מנורת חנוכה. וינה, המאה ה-19 (לפני 1886).

כסף רקוע (חתום בחותמת איכות וינאית מטושטשת, לפני שנת 1886); עץ; בד לבד (מאוחר).

מעוצבת כספה בעלת משענת גבוהה, המעוטרת בדגמים צמחיים ובכתר, וניצבת על ארבע רגליים גבוהות. הדופן האחורית קבועה באמצעות ברגים ללוח עץ עבה המחופה בד לבד בצבע ירוק (הבד חדש), וכפי הנראה במקור שימש המִפתח הרחב עבור הברכות הנאמרות בזמן הדלקת הנרות או עבור עיטור אשר אבד. הבזיכים מעוצבים כקנקנים עם ידיות. שמש וכד נוסף המעוצבים באופן זהה (נשלפים) ממוקמים בראש הדופן האחורית.

גובה: 23 ס"מ, רוחב: 25.5 ס"מ, עומק: 7 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כיפופים, מספר שברים ותיקוני הלחמה ישנים, בעיקר בבסיס וברגליים. חלק מההברגות רופפות וכמה ברגים חסרים. הרגליים מעוקמות קמעה.

מנורת חנוכה. [כנראה הנאו], גרמניה, שנות ה-20 בקירוב.

כסף רקוע, מוטבע וחקוק (חתום בחותמות איכות גרמניות, 800, כתר וירח, ובחומת יצרן – ברבור מעל האותיות VS/H, כנראה Vereinigte Silberwarenfabrik Hanau).

הדופן האחורית מעוטרת בצמד עמודים אדריכליים גדולים, בזרי ענפים ובפרחים, ובמרכזה צמד אריות זקופים אוחזים בלוחות הברית (חקוקים עם עשרת הדברות). בחזית המנורה במה מלבנית עליה ממוקמים שורת הבזיכים וצמד אריות רובצים, בלועותיהם שרשרת הגודרת את הבמה.

גובה: 22.5 ס"מ, רוחב: 18.5 ס"מ, עומק: 5 ס"מ. מצב כללי טוב. השמש חסר. שברים בטבעות שבלועות האריות.

מנורת חנוכה. [מרקש, מרוקו, העשורים הראשונים של המאה ה-20].

פח פליז גזור, רקוע, חקוק ומוחתם.

הדופן האחורית עגולה וגדולה ומעוטרת במגן דוד ובעיטורים קמורים דמויי פרחים. דפנות הצד מעוטרות אף הן בבליטות קמורות ומולחמות אל אגן נטף מלבני. שורת בזיכים צבוטים (נשלפת) ניצבת על גליל הממוקם בתוך גליל נוסף, המקובע לאגן הנטף. השמש ממוקם ברבע העליון של הדופן האחורית. אל שישה מהבזיכים מולחמים תרמילי-קליעים עבור נרות.

גובה: 27.5 ס"מ, רוחב: 23 ס"מ, עומק: 6.5 ס"מ. מצב כללי טוב. תיקוני הלחמה ישנים בבדיל, שברים ופגמים קלים. נקב בראש הדופן האחורית, כנראה עדות לעיטור חסר.

קערת סדר. [מזרח אירופה או מרכזה, המחצית הראשונה של המאה ה-20]. אינה חתומה.

פח נחושת מעובד ביד, רקוע, מוטבע וחקוק.

צלחת עגולה וגדולה עם שפה גבוהה, רחבה ומוגבהת. על השפה מופיע פסוק מטקסט ההגדה: "גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים והגיענו ללילה הזה לאכל בו מצה ומרור" (עם סימני ניקוד) ובמרכז מופיעים הכתובת "סדר לפסח", ששת סימני הקערה בכתב רהוט (חלק מהאותיות משובשות קמעה) בתוך מסגרות עקלקלות, עיטורים גדולים של ענפים עם עלים ופרחים ועז (גדי) על רקע הרים.

צלחת מעוטרת. [עיראק, העשורים הראשונים של המאה ה-20].

כסף חרוט (חתום מאחור בחתימה ידנית עם כיתוב בערבית וספרות ערביות); ניילו.

צלחת עגולה בעלת שפה מוגבהת. השפה מעוטרת במגן דוד עם המילה "ציון" וסביבו שתי מנורות בעלות שבעה קנים. עיטורים נוספים על השפה כוללים דוגיות, עצי תמר, גמלים ומבנים (אחד מהם הוא כנראה קבר עזרא הסופר שעל גדת החידקל). במרכז עיטור גדול בצורת זר פרחים.