מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
"אילן ספירות" (קמיע) על קלף – צפון אפריקה, המאה ה-18/19
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,500
כולל עמלת קונה
מגילת קלף ארוכה בכתב-יד – "אילן ספירות". [צפון אפריקה, המאה ה-18/19].
דיו על קלף, בכתיבה מרובעת. מגילת קלף ארוכה עשויה ארבע יריעות התפורות זו לזו; עם איורים ותרשימים מפורטים של הספירות, ה"פרצופים" והשתלשלות העולמות לפי תורת הקבלה של האר"י ז"ל, עם מעט ביאורים. כתיבה מערבית מרובעת.
בראש האילן: "זה הוא ציור וסדור אילן הקדוש מכתבי מהרח"ו זלה"ה שקיבל מרבו האר"י זצוק"ל ולקטו הרבמ"ק ז"ל...".
האילן שלפנינו שייך למשפחת האילנות שערך רבי יצחק ב"ר מיכאל קופיו (ריבמ"ק), שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-18. על תולדותיו של ריבמ"ק, ראו: הרב משה הלל, עובר לסופר, ר' יצחק ב"ר מיכאל קופיו: בין מערת שדה המכפלה לארבע מאות שקל כסף, קהלות ישראל, ירושלים, תשע"ו; על אילנות הספירות שערך, ראו שם, עמ' 39 ואילך.
האילנות המפורטים של ריבמ"ק עשויים שני טורים: בטור אחד מופיעים התרשימים ואיורי ההשתלשלות, ובטור שלצדו – פסקאות עם דברי הסבר וליקוטים מאת ריבמ"ק (הפותחות בדרך כלל: "אמר המאסף ריבמ"ק" או "אמר הכותב יבמ"ק" וכדומה). ראו אילן מסוג זה שנמכר במכירת קדם 104 חלק א, פריט 2; ואילן מקביל – שיצא כנראה מידי אותו סופר – בכת"י הספרייה הלאומית בירושלים, מס' 9790=4, לשעבר אוסף גרוס – תל אביב, מס' 028.012.002 (ראו תיאורו אצל: הלל, שם, עמ' 40; ובספרו של פרופ' יוסף חיות, האילן הקבלי [הפניה מלאה להלן], עמ' 261-264, 296).
האילן שלפנינו הוא עיבוד מקוצר של האילן של ריבמ"ק, הכולל את התרשימים ואיורי ההשתלשלות בלבד, ללא פסקאות ההסבר והליקוטים (למעט פסקה אחת בסוף, המתחילה: "אמר הכותב..."). נראה שאף האילן שלפנינו יצא מידיו של הסופר שכתב את האילנות הנ"ל.
אילן נוסף בפורמט המקוצר, אף הוא כנראה מאותו סופר, הוא כת"י הספרייה הלאומית בירושלים, מס' 9814=4, לשעבר אוסף גרוס – תל אביב, מס' 028.012.008.
לפי פרופ' חיות (שם, עמ' 295-296) שימשו האילנות במתכונת המקוצרת כקמיעות.
במספר מקומות הוספות בכתב-יד מכותב אחר.
מגילת קלף (ארבע יריעות תפורות). אורך המגילה: 270 ס"מ בקירוב. רוחב המגילה: 8 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים.
אילן הספירות הקבלי
כבר מתקופת הקבלה הקדומה ידועים תרשימים ויזואליים של השתלשלות העולמות, המוכרים בשמם "אילן הספירות". מקובלים רבים חיברו וסרטטו לעצמם דגמי אילנות מפורטים. אלו נכתבו לרוב על פני מגילות ארוכות מקלף או נייר. עם התפשטות קבלת האר"י, החלו האילנות לשקף גם את המורכבות של קבלה זו, לפי בתי המדרש השונים שהעתיקו וערכו אותה.
גדול מקובלי איטליה, הרמ"ע מפאנו, מתאר את תופעת המקובלים שהכינו אילנות על גבי מגילות במילים הבאות: "מנהג אבות תורה לבנים שהציבו ציונים לשמות הספירות וכינוייהם ביריעות גדולות, קראום אילנות" (פעמון ורימון, אמשטרדם תס"ח, דף יז/1).
האילנות הם חיבורים גרפיים מורכבים ביותר, והם עשויים לרוב במלאכת מחשבת מיוחדת של שילוב בין טקסט לצורה ואיור. האילנות מציגים בצורה חזותית את השתלשלות העולמות (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה), את מבנה הספירות בכל אחד מהעולמות וההשפעות ההדדיות בין הספירות, את פרצופי עולם האצילות, השרים, ההיכלות, ועוד. כל אלו משולבים בפסקאות טקסט. כך הפכו האילנות לחיבורים העומדים בפני עצמם, המציגים את המורכבות הגדולה של סדר ההאצלה לפי השיטות השונות.
האילנות שהכינו המקובלים לא נעשו רק ללימוד ושינון, אלא היו גם כלי ריטואלי, באמצעותם היו המקובלים מציירים במחשבתם את מבנה העולמות במהלך תפילתם ועבודתם הרוחנית. בזמנים מאוחרים יותר שימשו מגילות האילנות כקמיעות, והוחזקו כסגולה לשמירה והצלחה.
במשך שנים רבות של חקר הקבלה כמעט ולא ניתנה הדעת לנושא האילנות, והם כמעט ולא נחקרו ולא תועדו. רק בעשור האחרון התפתח המחקר וקיבל תנופה בפרוייקט "מפעל האילנות" בראשות פרופ' יוסף חיות, ולאחרונה יצא לאור ספרו המקיף בנושא זה; ראו שם בהרחבה: J.H. Chajes, The Kabbalistic Tree, Pennsylvania University Press, 2022.
קמיעות ואילנות קבליים
קמיעות ואילנות קבליים 