ספר ברכת דוד, ביאורים בדרך החסידות על חמשה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי אברהם דוד ווארמאן מבוטשאטש. לבוב, [תר"ה 1845]. מהדורה ראשונה.

בגב השער נדפס המשפט "תורת ה' תמימה" באותיות גדולות, ותחתיו צוין כי ההסכמות לא נדפסו "מטעם הכמוס". כפי הנראה, גם השמטת ההסכמות הייתה חלק מהסוואת פרטי ההדפסה, ומאותה הסיבה שזויפו בשער שם המדפיס ותאריך ההדפסה – ראו להלן.

האדמו"ר רבי אברהם דוד ואהרמן "הגאון מבוטשאטש" (תקל"א-תר"א, אנצ' לחסידות, א, עמ' סח-עב), מגדולי דורו בתורה ובחסידות ומגדולי הפוסקים. בהיותו כבן תשע פגש אותו הגאון רבי משולם איגרא ושוחח עמו בדברי תורה, לאחר מכן התבטא רבי משולם כי ילד זה עתיד להיות מורה הוראה מופת לכל רבני הדור. לאחר נישואיו התקרב לחסידות והתקשר עם גדולי האדמו"רים בדורו, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי משה ליב מסאסוב, רבי חיים מטשרנוביץ ורבי צבי הירש מנדבורנה. בהיותו כבן עשרים נתמנה לאב"ד בעיר יאזלוביץ (נקראה גם יאלאוויץ).

מסופר כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן שעבר אז בעיר חש בקדושה השוררת במקום ואמר כי היא בזכותו. בשנת תקע"ד נתמנה לאב"ד בוטשאטש (בוצ'אץ' Buczacz) על מקום חותנו ורבו רבי צבי הירש קרא אב"ד בוטשאטש בעל "נטע שעשועים". נודע כגאון מופלג וצדיק. חיבר ספרים רבים, ביניהם: "דעת קדושים" על יו"ד, "עזר מקודש" על אה"ע, "כסף הקדשים" על חו"מ, "ברכת דוד" – על התורה, ועוד. חיבוריו ההלכתיים הפכו לספרי יסוד בפסיקת ההלכה. חיבורו "אשל אברהם" על שו"ע או"ח נדפס במהדורות השולחן ערוך ומובא אלפי פעמים בספרות הפוסקים [בכינוי "אשל אברהם – בוטשאטש", כדי להבדילו מהחיבור "אשל אברהם" שקדם לו].

[2], קפב דף. דפים קכה-קכו נכרכו לאחר דף קכח. 22 ס"מ. נייר כחלחל (ברובו). מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים. סימני עש קלים במקומות בודדים. כריכה חדשה.

שנת הדפוס נרשמה בעברית "תקס"ה" ובדפוסת בלועזית "1800", ושם הדפוס: Jihdas Rosanis [יהודית רוזאניס]. שם המדפיסה ושני התאריכים (הסותרים זה את זה) מזויפים. תאריך ההדפסה האמיתי נרמז בחתימת המביא לבית הדפוס, שבסוף הספר, בה הודגשו המילים "תפלה לאלהי דוד", העולות בגימטריה תר"ה. זיופים מן הסוג הזה נעשו בספרי החסידות שנדפסו בגליציה באותה תקופה בשל איסורי צנזורה ורדיפות המשכילים נגד החסידים [א' יערי מונה 16 ספרים שזויפו באופן הזה. ראו: א' יערי, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש בלבוב, קרית ספר, יז, ת"ש, עמ' 107, מס' 43].