מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
- and (179) Apply and filter
- book (115) Apply book filter
- print (79) Apply print filter
- יד (58) Apply יד filter
- manuscript (58) Apply manuscript filter
- מכתבים (55) Apply מכתבים filter
- letter (55) Apply letter filter
- ספרי (48) Apply ספרי filter
- of (48) Apply of filter
- וכתבי (45) Apply וכתבי filter
- jewri (45) Apply jewri filter
- חסידות (42) Apply חסידות filter
- item (42) Apply item filter
- דפוס (37) Apply דפוס filter
- דפוסי (34) Apply דפוסי filter
- יהדות (32) Apply יהדות filter
- וכתבייד (31) Apply וכתבייד filter
- וכתבי-יד (31) Apply וכתבי-יד filter
- ירושלים (29) Apply ירושלים filter
- chassidut (29) Apply chassidut filter
- jerusalem (29) Apply jerusalem filter
- earli (28) Apply earli filter
- in (24) Apply in filter
- כתבי (23) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (23) Apply כתבי-יד filter
- ודברי (23) Apply ודברי filter
- כתבייד (23) Apply כתבייד filter
- תורה (21) Apply תורה filter
- רימונים (21) Apply רימונים filter
- לספר (21) Apply לספר filter
- finial (21) Apply finial filter
- sabbath (21) Apply sabbath filter
- torah (21) Apply torah filter
- צפון-אפריקה (18) Apply צפון-אפריקה filter
- אפריקה (18) Apply אפריקה filter
- צפון (18) Apply צפון filter
- צפוןאפריקה (18) Apply צפוןאפריקה filter
- african (18) Apply african filter
- north (18) Apply north filter
- של (16) Apply של filter
- הגדות (16) Apply הגדות filter
- ומנורות (16) Apply ומנורות filter
- חנוכה (16) Apply חנוכה filter
- מנורות (16) Apply מנורות filter
- פסח (16) Apply פסח filter
- שבת (16) Apply שבת filter
- haggadot (16) Apply haggadot filter
- hanukkah (16) Apply hanukkah filter
- lamp (16) Apply lamp filter
- passov (16) Apply passov filter
מציג 97 - 108 of 305
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
חמשה כרוזים ומכתבים מודפסים (חלקם בהדפס ליטוגרפי של כתבי-יד וחתימות), מאת רבני ירושלים, הגאון רבי שמואל סלאנט רבה של ירושלים, משנהו הגאון האדר"ת – רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, ורבנים נוספים. ירושלים, תרס"ב-תרס"ז [1902-1907].
• מכתב רבי שמואל סלאנט ורבי אלי' דוד ראבינוביץ תאומים, "לאחינו בני ארצות רוסיא ופולין... אל תשנו ממנהג אבותיכם בידיכם..." – אודות מגביות מעות ארץ ישראל ופולמוס ה"קופות". ירושלים, אב תרס"ב [1902].
• "התעוררות דברי הגאונים רבותינו שבא"י שליט"א" – דף מודפס הכולל מכתבי תמיכה במגבית למען תלמוד תורה וישיבת עץ חיים בירושלים, מאת רבי שמואל סלאנט, רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, ורבי חיים חזקיהו מדיני אב"ד חברון (בעל ה"שדי חמד"). שלושה מכתבים בעברית ושלושה ברוסית. ירושלים אדר ב', תרס"ב [1902].
• "בית ועד הכללי" – הדפס ליטוגרפי של מכתב בכתב-יד וחתימות ממוני ועד הכללי, ומכתב רבי שמואל סלאנט, עם חותמות מקוריות של "ועד הכללי" ורבי "שמואל סלאנט". נשלח במצורף ל"קול הקורא" עבור מגביות לעניי ארץ ישראל. [ירושלים, שנות התרס"ז-תרס"ט בקירוב].
• "הודעה ניתנה לכתוב" – הדפס ליטוגרפי של מכתב בכתב-יד עם חתימת רבי שמואל סלאנט, אודות נאמנות ממוני "ועד הכללי". ירושלים, תמוז תרס"ז [1907].
• "הודעה ניתנה לכתוב" – כרוז מודפס של מכתב רבי שמואל סלאנט, אודות נאמנות ממוני "ועד הכללי". ירושלים, תמוז תרס"ז [1907].
5 כרוזים מודפסים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
דף מודפס, "מודעה רבה! דא גזרה דאורייתא הנעשה בשנת תרל"ח" – כרוז ה"חרם" נגד בתי הספר ולימודי חכמות חיצוניות עם 17 חתימות (בדפוס) של המהרי"ל דיסקין אב"ד בריסק ורבני וחכמי ירושלים משנת תרל"ח – עם שלושה מכתבים חדשים, מחודש אדר תרנ"ו, "דברי הב"ד הגדול שבירושלם... הני תלתא צנתרי דדהבא הגאונים האדירים צדיקי יסודי עולם – כחו"ח ל"פ"מ [כל חכם וחכם לפי מעלתו]..." – מכתבים מאת המהרי"ל דיסקין, הגאון מלובלין רבי שניאור זלמן לאדיער אב"ד לובלין, ורבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים. [ירושלים, ללא שם מדפיס, אדר תרנ"ו, 1896].
הכרוז האחרון של ה"חרם" שהדפיס המהרי"ל דיסקין בימי חייו, בשנותיו האחרונות.
כבר בשנת תרט"ז יצאו רבני ירושלים ב"חרם" כנגד בית הספר "למל", מבתי הספר הראשונים בירושלים בהם שולבו לימודים כלליים (הוקם בכספם ויוזמתם של משפחת למל האמידה מאוסטריה, ובראשו עמד המורה והעיתונאי לודוויג אוגוסט פרנקל). על הכרוז משנת תרט"ז חתמו רבי שמואל סלאנט, חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט, ורבנים רבים נוספים. בהמשך חודש והורחב ה"חרם" בשנים תרכ"ב, תרכ"ו ותרל"ג, ונוספו עליהם חתימות הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים בעל ה"אמרי בינה", הגאון מקוטנא רבי משה יהודא ליב זילברברג (בעל ה"זית רענן"), רבי נחום בהרמ"א (רבי נחום משאדיק), ועוד.
