון. 26 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים, עם שיקומים בהדבקות נייר בדף האחרון. סימני עש קלים. כריכה חדשה.

• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות וחלק שני על מועדי השנה. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו [1906] / תרס"ח [1908]. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך, מגילות ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". הקדמות המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט), מעבר לדפי השער של שני החלקים.

שני חלקים הכוללים עשרה חיבורים – חלק א ובו שישה חיבורים: א. "ישמח משה" על נביאים וכתובים. ב. "ישיר משה" על שיר השירים. ג. "כליל תפארת" על רות. ד. "אבל משה" על איכה. ה. "מור ולבונה" על קהלת. ו. "עסיס רמני" על אסתר; חלק ב ובו ארבעה חיבורים נוספים: ז. "יין הרקח" על אגדות הש"ס ופלפולים. ח. "שיח ספונים" על תפילות, פיוטים וזמירות לשבת. ט. "תוכחת חיים אמירה נעימה" דרשות לחודש אלול וימים נוראים. י. "אבקת רוכל", לקוטים.

בראש חלק א (דפים א-יב), מבוא לתולדות המחבר, בשם "תהלה למשה" – מאת נין המחבר הגה"ק רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים מוואלאווע (תקצ"ח-תרפ"ד), ובנו המו"ל רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש ("והצעתי... לפני... אאמ"ו... מו"ה ישראל יעקב יוקל טייטלבוים שליט"א... ויכתב... תולדות... האי סבא קדישא. ומלא רצוני וכתב הדברים על הספר והנני מעתיקם רובן ככתבן וכלשונו הטהור ומעט אשר הוספתי בתוך דבריו... משה דוד טייטלבוים").

בסוף הספר נדפסה לראשונה האגרת-מוסר ששלח בעל ה"ישמח משה" אל בנו הגה"ק רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד דראהביטש לאחר חתונתו ("וידוע מחסידי קדמאי שהיה להם קביעות ללמוד את האגרת הזאת מזמן לזמן" – מגן אברהם, ליקוטי דברות קודש, עמ' ו).

בכרך הראשון, חותמת של רבי "יחזקאל אליעזר הירש שו"ב, קלויזענבורג".

שני חלקים בשני כרכים. חלק א: [2], צו דף. חלק ב: [2], צז דף. 26 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. כרך ראשון במצב טוב, כרך שני במצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובשולי מספר דפים בכרך השני. בדף האחרון של הכרך השני קרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני עש מעטים עם פגיעות קלות בטקסט בכרך השני. רישומים וחותמות. כריכות חדשות.

המחבר, הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל ה"ישמח משה" (תקי"ט-תר"א), מגדולי החסידות בהונגריה ובגליציה ואבי שושלות אדמו"רי סיגט וסאטמר. גאון אדיר ומקובל אלוקי, חריף ובקי בכל מכמני התורה, נגלה ונסתר. התפרסם בחייו כאיש אלוקים קדוש ונורא, בעל רוח הקודש ופועל ישועות בקרב הארץ. רבנותו הראשונה הייתה בשינאווא בין השנים תקמ"ה-תקס"ח. בשנת תקס"ח נבחר לרב ואב"ד אוהעל והגליל. בתחילה היה רבי משה מן ה"מתנגדים" לדרך החסידות, ובצעירותו נסע להקביל פני הגר"א בווילנא ולקבל תורה מפיו. התקרב לחסידות בגיל מבוגר, בהשפעת חתנו הגאון רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד וישניצא בעל שו"ת "אריה דבי עילאי", ששכנעו לנסוע אל החוזה מלובלין. אצל החוזה מלובלין נוכח לראות גילויי רוח הקודש מובהקים, ומאז נהיה לתלמידו המובהק, התדבק בדרך החסידות והיה למפיץ תורתה בגלילותיו. כמו כן, נסע אל האדמו"ר ה"אוהב ישראל" מאפטא. משנת תקע"ה החל לחלק קמיעות לנזקקים לישועה: "הפעולות והמופתים שנעשו ע"י הקמיעות מאתו, תלאה העט להעריך". לפי המסופר, לבו היה מהסס בעניין הקמיעות והוא התלבט האם להמשיך בכך, עד ששמע קול משמים שקרא לו בהקיץ: "אל תירא כי אתך אני" (תהלה למשה). עד היום מרבית הקמיעות וה"שמירות" בארצות אשכנז מיוחסים לתיקוני הקמיעות של בעל ה"ישמח משה", ובהם הנוסח הנדפס של "שמירה לילד וליולדת" ו"שמירה למגפה". גם נוסח ה"קרעסטירר'ס קמיעות" המפורסמים, שנכתבו ע"י אדמו"רים כסגולה לשמירה על הבית והרכוש, מקורם מבעל ה"ישמח משה".