ספר מרכבת המשנה, על משנה תורה לרמב"ם, מאת רבי שלמה מחעלמא, חלק ראשון. פרנקפורט דאדר, דפוס גרילא, שנת תקו"ה [תקי"א 1750]. מהדורה ראשונה של ה"מהדורא קמא" – שנדפסה בחיי המחבר.

בהקדמה המחורזת שמופיעה במהדורה זו מתקיף המחבר את תופעת הצדיקים המדומים ובעלי המופתים שהייתה בזמנו: "ידוע הוא ומפורסם היות עדת הלומדים, לשלשה כתות נפרדים... ויש מהם ריק מכל מדע קטן הוא ודל, לא בסו"ד ולא בגפ"ת השתדל, ערום יערים, וקול נהי ירים, מדלג על ההרים, ובתפלות ותחנונים, בשיר ורננים, וקולות וניגונים, מחליף עשרת מונים, ומעשיו משונים, עוטה לבנים, והכנף פתיל תכלת, כאון בן פלת, והאנחות שוברות חצי גופו של אדם, ומוליכים ומביאים בידם, וינוע כנוע עצי היער, תסמר שער, וכיוצא בזה דברים אשר לא שערום אבותינו, בעינינו ראינו, ואלה הם סגולות זמננו, ואף כי לא קרא ולא שנה, חכם יתקרי ורבי יכונה, וכל המוסיף בתנועות והויות, משובח ומפואר בפיות, טף ונשים, ויחלץ חושים, בפני דלי השכל ורשים, המה יגידו מקצת שבחו בפניו, הי חסיד הי עניו...". בהמשך הוא מסייג את דבריו: "ולא על הכלל כלו ח"ו יצאתי, כי אדם אחד מאלף מצאתי, אשר מחשבתו רצויה, בלי שום פנייה...". חוקרים רבים שייכו ביקורת זו לחסידי הבעש"ט שהחלו אז את דרכם, אך יש שפקפקו בייחוס ביקורת זו לחסידים (ראו: מדל פייקאז', בימי צמיחת החסידות, ירושלים תשל"ח, עמ' 344-346).

רישומי בעלות בדף השער, ביניהם: "שייך לה"ה הרבני המופלג הקצין מוהריא"ץ[?] בהרב המנוח מ"ו יואל זללה"ה".

לח, לז-מט, נב-קכח; יח דף. 32.5 ס"מ. מצב בינוני, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט (קרעים רבים בדפים הראשונים, כולל בהקדמת המחבר), משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בדפים האחרונים). כריכה חדשה.