מכירה פומבית 060 ספרי קודש | מכתבים וכתבי-יד | חפצים ותצלומים
- (-) Remove המאה filter המאה
- דפוסים (34) Apply דפוסים filter
- הת (34) Apply הת filter
- וה (34) Apply וה filter
- עתיקים (34) Apply עתיקים filter
- שנות (34) Apply שנות filter
- 18 (34) Apply 18 filter
- 18th (34) Apply 18th filter
- and (34) Apply and filter
- book (34) Apply book filter
- centuri (34) Apply centuri filter
- earli (34) Apply earli filter
- print (34) Apply print filter
- th (34) Apply th filter
- והת (19) Apply והת filter
- והתק (19) Apply והתק filter
- (המאה (19) Apply (המאה filter
- ה-17 (19) Apply ה-17 filter
- וה-18) (19) Apply וה-18) filter
- והת"ק (19) Apply והת"ק filter
- 17 (19) Apply 17 filter
- 17th (19) Apply 17th filter
- התק (15) Apply התק filter
- ה-18 (15) Apply ה-18 filter
- וה-19 (15) Apply וה-19 filter
- הת"ק (15) Apply הת"ק filter
- 19 (15) Apply 19 filter
- 19th (15) Apply 19th filter
המחבר, הגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי אלעזר רוקח (תמ"ה-תק"ב), אב"ד בראד ואמשטרדם. את ספרו מעשה רוקח הדפיס בערוב ימיו בדרכו לארץ ישראל. בספר כותב רמזים וסודות נשגבים ע"פ הקבלה על מספר הפרקים הנמצאים בששת סדרי המשנה, על מספר הפרקים שבכל סדר בפני עצמו, ועל מספר הפרקים שבכל מסכת בפני עצמה. לדברי המחבר בהקדמתו: "שלא במקרה והזדמן נעשה כך, אלא הכל בכתב מה' עליו השכיל, וסידר הכל ע"פ רמז וסוד במכוון". כמו כן כתב המחבר על "חשבון האותיות של ראשי הפרקים וסופי האותיות של הפרקים, הכל בא בכונה ע"פ רמז וסוד". הספר נדפס במספר מהדורות, עם הסכמות נלהבות מגדולי ישראל שמתבטאים על גודל קדושת הספר ומחברו.
רבי משה בערין בלום אב"ד ווישנאוויץ כותב בהסכמתו (למהדורה השנייה שנדפסה במאהלוב בשנת תקע"ז): "...כאשר הופיע עליו רוח אלקי ממרום, כידוע ומפורסם בכל העולם שהגאון הלז השתמש ברוח קדשו כאחד מהראשונים...". האדמו"ר מבעלזא שליט"א כותב בהסכמתו למהדורת תשנ"ג: "ידוע לכל שהספה"ק [שהספר הקדוש] הנ"ל היה חביב מאד אצל רבוה"ק נבג"מ [רבותינו הקדושים נשמתם בגנזי מרומים – אדמו"רי בעלזא שהיו מצאצאי המחבר], ובשנת תשט"ו נתן כ"ק דודי מרן אדמו"ר זצ"ל [האדמו"ר רבי אהרן רוקח] ברכתו להדפסת הספה"ק הלז, ואמר בשם אביו כ"ק א"ז אדמו"ר מהרי"ד זצ"ל, שהלימוד בספה"ק הזה מסוגל לשמחה".
הגאון רבי יוסף שטיינהרט (לפני ת"ס-תקל"ו), מגדולי רבני אותו הדור, עמד בקשרי שו"ת עם רבי יהונתן אייבשיץ ורבי שאול אב"ד אמשטרדם. תלמיד מובהק של בעל ה"שב יעקב" בישיבתו בפרנקפורט. כיהן ברבנות בערים שונות בגרמניה ובאלזס, ומשנת תקכ"ג רבה של פיורדא (פירט), וראש הישיבה בה. אשתו בזיווג שני הייתה הרבנית קריינדל (בת רבי ליב מוכיח מברלין, ואחותו של הגאון רבי ישעיה פיק-ברלין) שנודעה בחכמתה, בשנינותה ובלמדנותה. לפי מסורת שנתגלגלה מפה לאוזן בקהילת פיורדא, כל אימת שבעלה ה'זכרון יוסף' נעדר מהעיר, היתה היא ממלאת את מקומו ומוסרת את השיעור הקבוע בפני בני הישיבה כשהיא מסתתרת מאחורי וילון (הישיבה הרמה בפיורדא, ב, עמ' 171).
