מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- letter (29) Apply letter filter
- chassidut (21) Apply chassidut filter
- חב (13) Apply חב filter
- חבד (13) Apply חבד filter
- חב"ד (13) Apply חב"ד filter
- chabad (13) Apply chabad filter
- book (11) Apply book filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- chassid (6) Apply chassid filter
- מיוחסים (5) Apply מיוחסים filter
- עותקים (5) Apply עותקים filter
- import (5) Apply import filter
- of (5) Apply of filter
- ownership (5) Apply ownership filter
מציג 1 - 12 of 40
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד וואהרמן מבוטשאטש. לבוב (למברג), [תר"ה, 1845]. מהדורה ראשונה.
בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות הייתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראו להלן.
המחבר, האדמו"ר הגה"ק רבי אברהם דוד וואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א', עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ.
מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות שונות של השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [נהוג לכנות חיבור זה "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].
[2], קפב דף. 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים גדולים וכהים בדפים האחרונים. סימני עש. חותמות רבות בדף השער. כריכת עור חדשה.
שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים (א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראו: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43).
קטגוריה
ספרי חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של ספרי חסידות מדפוסי לבוב (למברג) וגליציה, משנות התק"צ עד שנות התר"נ בקירוב. בחלקם חתימות חשובות ורישומי בעלות שונים:
• ספר אורח לחיים, דרושים על התורה בדרך הקבלה והחסידות, מאת האדמו"ר רבי אברהם חיים אב"ד זלוטשוב. דפוס "חייה טאבה מדפיס – כמש"נ בווילנא" [לבוב, תקצ"ח, 1838?]. מהדורה שניה. עם ההסכמות מהמהדורה הראשונה מאת גדולי החסידות: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין", רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, רבי ישראל "המגיד מקוז'ניץ", רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא; רבי חיים מבאטשאן ("בעל המחבר ספר סידורי[!] של שבת") ורבי מרדכי מקרעמניץ (בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב), עם הקדמה והסכמה מאת רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד.
רישומי "קוויטל" בדף השער: "ישראל בן צפורה", ורישומים נוספים מעבר לדף השער.
• ספר בית ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס S. L. Kugel, Lewin & Comp, [תרכ"ה] 1865. כרוך עם: ספר פרי קדש הלולים, הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, מאת רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס M. F. Poremba, [תרכ"ה] 1865.
• ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב "שר בית הזוהר". לבוב (למברג), דפוס N. Suss, [תר"ל] 1870.
כרוך עם: ספר עטרת צבי, פירוש על הזוהר, חלק שני ושלישי, על ספרים שמות-דברים, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרל"ב, 1872. בבטנת הכריכה האחורית רישומי לידות מהערים "סיגעט יצ"ו" ו"גאווא יצ"ו", מן השנים תר"נ-תר"ע. בדף המגן האחורי חתימה בעיפרון: "אברהם חיים דוד פעסטיגער".
• ספר עטרת צבי, פירוש על הזוהר, חלקים ראשון, שני ושלישי, על ספר בראשית, ועל ספרים שמות-ויקרא-במדבר (ללא דברים), מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס אברהם ניסן זיס סג"ל, תרל"א, 1870. ארבעה חלקים בכרך אחד (ללא שערים פנימיים), ללא חלק דברים. פגעי רטיבות.
• ספר מנחת ישראל ואמונת ישראל, על התורה, ועל המצוות, מאת רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין אב"ד פיסטין (בן האדמו"ר בעל "תוספות חיים"). למברג (לבוב), דפוס U. W. Salat et J. M. Nik, [תרל"ט] 1879.
רישום בעלות בדף המגן האחורי: "לה' הארץ ומלואה הק' נתנאל במו"ה יחיאל הכהן פריעד[?]" – כנראה, חתימת הגה"ק רבי נתנאל הכהן פריד אב"ד באלמאז אויוואראש, בעל ה"פני מבין" (תרי"ח-תרע"ו), מגדולי רבני הונגריה בדורו. גאון חריף ובקי, ראש ישיבה ומגדולי המשיבים בהלכה בדורו, פועל ישועות וצדיק קדוש שהרבה בתפילות לישועת הכלל והפרט.
• ספר סדורו של שבת, חלק ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים". לבוב (למברג), דפוס ישראל אלימלך שטאנד, [תרכ"ג] 1863. חותמות של "חיים אברהם מוסקאל סג"ל מק"ק נייפעסט", וחותמות ורישומים נוספים, בהם חותמת וחתימה על קניית הספר מאת "בית עקד ספרים ביח"ל" [בישיבת חכמי לובלין].
• ספר קהלת יעקב, ערכים בקבלה ע"פ סדר הא"ב, מאת הגאון המקובל האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש מדינוב, בעל "מלוא הרועים". לבוב (למברג), דפוס L. Jolles in Stry, תר"ל, 1870. מהדורה ראשונה. עם הסכמות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין מזידיטשוב, ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ, ועוד.
• ספר בית ועד לחכמים, מאת הרה"ק רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים". קראקא, דפוס Josef Fischer, תרמ"ד, 1884. חותמות של הגאון רבי ישראל וועלץ ראב"ד בודפסט. בשער הספר חתימה או רישום "קוויטל": "מרדכי ליב בן ריזול".
• ספר דברי אברהם, חלק א', ביאורים מאת רבי יחזקאל פרענקיל מהוסאטין על ספר דעת קדושים, יורה דעה הלכות שחיטה, סי' א-כח, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד מבוטשאטש. קולומייא, דפוס אלטער טייכער, תרנ"ד [1893-4]. מהדורה יחידה.
כרוך עם: ספר אילה שלוחה – עטרת זקנים, חידושים על סוגיות הש"ס, מאת רבי נפתלי הלברשטאם (בן האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא), ומאת רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד ווישניצא (חתנו של ה"ישמח משה", וחותנו של רבי יחזקאל שרגא הרב משינאווא). נדפס על ידי אבי המחבר האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא. פשמישל, דפוס זופניק, קנאללער עט האמערשמיד, תרנ"ה, 1895. מהדורה ראשונה.
12 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות (רבות מהן בלויות וקרועות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרי חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,063
כולל עמלת קונה
אוסף ספרים מספרי חסידות גור, בהם מהדורה ראשונה של שפת אמת על התורה – מאת האדמו"ר השני מגור, ספר שו"ת הרי"מ מאת סבו האדמו"ר הראשון מגור (עם תגלית ביבליוגרפית מעניינת), ועוד:
• ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז, 1867. מהדורה ראשונה של החיבור הראשון מתורתו של ה"חידושי הרי"ם" האדמו"ר הראשון מגור, אשר נדפס לפני כל חיבוריו.
