ספר "סדר קרבן מנחה", עם פרק שירה ותיקון שבת, ועם ספר תהלים וסדר מעמדות, עם תרגום ליידיש (באותיות צו"ר). אוסטרהא, דפוס אליעזר פייבול במוהר"ר משה אייזין בארג, [תקפ"ו-תקפ"ז 1826].

בדף השער נכתב: "נדפס באוסטרהא על ידי... כמו בסלאוויטא". המילה "בסלאוויטא" באותיות אדומות גדולות (פגועה בחלקה כתוצאה מהקרעים).

שער נפרד לסדר תהלים ומעמדות. בשער הסידור פרט השנה הוא תקפ"ז ובשער התהלים - תקפ"ו. 

[1], ב-מ, נט-צד, קו-קיט, קכב-קפב, קפא-רפ דף; [1], ב, ה-סח דף; [כב] דף. חסרים כמה עשרות דפים במספר מקומות באמצע ובסוף. בחלק מהמקומות נכרכו דפים נוספים ממהדורות אחרות, המשלימים לרוב את הקטעים החסרים (לאחר דף צד למשל, נכרכו עמ' 109-161 מסידור אחר לגמרי, קטנים מאוד בגודלם ביחס לשאר הדפים). ספירת עמודים משובשת (מספור הדפים גם נפגע מהקרעים ומחיתוך הדפים). 21.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב משתנה בין הדפים. כ-100 מהדפים הראשונים במצב בינוני-גרוע. יתר הדפים במצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי שעווה. בלאי רב וקמטים, בעיקר בעשרות הדפים הראשונים. קרעים רבים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער ובדפים רבים נוספים, עם פגיעות רבות בטקסט, בעיקר בעשרות הדפים הראשונים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר וברצועות נייר-דבק. מספר דפים חתוכים באמצעם, וחסר כל חציים התחתון. מספר דפים מנותקים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט ובכותרות הדפים. כריכה ישנה, פגומה (חלקה הקדמי מנותק; קרעים בשדרה).

מהדורה לא ידועה ביבליוגרפית. באותה השנה נדפסה באוסטרהא מהדורה נוספת של סדר קרבן מנחה, אך על ידי מדפיסים אחרים.

ספר אשלי רברבי, שולחן ערוך יורה דעה, עם ביאור הגר"א. הורודנא, דפוס השותפים ר' יחזקאל ב"ר משה ובנו ר' שמחה זימל, ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תקס"ו [1806]. מהדורה ראשונה של ביאור הגר"א. חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה.

במהדורה זו נדפס לראשונה ביאור הגר"א על שולחן ערוך יורה דעה, מעצם כתב ידו של הגר"א. המהדורה הובאה לדפוס על ידי בני הגר"א.

בדף שאחרי השער נדפסה הקדמת תלמיד הגר"א רבי מנחם מנדל משקלוב (המזכיר את רבי ישראל משקלוב כמי שסייע לו בעריכה) ואחריה הקדמת בני הגר"א – רבי יהודה ליב ורבי אברהם.

המפרשים הרגילים, הש"ך והט"ז, לא נדפסו במהדורה זו, כפי הנראה כדי לחסוך בהוצאות הדפוס. ביאור הגר"א נדפס סביב ה"פנים", ולצדו נדפס גם "באר הגולה".

אחד המשפטים החריפים שכתב הגר"א בביאורו לשולחן ערוך יורה דעה (סימן קעט), מתייחס לדברי הרמב"ם על מציאות קיומם של כישופים ולחשים: "הרמב"ם... כתב... אבל כל הבאים חלקו עליו, שהרי הרבה לחשים נאמרו בגמרא, והוא נמשך אחר הפילוסופיא הארורה, ולכן כתב שכשפים ושמות ולחשים ושדים וקמיעות הכל הוא שקר, אבל כבר הכו אותו על קדקדו... והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן, וח"ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא כל הדברים הם כפשטן, אלא שיש בהם פנימיות, לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שזורקין אותו לאשפה, שהם חצוניות, אלא של בעלי האמת".

הנוסח השלם נמצא רק במהדורה הראשונה שלפנינו. במהדורת ווילנא תר"מ וכן במהדורות שבאו אחריה, צונזרו מעט דבריו של הגר"א: נמחקה המילה "הארורה", ונמחקו המילים "שזורקין אותו לאשפה".