אחת ממטרותיו העיקריות של המהרי"ל דיסקין אב"ד בריסק בבואו אל ארץ הקודש לירושלים בכ"ט בתמוז תרל"ז (1877), הייתה לחזק את בדקי הקדושה והחינוך בירושלים, ולעזור לרבני העיר במלחמתם נגד ה"השכלה". היה זה לאחר שגורמים שונים מחו"ל הקימו מוסדות שונים על מנת לקלקל ולשנות את החינוך היהודי הטהור בעיר הקודש. עם בואו של המהרי"ל דיסקין התחדשה ביתר שאת וביתר עוז, מלחמתם של הרבנים וגדולי ירושלים נגד בתי הספר של ההשכלה, וחידש את החרם הנדפס במלואו בחרם "אלות הברית" (ראו: "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 195), בו קיבלו יושבי העיר מקהילות האשכנזים, עליהם ועל זרעם, באיסור חרם החמור: "לאסור איסור ללמוד חכמות חיצוניות – אפילו אותם המותרים עפ"י דין ללמדם, עכ"ז אסור ללמוד אותם מפי מורה המיוחד ומקבל פרס מחו"ל, וכן לאסור למודי כתבים ולשונות זרים, לבלי יתלמדו בכנופיא בכל מקום שיהיה, לא בבית ספר לבדו ולא לספחו לבתי ת"ת, אפילו לעשותן טפל בטפל כלל וכלל, אפילו ע"י משגיח יר"ש... הגזירות והחרמות הם אפילו על לשון המדינה ג"כ. הגזירות והחרמות רובצים על כל הבאים ללמוד וללמד... ועל כל המייסדים והמסייעים ואבות הילדים והילדות...".
במכתב ה"חרם" שלפנינו, צירף המהרי"ל דיסקין למחרימי ה"חרם" הנ"ל, את הגאון הגרש"ז מלובלין בעל ה"תורת חסד", שעלה לירושלים באותה תקופה, והיה לו מעמד נכבד אצל כל הקהילות החסידיות. יחד עם מכתבו של בעל ה"תורת חסד" פרסם כאן המהרי"ל דיסקין מכתבים חדשים ממנו ומאת רבי שמואל סלנט, המחזקים את החרמות האמורים בהחלטות הקודמות משנת תרל"ח ומשנים קדמוניות.
גדולי הרבנים בירושלים ובראשם המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט ובית דינו הכריזו מספר פעמים "חרם" על בית הספר "למל" ועל בתי הספר של האליאנס (כי"ח) שנוסדו בעקבותיו [עד היום הזה ברבים ממוסדות החינוך החרדי בירושלים נמנעים מלימודי שפות זרות בכיתות ההוראה, ורק מתירים לימוד יחידני ב"זוגות" – שכן בנוסח חלק מהחרמות נאסרו לימודי הוראת-שפות, רק בפני כיתה המונה לפחות שלוש תלמידים או תלמידות].
בעצם תקופת מלחמתו התקיפה של המהרי"ל דיסקין בבתי הספר בירושלם, שהה בירושלים תייר מחו"ל, וכה הוא מתאר את רשמי ביקורו בבית המהרי"ל דיסקין: "...ראיתי את הרב מבריסק שעה תמימה, והנה אנשים מרי לב ונפש נגועי יסורים ותחלואתם באים אליו אחד אחד לקבל ברכה, לבקשו שיתפלל לקרוע רוע הדינין, והרבי משתתף בצער וכאב כל אחד ואחד, קולו הלחש ערב ועיניו מלאות חמלה, יושב ומאזין לאנחותיהם ופוקדם בברכה ועצתו, ורואים כי חלה הוא את חליים של זרע עם קדש... והנה כאשר קמתי ללכת נגעתי לפי תומי בשאלת ה'שקאלעס' בירושלם, ותוך כדי רגע נשתנה צורתו, הרבי חרד מכסאו ונתמלא קנאה גדולה עד שכל עצמותיו היו מרתתין ולשונו חיתתה גחלי אש והוא כאחד השרפים... פשט צורה ולבש צורה – ומי גבר יבוא בסוד הנהגתו והשראתו שהוא למעלה מתפיסתי..." (עמוד אש, ירושלים תשי"ד, עמ' קיב).
במספר הזדמנויות שלח המהרי"ל דיסקין את תלמידיו (רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי ליב חפץ, רבי שלמה זלמן פרוש) שילכו להכריז את ה"חרם" ברבים, כמו למשל בעת ביקורם של ראשי האליאנס בבית הכנסת "החורבה" ובהזדמנויות אחרות. המכריזים הנ"ל הכריזו את ה"חרם" במסירות נפש, ואף הוכו מכות רצח ע"י בריונים שנשכרו לכך ע"י יוזמי בתי הספר – והדברים כבר נרשמו בארוכה בספרי ההיסטוריה וכתבי-העת של "העדה החרדית" בירושלים, המתעדים את המלחמות על נפש צאצאיה (ראו: כרוז "תוכחת מגולה", ירושלים תרמ"ז –"קדם", מכירה 98, 17 בספטמבר 2024, פריט 181; וראו עוד: עמוד אש, ירושלים תשי"ד, עמ' קכה-קכו; האיש על החומה, מהדורת תשפ"ג, ב, פרק טז, עמ' 47-82; ועוד).
