בית אהרן (קרלין) – מהדורה ראשונה – ברודי, תרל"ה – שוליים רחבים וכריכת עור מקורית – קונטרס גדול בכתב-יד, מתורת אדמו"רי קרלין (כולל מכתבים על מחלוקת צאנז-סדיגורא, וסדר המזמורים לחנוכה משנת תר"ל)

פתיחה: $1,200
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה, 1875. מהדורה ראשונה.
עותק עם שוליים רחבים, כרוך בכריכת עור מקורית, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות ונייר בטנה צבעוני מקורי.

בסוף הספר קונטרס גדול בכתב-יד (32 עמודים) ובו מכתבים וליקוטים שונים מהמחבר הרה"ק רבי אהרן (השני) מקרלין, ומתורת אדמו"רי קרלין לדורותיהם: אביו הרה"ק רבי אשר (הראשון) וסבו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין (חלקם נדפסו בספר ילקוט דברי אהרן, ירושלים תשכ"ב; לעתים בשינויי לשון). הקונטרס כולל רשימה בת שס"ו סעיפים מהנהגות ואמרי-קודש הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין וצאצאיו; "לקוטים מהרה"צ מסטאלין זצוקללה"ה"; השלמות לספר בית אהרן "לקוטים מאדומו"ר אשר לא באו בדפוס", כולל השמטות מכוונות ("מה שחסרו בדפוס"; "תיקון החסר"); "לוח הטעות" בספר בית אהרן; ו"תיקון מכתבים הנדפסים הנחסר בהם", הכולל בין השאר, מכתבים הנוגעים לבית הכנסת בטבריה ("איגרת מה שכתב אחרי פסח תרל"ב ע"י ר' אנשיל מאה"ק, אודות מעות א"י על הביהכ"נ דעיה"ק טברי' ת"ו") והעתקי מכתבים חריפים אודות מחלוקת צאנז-סדיגורא (בדף יד2: "מה שרצה לכתוב לסאנץ בעת המחלוקת עם ס"ג..."; "מה שכתב ושלח להמפורסם וכו' מוה"ח מצאנז – קול ענות שמענו שפער פיו לבלי חוק... לבזות בחירופין וגידופין על זרע קודש צדיקי הדור בני הרה"ק והצדיק מרוזין, והם מנהילים עדת ישורון כאו"א במקומו לאלפים ורבבות לקרב את ליבות בני ישראל אל האמת והאמונה..."), מכתב תנחומים ששלח אל בני הרה"ק רבי ישראל מרוזין על פטירת אביהם, ועוד.
העמוד האחרון של כתב-היד מסתיים ברשימת "סדר המזמורים של חנוכה, שנת תר"ל" [בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה – הרשימה שבכתב-היד שלפנינו, שונה מעט מ"סדר המזמורים" שנדפס בסידורי נוסח קרלין שנדפסו החל משנת תרפ"ב].

רישום בעלות וחותמות בדפי השערים של רבי "אברהם יעקב פריילכמאן" מטבריה. חותמות של סב-אשתו הרה"ח "ישראל דוב העליר" – רבי ישראל דוב בער הלר (תר"א בערך-אייר תרנ"ט), מחשובי עדת חסידי קרלין בעיר טבריה, במאה ה-19. נולד בטבריה ושימש בה כשו"ב. נסע שבע פעמים מארה"ק לחו"ל להסתופף בחצר הקודש של המחבר בעל ה"בית אהרן", וצאצאיו אדמו"רי קארלין. איש קדוש ובעל מופת – ראו אודותיו: עלי זכרון (גליון מט, עמ' ז-י), שם צויין בין היתר כתב-יד של רבי ישראל בער הלר, שכתב דברי תורה מרבותיו הקדושים לבית קארלין, ונמצא כיום בספרייתו של האדמו"ר מקארלין-סטולין שליט"א.
נכדתו יוכבד בת ר' משה מוינשטיר מטבריה, נישאה לר' אברהם יעקב פרייליכמן (גילוני) מטבריה – נזכרו שם ברשימת צאצאיו (גליון מט, עמ' טז).

בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו "בית אהרון": "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".

[5], 316, [6] עמ' + 16 דפים בכתב-יד ([2], ג-יד, [2] דף). 28.5 ס"מ. שוליים רחבים. נייר יבש בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. סימני עש, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפי השער ודפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער הראשון. דף השער הראשון מנותק. קונטרסים רופפים ומנותקים ברובם. דפי כתב היד בלויים וחלקם מנותקים, עם קרעים חסרים בשוליים ופגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, מנותקת, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות. בלאי, סימני עש וקרעים חסרים בכריכה ובשדרה.

ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [6], בסופו של הכרך, הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין העותקים השונים של הספר, ראו: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת ספה"ק בית אהרן והדפסת, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
ספרי חסידות
ספרי חסידות