כתר לספר תורה – Johann Conrad Weiss – נירנברג, תצ"ד, 1734 בקירוב / כתובת הקדשה מאת בנו של רבי יששכר ברמן סגל מפיורדא (פירט), בעל ה"מטה יששכר"

כתר לספר תורה. נירנברג, גרמניה; כתובת הקדשה מפירט (פיורדא) משנת תצ"ד [1734].

כסף רקוע וחקוק (חתום בחותמת העיר נירנב

הורד תמונה

כתר לספר תורה – Johann Conrad Weiss – נירנברג, תצ

5 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

כתר לספר תורה – Johann Conrad Weiss – נירנברג, תצ"ד, 1734 בקירוב / כתובת הקדשה מאת בנו של רבי יששכר ברמן סגל מפיורדא (פירט), בעל ה"מטה יששכר"

פתיחה: $25,000

הערכה: $60,000 - $80,000

נמכר ב: $52,500

כולל עמלת קונה

כתר לספר תורה. נירנברג, גרמניה; כתובת הקדשה מפירט (פיורדא) משנת תצ"ד [1734].

כסף רקוע וחקוק (חתום בחותמת העיר נירנברג, N, ובחותמת היצרן, ICW = Johann Conrad Weiss, פעל בשנים 1699-1751).

כתר תורה איכותי ונדיר מעשה ידיו של צורף בעל שם, אשר הוקדש כפי הנראה לאחד ממוסדות הלימוד החשובים של יהדות דרום-גרמניה במאה הי"ח, בית הכנסת ב"קלויז" של ה"מטה יששכר" בפיורדא (פירט).

כתר בעל צורה גלילית, פתוח בבסיסו ובחלקו העליון, המזכיר בעיצובו את כתרי התורה האיטלקיים. מרבית שטח הפנים של הכתר מוזהב, ומשולבים בו עיטורים כסופים: חלקו העליון מעוטר בדגמים צמחיים גדולים, חוזרים וסימטריים, הרקועים בכסף, וביניהם משולבים שישה עיטורים כיפתיים ומצולעים – דמויי אבני חן מלוטשות – הקבועים באמצעות פינים כפופים. חלקו התחתון חלק ברובו, ובבסיסו עשרה עיטורים כיפתיים-מצולעים נוספים, שביניהם צמדים של עיטורים כדוריים. שני מדליונים גדולים קבועים אל הכתר, אחד מהם נושא עיטור של קנקן ואגן, סמל משפחת הלוויים (סג"ל = סגן לוויה), ואילו השני נושא כתובת הקדשה מפורטת, שלשונה: "נ"י [נדבת ידי] / ה"ה מהורר זכרי' / בהה"ג [בן הגאון הגדול] המפורסם מהו' / בערמן סגל זצל לה"ה / וזוגתו מרת יטלה בת / הקצין פ"ו [פרנס ומנהיג] כ"ה מרדכי / ב"ב [במברג?] יר"ה [ירום הודו] תצ"ד לפק".

כתובת ההקדשה וה"קלויז" של ה"מטה יששכר"

רבי זכריה סגל אשר הקדיש את הכתר היה בנו של רבי יששכר ברמן (פרנקל) סגל, מחשובי רבני גרמניה במאה הי"ח, רב בפיורדא (פירט) ומחבר הספר "מטה יששכר". ברשומות ה"ממורבוך" של הקלויז בפיורדא (אשר נמצא כיום באוסף ה-Jüdisches Museum Franken בעיר) מתועדים שמו של רבי זכריה (יוסף), אשר נפטר בשנת תק"ו, 1746, וכן שמה של רעייתו, מרת רחל יטלה בת מרדכי מב"ב, אשר נפטרה בשנת תק"ח, 1748.

השתייכותו של בעל ה"מטה יששכר", רבי יששכר ברמן סגל (נולד ת"כ, 1659 בקירוב, נפטר תס"ט, 1708) למשפחת פרנקל העשירה ועתירת הנכסים אפשרה לו להקים בית מדרש בתוך בית מגוריו הפרטי – מוסד שנודע בשם "ה'קלויז' של ה'מטה יששכר'" – אשר שכן מול בית הכנסת של פיורדא. פעלו בו בית מדרש ובית כנסת אליו הוכנסו כמה ספרי תורה, פרוכות מפוארות ותשמישי קדושה נוספים.