הגאון מלובלין – רבי שניאור זלמן לאדיער [פראדקין], בעל ה"תורת חסד" (תק"צ-תרס"ב), מגדולי חסידי ה"צמח צדק" ואדמו"רי חב"ד לדורותיהם. נולד בעיר ליאדי, ונודע מגיל צעיר כ"עילוי" וגאון מופלג. כיהן משנת תרכ"ח כאב"ד לובלין והיה אחד מגאוני דורו המפורסמים. בשנת תרנ"ב עלה לירושלים והוכר כאחד מגדולי התורה בירושלים (יחד עם המהרי"ל דיסקין ורבי שמואל סלנט). בשנת תרנ"ט עבר לגור בחברון (עפ"י בקשת האדמו"ר הרש"ב), אך לאחר תקופה קצרה חזר לירושלים. בשנת תרס"א חיפש רבי שמואל סלנט ממלא-מקום לרבנות לצידו בתקופת זקנתו, ולשם כך הביא את הגאון האדר"ת שכיהן כרבה של מיר בליטא, אך בירושלים סערו הרוחות בקהילות החסידים שחפצו כי הגאון מלובלין ימונה למשרה זו. יש לציין כי למרות הפולמוס הסוער, נותרו שני הרבנים בקשרי ידידות והערכה רבה. נפטר בשנת תרס"ב ועל מצבתו נכתב "רבן של כל ישראל".
[1] דף גדול. 47X30 ס"מ בקירוב. נייר ורדרד. מצב בינוני-טוב. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בסימני הקיפול, בשוליים ובמרכז הדף, עם פגיעות בטקסט.
הכרוז שלפנינו נדיר. מהדורות חוזרות רבות של העתקת כרוז היסטורי זה, נדפסו בירושלים במהלך השנים. לפנינו הכרוז המקורי, שנדפס בחיי המהרי"ל דיסקין, בשנת תרנ"ו.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $150
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
קונטרס "סדר חגיגת היהודים האנגלים, ביום הכתרת הדרת מלכותו המלך אדוארד השביעי מלך אנגליא וקיסר הודו יר"ה, ביום כ"ו יוני 1902, כ"א סיון התרס"ב". ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרס"ב, 1902. עברית ואנגלית.
חוברת בפורמט כיס. כולל חלק בעברית וחלק באנגלית, עם שערים ושערי מעטפת נפרדים, וכן ספירות עמודים נפרדות.
בראש החוברת מופיעה הזמנה אל סדר התפילה, שיערך בבית הכנסת של משה מונטיפיורי בשכונת "אהל משה", ביום חמישי, כ"א סיוון תרס"ב (המתפללים נתבקשו להביא את החוברת ככרטיס כניסה לאירוע). בהמשך מופיע פירוט של סדר החגיגה המתוכנן, הכולל שני אירועים: התפילה בבית הכנסת, אליה מוזמנים הקנוסול האנגלי, יהודים אזרחי אנגליה ונכבדים אחרים, וסדר קבלת פנים שיערך בבית הספר לבנות אולינה דה רוטשילד, בשעת ערב מאוחרת יותר. לאחר מכן מופיעה תפילה לכבוד ההכתרה, מאת רבה הראשי של אנגליה, רבי נפתלי צבי הירש הכהן אדלר.
החלק האנגלי, שנדפס מצדה השני של החוברת, כולל תרגום של החלק העברי.
המלך אדוארד השביעי (1841-1910), בנם של המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט. נודע בכינוי "הדוד של אירופה", עקב העובדה שהיה בעל קשרי דם עם כמעט כל השושלות המונרכיות באירופה. תקופת כהונתו נקראת על שמו – "התקופה האדווארדית", ובמהלכה היתה הכרה רשמית ראשונה בתפקיד ראש ממשלת אנגליה.
[1 שער מעטפת], 14 עמ'; [1 שער מעטפת], 18 עמ'. עם מעטפת מקורית מודפסת. 11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי דיו כהים במספר דפים, עם פגיעה בטקסט. מעטפת נייר מקורית בצבע כחול, מודפסת משני צדיה.
לא ידוע ביבליוגרפית.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: $150
כולל עמלת קונה
אוסף של ספר ושלושה כרוזים שנדפסו בירושלים, בשנים תרמ"ט, תרס"ב-תרס"ג ותרצ"א (1889, 1902, ו-1931) – אודות "פולמוס הקופות" של עניי ארץ ישראל, עם גבאי צדקה מארצות שונות, שקבעו קופות-צדקה שלא כפי תקנות חכמי ישראל, שנתנו בלעדיות לקביעת קופות "רבי מאיר בעל הנס" של עניי ארץ ישראל:
1. "גזירת עירין – פסק גאוני קמאי ובתראי זצלל"ה", כרוז מודפס משני צידיו עם מכתבי "חרם" מהרבנים אודות שינוי כספי קופות ארץ ישראל. ירושלים, [תרמ"ט, 1889].
מכתבי "חרם" מהרבנים רבי חיים מוואלאז'ין, רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, רבי עקיבא איגר, רבי שלמה זלמן מוורשא, רבי משה זאב מביאליסטוק, ועוד רבנים – נגד שינויי מטרה בכספי צדקה שנגבו ב"קופות רבי מאיר בעל הנס" המיועדות לתמיכה במתיישבים בארץ ישראל. בסוף הכרוז מאשר רבי שמואל סלנט את החרם ומעיד כי רבי חיים מוואלאז'ין אישר אף הוא את הכתוב בכרוז "כשני שבועות קודם שנתבקש בישיבה של מעלה".
כנראה נכתב בעת פולמוס נגד גבאים שונים בחו"ל, ולשם כך נדפסו מכתבי הרבנים מלפני כמה דורות, שבשעתם הם אסרו "חרם" על גבאי "קופות רמבעה"נ" שלא להלוות מכספי מעות ארץ ישראל לכל ענין אחר, מכיון ש"אסור לשנות מצדקה לצדקה".
