מקדש מלך (על הזוהר) – מהדורה ראשונה – אמשטרדם, תק"י-תק"ב – שלושה חלקים מתוך ארבעה

פתיחה: $400
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
ספר מקדש מלך, פירוש על ספר הזוהר, מאת המקובל רבי שלום בוזאגלו מחכמי מרוקו. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, [תק"י תקי"ב, 1750-1752]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי המחבר.
שלושה חלקים מתוך ארבעה, עם שער בראש כל אחד משלושת הכרכים. חלקים שמות, ויקרא, במדבר ודברים (ללא שער לחלק דברים – הנמצא רק בחלק מן העותקים, ראו מפעל הביבליוגרפיה). בסוף חלק שני ובסוף החלק הרביעי: חידושי סוגיות בש"ס, משיעורי הרב המחבר בישיבת "עץ חיים" בלונדון ("בלונדריש"), בהם קונטרס "דברי שלום ואמת" על הרמב"ם – הכולל דף ט מהקונטרס (שאינו רשום במפעל הביבליוגרפיה).
בכרך ויקרא הסכמות רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם (חתן ה"חכם צבי") ורבי יעקב בן ה"חכם צבי" – היעב"ץ [לימים, חשד רבי יעקב עמדין כי יש בחיבור זה השפעה שבתאית והתנצל שהסכים לספר. עיין: א' ביק, התנצלות ר' יעקב עמדין על הסכמתו לספר מקדש מלך, קרית ספר, נ, תשל"ה, עמ' 154-156; ש"ז ליימן, ספרים החשודים בשבתאות, ספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ, ניו יורק תשנ"ו, עמ' תתצא-תתצד]. בכרך הרביעי הסכמת רבי יעקב פינטו ממראכיש, והקדמת רבי יצחק הכהן בלינפאנטי.

המחבר, רבי שלום בוזגלו (הרש"ב; ת"ס בערך-תק"מ; מלכי רבנן, דף קיב, א), המקובל הנודע בעל "מקדש מלך". נולד בסאלי הסמוכה לרבאט, שם למד תורה מפי אביו המקובל רבי משה בוזגלו, ואף זכה לקבל תורה מפי רבי חיים בן עטר הזקן (סבו של ה"אור החיים") בשנותיו האחרונות. כיהן בדיינות ברבאט ובסאלי.
בהמשך נמנה על חוג המקובלים במרכאש, שם היה תלמידו של המקובל רבי אברהם אזולאי, ותלמיד-חבר של המקובלים רבי יעקב פינטו, רבי ישעיה הכהן ורבי יעקב גדליה (על חוג זה ראו: הרב משה הלל, תעודה לתולדות חוג מקובלי מראכש בדור הראשון, מן הגנזים י, עמ' כג-פ).
בסביבות שנת תק"ה נאלץ להימלט ממרוקו בשל רדיפת השלטונות, ונעשו איתו אז ניסים גדולים, כפי שמספר בהקדמתו ל"מקדש מלך": "...ולב מלך ביד ה' הפך לבו עלי מאויב לאוהב... כי כפשע ביני ובין השריפה אשר לה הייתי כפות ומזומן...". באגרת שכתב הוא מספר: "אני שהושלכתי לאש על קדוש ה' ומסרתי נפשי וה' שהצילני אז מכבשן האש הוא יעזרני על דבר כבוד שמו..." (קונטרס מאירת עינים, באגרת השנייה, מיום ט' תמוז תקי"א).
גם בהקדמה לספרו כסא מלך הוא חותם: "כ"ד מוצל מאש ב' פעמים ממלך ישמעאל ושר צבא וחילו, הנשען על חסדי צור ישראל וגואלו, הקטן שלום בוזאגלו". לאחר שעזב את מרוקו הגיע ללונדון, שם התמנה לרבה של קהילת הספרדים בעיר. נודע במיוחד בפירוש "מקדש מלך" על הזוהר, שערך והוציא לאור (באמשטרדם תק"י-תקי"ב), וכן בחיבוריו הקבליים האחרים: הדרת כסא מלך – פירוש על התיקונים (אמשטרדם תקכ"ט), הדרת מלך – על מאמרי הזוהר, הדרת הוד מלך – על ספרא דצניעותא, הדרת כבוד מלך – פירוש על מאמרים בספר עץ חיים, והדרת פני מלך – פירוש על האדרות (נדפסו באמשטרדם תקכ"ו ובלונדון תק"ל-תקל"ג). ידועה ממנו הקדמה לספר הזוהר, שנדפסה לראשונה במהדורת הזוהר אמשטרדם תקל"ב, ומשם נדפסה במהדורות רבות של הזוהר עד ימינו.

בשלשת הכרכים: רישומי בעלות וחתימות בשער של ר' "ליבש ב"ר רפאל", ושל "הק' אליעזר". חותמות, חתימות ורישומי צנזורה [משנת 1837]. תוי-ספר של הרב י. ל. גורביץ רבה של מעלבורן, אוסטרליה [רבי יוסף ליפמאן גורביץ (תרמ"ה-תשט"ז), מרבני ליטא ואוסטרליה, ממקורביו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי בווילנא וממייסדי "אגודת הרבנים" בליטא, "אגודת ישראל" ורשת החינוך "יבנה" בערי ליטא. בשנת תרצ"ב נסע לאוסטרליה וכיהן ברבנות בעיר מלבורן. התכתב בהלכה עם רבים מגדולי הרבנים בדורו ופעל רבות לטובת הישיבות ברחבי העולם, ובפרט בתקופת מלחמת העולם השנייה].

שלשה כרכים. כרך שמות: [1], רכ, רכה-רכו, [3] דף (שיבוש בסדר דפים קיד-קיט); כרך ויקרא: [2], קפב, [1] דף; כרך במדבר ודברים: [3], קנב דף; פב דף; ט דף; [3] דף. 19-19.5 ס"מ. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי. הדבקות נייר בשולי מספר דפים. חיתוך דפים צבעוני. סימני עש בעיקר בכריכות. קרע חסר קטן במרכז שער ויקרא. כריכות עור מקוריות (אחידות), בלאי ופגמים בכריכות.

ישנם שינויים בין עותקים של הוצאה זו: בנוסח השערים, במספר השערים ובמיקומם, וכן במיקום דפי לוחות הטעויות (ראו מפעל הביבליוגרפיה רשומה 121705).
ספרי קבלה
ספרי קבלה