עם תשעה דפים נוספים שאינם רשומים ביבליוגרפית. בין הדפים צב-צג נוסף [1] דף עם "השמטה משו"ת חלק אה"ע תק"ע" ובסוף הספר נוספו ח דף עם "לוח הטעות על שו"ת הרי"מ הנדפס בשנת תרכ"ז".
הוספות אלו לא נדפסו בכל מהדורות הצילום של "שו"ת הרי"מ" שצולמו מן המהדורה הראשונה. בשנת תרמ"ב יצאה לאור מהדורה מתוקנת עם הוספות, ואליה נכנסה השמטה זאת (בסדר אחר, דף טז/2-יז/2 בסוף הספר) ואף תוקנו בה התיקונים שבלוח הטעות בעותק שלפנינו. (הדבר כבר מצוין בספר זכרון לרבי משה ליפשיץ, עמ' תצו – שם הביאו את כל ההשמטות שנדפסו במהדורה השניה.
חותמות של: האדמו"ר מוויעלפולי "רבי ר' משה'לי בן הרה"צ ר' דוד ארי' בריזל מריישא זצ"ל, מעיה"ק ירושלים...". רישומי בעלות של הנגיד רבי "שמואל נ"י ראזינאוויץ מסעראצק".
ספר "שו"ת הרי"מ" נודע כספר סגולה – על הדפסתו מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי פולין ובעיירותיה, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"מ", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
• ספר חדושי הרי"מ על חשן המשפט, חלק ראשון, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר – האדמו"ר הראשון מגור. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תר"ל, 1870. מהדורה ראשונה.
• ספר מאיר עיני הגולה, חלק ראשון, חידושי תורה ותולדות האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלטר מגור, מאת רבי אברהם יששכר בנימין אליהו אלטר. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, [תרפ"ח, 1928].
• ספר שפת אמת על ספרים בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר – האדמו"ר השני מגור. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרס"ה-תרס"ו, 1905-1906; קראקא, דפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ז, 1906. מהדורה ראשונה. ארבעה כרכים (מתוך חמישה, ללא חלק דברים).
• ספר שפת אמת, חלק שני, על ספר שמות. [וורשא, דפוס Lewin-Epsztein, תרפ"ה, 1925, בערך].
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרי חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה, 1875. מהדורה ראשונה.
עותק עם שוליים רחבים, כרוך בכריכת עור מקורית, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות ונייר בטנה צבעוני מקורי.
בסוף הספר קונטרס גדול בכתב-יד (32 עמודים) ובו מכתבים וליקוטים שונים מהמחבר הרה"ק רבי אהרן (השני) מקרלין, ומתורת אדמו"רי קרלין לדורותיהם: אביו הרה"ק רבי אשר (הראשון) וסבו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין (חלקם נדפסו בספר ילקוט דברי אהרן, ירושלים תשכ"ב; לעתים בשינויי לשון). הקונטרס כולל רשימה בת שס"ו סעיפים מהנהגות ואמרי-קודש הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין וצאצאיו; "לקוטים מהרה"צ מסטאלין זצוקללה"ה"; השלמות לספר בית אהרן "לקוטים מאדומו"ר אשר לא באו בדפוס", כולל השמטות מכוונות ("מה שחסרו בדפוס"; "תיקון החסר"); "לוח הטעות" בספר בית אהרן; ו"תיקון מכתבים הנדפסים הנחסר בהם", הכולל בין השאר, מכתבים הנוגעים לבית הכנסת בטבריה ("איגרת מה שכתב אחרי פסח תרל"ב ע"י ר' אנשיל מאה"ק, אודות מעות א"י על הביהכ"נ דעיה"ק טברי' ת"ו") והעתקי מכתבים חריפים אודות מחלוקת צאנז-סדיגורא (בדף יד2: "מה שרצה לכתוב לסאנץ בעת המחלוקת עם ס"ג..."; "מה שכתב ושלח להמפורסם וכו' מוה"ח מצאנז – קול ענות שמענו שפער פיו לבלי חוק... לבזות בחירופין וגידופין על זרע קודש צדיקי הדור בני הרה"ק והצדיק מרוזין, והם מנהילים עדת ישורון כאו"א במקומו לאלפים ורבבות לקרב את ליבות בני ישראל אל האמת והאמונה..."), מכתב תנחומים ששלח אל בני הרה"ק רבי ישראל מרוזין על פטירת אביהם, ועוד.
העמוד האחרון של כתב-היד מסתיים ברשימת "סדר המזמורים של חנוכה, שנת תר"ל" [בחסידות קרלין נוהגים החסידים לחזור לבית הכנסת לאחר הדלקת נרות חנוכה בבתיהם ולומר בצוותא מזמורי תהלים בהתעוררות גדולה. בסידור "בית אהרן וישראל" של חסידי קרלין, לאחר "הנרות הללו" נדפס: "בכל לילה אחרי הדלקת נרות חנוכה מתאספים בבית הכנסת ואומרים מזמורים דחנוכה". לאחר פתיחה זו מופיעה שם רשימת המזמורים והתפילות שנהוג לאומרם בכל אחת מלילות החנוכה לאחר הדלקת הנרות. בכל לילה אומרים מזמורים שונים ובסדר שונה – הרשימה שבכתב-היד שלפנינו, שונה מעט מ"סדר המזמורים" שנדפס בסידורי נוסח קרלין שנדפסו החל משנת תרפ"ב].
רישום בעלות וחותמות בדפי השערים של רבי "אברהם יעקב פריילכמאן" מטבריה. חותמות של סב-אשתו הרה"ח "ישראל דוב העליר" – רבי ישראל דוב בער הלר (תר"א בערך-אייר תרנ"ט), מחשובי עדת חסידי קרלין בעיר טבריה, במאה ה-19. נולד בטבריה ושימש בה כשו"ב. נסע שבע פעמים מארה"ק לחו"ל להסתופף בחצר הקודש של המחבר בעל ה"בית אהרן", וצאצאיו אדמו"רי קארלין. איש קדוש ובעל מופת – ראו אודותיו: עלי זכרון (גליון מט, עמ' ז-י), שם צויין בין היתר כתב-יד של רבי ישראל בער הלר, שכתב דברי תורה מרבותיו הקדושים לבית קארלין, ונמצא כיום בספרייתו של האדמו"ר מקארלין-סטולין שליט"א.