אינו מופיע ברשומות הביבליוגרפיות של ש' הלוי ב"ספרי ירושלים הראשונים". כרוזים נוספים באותו פולמוס נדפסו בירושלים בשנת תרמ"ז (ראה ש' הלוי, מס' 572; 602), ובהם הופיעו מכתבי רבני בריסק דליטא באותו נושא. כרוז נוסף נדפס בירושלים בשנת תרמ"ט בשם "גזירת עירין", ובו העתקת שלשה מכתבים מהאדמו"ר הזקן מחב"ד רבי "שניאור זלמן במוהר"ר ברוך" בעל התניא, אודות קופות ארץ ישראל (ראו: "קדם", מכירה מקוונת 20, פריט 8).
2. "לא תסיג גבול רעך" / "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך... לאסור אסור שנוי תעודת קופת רמבּעה"נ" – כרוז מודפס עם מכתבים בעברית וביידיש, מאת רבני ירושלים רבי שמואל סלאנט ורבי אלי' דוד רבינוביץ תאומים (האדר"ת) מחודש אב תרס"ב, ורשימות של רבני חו"ל מדורות שעברו ומגדולי אותו הדור, אשר אסרו את שינוי הקופות "כמבואר בארוכה בספר גבול עולם...". ירושלים, תרס"ב-תרס"ג [1902].
3. ספר גבול עולם, להגיד ליעקב דבר חק ומשפט, מכתבים שונים בעניין קופות רבי מאיר בעל הנס. ירושלים, ללא שם מדפיס, תרס"ג [1902-1903]. מעטפת מקורית, וכריכת עור מפוארת.
4. דף מודפס משני צידיו, עם מכתבי אזהרה מאת רבי יוסף חיים זוננפלד והראי"ה קוק, שלא לעשות שינוי או הפסקה של התרומות לקופות ארץ ישראל. כל מכתב מופיע בעברית וביידיש, ומעבר לדף באנגלית (4 עמודים על דף אחד כפול). ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"א [1931].
4 פריטים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $200
נמכר ב: לא נמכר
שלושה כרוזים בענייני ציבור היסטוריים, שנדפסו בירושלים בשנים תרס"ט-תרפ"א, ראשית המאה העשרים:
• "בהתאסף יחד ראשי עם, רבני ונכבדי העדה, ובתוכם ראשי הבד"צ והדיינים מעדת הספרדים והאשכנזים" – כרוז עם חתימות של למעלה מחמישים דיינים, רבנים וממוני המוסדות, בעקבות האלימות והאיומים של ארגוני הפועלים – "החברות הידועות המתנהגות עפ"י החוק של מעשי אלמות, וששלחו התראות לאים שתשתמשנה בכח הזרוע" – הרבנים אוסרים "לכל איש ישראל לקבל שום פועל או לתת עבודה לאלה אשר ידוע שהם התקשרו בתוך החברות האלו....".. ירושלים, כ"ח חשוון תרס"ט [22 בנובמבר 1908]. חותמות בתי הדין של "ק"ק ספרדים"; "ב"ד צדק דקהל אשכנזים" (פרושים) ו"בית דין צדק מעדת אשכנזים חסידים".
כרוז זה נעשה בעקבות השביתה של "אגודת פועלי הדפוס" בירושלים, שפרצה ב-10 בנובמבר 1908, בגיבוי מפלגת "פועלי ציון". השביתה דעכה בעקבות התנגדות רבני היישוב היישן, והתנערות הארגונים הציוניים וכי"ח. בתוך הדברים בכרוז שלפנינו כותבים הרבנים כי גם על המעסיקים חל איסור להתאגדות פסולה, ועליהם לדאוג להתנהג עם הפועלים "בצדק וביושר ולא יקופח שכרם, וגם לעיין בתקונים כשרים לטובת אלה הפועלים הישרים, אשר חפצם באמת בעבודה ויגיע כפים".
• "דא גזירה דאורייתא" – העתקת ה"חרם" של רבני ירושלים משנת תרנ"ח נגד ארגוני המסיון "ח'[רם] חמור שלא יכנס שום אדם מישראל לבית החולים שלהם, ולא יקרב שום אדם מישראל להמסיתים, לקבל מהם מתנות". בהמשך הדף מכתב רבני ירושלים רבי יצחק ירוחם דיסקין, רבי ניסים דאנון, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי משה נחום וולנשטיין ובית דינו, לחיזוק "חומר האיסור". ירושלים, [תרע"ח-תר"פ בקירוב 1918-1920].
בספר "מרא דארעא דישראל" (חלק א, עמ' רכט; חלק ב, עמ' פו), מצולם הכרוז שלפנינו, ונכתב שם כי הוא נעשה בשנת תרע"ח, בעקבות פעולות המסיון לצוד את הילדים היתומים בירושלים (לאחר מלחמת העולם הראשונה) וחטיפת ילד מ"בית היתומים דיסקין", בגיבוי הקונסול האוסטרי (שהיה קתולי אדוק, ופוטר מתפקידו בעקבות פרשיה זו).
• "הצהרה גלוי'[ה]" – מכתב מאת רבי ברוך ראובן שלמה הלוי יונגרייס – מזכיר הכבוד של "ועד העיר לעדת האשכנזים", הכותב "הזהרה והצהרה" לקראת כינוס "אספת הנבחרים" שנבחרו בבחירות שהרבנים החרדים אסרו להשתתף בהם (במכתבם מראש חודש אייר תר"פ), "...ולכן הננו מצהירים קבל הקהל הירושלמי, שאין לאספת הנבחרים הנוכחית שום רשות לדבר בשם הצבור הארץ ישראלי הכללי...". ירושלים, דפוס צוקרמן, כ"ד תשרי תרפ"א [אוקטובר 1920].
3 כרוזים. גודל ומצב משתנים. קרעים ובלאי.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $150
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של כרוזים, מודעות, קבלות ותמונות שנדפסו מטעם כולל "שומרי החומות" בירושלים. [ירושלים, מרביתם משנות התר"ע-תר"צ]. עברית, יידיש, אנגלית וגרמנית.