רישום בעלות בשער: "קניתי זה הספר מהוני לכבוד צורי וקוני הק' נפתלי צבי בהגאון מו"ה אלכסנדר סענדר מרגליות מבראד הבירה" – רבי נפתלי צבי מרגליות, מחכמי גליציה, בן הגאון רבי אלכסנדר סנדר מרגליות מבראד וסטנוב [מגדולי דורו, בעל "תשובות הרא"ם" ו"תורת הרא"ם"]. רבי נפתלי צבי היה חתן רבי ליב מהרימלוב. בספר השו"ת של אביו נדפסה הגהה ארוכה ממנו (תשובות הרא"ם, סוף סימן נב), הערה נוספת ממנו נדפסה בתוך אחת מן התשובות שם (סימן טו). בדפי הספר שתי הגהות קצרות.

[2], ג-כג, [1], כד-קיט, קכב-קעו דף. חסרים דפים קכ-קכא. 33 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש רבים עם פגיעות בטקסט (בדף האחרון ובמספר דפים נוספים סימני עש קשים). קרעים חסרים קטנים במספר דפים. הדבקת נייר לחיזוק בשולי דף השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה קלה בטקסט בדפים בודדים. חותמת. כריכה חדשה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 749.

ספר לזכר לישראל, על פרקי אבות וחידושי ש"ס, מאת רבי יחיאל מיכל ממינסק. ווילנא והורודנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, תקצ"ד 1833.

הגאון המחבר היה תלמיד רבי חיים מוולוז'ין, והיה בין מייסדי הישיבה בוולוז'ין (ראה להלן דברי רבי הלל מהורודנא חתן הגר"ח), בה כיהן כשבע שנים כמגיד שיעור. בהמשך ייסד ישיבה בעיר מינסק, עליה מספר בהקדמת הספר שלפנינו (עוד אודות המחבר, ראו: י' ריבקינד, "ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין – רבי יחיאל מיכל מנשוויז", ספר טורוב, בוסטון, 1938).

בעותק שלפנינו מופיעים 4 דפים נדירים שנוספו רק לחלק מן העותקים. בראש הדף הראשון מופיעה הכותרת "משמרת לזכרון המתנדבים". בצדו האחד של דף זה מופיעות תקנות הישיבה במינסק וזכויותיהם של המנדבים לישיבה ("יקובלו לישיבה זו בניהם ובני בניהם לדור אחרון"); בצדו הישיבה מופיעה חליפת מכתבים של רבני מינסק עם רבי איצל'ה מוולוז'ין אודות רבי יחיאל מיכל והישיבה במינסק, ומכתב המלצה מאת רבי הלל מהורודנא, חתן רבי חיים מוולוז'ין, שבו כותב על המחבר: "על ידו נתייסד ישיבה דק"ק וואלאזין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדומ"ר חותני מהר"ח ז"ל".

בשלושת הדפים האחרים מופיעה רשימה ארוכה של "שמות המתנדבים" מערי ליטא.

בדף השער, חתימה וחותמת של רבי "ישכר בער אלטשולער". חותמת הצנזור בעמוד האחרון.

[8], לו; י דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים (כתמי דיו בשוליים העליונים של כל דפי הספר, ללא פגיעה בטקסט). קמטים ובלאי קל. סימני עש קלים בשולי מספר דפים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט בשוליים של עשרת הדפים האחרונים, משוקמים בהשלמות נייר. כריכה ודפי בטנה חדשים (הטבעות באנגלית על הכריכה).

מביכורי הדפוס העברי בירושלים.

ש' הלוי, מס' 14.

ספר שדה בוכים, הספד על שבעה רבנים ופרנסי הציבור, הנהגות ישרות ו"תפלה על קברי צדיקים – תפלות לי"ב שערים", מאת רבי מרדכי יצחק וויינצימר (בעל "תשועת מרדכי", ירושלים תרכ"א). ירושלים, [דפוס יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון], תרכ"ג [1863].

בדף האחרון מופיעה "התנצלות המחבר בשניה", בה מספר המחבר כיצד ניצל ממוות בעת ביקורו בצפון-אפריקה: "שבע[ת] הי[י]תי בעיר קירוואן והיא במערב החיצון במדינ[ת] תונס הבירה, ומנהג קדמוניות אצלם בעיר הנ"ל ששום יהודי אל יכנוס בשער העיר אצלם, וסחור סחור לא יקרב אחת דתו להמית, ואנכי לא ידעתי ונכנסתי בתוכם, ותפשו אותי הערילים ורצו לשרוף אותי וליקח כל אשר לי, והקב"ה הצילני מידם, ושמעתי שמקוד[ם] היו עיר של יהודים ונקבר שם רב האי גאון... וממש בזכותם ניצלתי, וגם נתנו לי אחרי כן מעות על הוצאות, וגם עשו לי לוויה דרך שני ימים...".

ש' הלוי, מס' 86.