מוסד זה, אשר היה פעיל עד ימי השואה, התפרסם ברחבי אירופה והיה לאחרון מעוזי לומדי התורה בפיורדא לאחר סגירת הישיבה בעיר בידי השלטונות בשנת 1830. בניו של ה"מטה יששכר" המשיכו את דרכו של אביהם בניהול ה"קלויז" ובהפעלתו (כפי שעולה גם מרישומי ה"ממורבוך"), וקרוב לוודאי כי הכתר שלפנינו נתרם לבית הכנסת של ה"קלויז".

הצורף ועבודותיו

יוהאן קונרד ווייס (1670-1758) – צורף מוסמך החל משנת 1699 – פעל בנירנברג במחצית הראשונה של המאה ה-18. בקטלוג צורפי נירנברג בהוצאת המוזיאון הלאומי הגרמני מציינים כי ריבוי עבודות היודאיקה אשר שרד ממכלול יצירתו מעיד על התמחותו בחפצי קודש יהודיים, אך יחד עם זאת מציינים גם כי רבות מהעבודות אשר יצר עבור בתי-כנסת אזוריים בסביבות נירנברג, אבדו או הושמדו.

מבין כלל עיטורי התורה שיצר ווייס ידועים כיום כמה טסים (אחד מהם באוסף מוזיאון ישראל בירושלים), שני זוגות "רימונים" (אחד באוסף המוזיאון היהודי בניו יורק והשני באוסף המוזיאון היהודי של שווייץ בבאזל), "יד" אחת וזוג "עצי חיים" (אוסף המוזיאון היהודי בניו יורק). כתר תורה אחר שיצר ווייס – והיחיד הידוע זולת הכתר שלפנינו – תועד בידי תיאודור הרבורגר בשוואבך בשנת 1929 (P160/448). נוסף על עיטורי התורה שיצר, ידועים גם כמה כלים לבשמים, גביעים, מנורת חנוכה וקופת צדקה.

למידע נוסף אודות ווייס ולרשימת עבודותיו, ראו: Tebbe, Nürnberger Goldschmiedekunst 1541-1868, no. 943 (MZ0943a), pp. 438-439. הכתר שלפנינו אינו מתועד ואינו מופיע ברשימת עבודותיו.

ראוי להוסיף גם כי כתרי תורה גרמניים מתקופה זו הנם נדירים, ולראיה: לצד עשרות "הרימונים" שתיעד הרבורגר בבוואריה בשנות ה-20 וה-30 ולצד עשרות רבות יותר של טסים גרמניים, מתועדים אצלו ארבעה כתרי תורה בלבד, שלושה מהם נוצרו בנירנברג במאה הי"ח.

גובה: 15 ס"מ, קוטר: 19-20 ס"מ, משקל: 870 גרם. מצב בינוני-טוב. פיסות חסרות בשוליים העליונים, שברים וכיפופים. נקבים ושרידי מסמרות סמוך לשוליים העליונים, כפי הנראה עדות לעיטור עליון אשר אבד (לכתר שתיעד הרבורגר בשוואבך ישנן 3 זרועות צרות ועיטור דמוי פרח במרכזן, אך ייתכן גם כי העיצוב המקורי של הכתר לא כלל זרועות וכי חסרים שם עיטורים אחרים, קטנים יותר. לכתר תורה גרמני אחר, מפירט, ללא זרועות, ראו: Tebbe, עמ' 728, מס' 78).

למידע נוסף על משפחת סגל מפיורדא ועל ה"קלויז", ראו:

1. Jahrbuch der Jüdisch-Literarischen Gesellschaft, no. VIII (1910) Frankfurt am Main: J. Kauffmann, 1911, pp. 159–160, nos. 21 and 30.

2. ספר מטה יששכר. קרית צאנז, נתניה: מכון להוצאת ספרי קדמונים, תשמ"ה, מבוא מאת בנימין שלמה המבורגר.

3. בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא. בני ברק: מכון מורשת אשכנז, תש"ע, כרך א', עמ' 255-348.

שאל על פריט זה

עיטורים לספר תורה, בית הכנסת וחפצים שונים

הצג פרטים