מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
"תבואות הארץ" – ירושלים, תר"ג-תרכ"ב – סט שלם של המהדורות הראשונות – עם הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של המחבר רבי יהוסף שוורץ
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
סט שלם של ספרי רבי יהוסף שוורץ בעל "תבואות הארץ – דברי יוסף" שנדפסו בירושלים, מהדורות ראשונות, ארבעה חלקים. בחלק הראשון הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של המחבר, אל הראשון לציון (ה"חכם באשי") רבי חיים אברהם גאגין:
1. ספר דברי יוסף, לרבי יהוסף שוורץ, "מילדי האשכנזים יצ"ו", הלכה ואסטרונומיה של ארץ ישראל. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ג [1843]. שני שערים, הראשון עם חיתוך עץ מאוייר.
בדף המגן הקדמי, הקדשה בכתב ידו וחתימתו של המחבר (בכתיבה מרובעת ובינונית): "מנחה היא שלוחה לאדני הרב המופלג ראשון לציון וראשון בקדש כקש"ת מהור"ר חיים אברהם גאגין, מאת המחבר הצעיר יהוסף שווארץ".
מקבל הספר, הגאון רבי חיים אברהם גאגין – הרב אג"ן (תקמ"ז-תר"ח), מגדולי חכמי ומקובלי ירושלים. בעל "חוקי חיים", "חיים מירושלים". הרב גאגין היה ה"ראשון לציון" הראשון שקיבל מטעם הסולטאן העות'מאני גם את התואר הרשמי "חכם-באשי" (רב ראשי בירושלים וארץ ישראל, נציגם הרשמי של היהודים בפני השלטון). דפוסו של רבי ישראל ב"ק בירושלים נוסד ביזמתו ובעידודו (במטרה להדפיס את "ספר התקנות" שנדפס בו בתחילה – ראו: מכירת קדם 74, פריט 267; ומאמר הביבליוגרף א' טויבר "לדברי ימי הדפוס בארץ ישראל", מחקרים ביבליוגרפים, עמ' 10-11; קובץ ירושלים – לחקירת ארץ ישראל, ירושלים תרפ"ח, עמ' קעט-קצב).
2. ספר תבואות הארץ (והוא חלק ב' מספר דברי יוסף). ירושלים, [דפוס רבי ישראל ב"ק], תר"ה, 1845. עם שערים פנימיים מיוחדים: "תוצאות הארץ" ו"מעשה הארץ".
3. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי, ראש ראשון), כולל "פרי תבואה, פרדס, תשובות, ביאורים וענינים שונים בדברי החכמה השוים לכל נפש". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"א [1861]. דף [7], עם הקדשה מודפסת (עם הכותרת "מנחה היא שלוחה"), ללא מילוי בכתב-יד. דף זה לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה ואצל ש' הלוי, ואינו מופיע בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית.
4. ספר דברי יוסף (חלקו השלישי והרביעי – ראש השני), כולל "תשובות אשר השבותי בעזה"י לשואלי ולדורשי". ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ב [1862].
המחבר, רבי יהוסף שוורץ (תקס"ה-תרכ"ה, 1804-1865) גאון ומקובל, מראשוני חוקרי ארץ ישראל. תלמיד רבי אברהם בינג בישיבת ווירצבורג. בתקופת לימודיו בישיבה למד גיאוגרפיה ושפות באוניברסיטה בעיר. עוד בהיותו בגרמניה החל לעסוק בחקר ארץ ישראל, ובשנת 1829 הוציא את מפת ארץ ישראל בעברית ובגרמנית (מפה שהשתמשו בה ההיסטוריונים והגיאוגרפים בתקופתו). עלה לירושלים בשנת 1837. בבואו לירושלים התקבל ע"י רעיו יוצאי גרמניה (מייסדי כולל הו"ד – הולנד ודייטשלנד), רבי משה זאקס ורבי אליעזר ברגמן. רבי יהוסף המשיך כל ימיו לשקוד בלימוד התורה בנגלה ובנסתר, והיה מלומדי הקבלה בישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים. בארץ המשיך במחקרי ההיסטוריה והגיאוגרפיה של ארץ ישראל, עבר ממקום למקום וחקר את הארץ, תוך שהוא מברר את שמות המקומות עפ"י השפה המקומית ועפ"י מקורות התנ"ך והתלמוד. זיהוייו של רבי יהוסף מקובלים עד היום וספריו משמשים עד היום אבן יסוד לדיונים רבים בענייני הארץ, הן בתחום התורני-הלכתי והן בתחום המחקר המדעי-היסטורי.
ארבעה כרכים. כרך ראשון: [8], ע, [6] דף. כרך שני: [2], קנו; [1], ב-כב; [1], כד-נב, [3] דף. כרך שלישי: [8], סט, [1], עא-רמז, [1] דף. כרך רביעי: [4], קע, [1] דף. 15-16 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד בינוני-טוב. כתמים. קרעים ובלאי. סימני עש. הכרך השלישי עם עקבות רטיבות. בשולי השער של הכרך הרביעי, קרעים חסרים קלים, משוקמי בהדבקות נייר ישנות. רישומים וחתימות. תוי-ספר. כריכות ישנות ומעט בלויות, עם שדרות עור.
ש' הלוי, מס' 17, 31, 58 (דף [7] עם ההקדשה המודפסת אינו רשום בספרה של ש' הלוי), 62.
מקור: אוסף פרופ' יצחק ש' פנקובר.
דפוסי ירושלים הראשונים
דפוסי ירושלים הראשונים