נכדתו יוכבד בת ר' משה מוינשטיר מטבריה, נישאה לר' אברהם יעקב פרייליכמן (גילוני) מטבריה – נזכרו שם ברשימת צאצאיו (גליון מט, עמ' טז).
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין: רבי אהרן "הגדול" מקרלין, בנו רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני).
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר שלפנינו מובא הטעם לקריאת שמו "בית אהרון": "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
[5], 316, [6] עמ' + 16 דפים בכתב-יד ([2], ג-יד, [2] דף). 28.5 ס"מ. שוליים רחבים. נייר יבש בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי. סימני עש, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. קרעים וקרעים חסרים בשולי דפי השער ודפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער הראשון. דף השער הראשון מנותק. קונטרסים רופפים ומנותקים ברובם. דפי כתב היד בלויים וחלקם מנותקים, עם קרעים חסרים בשוליים ופגיעות בטקסט. כריכת עור מקורית, מנותקת, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות. בלאי, סימני עש וקרעים חסרים בכריכה ובשדרה.
ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' [6], בסופו של הכרך, הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין העותקים השונים של הספר, ראו: מאמר הרב א' שור, על דרכי כתיבת ספה"ק בית אהרן והדפסת, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].
קטגוריה
ספרי חסידות
Catalogue Value
![ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. ס](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/97_1.jpg "\"ייטב לב\" – מהדורה ראשונה – סיגט, תרל\"ה – חמשת החלקים בשני כרכים")
![ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. ס](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/97_2.jpg "\"ייטב לב\" – מהדורה ראשונה – סיגט, תרל\"ה – חמשת החלקים בשני כרכים")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמשה חלקים בשני כרכים. שער ראשי בראש חלק בראשית, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.
הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים (כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב").
בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש.
בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו.
נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".
חתימות בכרך א': "הק' אייזיק עביר וויס" – רבי יצחק אברהם (אייזיק עביר) ווייס ב"ר יעקב בן ציון ווייס מטעטש. תלמיד חכם מחסידי בעל העטרת צבי מזידיטשוב. נפטר תרס"ו.
חותמות בכרך א': "אהרן מנחם גרשון וויינשטאק, שו"ב" (רבי אהרן מנחם גרשון (גפן) וויינשטוק, מחסידי בעלז, חתן רבי אהרן הכהן גרוס מברעזנא; נפטר תש"מ. מנכדי הגה"צ רבי מנחם גרשון גרינוואלד אב"ד קערעסטיר).
חתימה בכרך ב, בשער ספר במדבר: "חנני ה' בזה הק' אביעזרי זעליג ב"ה מרדכי...".
הגהה בספר דברים (דף ז).
שני כרכים. כרך ראשון (בראשית, שמות, ויקרא): [3], קמא, [2] דף; צא דף (חסר לוח הטעויות של ספר שמות); [3], נה דף (חסר לוח הטעויות של ספר ויקרא). כרך שני (במדבר, דברים): [4], פ דף (לוח הטעויות של ספר במדבר, ודף השער ולוח הטעויות של ספר דברים, נכרכו בראש ספר במדבר); נב, נה-ע דף. 24-25 ס"מ. מצב משתנה, כרך ראשון במצב טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (עקבות רטיבות בדפים הראשונים של הכרך השני). בלאי וקמטים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש. כריכות עור חדשות (אחידות).
קטגוריה
ספרי חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של למעלה משלושים ספרי חסידות וספרים שונים שנדפסו בעיר מונקאטש (מוקצ'בו), בהם ספרי קבלה, הלכה ומוסר, פרשנות תנ"ך וש"ס, ועוד, מהשנים תרל"ו-ת"ש בקירוב [1876-1940]. בחלקם רישומי בעלות וחותמות שונות:
• ספר אך פרי תבואה, חלק שני, דרושים על פרשיות ויקרא-דברים, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרל"ו] 1876. מהדורה ראשונה.
• ספר מעגלי צדק, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ד] 1884. מהדורה ראשונה.
• ספר תקנות תמכין דאורייתא, "הלא המה התקנות אשר נמצאו בפנקס החבורה תמכין דאורייתא בק"ק מונקאטש, אשר יסד... מוהר"ר צבי אלימלך שפירא... אבד"ק דינוב..." [בעל ה"בני יששכר"]. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ו, 1895.
• ספר אבני אליהו, על התורה, חלק שני על ספרים במדבר-דברים, מאת רבי אליהו פרנקל מליסקא. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, [תרמ"ט] 1889. חסר בסופו.
• ספר אברך, מאת רבי אהרן מאיר פרידלנדר אב"ד באלחוב (תלמיד מהרי"א מזידיטשוב). מונקאטש, דפוס דוב בער בלייער וצבי יעקב הכהן קאהן, [תרנ"ג, 1893]. מהדורה ראשונה.
• ספר זכרו תורת משה, על הלכות שבת, מאת רבי אברהם דאנציג. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד, 1894. חותמת של רבי "ישכר דוב פריעדמאנן, רב בקהלה ישנה..." [רבי יששכר דוב פרידמן (תרכ"ב-תש"ד) חתן רבי אשר שמואל פאנט אב"ד הידאלמאש. כיהן ברבנות קיראידארוץ ליד סאטמר, ומשנת תרפ"ד רבה של הקהילה הישנה בקראלי].
• ספר לימודי אצילות, בחכמת הקבלה, "שנמצא בכתב יד מהרב הקדוש... מהרח"ו... מה שקיבל מרבו... האר"י". נדפס מכת"י האדמו"ר רבי משה סופר מפשוורסק, עם הגהותיו. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ז [1897]. רישום בשולי השער: "צבי יעקב ב"ר משה אהרן בראיודא[?]".
• ספר לקוטי הפרדס לרש"י. מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ז, 1897.
• ספר מחצית השקל, על הלכות שחיטה, מאת רבי שמואל קעלין בעל "מחצית השקל". מונקאטש, דפוס רבי צבי יעקב קאהן ושותפו רבי מנחם קליין, תרס"א, 1900. מהדורה ראשונה מכתב-יד.
• ספר מאמר מעין גנים, מאת הרמ"ע מפאנו. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן ושותפו מנחם קליין, [תר"ס] 1900.
• ספר חתם סופר, חידושים על סוגיות הש"ס. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא וחתנו עוזר הכהן פריעד, תרס"ב, 1901.
• ספר מופת הדור, תולדות רבינו יחזקאל הלוי לנדא בעל ה"נודע ביהודה", מאת רבי יקותיאל אריה קאמעלהאר. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תרס"ג, 1903].
