מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
שלשה מכתבים – ירושלים, תרנ"ט-תרע"א
פתיחה: $120
נמכר ב: $325
כולל עמלת קונה
אוסף ובו שלושה מכתבים מעניינים, בענייני עיר הקודש ירושלים, בהם שניים שנשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים.
• מכתב ארוך (4 עמ') בכתב-ידו ובחתימתו של הגאון רבי "מנחם מענדל במוהר"א ז"ל", אל מורו ורבו בימי נעוריו רבי יהושע פאלק זאב [וולפסון] אב"ד פאלטישאן. ירושלים, [שבט] תרע"א [1911]. שני העמודים האחרונים בדברי תורה בסוגיות "גר תושב".
הכותב, הגאון רבי מנחם מנדל מוינשטער אב"ד מוינשט (תר"ז-תרע"ז), עלה מרומניה לירושלים בשנת תרכ"ט, והיה מגדולי ההוראה בעיר. לימים היה נאמן ביתו של גאון-הגאונים מהרי"ל דיסקין, כיהן כדיין בבית דינו והיה ממייסדי "בית היתומים – דיסקין". אבי משפחת מוינשטער בארץ ישראל ובארה"ב.
• מכתב קבלה, על קבלת כספים "מאת מרן הגרש"ס שליט"א" [רבי שמואל סלאנט] עבור "כולל וילנא זאמוט", בחתימות הממונים: רבי "זלמן הכהן רובין" ורבי "חזקי' יוסף מישקאווסקי. ירושלים, אדר א' תרס"ח [1908].
הגאון רבי חזקיהו יוסף יצחק אבא מישקובסקי אב"ד קריניק (תרמ"ד-ג' תשרי תש"ז), גאון מופלג בתורה ואיש רב-פעלים. בנו של הגאון הקדוש רבי חיים אריה אב"ד סטאוויסק וחתנו של הגאון הצדיק רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים ושהה בצל חותנו הגדול, ולאחר פטירתו חותנו בחודש אב תרס"ז, קיבל את תפקידיו כממונה "כולל ווילנא" ומראשי "ועד הכללי". בשנת תרע"ג (לאחר פטירת רבי שמואל סלנט ורבי חיים ברלין) נסע רבי חזקיהו לחו"ל בשליחות רבני ירושלים בקשר למינוי רב לעדת האשכנזים בירושלים. בסופו של דבר נשאר רבי חזקיהו בחו"ל, ולאחר מלחמת העולם הראשונה נתמנה לרבה של קריניק.
ברוב פקחותו היה רבי חזקיהו יוסף איש-אמונו ויד-ימינו של רבי חיים עוזר בפעילותו הציבורית במשך שנים רבות, בהקמת "ועד הישיבות" ובכל ענייני הציבור שניהלם בחכמה ובתבונה. בתקופת השואה הגיע לארץ ישראל, הקים בה מחדש את "ועד הישיבות", ועסק בפעילות הצלה מן הגיטאות ומשלוח חבילות לגולים בסיביר. לאחר המלחמה יצא במסעי שליחות לחו"ל בפעילותו להצלת "שארית הפליטה", להצלת ילדי ישראל מן המנזרים, ולתקומת התורה ברחבי תבל.
• מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של השד"ר רבי שמואל יונה שאקוביץ, אל ראשי המוסדות בירושלים "ובראשם עט"ר הגאון... הרש"ס שליט"א". בירמינגהם (אנגליה), אלול תרנ"ט [1899].
במכתבו שנכתב בעיצומם של ימי "פולמוס הקופות", מספר השד"ר על המצב הקשה למגביות וקביעת קופות בעד מוסדות ארץ ישראל, בשל "קביעת הקופות של המשולח דק"ק מיר... והנה המשולח הנז' בא לפה קודם ר"ח ניסן... וכולם עזרו לו, כי מיום הוסדה ישיבת מיר לא העלו אותה מבקרים ומחפשי עלילות, ולא נתפסו אנשי מיר בעושי עול, כמו בעו"ה עיר קדשנו ירושלים ת"ו שכל המרבה לבזותה הרי זה משובח...". הוא מספר על הקושי בקיבוץ צדקה עבור עניי ארץ ישראל וההכנסה המועטת מאנשי אנגליה "בטענתם שכבר נתנו, ולא יתנו עוד וכו'...".
השד"ר כותב כי כדאי שיהיה תיאום מגביות בערים שונות באנגליה עם המשולח של ישיבת מיר, ומבקש לכתוב מכתב בענין "לריש מתיבתא דק"ק מיר ע"י מע'[לתו] שיתנו דעתם ויעשו עצה עם הגאון ר' אלי' דוד נ"י [=האדר"ת – שכיהן אז כאב"ד מיר], כי בלא חתימתו לא יקבלא ולא יטו אוזן לקול הרבנים מארה"ק ת"ו, ואולי יקבלו ממנו איזה פשרה והשתוות, וישלחו לידי אז אוכל לילך הלאה, וכולי האי ואולי ירחם ה'...".
3 מכתבים. גודל ומצב משתנה.
מכתבים וכתבי-יד
מכתבים וכתבי-יד