אוסף של שבעה ספרי קבלה מדפוסי ירושלים הראשונים, בשנים תרכ"ג-תרמ"ח:

• ספר שער הפסוקים וספר הליקוטין, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ג 1863]. עותק וריאנט, בו משולבים שני דפי השער של שער הפסוקים ושער הליקוטין בדף שער אחד.

הגהות בכתב-יד מזרחי. חסרים דפים מג-מד והושלמו בכתב-יד מזרחי. בדף השער רישום הקדשה: "בדף השער רישום הקדשה: "קודש ע"נ [עלוי נשמת] הרה"ג המקובל האלקי כמוה"ר אליאו חמווי נ"ע תנצב"ה".

ש' הלוי, מס' 91.

• ספר שער ההקדמות, השער הראשון משמונה שערים שחיבר רבינו חיים ויטאל מתורת רבו האר"י. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ה 1865].

בדף השני, לצד הקדמת המדפיסים, מופיעה הקדשה בכתב-יד: "למזכרת אהבה למעלת תהלת הגביר המרומם השר והטפסר רצ"ו אל סי' סי' שמעון אל קאנווי נר"ו יאיר כיר"א".

ש' הלוי, מס' 117.

• ספר עץ חיים, מתורת האר"י הקדוש, מאת רבי חיים ויטאל. ירושלם, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ו-תרכ"ז [1866-1867]. נדפס יחד עם: ספר נהר שלום, לרבי שלום מזרחי שרעבי. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרכ"ז [1867].

רישום בעלות כתב-יד וחתימת רבי יעקב סוכרי מדמשק, בעל "יורו משפטיך ליעקב" (נפטר תרס"ח): "קניתי לע"ק בעיה"ק ירוש' ת"ו... בשנת תרנ"ב... הצעיר יעקב סוכרי ס"ט".

ש' הלוי, מס' 135, 136.

• ספר דברי שלום, פירוש על עץ חיים ועל שמונת השערים, מאת רבי רפאל אברהם שלום שרעבי. ירושלים, דפוס אג"ן ושותפו [יצחק גושצינני], תרמ"ג [1883]. חתימות של "הק' חיים יוסף גטטמאן, סטראפקוב יע"א".

ש' הלוי, מס' 415.

• ספר שמן ששון, פירוש על ספר עץ חיים לרבינו חיים ויטאל, מאת המקובל רבי ששון בכר משה פרסייאדו. חלק ראשון (שערים א-כד): ירושלים, דפוס ישראל ב"ק, [תרכ"ט] 1869. בדף המגן, רישומים בכתב-יד בעניינים שונים מהספר (עם הפניות).

כרוך עם: ספר שמן ששון, חלק שני (שערים כה-נ). בראש חלק זה נדפס "מדרש כונן שמים". ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו מיכל הכהן, תרל"ה [1875].

ש' הלוי, מס' 151, 226. בטופס שלפנינו דף השער של החלק השני שונה, עם פרטי דפוסת שונים (כפי שהוזכר במפעל הביבליוגרפיה).

• ספר שמן ששון, חלק שלישי, פירוש על פרי עץ חיים ושער הכוונות, מאת רבי ששון בכר משה פרסייאדו. ירושלים, [דפוס שמואל הלוי צוקרמן], תרמ"ה [1885]. חסרים מספר דפים באמצע. רישום בעלות בדף השער: "ח' מאיר פאניזיל", "יוסף חיים שרים הי"ו", ורישומים נוספים. חותמות: "ק' לה' למדרש מתלון יכבץ וישיבת 'יגדיל תורה' לבני דמשק ירושלם".

ש' הלוי, מס' 532.

• ספר מעיל קדש ובגדי ישע, הגהות על ספר עץ החיים ושער הכוונות, מאת רבי יצחק משה פירירא. ירושלים, דפוס אלחנן טענענבוים ומשה ליליענטהאל, [תרמ"ח 1888].

הקדשה בדף השער: "זה הספר הקדיש אותו הצדיק כה"ר יעקב ששון יצ"ו...תש"ד לפ"ק, פעיה"ק ירושלם ת"ו". חותמות: "ק' לה' למדרש מתלון יכבץ וישיבת 'יגדיל תורה' לבני דמשק ירושלם".

ש' הלוי, מס' 623.

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות ברובן (חלקן כריכות עור). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מגוון של שמונה ספרי שו"ת, הלכה ודרוש, מאת חכמי הספרדים, שנדפסו בירושלים:

• ספר בו טוב לישראל, פירוש על "חרוזי השחיטות וטריפות", מאת רבי אליהו חיון. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ט] 1869. בראש הספר הקדמת המוציא לאור, רבי נסים עזרא חיון, דודו של מחבר הפירוש.