• ספר זקן אהרן, מאת רבי אהרן פריעד מנירבאטור (בן-אחותו של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא). מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרס"ד [1904]. חותמת רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (מייער) מקירלהאזע (תרע"ג-תשמ"ו), בן האדמו"ר רבי חנוך הניך מסאסוב ובן-אחותו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. חתימה בדף השער: "הק' חיים ווייס".
• ספר יושר דברי אמת, מאת האדמו"ר רבי משולם פיבוש הלר מזבריז', עם קונטרס נזירת שמשון, מאת בנו, רבי שמשון מאוזיראן, וקונטרס זכרון שמואל, מאת המו"ל, רבי שמואל זנוויל כהנא. מונקאטש, דפוס שמואל זנוויל כהנא ועוזר הכהן פריעד, [תרס"ה, 1905].
• ספר קב ונקי, מאת האדמו"ר רבי יחיאל מיכל מיאמפילע. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ז, 1906. חתימה בדף השער: "מרדכי שניידער".
• קונטרס הגאון ר' צבי חריף, חלק שני, מאת רבי צבי הירש הלר חריף אב"ד אונגוואר ואובן ישן, בעל ה"טיב גיטין". מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרס"ז [1907].
• ספר עיר מקלט, מאת רבי דוד לידא, עם הוספות האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא. מונקאטש, דפוס קאהן & פריעד, [תר"ע, 1910]. בדף השני חותמת: "אליה' הק' בלייער ראב"ד דק"הו קאלוב יע"א", וחתימה שלו "אלי' הק' בלייער" [בעל "דברי אליהו"]. בדף השער רישום מעניין (בעיפרון) בכתב-ידו של רבי אליהו בלייער, בו הוא כותב כי קיבל את הספר לזכר אשתו רחל בת פרידל, שמסרה נפשה על קדושת ה' יחד עם שמונת ילדיהם.
• ספר נפש יהודה, מאת רבי יהודא ליב מזאלקווא. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, [תר"ע, 1910].
• ספר תורת אלי', על התורה, מאת רבי אליהו אריה ליב אדלר מטשענגער. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תער"ב, 1911.
• ספר פאר וכבוד, "סיפורים נפלאים" על האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל "ישמח משה" ונכדו האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל "ייטב לב", ועל האדמו"ר רבי שלום רוקח בעל "שר שלום" ובנו רבי יהושע מבעלזא, מאת רבי דוב בער עהרמאן (ארמאן). מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס עט חיים גארטענבערג, תרע"א [1911]. חתימת המחבר מעבר לשער. קרעים חסרים גדולים במספר דפים, עם פגיעות בטקסט.
• ספר מאזני צדק, על התורה ומועדים, מאת רבי מנחם מנדל שפירא אב"ד דראגאמירעשט (בן בתו של מוהרא"י ווינברגר אב"ד קליינוורדיין). מונקאטש, תרע"ב, 1912.
• ספר דרכי נועם, מאת האדמו"ר רבי דוד אלימלך יאלעס. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרע"ד, 1913.
• ספר זכרון מנחם, דרושים על פרשות התורה ומועדים, מאת רבי מנחם צבי רוזנברג. מונקאטש, דפוס Kahn & Fried, [תרע"ג, 1913]. חתימות ורישומי בעלות של רבי שמואל מרדכי מרמורששטיין (מהעיר מאקאווא בשנת תש"ד) ובנו "הק' אליעזר מארמאששטיין" הכותב: "שבתי מן שבי מרוסלאנד אחר ששה שנים...".
כרוך עם: ספר תפארת יעקב, על התורה, מאת רבי שבתי ליפשיץ. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תער"ב [1912].
• ספר לקוטי שושנים, על פרי מגדים, הלכות בשר בחלב, מאת רבי אהרן כ"ץ. [מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תרע"ד, 1914]. חסר דף השער. בדף האחרון חותמת רבי "מנחם מענדיל כהנא, באדראגקערעסטיר" (רבי מנחם מענדל כהנא מקרסטיר, חתן-בנו של האדמו"ר רבי ישעיה מקרסטיר).
• ספר מלבוש לשבת ויום טוב, מאת האדמו"ר מזידיטשוב הרה"ק רבי ישכר בעריש אב"ד ווערצקי. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרפ"ז, 1927.
• ספר מטה מנשה, על עניני שבת ומועדים, מאת האדמו"ר מזידיטשוב רבי מנשה אייכנשטיין, בן הרה"ק רבי ישכר בעריש אב"ד ווערצקי בעל "מלבוש לשבת ויו"ט". מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרפ"ז [1927].
• ספר זכרון יעקב ויהודה, דרושים והספדים מאת האדמו"ר מדינוב רבי יעקב צבי יאליש בעל מלוא הרועים. מונקאטש, דפוס "גראפיא", [תרפ"ח, 1928].
• ספר עבודת ישראל השלם, מאת הרה"ק רבי ישראל הופשטיין המגיד מקוז'ניץ – כולל ספר עבודת ישראל על התורה ופרקי אבות וחדושי הלכות, ספר יקר מפז – ליקוטים על התורה (השלמה לספר עבודת ישראל), וספר תהלות ישראל על ספר תהילים. מוקצ'בו (מונקאטש), הוצאת אלטיר ברוך ווידער, בדפוס "נקודה", [תרפ"ט, 1929].
• ספר חוט המשולש בשערים, דרושים על התורה, מאת רבי אשר לעמל הלוי מגלוגא. מונקאטש, דפוס "Grafia", תרצ"א [1930]. מהדורה שנייה.
• ספר מדרש אהרן, על התורה, מאת רבי אהרן ווייס ראב"ד מונקאטש. מונקאטש, דפוס Grafia"", [תרצ"ג] 1933.
• ספר מגדל דוד, כולל דרשות ומאמרים לזמנים שונים, מאת רבי דוד ארי' אייזיקאוויטש. מוקצ'בו (מונקאשט), דפוס "נקודה", תרצ"ו [1936].
• ספר זכרנו לחיים, תולדות ה"דברי חיים" מצאנז, ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש ועוד, חלק ראשון. מונקאטש, דפוס "Grafia", תרצ"ח, 1937. חתימה בדף השער: "יצחק אייזיק כהנא".
• ספר שער יששכר, מנהגים וביאורי תפילות, חלק ראשון על חודשים ניסן-אלול, מאת הגה"ק רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש, בעל ה"מנחת אלעזר". מונקאטש, דפוס "גראפיא" (אליעזר יחיאל קאלליש), תרצ"ח [1938]. מהדורה ראשונה. הגהות רבות בכתב-יד.