• "תקנות קרן קיימת", ביידיש, מטעם "כולל שומרי החומות המאוחד" לעדת אונגארן. [ירושלים, ללא שם דפוס, שנות התר"ע-תר"פ בקירוב].
• "באחד באדר משמיעין על השקלים", קול-קורא לבוא לעזרת בני הכולל לקראת חג הפסח וההוצאות המרובות הכרוכות בו, במיוחד נוכח המשבר הכלכלי העולמי של שנת 1929. הכרוז חתום (בדפוס) בידי גבאי ומנהלי הכולל בירושלים – רבי שמואל שפיצר סג"ל, רבי עמרם יוסף וולנשטיין, רבי יוסף אייזנער, רבי ליפא זלמן וועבר, רבי יעקב שלום אדלער, רבי מיכאל הערמאן ורבי נטע שלמה גרין. ירושלים, אדר תרצ"ג [1933]. יידיש.
• "דרינגענדע ביטטע אויף חג הפסח" [=בקשה דחופה לחג הפסח], קול-קורא לבוא לעזרת בני הכולל שפרנסתם נפגעה במהלך המרד הערבי הגדול. ירושלים, אדר תרצ"ז [1937]. יידיש. בגב המודעה רשימת שמות ל"הזכרה".
• שבע-עשרה קבלות שניתנו לתורמים ונדיבי-עם מרחבי העולם על נדבות שהרימו לטובת בני כולל שומרי החומות בירושלים. [ירושלים, שנות התר"ע-התר"צ].
קבלות מכמה סוגים שונים, מודפסות בגוונים ובצבעים שונים, חלקן דו-לשוניות (יידיש, עברית, אנגלית וגרמנית). בגב חלקן נדפסו תקנות הכולל ותפילה קודם הדלקת נרות. מרבית הקבלות ממולאות בכתב-יד, וחתומות בחותמות הכולל ובחתימות-ידם של הגבאים והמנהלים: רבי יעקב שלום אדלער, רבי נטע שלמה גרין, רבי מיכאל הערמאן, רבי זלמן ליפא וועבר, רבי שמואל שפיצער סג"ל, רבי יוסף אייזנער, רבי שמעון הויזמאן, רבי דוב ביער, רבי שלמה צבי ראטה, ועוד.
אחת הקבלות מתעדת תרומה ע"ס 1100 קרונות שניתנו בשנת תר"ץ על ידי רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד חוסט לעילוי נשמת הוריו ואשתו הרבנית שיינדל (בתו של ה"לבושי מרדכי" ממאד).
• טופס דו-לשוני (יידיש ואנגלית) למילוי בידי התורם בחו"ל, עם מקום למילוי פרטי המנוח על שמו ניתנת התרומה. [ירושלים, שנות התר"צ]. שלושה עותקים (אחד מהם מולא בכתב-יד).
• כרוז מטעם "ועד המפקחים" של כולל "שומרי החומות" בירושלים, בעניין צניעות הנשים. ירושלים, דפוס קלישר, [שנות הת"ש בקירוב].
• שתי מודעות דו-לשוניות (יידיש ואנגלית) אל מנהיגי קהילות התפוצות לתמוך בנזקקי הכולל (אחת המודעות מופיעה בארבעה עותקים).
• "תמונת יתמי כולל שומרי החומות בעה"ק ירושלם ת"ו מגיל חמש עד עשר שנים" – רפרודוקציה ובה נראים יתומים ויתומות הכולל עומדים על רקע קבר שמעון הצדיק. שני עותקים.
למעלה מ-30 פרטי נייר. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: לא נמכר
אזהרה נחוצה" – כרוז מודפס, ובו מכתב האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל", ודברי חיזוק ושבח ל"אגודת הקודש" שנוסדה בירושלים כנגד מוסדות "אגו"י". ירושלים, דפוס "ארץ ישראל", [תרפ"ט 1929]. "הובא לביה"ד ע"י יח"ס [יחידי סגולה] מחברי 'אגודת הקודש'".
הכרוז נדפס בעקבות כינוסה של הכנסייה הגדולה השנייה בווינה (אלול תרפ"ט), ובו אזהרת האדמו"ר בעל ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש נגד הצטרפות ל"אגודת ישראל" – "אזהרה נחוצה, מכ"ק מרן... מהור"ר חיים אלעזר שפירא שליט"א הגאב"ד דק"ק מונקאטש... אחרי יצא לאורה הגב"ע ופרטי-כל [גבית-עדות ופרוטוקל] מאסיפת הרבנים בטשאפ [בשנת תרפ"ב] ואחרי זה נדפס מכתבי גאוני וצדיקי הדור... גם נדפס מכתב עוז של תורה מהגה"צ האדמו"ר [הריי"ץ] מליובאוויטש... לגדור להרחיק מן העברת הדת... פירצת ה'אגודה'... ללכוד כלל ישראל ולהשחית... ועתה ראינו מעשה מירושלם... אשר נדפס מכתב שני תלמידי חכמים [רבי שמואל הלל שיינקר (חתן הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד) ורבי שלמה וועקסלער]... מנהלי חברת 'אגודת הקודש'... אשר לא כרעו לבעלי מפלגות החדשות השונות למיניהם... ובפרט עתה בכנסיה... שעשו האגודיים בווינא... על כן אמרנו... להדפיס עוד הפעם בזה ההחלטה [שהתקבלה באספת הרבנים בטשאפ]... שאסור לנו במדינותינו... להתחבר עם ה'אגודה'... – חיים אלעזר שפירא".
הכרוז מזכיר לרעה בין היתר את הסמינר לרבנים בווארשא, מוסדות החינוך של "אגודת ישראל" בארץ ובחו"ל והמושבות חקלאיות בארץ ישראל. בסוף הכרוז מבקש האדמו"ר לסייע בהשגת חתימות ותרומות.