ש' הלוי, מס' 145.

• ספר קרית ארבע, דרושים כמספר ל"ב נתיבות חכמה, עם ליקוטים, חידושים ושו"ת, מאת רבי יצחק אקריש. ירושלים, דפוס אג"ן ויצחק גאשצינני וקאמפ, [תרל"ו 1876]. בדף השני איור מערת המכפלה ואיור העיר שכם.

בספר "מעשה אבות כינוס לצדיקים", ירושלים תרס"א, עמ' קא, מובא כי בעת שנפתח בית ספר בקושטא בו ילמדו לימודים כלליים, בהשתדלותו של השר היהודי קאמונדו, נתקבצו מספר רבנים חשובים, ובראשם רבי יצחק אקריש, נכנסו לביתו של אותו השר, והטילו עליו חרם. הטלת החרם גרמה למאסרם של הרבנים על ידי שומרי ראשו של השר.

כל הרבנים שהועמדו לדין שוחררו לבסוף, לבד מרבי יצחק אקריש שעמד בראש המשלחת, ועליו הוטל עונש מאסר. חסידיו של רבי יצחק אקריש פנו לסולטן בבקשה לשחררו, ולאחר מאמצים רבים הוא אכן שוחרר. מיד לאחר שחרורו החליט רבי יצחק אקריש לעבור לירושלים, בה הדפיס את הספר שלפנינו. באותו הזמן הגיע מברק מקושטא אל שרי ירושלים, הקורא להם להשגיח על רבי יצחק אקריש, שלא ישמיץ את השר קאמונדו. לצורך כך גם נתמנה צנזור מיוחד לבדוק כל דבר דפוס, אך למרות זאת נדפס בסוף ספר "מעשה אבות", הסיפור על החרם והמאסר, ועל עלייתו של המחבר לארץ ישראל.

ש' הלוי, מס' 281.

• ספר ילקוט אפרים, על התורה וחמש מגילות, עם ספר סם חיים (עם שער נפרד), ליקוטים וענייני תשובה, מאת רבי אפרים הלוי. ירושלים, דפוס ניסן ב"ק, תרל"ז [1877].

ש' הלוי, מס' 294, 295.

• ספר שם יוסף, חידושים על שולחן ערוך, מאת רבי יוסף מועטי. ירושלים, דפוס אליהו ומשה ששון, תרל"ט [1879].

בראש דף השער, רישום בעלות בכתיבה ספרדית: "זה הספר של הרב המובהק... ר' יהודה בורג'ל... לעד לעולם".

ש' הלוי, מס' 333.

• ספר שערי רחמים, חלק א, שו"ת על ארבעה טורים, מאת רבי חיים רחמים יוסף פרנקו (החרי"ף) רבה של חברון. ירושלים, דפוס ר' יצחק גאשצינני ושותפיו, [תרמ"א 1881]. בעמוד האחרון רשימת שמות מנויים מתוניס, ג'רבה, והראן, ועוד.

חותמת בדף השער: "נחמן כהנא חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג" –
האדמו"ר רבי נחמן כהנא (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא, היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".

ש' הלוי, מס' 383.

• ספר שלחן גבוה, על הלכות שחיטה וטריפות, מאת רבי יוסף מולכו. ירושלים, דפוס משה פרץ והאחים אברהם ויצחק גאגין, תרמ"ד [1884]. קרעים גדולים ורבים בדפים הראשונים.

ש' הלוי, מס' 471.

• ספר תורת זבח, דיני שחיטה וטריפות, מאת רבי חיים דוד חזן. ירושלים, דפוס אג"ן על-ידי שמואל הלוי צוקערמאן, תרמ"ד [1884].

בדף השער, רישום בעלות בכתב-יד: "הבוטח באל רם, הצעיר סלימאן דוד תירם ס"ט" [כנראה, רבי שלמה בן דוד תרם, מיהודי עדן תימן?]. חותמות: "Hazan, Abraham Hai J. H. Mohel, Bombay" – רבי אברהם חי ן' יוסף חזן, מוהל בית כנסת "תפארת ישראל" בבומבי.

ש' הלוי, מס' 475.

• ספר מועד דוד, חלק ראשון, על דיני הלכות יום טוב מספר עבודת הקודש להרשב"א, חלק בית מועד (עם הפנים), מאת רבי דוד בונאן. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן, תרמ"ז [1887].

ש' הלוי, מס' 590.

8 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרו כמות שהם.

שני חיבורים מאת הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ, שנדפסו בירושלים:

• איגרת מכתב מאליהו, מאת רבי אליהו גוטמאכר. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תרל"ד [1874]. נדפס ללא דף שער.

ו דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 219.