• ספר נועם אלימלך, מאת הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש, 1940]. מהדורה עם הכוכביות •. שני וריאנטים.
בווריאנט הראשון, נדפס בדף השער: "בתוצאת בית מסחר ספרים "מבשר" של ר' יחיאל מיכל וויינבערגער מוכר ספרים ב. פעסט". בווריאנט השני נדפס: "יצא עתה לאור ע"י הרב מו"ה פרץ וויינבערגער נ"י, חתן נכד בעל המחבר זצ"ל" (כפי שנרשם במפעל הביבליוגרפיה, על פי טופס מאוסף פרטי).
בדפי השער נכתב: "ועתה הובא לביהד"פ בתבנית גדול בהדפסה מהודרת ועם ציוני הכוכבים וכו' [כאשר נדפס בראשונה בשנת תקמ"ח, ע"י הגה"ק מהר"א ז"ל בנו של רבינו הקדוש המחבר זי"ע ועכ"י]".
36 ספרים ב-35 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
ספרי חסידות
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ספר חסדי אבות, חידושים על מסכת אבות, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. [לבוב (למברג), דפוס S. Winiarz, תרט"ז, 1856]. בדף השער: "בליוורנו".
עותק מיוחס לאדמו"רי טשרנוביל – בדף השער רישום בעלות: "ר' זוסי'[א] בהרב".
כפי המסופר, רישום מסוג זה מעיד כי ספר זה הגיע מספריו הקדושים של האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל ובנו האדמו"ר רבי זושא מטשרנוביל. שכן בפטירתו של רבי אהרן בשנת תרל"ב חולקו הספרים בין צאצאיו ונרשם על כל ספר לחלק מי הגיע: "זוסיא בהרב", "מנחם נחום בהרב" וכו'.
האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל (תקמ"ז-תרל"ב), זקן אדמור"י דורו, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל ותלמיד סבו רבי נחום מטשרנוביל. לאחר פטירתו מילא את מקומו בטשרנוביל, בנו הקדוש רבי ישעיה משולם זושא (זוסיא) טברסקי (נפטר תרמ"א), אבי-אמו של האדמו"ר הקדוש רבי אהרן רוקח מבעלז (תר"מ-תשי"ז).
[1], ד, [19] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש (בעיקר בדפים הראשונים). קרעים ופגמים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער. תו-ספר. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים.
ישנם עותקים בהם מופיעים בשולי השער פרטי הדפוסת בלועזית (בעותק שלפנינו נשמטו, כפי שנזכר במפעל הביבליוגרפיה).
מקור: אוסף פרופ' יצחק ש' פנקובר.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר לב אהרן, פירוש על נביאים ראשונים, יהושע-שופטים, חלקים ראשון ושני, עם הפסוקים (מנוקדים), מאת רבי אהרן אבן חיים. ונציה, דפוס יוואני די גארה, חשון שס"ט [1608]. מהדורה ראשונה.
הספר הוגה ע"י הרב המחבר, שהיה רב ודרשן במרוקו: "הרב הגדול הדיין המצויין, ראש המדברים בק"ק פיס ומראואיקוס וגלילות המערב".
בראש הספר מופיעה הקדמת המחבר, וכן "מליצת תלמיד הרב המחבר", מאת רבי עזרא אלחדב.
עותק מיוחס שהיה בבעלות האדמו"ר הקדוש רבי יהושע מאוסטרובא בעל "תולדות אדם". בדף השער חותמת של האדמו"ר רבי "יהושע בהרב המנוח מוהרש"ל זצלל"ה זיע"א – מסאסנאוויטץ וכעת באסטראווי" – האדמו"ר רבי יהושע מאוסטרובה (נפטר תרל"ג, אנציקלופדיה לחסידות ב, עמ' נב-נג), מצדיקי פולין, בנו של רבי שלמה ליב מלענטשנא ומתלמידי ה"שר שלום" מבעלז. הנהיג אחרי אביו עדה גדולה של אלפי חסידים ונודע בגדולתו וקדושתו. הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין אמר עליו שהוא "נוטר ברית קודש". מחבר הספר "תולדת אדם" (יוזפוב תרל"ה) שזכה לכינוי "נועם אלימלך הקטן". בתו היחידה נישאה להרה"ק רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא האדמו"ר הראשון מביאלה, בעל ה"דברי בינה" – הראשון לשושלת אדמו"רי חסידות ביאלא.
רישום בעלות בדף השער (מחוק בחלקו): "זאת התורה אשר חנן אלקים אל עבדו [---] הי"ו[?] באקי". חתימה בכתיבה איטלקית: "הצעיר הב"ע".
רישום בכתיבה אשכנזית בראש השער: "מוגה ושלם...".
בדף ב/2 רישום בכתיבה איטלקית של "ליסטא [=רשימה] ספרי'[ם] קבלתי מאת האלוף כמהר"ר יוסף יונה נר"ו לפרעון...". בסופה: "ולראיית הנ"ל[?] באתי על החתום אפרים בכ"מ שלמה יונה ז"ל".
בדפי המפתחות האחרונים של החלק הראשון ושל החלק השני, חתימות הצנזור Giovanni Domenico Carretto (משנת 1611?).
קכב, [2]; קכט, [3] דף. 28 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. עקבות רטיבות קשים עם סימני פטריה ועובש רבים בכ-30 מהדפים האחרונים. סימני עש (חלקם גדולים), עם פגיעות בטקסט. קרעים, בהם קרעים חסרים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלק בנייר-דבק. כריכה חדשה, עם סימני עש ופגמים.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
![ספר שאלות ותשובות הגאונים. פראג, דפוס מרדכי בן גרשום הכהן, ש"נ [1590]. מהדורה שנייה של תשובות הגאונים הקצרות, עפ"](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/101.jpg "שו\"ת הגאונים – פראג, ש\"נ – העותק של רבי יעקב מאיר בידרמן, חתנו של ה\"שפ")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
ספר שאלות ותשובות הגאונים. פראג, דפוס מרדכי בן גרשום הכהן, ש"נ [1590]. מהדורה שנייה של תשובות הגאונים הקצרות, עפ"י דפוס "קוסטאנדינא" (קושטא), משנת של"ה.