[1] דף, 34.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בשוליים ובקווי הקפל, בהם קרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה במילים של הדפוסת.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: $225
כולל עמלת קונה
חמישה כרוזים מודפסים – יהודי תימן בארץ ישראל – רובם מהפולמוס בשנת תרצ"ד בעד ונגד עדת ה"דרדעים", שאינם מאמינים בספר הזוהר ובתורת הקבלה:
• "גילוי דעת לקהל עדתינו התימנים בכלל העי"א" – מודעת כרוז מאת "מרכז ארגון אבי דוד בירושלים". פרסום "דרדעי" נגד האמונה בספר הזוהר ותורת הקבלה. דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [תרצ"ד, 1934].
• "גלוי דעת לגלוי דעת" – תגובה ל"גילוי דעת" שהפיץ "מרכז אבי דוד" הדרדעי בשנת תרצ"ד, נגד האמונה בזוהר ובתורת הקבלה, שבה הציבור התימני מתנער מדעות אלו, בחתימת "חכמי התימנים בירושלם ת"ו". ירושלים, דפוס "הסולל", [תרצ"ד, 1934 בקירוב].
• "להסיר המכשלה" – מכתב בד"צ העדה החרדית ומכתב המהרי"ץ דושינסקי, נגד "חברת ארגון אבי דוד" ו"זה האיש הנקרא יחיא קאפח.... כי הוא מכבר מוחרם ומנודה מפי חכמי אר"י עוד בשנת תרע"ד, על אשר... הולך ונתן לכתתו חוקים לא טובים ומשפטים על הזוה"ק וספרי קבלה הקדושים, בל 'יחיה' בהם, ו'קיפח' את נשמות ישראל סבא...", בחותמות הבד"ץ ומהרי"ץ דושינסקי. ירושלים, דפוס "חורב", אב תרצ"ד [1934].
• "אזהרה נוראה" – כרוז עם מכתב בית דין צדק מק"ק המערביים, נגד הפרסומים של "ארגון אבי דוד", המכחישים את אמיתות ספר הזוהר וחכמת הקבלה. בחתימות בדפוס של הדיינים רבי שמואל עזראן רבי יוסף י' שלוש ורבי שלום מ' אזולאי. ירושלים, דפוס חורב בהנהלת א.ח. ברנשטיין, אלול תרצ"ד [1934].
• "אל יהודי תימן בארץ ישראל" – כרוז מטעם הועד הפועל של "התאחדות התימנים הישראל" עם ברכות לחג הפסח וקריאה לבני עדת תימן להתאחד ולהתארגן כמפלגה, מאחר שמפלגת מפא"י ומפלגות אחרות, רמסו את זכויות אנשי העדה, ועקרו בכפייה את המסורת התימנית ואת שמירת היהדות. תל אביב, י"א בניסן תשי"א, 17.4.1951.
5 כרוזים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל – דברי דפוס, מכתבים וקונטרסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של ספרים שנדפסו בהונגריה בתקופת השואה בשנים תש"ב-תש"ד – בהם ספרי יסוד ומוסר, ספרי חסידות וספרי תפילה.
ספרים אלו נדפסו בעיצומם של ימי מלחמת העולם השנייה. בתקופה זו הושבתו כל בתי הדפוס העבריים ברחבי מזרח ומערב אירופה, מלבד במדינות הונגריה ורומניה, שהיו אף הם נתונים במצור ובמצוק. היהודים בהונגריה המשיכו את חייהם הרוחניים, עסקו בלימוד התורה (עד כמה שהיה ניתן) ואף עסקו בהדפסת והפצת ספרים, עד שגם עליהם עלה הכורת הנאצי (עם הפלישה הגרמנית להונגריה במרץ 1944, ורציחת מאות-אלפי יהודי הונגריה, החל מחודש אייר שנת תש"ד).
• ספר אהבת ישראל, אמרי חסידות על חומש בראשית, מאת האדמו"ר מוויז'ניץ הרה"ק רבי ישראל האגר. גרוסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, [תש"ג, 1943]. מהדורה ראשונה.
• ספר נצר חסד (השלם), על מסכת אבות, מאת האדמו"ר מקומרנא הרה"ק רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל סאפרין, בעל "היכל הברכה". גראסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ג [1943].
• ספר קיצור שלחן ערוך, מהדורה חדשה, חלק ראשון, עם "מסגרת השלחן", "לחם הפנים" והוספות הגאון רבי אליעזר חיים דייטש אב"ד בוניהאד. גראסווארדיין, דפוס אברהם יצחק פריעדמאנן, תש"ב [1942].
• ספר מהרש"א הארוך, על מסכת ראש השנה, עם פירוש הכולל שושנה ותרצה. גרוסווארדיין, דפוס בנימין זאב רובינשטיין, תש"ג [1943].
• ספר אור צדיקים ודרך סעודה, הנהגות האר"י הקדוש, מאת רבי מאיר פאפירש. סינער-וואראהל (סאטמר), דפוס יעקב ווידער, תש"ב [1942].
• ספר מגיני ארץ שלחן ערוך אורח חיים, הלכות שבת סי' רסד-רצג. סקלהיד, דפוס שבתי קאהן, [תש"ב, 1942]. חוברת י' מתוך סדרה של חוברות לתלמידים של סימנים מהשו"ע. מעבר לשער הסכמות מהגאון רבי שלמה זלמן עהרנרייך אב"ד שאמלוי, מהתאריך אב תש"ב, והסכמה מאת גיסו של המו"ל, הגאון רבי יהודה סג"ל רוזנר אב"ד סעקעלהיד.
• ספר בית יוסף, על מסכת ביצה, מאת רבי אברהם דירנפעלד מפאפא. בודפסט, דפוס הבחור שלום פריעדמאן, תש"ג, 1942.