• ספר סוכת שלום, תיקונים לנשמה ותפילות מאת הצדיק רבי אליהו גוטמאכר אב"ד גריידיץ. ובסופו "אגרת הקדש" מאת רבי אליהו גוטמאכר ורבי יעקב עטלינגר אל השר משה מונטיפיורי. ירושלים, דפוס יצחק הירשענזאהן, תרמ"ג [1883].

עורך הספר, רבי חיים הירשנזון, מציין בהערה בתחילת האיגרת, כי איגרת זו נתנה לאביו בידי רבי אליהו גוטמאכר, כעשרים וארבע שנים קודם לכן, בעת נסעו בחו"ל, וכשעבר באלטונה חתם עליה גם רבי יעקב עטלינגר בעל ה"ערוך לנר"); העורך מציין שהוא רואה לנכון להדפיס אגרת זו, לאחר התלאות הרבות של השנים האחרונות (ככל הנראה הכוונה ל"סופות בנגב" – הפרעות נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית בשנים 1881-1882).

[29], רד דף. 21.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר ובנייר דבק. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 429.

בספר נוסף שהדפיס רבי חיים הירשנזון מתורת רבי אליהו גוטמכר בשנת תרמ"ד ("תלפיות", ירושלים תרמ"ד – ראה ש' הלוי, מס' 476), נדפסה שנית "אגרת הקודש", באותו עימוד, אבל עם מיספור עמודים שונה (בספר סוכת שלום שלפנינו, הפגיניציה בכותרת הדף האחרון היא: "רד", ואילו בספר תלפיות מודפסת בכותרת הפגינציה: "כו").

קונטרס "מצב המלאכה בירושלים ותקונו", מאת חיים יעקב, מנהל בית חרושת מעשה כלי עצי זית בירושלים. ירושלים, דפוס מו"ל "החבצלת" [ישראל דב פרומקין], תרל"ח [1878].

עם שערי מעטפת מודפסים, בעברית ובאנגלית (נדירים).

המחבר, מנהל בית החרושת לכלי עצי זית בירושלים, מספר על הקורות אותו ואת שותפו, בפעילותם כמנהלי בית החרושת, ושוטח את בקשותיו מהגבירים והשרים לעזרה בהלוואת כספים לבית החרושת, ובמכירת כלי המלאכה שיוצרו בבית החרושת בערי אירופה.

חותמות: "Legato, Rabb. Magg. S. R. Melli".

[2], 15-28 עמ'. עם מעטפת מודפסת, קדמית ואחורית. חסרים עמ' 3-14. 14 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקמטים בשולי הדפים והמעטפת.

בעותק שלפנינו מופיעים שני עמ' נוספים (27-28) שלא נרשמו בש' הלוי ובמפעל הביבליוגרפיה, ואינם מופיעים בעותק שבקטלוג הספרייה הלאומית. דפים אלו כוללים את דברי שותפו של חיים יעקב לבית החרושת, מארקל בן משה כ"ץ (בעמ' 27), ומילות תודה וברכה לקיסר פרנץ יוזף הראשון, מאת שני השותפים (בעמ' 28).

ש' הלוי, מס' 309.

ספר נחלה לישראל, על קדושת ומעלות ארץ ישראל, מאת רבי ישראל זאב הורוויץ ראב"ד אוהעל. חלק ראשון. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמן, [תרמ"ב 1882]. שני וריאנטים.

בווריאנט השני, חלק מאותיות דף השער, ומסגרת השער, נדפסו בדיו מוזהבת.

בראש הספר מופיעים דברי בן המחבר ודברי נכד המחבר, ולאחר מכן הקדמת המחבר.

המחבר,
הגאון הקדוש רבי ישראל זאב הורוויץ (תקל"ח-תרכ"א), נולד בקאלוב והיה מראשוני תלמידי ה"חתם סופר" בישיבת מטרסדורף. כיהן כדיין וראב"ד באוהעל כארבעים שנה (משנת תקע"ו בקירוב) בזמן ה"ישמח משה".

בחשוון תרי"ז עלה לארץ ישראל והרביץ תורה בעיה"ק טבריה. בזמן פטירתו היתה מגיפה קשה בטבריה, והורה מהר"י אבועלפיה מגדולי חכמי העיר להקיף כסגולה את ארבע חומות העיר במיטתו הקדושה, והמגפה נעצרה (אנצי' לתולדות חכמי ארץ ישראל, ב, עמ' רכה-רכו).

[1], 2-6, מ דף. 
וריאנט ראשון: 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים (קרע חסר גדול באחד מהדפים), עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה. 
וריאנט שני: 20 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי ובהדבקות נייר. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 406, המציינת כי חלק שני לא נדפס עוד.