הספר כולל ארבע מאות שאלות ותשובות קצרות, ובראשו מפתח על פי נושאים. מרבית השאלות עוסקות בדיני "חושן משפט", ומקצתן בדיני "אבן העזר". קובץ תשובות זה שימר מצד אחד שרידים קדומים מתורת הגאונים, החשובים שבהם הם הקטעים מתוך ספר "המעשים לבני ארץ ישראל"; מאידך, הוא כולל תשובות רבות (למעלה ממאה, יותר מרבע מניין התשובות בספר) שזויפו ואינן כלל תשובות גאונים, אלא עיבוד של סעיפים מספר שולחן ערוך או ממקורות אחרים (ראו על כך בהרחבה: ש' עמנואל, תשובות הגאונים הקצרות, בתוך: עטרה לחיים, מחקרים... לכבוד ח"ז דימיטרובסקי, ירושלים תש"ס, עמ’ 439-459).
שער מאויר בדמויות שונות של אנשים, מלאכים ואריות, במרכזו סמל המדפיס של מרדכי בן גרשום הכהן, עם ידי-כהונה (ראו א' יערי, דגלי המדפיסים העבריים, מס' 38, הערה בעמודים 137-138).
מעבר לשער מופיעה הקדמת העורך, רבי שלמה קבולי, ובסוף הספר מופיעים דברי סיום ושיר מאת רבי מנחם אגוזי – שניהם נלקחו מתוך מהדורת קושטא של"ה.
בדפים האחרונים, חותמות (שתים מהן מחוקות) של הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן מוורשא.
הגאון החסיד רבי יעקב מאיר בידרמן (תר"ל-תש"א, נספה בשואה), גאון מופלג, חתנו ועורך ספריו של האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת". כיהן כדיין וכחבר ועד הרבנים בעיר וורשא. רבי יעקב מאיר היה מהיושבים ראשונה במלכות בית גור, ועמד בנשיאות "קופת רמבעה"נ" [רבי מאיר בעל הנס] בפולין. הוא וגיסו רבי מנדל מפביאניץ היו מעורבים בהשכנת שלום ובמשא ובמתן עם כל הצדדים בהנהלת הכולל, והדברים נגעו בעקיפין גם לחילוקי דעות אחרים שהיו בין החצרות החסידיות בפולין: גור ואלכסנדר, פוריסוב, אמשינוב וחסידויות אחרות. רבי יעקב מאיר היה חותנו בזיווג-שני של גיסו האדמו"ר מגור בעל "אמרי אמת" (מזיווג זה נולד האדמו"ר רבי פנחס מנחם בעל "פני מנחם"), וחותנו בזיווג ראשון של האדמו"ר בעל "בית ישראל".
הגהות והוספות בכתב-יד בלוח הסימנים, ובדפים נוספים, חלקן בכתיבה מוקדמת [מתקופת ההדפסה בקירוב].
[46] דף. 18.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים (בעיקר בדפים האחרונים), וקרע קטן עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים. דף השער הושלם כפי הנראה מעותק אחר (עם שיקומים בשוליו במילוי נייר). חותמות. כריכה חדשה.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $475
כולל עמלת קונה
ספר צבי לצדיק, מאמרי חסידות לחדשי השנה ולמועדים, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מבלוז'וב וריישא, חלק ראשון. קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, [תרפ"ה] 1925. מהדורה ראשונה.
העותק של האדמו"ר רבי יוסף גרינוולד מפאפא, מתקופת כהונתו כדומ"ץ בעיר סאטמר (לפני השואה). בדף המגן, בדף השער ובדפים נוספים, חותמותיו (מטושטשות ברובן): "יוסף גרינוואלד דיין ומו"צ דק"ק ארטה, סאטומארע".
הקדשה בכתב-יד על בטנת הכריכה הקדמית: "מתנה היא לאדוני מו"ר שליט"א מאיתי עבדו ותלמידו המתאבק בעפר רגליו, הק' דניאל אברהם סופר גוססמ' בן בשא הדס". בדף השער רישום בכתב-יד: "אב"ד דקה"י פאפא".
הגאון הקדוש רבי יוסף גרינוולד – האדמו"ר מפאפא (תרס"ג-תשמ"ד), רבה האחרון של העיר פאפא בהונגריה, ומגדולי הרבנים בארה"ב. בנו וממלא מקומו של רבי יעקב יחזקיה גרינוולד אב"ד פאפא בעל "ויגד יעקב" (בנו של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגות הבושם"). בשנת תרפ"ה נשא את בת דוד-אביו רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (אחיו של ה"ערוגות הבושם"). כיהן כמו"צ וראש ישיבה בעיר סאטמר, ובשנת תש"א לאחר פטירת אביו בעל ה"ויגד יעקב", עבר לפאפא וכיהן בה כרב העיר.
בשנות השואה איבד את אשתו הראשונה ועשרת ילדיהם, שנרצחו ע"י הנאצים. לאחר המלחמה חזר לפאפא והמשיך לכהן בה ברבנות. לאחר תקופה קצרה עבר לעיר סומבוטהלי וכיהן בה ברבנות (במקומו שלח את גיסו הדיין רבי יעקב יצחק ניימאן לכהן כאב"ד פאפא).
בהמשך נדד לבלגיה ולאחר תקופה בה שהה באנטוורפן נסע לארה"ב, שם הקים את קהילתו "קהלת יעקב – פאפא", בה שימש כרב וכראש ישיבה. היה ממנהיגי הרבנות החרדית בארה"ב; כיהן כנשיא "התאחדות הרבנים" המקורבים לחסידות סאטמר, ונודע בשם "דער פאפא רב". מספריו: שו"ת "ויען יוסף", סדרת ספרי "ויחי יוסף", "דרכי יוסף", ועוד ספרים.
[4], קו דף. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה ישנה, עם פגמים.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
אוסף ענק של למעלה מ-1800 דפי פורזץ, דפי מגן ודפי בטנה מספרי דפוס שונים, הנושאים חתימות וחותמות, הקדשות, רישומי בעלות ורישומים משפחתיים, רישומים ביבליוגרפיים, הגהות, חידושי תורה ורישומים שונים, מאת אדמו"רים, רבנים, דיינים, שו"בים, כלי קודש, תלמידי חכמים, חסידים ואנשי מעשה – מרחבי אירופה וארצות תבל, ארץ ישראל וארה"ב, מתקופות שונות: שנות הת' עד שנות הת"ש בקירוב [המאות ה-17-20].
