ספר שדה בוכים, הספד על שבעה רבנים ופרנסי הציבור, הנהגות ישרות ו"תפלה על קברי צדיקים – תפלות לי"ב שערים", מאת רבי מרדכי יצחק וויינצימר (בעל "תשועת מרדכי", ירושלים תרכ"א). ירושלים, [דפוס יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון], תרכ"ג [1863].

בדף האחרון מופיעה "התנצלות המחבר בשניה", בה מספר המחבר כיצד ניצל ממוות בעת ביקורו בצפון-אפריקה: "שבע[ת] הי[י]תי בעיר קירוואן והיא במערב החיצון במדינ[ת] תונס הבירה, ומנהג קדמוניות אצלם בעיר הנ"ל ששום יהודי אל יכנוס בשער העיר אצלם, וסחור סחור לא יקרב אחת דתו להמית, ואנכי לא ידעתי ונכנסתי בתוכם, ותפשו אותי הערילים ורצו לשרוף אותי וליקח כל אשר לי, והקב"ה הצילני מידם, ושמעתי שמקוד[ם] היו עיר של יהודים ונקבר שם רב האי גאון... וממש בזכותם ניצלתי, וגם נתנו לי אחרי כן מעות על הוצאות, וגם עשו לי לוויה דרך שני ימים...".

ש' הלוי, מס' 86.

ספר מאורי בית יצחק – "כולל מילי דברכות, בית וועד לחכמים חכמי בעלי הש"ס", מאת רבי אורי יצחק אייזיק ב"ר אבא קדש מדייני ירושלים. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תרכ"ו 1866].

הספר כולל לקט של כל אמרות התנאים והאמוראים במסכת ברכות, מסודרים על פי סדר שמותיהם, עם דברי תורה לסיום המסכת.

חתימות של רבי "יהושע מלוצין" [רבי יהושע יעקובזון, ת"ח נכבד מזקני ירושלים בשלהי המאה ה-19].

[1], ב-יב דף; סח דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 124.

ספר זכרון ציון, הספד על הגביר הצדיק ר' יוסף יצחק הירש מהלברשטט, מאת רבי נתן יוסף גולדברגר, דיין ומרביץ תורה בירושלים. ירושלים, דפוס יואל משה בהר"ם [סלומון], [תרל"ב 1872].

המחבר,
רבי נתן יוסף ב"ר יעקב גולדברגר מליסקא (תקפ"ז-תר"מ), רב ודיין בירושלים. תלמיד רבי אהרן פריד אב"ד בוסרמין. עלה מליסקא שבהונגריה לארץ ישראל בשנת תרי"ט והיה בין מיסדי כולל אונגארן. בשנת תרכ"ב נתמנה כגבאי בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים וזמן מה היה בה גם ראש מתיבתא.

במשך שנים גם שימש כאחד מדייני העיר בירושלים. רב פעלים, עסק בעניני ה"כוללים" בירושלים, סייע בבנין שכונת בתי מחסה ועד סוף ימיו היה חבר הועד המקומי של המשתכנים בשכונה זו. בפנקס הח"ק נאמר עליו בפטירתו: "הרב המאה"ג צדיק וחסיד ומרביץ תורה בתלמידים". נשארו ממנו בכתב יד חבורים גדולים בשם "מרכבת יוסף" ו"זכרון יוסף".

חותמות: "ישראל ווייס, בית אוצר ספרים, מ. סיגעט".

[1], ב-כד דף. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים וסימני עש קלים בשולי הדפים. חיתוך דפים לא אחיד. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 175.

ספר אמרי בינה, חלק ב' – חידושים על חושן משפט, מאת הגאון רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ו 1876].

מהדורה ראשונה לאחד מספרי היסוד בעולם הישיבות ובעולם הדיינות.

בשער הספר הקדשה נאה מהמחבר: "שלוחה הוא אל פני כבוד אחי ידיד לבבי ה"ה הרב הגאון המפורסם בלול הוא בהדרו חריף ובקי אשכול השלמות פאר המעלות כקש"ת מו"ה גדלי' טיקטין שליט"א האב"ד ור"מ בק' ברעסלאוי יע"א והמדינה, מאת אחיו המחבר" – עם חותמת המחבר.

הגאון מקאליש רבי מאיר אוירבך בעל "אמרי בינה" (תקע"ה-תרל"ח), אב"ד קאליש ומגדולי דורו. בנו של רבי יצחק איצק אויערבך אב"ד לונטשיץ בעל "דברי חיים" ונכדו של רבי חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ בעל "דברי משפט". בשנת תרי"ט עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון שנתמנה באופן רשמי לרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מלבד גדלותו הידועה בתורה ובהלכה, היה גם מקובל גדול ולמד בישיבת "בית אל". ספרו "אמרי בינה" הוא אחד מספרי היסוד בביאור סוגיות עמוקות בש"ס ובהלכה.

[2], רמד דף. 35 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים, עם פגיעות בטקסט בדפים האחרונים. כריכה ישנה, פגומה וקרועה (שדרה חסרה).

ש/ הלוי, מס' 268.

ספר נמוקי שזבנ"י, חלק ראשון – חידושי הלכות, פירושים וביאורים בדברי הראשונים על הגמרא (הלכות קריאת שמע), וחלק שני – הגהות וחלופי גרסאות בפירוש רש"י על מסכתות פסחים ונדה, מאת רבי שניאור זלמן שניאורסון, נין ונכד לאדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. ירושלים, דפוס יואל שאלאמאן, [תרל"ו-תרל"ט 1876-1879]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים.

הסכמות הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי והסכמת הרב יוסף תומרקין אב"ד קרמנצ'וג.

המחבר,
רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (תקפ"ח בערך-תרמ"ב), דור שלישי לאדמו"ר הזקן – בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה בן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. נולד בליובאוויטש, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ד, בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו"ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון.

רבי שזבנ"י מחברון היה חסיד מקושר לשאר בשרו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה מארץ ישראל לליובאוויטש כדי להתראות עם רבו ה"צמח צדק". נמנה על ראשי עדת חב"ד בירושלים וכיהן כשד"ר וכמנהל "כולל חב"ד". חתום על אגרת מייסדי היישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז בשל "רשעת הגוים").

רגיל היה רבי שניאור זלמן לחתום את שמו "שזבנ"י חברוני", או "שזבנ"י ירושלמי" [נוטריקון שמו ושם אביו: שניאור זלמן בן נחום יוסף], ואף את ספריו קרא בשם "נמוקי שזבנ"י". חיבר גם "הגהות והערות" על האלפסי, שו"ת הגאונים "חמדה גנוזה", וספרים נוספים. נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לכתבי יד וספרים עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד"א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה ב"ק.

שני כרכים. חלק ראשון: [3], קב דף. חסר דף השער הכללי של שני החלקים. חלק שני: [2], ל דף. 18-18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בכרך השני, סימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, בהם קרע חסר בדף השער של החלק הראשון, עם פגיעה במסגרת השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר ובנייר דבק. כריכות חדשות (הכרך השני בכריכת עור).

ש. הלוי, מספר 275.