ספר רגל ישרה, ערכים בקבלה על פי סדר הא-ב, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, בעל ה"בני יששכר". למברג (לבוב), דפוס Michael F. Poremba, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.

[2], ג-מז, [5] דף. 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה בצילום). סימני עש עם פגיעות בטקסט. שוליים חתוכים על גבול הטקסט באחד מהדפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר תוספות חיים, חידושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי חיים יוסף ברוקשטיין מפיסטין, חלקים א-ב (בראשית-ויקרא). טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, [תרכ"א-תרכ"ב 1861]-1862. שני החלקים בכרך אחד [ללא חלקים ג-ד, על במדבר-דברים ודרושים למועדים ולברית מילה].

המחבר,
הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.

בסוף ספר בראשית: הספד על רבי שמעון אברהם אב"ד פאטיק ורבי דוד אריה אב"ד נאנאש.

שתי הגהות ארוכות בכתב-יד, באחת מהן (דף מא, בספירה השנייה) הוא מביא דברים "ששמעתי מהגה"ק אב"ד ירושלים צ"י דושינסקי בחוסט, בהפרדו משם...".

חלק א (בראשית): [2], לו דף. חלק ב (שמות-ויקרא): מב דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ואריאנט, ללא דף שער ודף ההסכמות בתחילת חלק ב'.

ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות. מונקאטש, דפוס פנחס בלייער, תרל"ה-תרל"ו 1875-1876. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.

המחבר,
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז.

נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". חתנו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר בעל "טל חיים", שמילא את מקומו ברבנות העיר ליסקא ובאדמו"רות למעלה משלושים שנה. תלמידו הגדול הוא הצדיק הנודע האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".

בכרך הראשון, רישום בעלות מעבר לדף השער: זה הספר שייך לי שמאי[?] Rittermann [ריטרמן]".

שני כרכים. חלק ראשון: [4], קטז דף. חלק שני: [1], פח דף. 22.5-24 ס"מ בקירוב. נייר כהה בחלקו, יבש ושביר (במיוחד בכרך הראשון). מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים כהים בדפים הראשונים של הכרך הראשון). קרעים וקרעים חסרים, בעיקר בכרך הראשון (כולל קרעים רבים בדף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני עש (בכרך השני סימני עש רבים במספר מקומות), עם פגיעות בטקסט. חתימות. כריכות חדשות (אחידות).

ספר תולדות אברהם, חידושים על כמה מסכתות מהש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אייזנברג אב"ד אוליינוב [בעל שו"ת "זרע יצחק", רעו ומקורבו של רבי נפתלי מרופשיץ. בנו של רבי יצחק חריף מסאמבור]. פשמישל (פרמישלה), דפוס זאפניק עט קנאללער, [תרמ"ב] 1881. מהדורה ראשונה.

עם עשרות הסכמות [35!] מעניינות, מגדולי הרבנים והאדמו"רים: ובראשם בעל ה"ברוך טעם", האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, והאדמו"ר המקובל "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש מזידיטשוב, המבקש "מאנשי שלומינו החפצים להיות בחבורתינו שיקחו את הספר הזה וממני תראו וכן תעשו...".

עוד הסכימו לספר: האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה", וחתנו האדמו"ר רבי אריה ליב ליפשיץ אב"ד שיניווא (ה"אריה דבי עילאי"), הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, הגאון רבי יוסף שאול נתנזון, הגאון רבי יוסף באב"ד בעל "מנחת חינוך", האדמו"ר רבי יעקב צבי יאליש אב"ד דינוב (בעל "מלוא הרועים"), האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"), האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, האדמו"ר רבי יצחק יהודה יחיאל מקומרנא (בעל "היכל הברכה"), האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בעל ה"ייטב לב"), האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא, האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוסוב, האדמו"ר רבי יעקב שמשון מקוסוב, האדמו"ר רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש ועוד.

בהסכמת האדמו"ר מקומרנא רבי יצחק יהודא יחיאל בעל "היכל הברכה", הוא מספר על היכרותו עם המחבר ואביו הקדוש: "ואני כשהייתי ילד קטן בן י' שנים הייתי עם אבי זצ"ל על ברית מילה והי' שם... הרב הגאון החריף מוה' יצחק שהי' אבד"ק סאמבור וראיתי תוארו כמלאך אלקים ופניו אנפי שכינתא נהירין באור זך מופלא וכל זה שהלימוד שלהם הי' בחריפות וגאונות בדביקות השכינה ובזיכוך החומר ובקדושה גדולה, והמחבר הוא בנו הגאון הקדוש מוה' אברהם זצ"ל העידו עליו הקדושים מדורות שלפני מורי הקדוש מוה' נפתלי מראפשיץ זי"ע ומורי דודי רבינו הקדוש צבי הירש מזידיטשוב וגם שאר הצדיקים וגאוני ישראל שהיו בימיו וגם צדיקי וגאוני זמנינו שהי' גאון וצדיק מארי דיחודא...".

בהסכמת הגאון רבי יוסף באב"ד בעל ה"מנחת חינוך" מעיד עליו: "וכבר נתפרסם שם הגאון המחבר בדורו כאשר כבר נתנו הסכמתם עליו והמה בכתובים מהאתנים מוסדי הארץ גאוני זמנינו וצדיקים וגאוני הדור ההוא אשר חזו לאריה וחזו למרבעתי' רביעה דמי לבר אלהין בוצינא קדישא יקירא ופרישא נוסף על רובי תורותיו... לזאת לפי דעתי שכל מי שיראת ה' נגע בלבו וחביב עליו דברי תורה לשמה יכנוס לביתו את הספר הקדוש הזה...".

בראש דף השער, הקדשה עצמית (בעיפרון): "ניתן לי במתנה מידידי אהובי ש"ב ה"ה הב'... מרדכי קעסטנענבוים נ"י".. במרכז השער חתימה (בעיפרון): "יודא קליין"[?]; בגיליונות הדפים, ארבע הגהות למדניות ארוכות (בעיפרון).

[8], קסד, [1]; [7] דף. 32 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, על גבול הטקסט בדף האחרון (עם שיקום במילוי נייר). חותמת. כריכה חדשה.

ספר שפת אמת על חומשים בראשית-במדבר, מאת האדמו"ר השני מגור הגה"ק רבי יהודה אריה ליב אלטר. פיעטרקוב-קראקא, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, ודפוס שאול חנני' דייטשער, תרס"ה-תרס"ז 1905-1906. מהדורה ראשונה. ארבעה מתוך חמישה חלקים (ללא כרך דברים), בארבעה כרכים.

המחבר,
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על התורה התורה ועל הש"ס.

הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.

בכרך השני, חתימה של "אברהם יעקב גאטהעלץ". בכרך הרביעי, חתימה של "יצחק מאיר גולדהמר, ירושלים".

ארבעה כרכים. בראשית: [3], 5-283, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. 24.5-26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך בראשית). בכרך השלישי והרביעי, קרעים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות חדשות (אחידות).