האוסף כולל, בין היתר:
• דפים מספרים שהיו בבעלות
אדמו"רים ובני משפחותיהם
: האדמו"ר רבי מרדכי דוב טוורסקי מהורניסטייפול; האדמו"ר מסלונים רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח), מעיזבון אביו האדמו"ר רבי שמואל וויינברג מסלונים בעל "דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו); האדמו"ר רבי מנחם מענדל האגער אב"ד אויבער-ווישאווא (בן ה"אהבת ישראל" מוויזניץ); הרה"צ רבי דוד הלברשטאם אב"ד דאברא וראב"ד סטראפקוב והרה"צ רבי אברהם נפתלי הלברשטאם דומ"צ סאטמר (בני האדמו"ר רבי מנחם מענדל הלברשטאם מסטראפקוב); האדמו"ר מספינקא רבי נחמן כהנא אב"ד אדיוליא-קארילסבורג; האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ; הרה"צ רבי יהודה ליב ליפשיץ (בן האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ "היהודי הטוב" מגוסטנין); האדמו"ר מוויעלפולי רבי משה ליפשיץ ובנו הרה"צ רבי חיים אורי ליפשיץ; הרה"צ רבי יהודה אריה ליב העינא מגור (נכד ה"אמרי אמת" מגור); הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מצפת (בן הרה"ק מזלוטשוב); ועוד.
אדמו"רים ובני משפחותיהם
: האדמו"ר רבי מרדכי דוב טוורסקי מהורניסטייפול; האדמו"ר מסלונים רבי ישכר ליב ויינברג (תרל"ג-תרפ"ח), מעיזבון אביו האדמו"ר רבי שמואל וויינברג מסלונים בעל "דברי שמואל" (תר"י-תרע"ו); האדמו"ר רבי מנחם מענדל האגער אב"ד אויבער-ווישאווא (בן ה"אהבת ישראל" מוויזניץ); הרה"צ רבי דוד הלברשטאם אב"ד דאברא וראב"ד סטראפקוב והרה"צ רבי אברהם נפתלי הלברשטאם דומ"צ סאטמר (בני האדמו"ר רבי מנחם מענדל הלברשטאם מסטראפקוב); האדמו"ר מספינקא רבי נחמן כהנא אב"ד אדיוליא-קארילסבורג; האדמו"ר מראדזין רבי אברהם ישכר אנגלרד אב"ד סוסנוביץ; הרה"צ רבי יהודה ליב ליפשיץ (בן האדמו"ר רבי יחיאל מאיר ליפשיץ "היהודי הטוב" מגוסטנין); האדמו"ר מוויעלפולי רבי משה ליפשיץ ובנו הרה"צ רבי חיים אורי ליפשיץ; הרה"צ רבי יהודה אריה ליב העינא מגור (נכד ה"אמרי אמת" מגור); הרה"צ רבי ברוך אשכנזי מצפת (בן הרה"ק מזלוטשוב); ועוד.
• דפים מספרים שהיו בבעלות
גאוני ירושלים, ליטא, פולין ואוקראינה
, ובהם: הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס אב"ד קאליש בעל "נפש חיה" (תקפ"ו-תרמ"ט; בזיוו"ר חתן אחי ה"דברי חיים" ובזיוו"ש חתן ר' יהושע מקוטנא); הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין (מחולל "הדף היומי" ו"ישיבת חכמי לובלין"); דף עם חותמת שעווה מקורית של רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט); רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג; בן הנצי"ב מוואלאזין); רבי רפאל שפירא מוואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א; חתן הנצי"ב מוואלוז'ין); רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער אב"ד פטרבורג (תקצ"ז-תרס"ז); רבי אריה ליב ליפקין-הורוויץ אב"ד ברעזין (בערך-תקצ"ט-תרנ"ו; בנו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר וחתן בעל ה"עונג יו"ט"); רבי ברוך עסמאן מקייב בעל "חד וחלק"; רבי ישראל מאיר קריניצקי אב"ד לאנדוואראווא; רבי יוסף דוד רושקין (שחור) אב"ד אנטופול וסעמיאטיץ (נפ' תרס"ו); רבי שלמה זלמן אקסלרוד אב"ד פאלאצק (תר"כ-תרס"ג); רבי יהודה ליב חסמן אב"ד שטוצין (תרכ"ט-תרצ"ו); רבי חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב); רבי ישראל הלוי זילברמינץ אב"ד קאזמיר (נספה בשואה); רבי אפרים אויערבאך (תרי"ז-תרפ"ה) אב"ד מעזריטש גדול (מחוז רובנו) והארחוב (פלך וואהלין); רבי אייזיק ליב ב"ר שרגא עזריה סטוליאר-ספיר אב"ד קוזניץ ומרבני פתח תקוה (תרי"ח-תרצ"ה); רבי אליהו ראם מבירז', ראב"ד בד"צ אשכנזים פרושים בירושלים (תרל"ב-תשי"ט); ועוד.
גאוני ירושלים, ליטא, פולין ואוקראינה
, ובהם: הגה"ק רבי חיים אלעזר וואקס אב"ד קאליש בעל "נפש חיה" (תקפ"ו-תרמ"ט; בזיוו"ר חתן אחי ה"דברי חיים" ובזיוו"ש חתן ר' יהושע מקוטנא); הגאון רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין (מחולל "הדף היומי" ו"ישיבת חכמי לובלין"); דף עם חותמת שעווה מקורית של רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט); רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג; בן הנצי"ב מוואלאזין); רבי רפאל שפירא מוואלוז'ין (תקצ"ז-תרפ"א; חתן הנצי"ב מוואלוז'ין); רבי יצחק (ר' איצל'ה) בלאזער אב"ד פטרבורג (תקצ"ז-תרס"ז); רבי אריה ליב ליפקין-הורוויץ אב"ד ברעזין (בערך-תקצ"ט-תרנ"ו; בנו של מייסד תנועת המוסר רבי ישראל סלנטר וחתן בעל ה"עונג יו"ט"); רבי ברוך עסמאן מקייב בעל "חד וחלק"; רבי ישראל מאיר קריניצקי אב"ד לאנדוואראווא; רבי יוסף דוד רושקין (שחור) אב"ד אנטופול וסעמיאטיץ (נפ' תרס"ו); רבי שלמה זלמן אקסלרוד אב"ד פאלאצק (תר"כ-תרס"ג); רבי יהודה ליב חסמן אב"ד שטוצין (תרכ"ט-תרצ"ו); רבי חיים שמעון רודלסון רבה של בוריסוב שבפלך מינסק (בערך ת"ר-תרס"ב); רבי ישראל הלוי זילברמינץ אב"ד קאזמיר (נספה בשואה); רבי אפרים אויערבאך (תרי"ז-תרפ"ה) אב"ד מעזריטש גדול (מחוז רובנו) והארחוב (פלך וואהלין); רבי אייזיק ליב ב"ר שרגא עזריה סטוליאר-ספיר אב"ד קוזניץ ומרבני פתח תקוה (תרי"ח-תרצ"ה); רבי אליהו ראם מבירז', ראב"ד בד"צ אשכנזים פרושים בירושלים (תרל"ב-תשי"ט); ועוד.
