אוסף של שבעה ספרים שהדפיס הרב מאדא הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר. ירושלים, תרמ"ה-תרמ"ט 1885-1889. בחלק מן הספרים הקדשות מהמחבר ומבני משפחתו.

1. ספר ערך דל, על מסכת ערכין (כולל ההקדמה "מדבר קדמות", על קורות המחבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. חסר דף אחרון. קרעים חסרים משוקמים בהדבקות נייר. בדף שהודבק בראש דף השער, הקדשת המחבר: "[דורון דרשה]... הרב המופלג... כש"ת מוהר"ר יוסף ארי' בודענוויעזער נ"י ויופיע, מיועד לישא בת גיסי הרב האה"ג הראבד"ק שאנלאנקע יע"א, לאות אהבה ממני המחבר". המקבל, הוא כנראה רבי יוסף בוטענוויזער רבה של שטראסבורג.

ש' הלוי, מס' 522.

2. ספר עץ אבות, חלק א', חידושי אגדה על מסכת ערכין ועל פרקי אבות (פרקים א-ג). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני, [תרמ"ה 1885]. סימני עש רבים.

ש' הלוי, מס' 523.

3-6. ספר בכור דל, על מסכת בכורות. ירושלים, [דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ט 1889].

כרוך עם ספריו הנוספים:

• ספר זמרת הארץ ושמים, ביאור על פרק שירה. ירושלים, [דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, תרמ"ט 1889].

• ספר תמורת תודה, על מסכת תמורה. ירושלים, דפוס אלחנן טענענבוים, [תרמ"ז 1887].

• ספר עץ אבות, חלק ב', על פרקי אבות ומאמרי חז"ל ממסכת בכורות. ירושלים, דפוס אלחנן טענענבוים, [תרמ"ז 1887]. בשערי הספרים בכור דל ותמורת תודה, הקדשות בן המחבר רבי בן ציון וועבר, בחתימותיו ובחותמתו.

ש' הלוי, מס' 643, 642, 607, 597.

6 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות וישנות.

הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים". גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.

הפולמוס המרכזי שבו היה מעורב הרב מאדא התעורר כאשר יצא בפרסומים נגד רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך", שבספרו "אהלי שם" השיג על דבריו של רבו האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים".

בתחילה פרסם הרב מאדא קונטרס בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב), ובהמשך הדפיסו שוב במהדורה מורחבת (ירושלים, תרמ"ה – הנמצאת באוסף שלפנינו). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (בסוף אחת המהדורות של קיצור שו"ע), ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך ה"מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים. הם הדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט) בדף גדול, והדביקוהו על דלת ביתו בירושלים (ראה ש' הלוי, מס' 638). הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס "אופל ובוחן" (הנמצא באוסף שלפנינו), בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו.

הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי ה"מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן". בקונטרס "אופל ובוחן" מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השנייה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בערך [ראה גם ש' הלוי, מס' 637-638]. על פולמוס הרב וועבר והרב גאנצפריד ראה עוד: ריינהרץ שמעון, "הרב שלמה גאנצפריד", בתוך "קארפאטורוס – אנציקלופדיה של גלויות" תשי"ט, עמ' 400.