• מקראות גדולות, חמשה חומשי תורה עם התרגומים והמפרשים, ועם תפילות לשבת (נוסח ספרד). בודפשט, דפוס Aalasz, שנת 'ישועה קרובה' [תש"ד, 1944]. סט שלם בחמישה כרכים. בארבעה מן הכרכים שני דפי שער. בחלק שמות חסרים דפי השער. בסוף כל חומש מופיע סדר התפילות לשבת.
12 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרים שנדפסו בתקופת השואה ובמחנות העקורים לאחר השואה
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: $138
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של 14 ספרים שונים – ספרי מדרש ודרוש, שו"ת והלכה, ועוד – מדפוסי "שארית הפליטה" של ניצולי השואה, במחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה, לאחר מלחמת העולם השנייה (פרנוולד, מינכן, לנדסברג, ועוד), בין השנים תש"ו-תש"ט, 1945-1949:
• ספר בעל שם טוב על התורה, חלק שני (ספר שמות, ויקרא, במדבר דברים, ועל חמש מגילות ומועדים), בעריכת רבי שמעון מנחם מנדל וודניק. [לנדסברג] הוצאת "יצחקי", תש"ח [1948].
• ספר תנא דבי אליהו, עם ביאור "ישועות יעקב". ברגן בלזן, בהוצאת האברך ניסן לעזער מבריגל, [תש"ו בערך, 1946; דפוס צילום מהדורת וארשה תרל"ד, בתוספת עמוד זכרון לנספים באושוויץ, מעבר לדף השער.
• ספר שו"ת אבני חפץ, מאת רבי אהרן לוין אב"ד ריישא. מינכן, הועד להוצאות ספרים אצל ועד ההצלה, תש"ז [!] 1948.
• ששה סדרי משנה, עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורה ועיקר תוספות יום טוב. [אוסטריה], "הוצאת דוד", [תש"ז בקירוב, 1947 בקירוב; דפוס צילום של מהדורת ברלין, תרצ"ז]. חותמת דיו: "נדפס באוסטריה". סט שלם בשני כרכים.
• ספר משנה תורה, הוא היד החזקה, ספר המדע. הוצאת סיני, מינכן, [אחר תש"ז, 1947].
• ספר שו"ת זרע אברהם, מאת רבי אברהם לופטביר מווארשא (חתן ה"אור שמח") ורעו רבי מנחם זעמבא. [גרמניה, תש"ח בקירוב, 1947-1948 בקירוב; דפוס צילום של מהדורת בילגורייא, תר"פ, 1920].
• ספר אגלי טל, על מלאכות שבת, מאת האדמו"ר הראשון מסוכוטשוב הגה"ק רבי אברהם בורנשטיין אב"ד סוכוטשוב. "מהדורה שלישית מחודשת" [גרמניה, תש"ט בקירוב, 1948-1949 בקירוב; דפוס צילום של המהדורה השנייה פיעטרקוב, תרצ"א, 1930].
• ספר שו"ת בית אפרים, מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי, חלקים אורח חיים, יורה דעה וחושן משפט – בכרך אחד. [פרנוולד], "הוצאת יפה", [תש"ט בערך 1948-1949 בקירוב; דפוס צילום של מהדורת וורשא תרמ"ד, 1884].
• ספר חנוכת התורה, על התורה, מאת רבינו העשיל מקראקא. [גרמניה, ללא שם מדפיס, תש"ז 1947, בערך; דפוס צילום של מהדורת פיעטרקוב תר"ס, 1900].
• ספר שלחן ערוך, אורח חיים, עם "באר היטב" [גרמניה?, תש"ז-תש"ט בערך?; דפוס צילום של מהדורת ווילנא, תרפ"ח, 1928].
• ספר חמדה גנוזה, ליקוטי מאמרים מספר כלי חמדה למהר"ש לאניאדו, מאת רבי יצחק צינגער. [גרמניה, תש"ז-תש"ט בקירוב 1947-1948 בקירוב; דפוס צילום של מהדורה ראשונה שנדפסה בפאדגורזע אצל קראקא, בשנת תרס"ג, 1903].
• ספר תו יהושע – "הלכות דרך ארץ, שמירת הגוף, ברכת הנהנין", מאת רבי יהושע בריסקין מאודסה. [גרמניה, תש"ז-תש"ט בקירוב, 1947-1948 בקירוב; דפוס צילום של מהדורת וורשא תרנ"ד-תרנ"ה].
• ספר דער תורה-קוואל [=מעינה של תורה], רעיונות על התורה, ספר דברים, מאת רבי אלכסנדר זושא פרידמן. [גרמניה?] הוצאת "מסורה", תש"ח [1948]. יידיש.
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים ויורה דעה וחלק שישי של ליקוטי שאלות ותשובות. [גרמניה? תש"ח, 1948, בערך; דפוס צילום של מהדורת וינה תרנ"ה].
• ספר שו"ת חתם סופר, חלק אבן העזר וחושן משפט. הוצאת Rabbi Josef Karmel, לנדסברג, [תש"ח] 1948. מהדורה זו לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ולא מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.
16 כרכים. גודל ומצב משתנה. רובם בכריכות מקוריות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרים שנדפסו בתקופת השואה ובמחנות העקורים לאחר השואה
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $120
נמכר ב: $238
כולל עמלת קונה
שבעה ספרים מדפוסי "שארית הפליטה" של ניצולי השואה, במחנות העקורים בגרמניה, לאחר מלחמת העולם השנייה:
• תלמוד בבלי, מסכת תענית, עם משניות מסכת כלאים. מינכן, תש"ז 1947. בראש הכרך "לוח עולמי, משנה יומית ללומדי דף יומי". כריכה מקורית, עם שדרה חדשה (הספר עבר כריכה מחודשת).