• דפים מספרים שהיו בבעלות
רבני הונגריה, גליציה והסביבה
: רבי ישראל אפרים פישל שרייבר אב"ד נאנאש בעל "אפסי ארץ"; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד האמארא והוראדענקא (בן רבי יונה אשכנזי אב"ד סניאטין ופשעווארסק וחתן רבי משה תאומים אב"ד האראדענקא); רבי אליהו אלעזר טעלער אב"ד איבראן (בן רבי יחזקאל משולם טעלער אב"ד ניר מאדא); רבי משה ליב יוסף מרגליות-יפה-שלזינגר אבדק"ק ראגענדארף בעל "מילי דאבות", בנו רבי שמואל אב"ד אראניאש וחתנו רבי מרדכי אריה הלוי הברפלד אב"ד זלאטע מאראווצע; רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין וחתנו רבי יצחק יעקב ווייס בעל "מנחת יצחק"; רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו ובנו רבי חיים אהרן ווייס אב"ד הידאלמאש; רבי משה רייך אב"ד מעדיאש (בן רבי קאפל רייך אב"ד בודפשט); רבי יהודה כהן קרויס אב"ד יאנקאוואץ; רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישאווא בעל "משיב נפש"; רבי דוד שפערבער אב"ד בראשוב; רבי יהודה יואל דייטש אב"ד גאניטש; ורבים נוספים.
רבני הונגריה, גליציה והסביבה
: רבי ישראל אפרים פישל שרייבר אב"ד נאנאש בעל "אפסי ארץ"; רבי אלימלך אשכנזי אב"ד האמארא והוראדענקא (בן רבי יונה אשכנזי אב"ד סניאטין ופשעווארסק וחתן רבי משה תאומים אב"ד האראדענקא); רבי אליהו אלעזר טעלער אב"ד איבראן (בן רבי יחזקאל משולם טעלער אב"ד ניר מאדא); רבי משה ליב יוסף מרגליות-יפה-שלזינגר אבדק"ק ראגענדארף בעל "מילי דאבות", בנו רבי שמואל אב"ד אראניאש וחתנו רבי מרדכי אריה הלוי הברפלד אב"ד זלאטע מאראווצע; רבי פנחס צימטבוים אב"ד גרוסווארדיין וחתנו רבי יצחק יעקב ווייס בעל "מנחת יצחק"; רבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו ובנו רבי חיים אהרן ווייס אב"ד הידאלמאש; רבי משה רייך אב"ד מעדיאש (בן רבי קאפל רייך אב"ד בודפשט); רבי יהודה כהן קרויס אב"ד יאנקאוואץ; רבי שמואל גינצלער אב"ד ווישאווא בעל "משיב נפש"; רבי דוד שפערבער אב"ד בראשוב; רבי יהודה יואל דייטש אב"ד גאניטש; ורבים נוספים.
• דפים מספרים של
רבני אשכנז
, בהם: רבי דוד וייסקאפף אב"ד מדינת וולרשטיין (תקנ"ח-תרמ"ב; תלמיד החתם סופר); רבי משה אריה ליב במברגר אב"ד באד-קיסינגן (תקצ"ח-תר"ס; בן הרב מווירצבורג); רבי זעליגמאן יעקב שמש מפרנקפורט (כנראה בנו של רבי יעקב שמש רבו של החתם סופר); ועוד.
רבני אשכנז
, בהם: רבי דוד וייסקאפף אב"ד מדינת וולרשטיין (תקנ"ח-תרמ"ב; תלמיד החתם סופר); רבי משה אריה ליב במברגר אב"ד באד-קיסינגן (תקצ"ח-תר"ס; בן הרב מווירצבורג); רבי זעליגמאן יעקב שמש מפרנקפורט (כנראה בנו של רבי יעקב שמש רבו של החתם סופר); ועוד.
• ועוד דפים נוספים מספרי רבנים ותלמידי חכמים בירושלים ובארץ ישראל, בברוקלין ובארה"ב, ובקהילות רבות נוספות ברחבי תבל.
האוסף שלפנינו כולל דפים ובהם רישומים וחתימות שטרם עברו בחינה מקיפה ולא נבדקו בידינו לעומק; קרוב לוודאי שדפים אלו טומנים בחובם חתימות ורישומי בעלות רבים של רבנים ואישים חשובים נוספים.
למעלה מ-1800 דף. גודל ומצב משתנים. האוסף לא נבדק בידינו לעומק והוא נמכר כמות שהוא.
קטגוריה
חסידות – עותקים מיוחסים
Catalogue Value
![מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ד' כסלו תש"ח [1947].
מודפס במ](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale105/140.jpg "מכתב הרבי הריי\"צ מליובאוויטש – כסלו תש\"ח – ברכות לרגל כניסה לדירה חדשה")
מכירה פומבית 105 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
27.1.26
פתיחה: $600
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ד' כסלו תש"ח [1947].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי הריי"צ, ובסופו שורה בכתב-ידו וחתימת-יד-קדשו: "יוסף יצחק".
המכתב נשלח אל מזכירו האישי ר' ניסן מינדל. בראש המכתב מברכו הריי"צ לרגל מעבר דירה: "...במענה על כתבו שהחליפו בית דירתם הנני מברכם בברכות נעימות כי יחזק השי"ת את בריאותו ובריאות זוגתו הכבודה תחי' וישמח את לבבכם בחיים נעימים ובהצלחה גדולה בעבודתכם בגשמיות וברוחניות".
בהמשך המכתב מעודדו הרבי הריי"צ להעלות על הכתב ולהדפיס סדרת הרצאות שמסר בעניינה של תורת החסידות: "אודות הרצאתו על הנושא 'תולדות החסידות וערכה' טוב הדבר ונכון אשר יעריכו בכתב... נכון הוא וחשוב מאד... וחתני הרה"ח הרה"ג הרממ"ש שליט"א [=חתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון, ולימים הרבי מליובאוויטש] וידידי בודאי ימלאו חפצי בזה לסדר החומר כדרוש".
בסוף המכתב, לאחר המילים "והנני ידידו", הוסיף הריי"צ בכתב-יד קדשו את המילים:
"הדו"ש [דורש שלומם] ומברכם בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
"הדו"ש [דורש שלומם] ומברכם בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. רישום בגב.
המכתב נדפס באגה"ק של הרבי (כרך יג, אגרת ד'תתקמג).
קטגוריה
מכתבים – חסידות חב"ד
Catalogue Value