טס ו"יד" לספר תורה עשויים עץ זית, מעשה ידי האומן אברהם קלר – ירושלים, 1900 בקירוב

טס ו"יד" לספר תורה, מעשה ידי אברהם קלר (קעללער). [ירושלים, 1900 בקירוב].

עץ זית מחוטב; צדף מחוטב (אם הפנינה);

הורד תמונה

9 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

טס ו"יד" לספר תורה עשויים עץ זית, מעשה ידי האומן אברהם קלר – ירושלים, 1900 בקירוב

פתיחה: $2,000

הערכה: $6,000 - $8,000

נמכר ב: $4,500

כולל עמלת קונה

טס ו"יד" לספר תורה, מעשה ידי אברהם קלר (קעללער). [ירושלים, 1900 בקירוב].

עץ זית מחוטב; צדף מחוטב (אם הפנינה); צבע.

שני עיטורי-תורה ייחודיים ואיכותיים עשויים עץ זית וצדף (אם הפנינה) אשר נוצרו בירושלים בשלהי המאה ה-19 או בראשית המאה ה-20 בידי האומן אברהם קלר.

1. טס לספר תורה.

בחלקו העליון מחוטבים שני מגני דוד, עיטור בצורת כתר ולוחות הברית בתוך עיטור צמחי סימטרי. העיטורים המחוטבים מלווים כתובות בצבע שחור: "ירושלם עיר הקודש" (בראש), "עצי זית" (בתוך מגני הדוד), "כתר תורה" (על גבי הכתר) ועשרת הדברות (בתוך לוחות הברית). בחלקו התחתון מחוטב תיאור של הכותל המערבי (עם הכתובת "כותל מערבי") ובראשו ארבעה עצי ברוש ושני מבנים. בשוליים הימניים והשמאליים מחוטבים צמד עמודים אדריכליים גדולים – עם כותרות ובסיסים מעוטרים – ובראשם ציפור. במרכז עיטור הכותל המערבי פתח מלבני עבור לוחיות מתחלפות (מצורפות 4 לוחיות דו-צדדיות מקוריות עשויות פיסות עץ דקות). חתום מאחור (בצבע שחור): "נעשה ע'י אומן / אברהם קעללער". שרשרת מתכת ארוכה לתלייה.

2. "יד" לספר תורה.

בעלת שלושה מפרקים כדוריים פחוסים המעוטרים בדגם צמחי. על המפרק שבקצה העליון מחוטבים כיפת הסלע (עם הכתובת "מקום המקדש" בצבע שחור) ופתח מערת קברי הסנהדרין (עם הכתובת "מערת סנהדרין"). מפרק זה נפתח בהברגה ומשמש גם ככלי לבשמים, באמצעות כמה חרירים המנוקבים בו. בראשו עיטור דמוי בלוט, עם טבעת אליה מחוברת מחרוזת ארוכה, המורכבת מ-54 חרוזי עץ מחוטבים. כף היד עשויה צדף (אם הפנינה).

מגוון רחב מאוד של חפצי עץ זית נוצר בארץ ישראל למן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד לעשורים הראשונים של המאה ה-20, הן מבחינה כמותית והן מבחינת סוג החפצים, ייעודם השימושי או הדקורטיבי ומבחינת קהל היעד עבורו נוצרו: נוצרי, מוסלמי או יהודי. בין החפצים היהודיים אנו מוצאים – לצד החפצים השימושיים המעוטרים במוטיבים יהודיים: תבליטי הכותל המערבי ו"מקום המקדש", קבר רחל או אתרים מקודשים אחרים – גם לא-מעט חפצים שנועדו לשימוש ריטואלי, בהם קערות סדר לפסח, קופסאות לאתרוג, מנורות חנוכה, נרתיקים למגילות אסתר, כלים לבשמים, "רימונים" לתורה, ו"ידיים" לתורה עשויות עץ זית. אף על פי כן, נדיר למצוא בין העבודות הללו פריטים החתומים בידי האומן אשר יצר אותם, ומבין כלל החפצים היהודיים המתועדים – לא ידוע לנו על טס נוסף שנועד לעיטור ספר תורה.

מעט פרטים ידועים אודות האומן אברהם קלר (1870-1941). הוא נולד בצפת, לימים עבר לירושלים יחד עם אחיו ואחותו, נישא לשיינדל לבית אייזנברג, בת המושבה רחובות, אליה גם עבר יחד עם אשתו ושלושת ילדיו בשנת 1910. קלר חי ועבד מספר שנים בבית חרושת בניו יורק כמעצב מוטות ברזל, ובכסף שהרוויח שם – לאחר שובו לרחובות – רכש 40 דונם אדמה באזור שבין רחובות ונס ציונה ונטע בהם עצי הדר (מידע נוסף אודות אברהם קלר ומשפחתו מופיע באתר האינטרנט של ארכיון העיר רחובות, בעמוד המוקדש למשפחת קלר). לפריט נוסף שיצר קלר בערך בשנת תרנ"ה, 1894-1895 (כריכה לספר החוקים של אגודת "אחוה"), ראו: "קדם", מכירה 103, 1 בספטמבר 2025, פריט 176.

גובה הטס: 24 ס"מ, רוחב: 19.5 ס"מ, עובי: 1.7 ס"מ. מצב כללי טוב. שבר חסר בפינת אחת הלוחיות המתחלפות.

אורך ה"יד": 31.5 ס"מ, רוחב מרבי: 4.5 ס"מ. אורך המחרוזת: 32 ס"מ. מצב טוב. שבר מודבק באצבע המורה. סדקים בעץ בהברגה שבמפרק העליון.

שאל על פריט זה

עיטורים לספר תורה, בית הכנסת וחפצים שונים

הצג פרטים