• תלמוד בבלי מסכת מגילה, עם תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים. מינכן, [תש"ז] 1947. שני עותקים, עותק אחד בכריכה מקורית, עם שדרה חדשה (הספר עבר כריכה מחודשת), ועותק נוסף בכריכה חדשה.
• תלמוד בבלי, מסכת יבמות, עם משנה מסכת תרומות. מינכן, הועד להוצאת ספרים אצל ועד ההצלה, תש"ז 1948. עם הקדשה מודפסת מאת הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לארץ ישראל, ולוח ללימוד דף היומי בשנת תש"ז.
• ספר בעל שם טוב על התורה, חלק ראשון, ספר בראשית בלבד (ללא ספר שמות), בעריכת רבי שמעון מנחם מנדל וודניק. [לנדסברג] הוצאת "יצחקי", תש"ח [1948]. ללא עמ' 383-284 של ספר שמות. [דפוס צילום של לודז', תרח"ץ].
• חמשה חומשי תורה, "מתנה מאת ועד ההצלה לשארית הפליטה". נדפס ע"י הועד להוצאת ספרים אצל ועד ההצלה. מינכן, תש"ז 1947. שער בדפוס ליטוגרפי צבעוני. לפני דף השער שני דפים, ובהם מכתב תודה באנגלית ובעברית (עם איור דגל ארצות הברית) לעם האמריקאי ולנשיאו, בחתימת הרבנים אביעזר בורשטין ונפתלי בארוך. שני עותקים, אחד מהם עם כריכה מקורית מודפסת, אך חסרים בו דפים בהתחלה.
7 ספרים. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות או מחודשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרים שנדפסו בתקופת השואה ובמחנות העקורים לאחר השואה
Catalogue Value
מכירה פומבית 061 חלק א' מכירה מקוונת: ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותמונות
16.3.26
פתיחה: $100
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
ספר שב שמעתתא, חידושים בסוגיות שונות, ספקות וחזקות, דיני רוב ואומדנות, עדות ועד אחד, ועוד, מאת הגאון רבי אריה ליב הכהן הלר בעל "קצות החושן" ו"אבני מילואים". וורשא, דפוס דוד בן ארי' ליב שקלאווער, תקצ"ז 1836. מהדורה שנייה.
המהדורה שלפנינו נדפסה לאחר פטירתו של המחבר, והובאה לדפוס על ידי רבי יעקב יוסף בן רבי מתתיה חיים. למהדורה שלפנינו נוספה הסכמתו של רבי שלמה זלמן מפוזנן, אב"ד ווארשא, ואילו הקדמתו של בן המחבר, רבי דוד הלר, המופיעה במהדורה הראשונה, נשמטה במהדורה זו.
העותק של הגאון רבי יעקב ריינוביץ מרבני לונדון במאה ה-19, עם הגהותיו.
בדף השער חותמת: "יעקב במ' דוד ריינאוויץ", J. Reinowitz, London".
בדפי המגן, רישומים וחידושים בכתב-יד; הגהות קצרות ורישום מפתחות, במספר דפים בפנים הספר (חלקם בעיפרון). כפי הנראה רוב הרישומים הינם בכתב-ידו של רבי יעקב ריינוביץ.
הגאון רבי יעקב ריינוביץ, תלמיד חכם מופלג, מרבני לונדון בשנות התר"ל-תר"נ. עמד בקשרי מכתבים עם הגאון רבי יצחק אלחנן ועם גדולי רבני ליטא. רבי יעקב עמד לימין הנצי"ב וסייע לישיבת וואלוז'ין רבות בשנים. בשנת תר"מ זממו רשעי ישראל שברוסיה להעליל על הנצי"ב כאילו הוא מקבל מטבעות רוסיות מזוייפות מאנגליה ומוציאם לשוק, הם התחכמו לזייף מכתב שכביכול נשלח לאנגליה אל רבי יעקב ריינוביץ, ובו אישור מהנצי"ב על קבלת המטבעות והזמנה למטבעות נוספות – אשמה שבימים ההם יכלה להטיל על הנאשם גזר-דין מות. בחסדי שמים נתגלה הזיוף, מכיון שהנצי"ב היה רגיל לחתום ביו"ד אחת ששימשה כסוף לשם "צבי" וראש לשם "יהודא" ("נפתלי צביהודא ברלין"), והמזייף הערמומי לא הבחין בכך והוסיף יו"ד נוספת לחתימה ("נפתלי צבי יהודא ברלין"), וע"י כך התגלה הזיוף ו"צדיק מצרה נחלץ".
ספר "שב שמעתתא" הנו מן הספרים האחרונים שנדפסו מתורתו של בעל "קצות החושן", אולם זהו הספר הראשון שנתחבר על ידו, פרי ביכורי חידושי תורתו של המחבר. בסוף ההקדמה הארוכה, מופיעה הקדמה קצרה נוספת תחת הכותרת "אמר המחבר", בה כותב רבי אריה ליב הכהן, כי "הקונטרס הזה חברתיהו בעודי בימי הילדות והשחרות, ואבני פינותיו טרם היותי לאיש ירה יריתי...". מקובל מפי הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ שאמר, כי הספר הזה נתחבר טרם הגיעו לגיל בר-מצוה [לפני גיל 13!]. ספר זה נתחבב בעולם התורה מיד עם צאתו לאור עולם. קרוב למאה מהדורות נדפסו ממנו, ועשרות חיבורים נתחברו במיוחד לפרש את דבריו, ועד היום הוא אחד מספרי היסוד עליו עמלים בני הישיבות בלימוד בו בזמנים קבועים.
[7], ק, [1] דף. 21 ס"מ בקירוב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. חותמת צנזורה כהה בדף השער. כריכה ישנה עם שדרת בד. בלאי ופגמים בכריכה.
קטגוריה
עותקים מיוחסים – חתימות וחותמות, הקדשות והגהות
Catalogue Value