![מכתב ארוך בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. [ווילנא, תרצ"ו-תרצ"ז בקירוב].
דף 2 שצורף למכתב](https://files.kedem-auctions.com/files/OL61/186.jpg "מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – תשובה הלכתית על איסור ההימום החשמלי קו")
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
מכתב רבי חיים עוזר גרודז'נסקי – תשובה הלכתית על איסור ההימום החשמלי קודם שחיטה – ווילנא, תרצ"ז בקירוב
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,875
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. [ווילנא, תרצ"ו-תרצ"ז בקירוב].
דף 2 שצורף למכתב אחר שנשלח למקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. תשובה להרב-הראשי של אנגליה (Chief Rabbi; הרב ד"ר יוסף צבי הערץ), בעקבות נסינות שנעשו ע"י רבני אשכנז בנושא ההימום החשמלי של הבהמות בטרם נשחטו, בעקבות האיסור שהטילו השלטונות הנאציים בגרמניה על שחיטה יהודית רגילה. הגרח"ע כותב את מסקנת ההלכה והמציאות שהתבררה במשך כמה שנים, מאז התעורר נידון זה [בשנת תרצ"ד, 1934], וכה הוא כותב:
"אתמול הגיעני יקרת מכתבו והשאלה שנשאל מהרב הכולל בשם רבני אשכנז ע"ד ההמום וביטול חושי הבהמה קודם שחיטה בכֹח החשמל והנסיונות הרבים שנעשו בנידון זה בהאאג ובעוד עיירות במעמד הרבנים והשוחטים. אני הנני בא בחילוף מכתבים זה איזה שנים בנידון זה עם רבני אשכנז, וביחוד עם הרב מוהר"ע ד"ר מונק העסקן היותר גדול בזה, ועם הד"ר ליבא בפראג, מומחה במקצוע זו ותלמיד חכם ירא שמים אחד מהרופאים הגדולים בפראג, ולפני איזה שנים בקרני הרופא הנ"ל ולקחתי אתו ארוכות וקצרות, ולדבריו יש חששות הרבה, וע"י נסיונות איזה פעמים עוד לא נדע אם יצאנו מידי חששות שהיו מתחלה שנמצאו קורי דם בהמוח, וגם ניסר המוח, וגם נקרעו הסירכות, והעיקר מה שיש לחוש שע"י הימום העלעקטרי מקרב המיתה והיא מתה קודם שחיטת רוב הסימנים, וגם לא הי'[ה] פירכוס, ועוד דברים".
רבי חיים עוזר כותב שאין להזדקק לנסות להתיר את ההימום ע"י ניסויים מדעיים והלכתיים: "והעיקר אצלי, שאף לו יעלה בידינו ע"י נסיונות להוציא מידי חששות, נתננו דברינו לשיעורים ומי ישגיח על זה, על כח העלעקטרי החזק או הרפה ולא כל בהמות שוים, ואי אפשר למסור ענין כזה הנוגע לגוף השחיטה ביד כל אחד ואחד, ובדאי יהיו מכשולות רבים. נוסף לזה יש סכנה גדולה שאם נתיר את ההמום וביטול חושי הבהמה ע"י עלעקטרי ינהגו כן בכל המדינות, וזהו נוגע לכל ישראל, אשר כמובן יאכילו טריפות ונבלות, וקולא לפני אחינו באשכנז יהי' חומרא לכל העולם, והדבר ברור אצלי שע"י היתר ההמום, ינהיגו כן בכל מדינת פולין".
רבי חיים עוזר מספר על המצב העכשווי בגרמניה, לאחר כמה שנים של איסור השחיטה: "ובאמת לע"ע [לעת עתה] מביאים בשר מן החוץ באשכנז, והשוחטים שלהם שוחטים בקאפענהאגען ומביאים, ורק שעולה ביוקר, וגם שחיטת עופות אפשר להתיר להם ע"י חתיכת כל הראש כאשר השבתי להם בתשובה, ורק שנחוץ לזה זהירות יתירה, לשחוט ושיאחוז אחר, ובארתי להם הכל".
הגרח"ע מסכם את דבריו, בדברים מוחלטים וברורים: "ועל כן אין להזדקק להיתר ע"י הימום עלעקטרי, שתוכל להיות למכשול ולסכנה לכל ישראל, אך אם זה קשה להגיד להם, ולע"ע ראוי לברר שלא יצאנו מידי חששות, וגם ראוי לשמוע לדעת הרופא המצוים מר ליבא בפראג מה שיאמר בזה, ולשכמותו יספיק הקיצור איך להשתמט מזה, אבל ח"ו להתיר. ידידו אוהבו חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק.
בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33).
לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע בענייני הכלל והפרט, ולעזרה להישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולרבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר].
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרעים.
מכתבים וכתבי-יד
מכתבים וכתבי-יד