מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, כ"ז אב תשי"ב [1952].

המכתב מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן"; עם הוספות בכתב-יד קודשו.

המכתב נשלח אל אברך חסיד חב"ד "מגזע הספרדים", אשר לאחר נישואיו חיפש משרת רבנות, ונאלץ בעקבות כך – ככל הנראה – לגלח את זקנו כדי למצוא חן בעיני פרנסי קהילה מסוימת בארה"ב. הרבי מאריך לשכנעו כי יחדל מטעות זו ומחזקו בדברי אמונה וביטחון, יראת שמים וחסידות. בפתח הדברים הרבי מציין כי המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב מסתמא כבר הציע לו תפקיד בארגון המל"ח (מרכז לעניני חינוך), ומבטיח: "כשאהי' על הציון... אזכירו ואת ב"ב שיחיו כאו"א להמצטרך להם".

בהמשך המכתב הרבי מביע צער עמוק על המעשה, ומבאר – על פי תורת הזהר והחסידות – כי הזקן הוא צלם אלוקים של האדם, המכוון כנגד י"ג מידות הרחמים ומשמש צינור לפרנסה הגשמית: "...ומה נבהלתי לראותו במשרד המל"ח, אשר משתדל ומכריח את הנפש האלקית שלו להסיר ח"ו צלם האלקים מעל פניו, ולגזוז ולהסיר י"ג תקוני דיקנא, שהם מכוונות כנגד י"ג מכילין דרחמי, ואשר הם הם צנורות הפרנסה, וכמבואר בזהר ובדא"ח בכמה מקומות, והאריכות אך למותר, ובפרט לאחד הבא מגזע הספרדים, שאחזו בלימוד הזהר כל הימים, ולא היתה בזה כל התנגדות...".

הרבי אף מנסה ללמד עליו זכות, שמא עשה כן על מנת להקל על השגת משרת רבנות: "...הנה אולי הכוונה שלו בזה היתה, שכיון שרואה ומתבונן מרז"ל אשר מזונותיו של אדם קשים כקרי"ס [כקריעת ים סוף], עלה בדעתו, אולי כדאי להקל על הקב"ה במלאכתו... עי"ז שיתדמה בצורתו החיצונית לכל הגוים, שאז בקל יותר יתנו לו משרה בתור רב... אבל דעת, ואפילו לא לנבון, נקל, שהוא היפך האמונה הפשוטה, לומר אשר עי"ז שמקילים בקיום מצות התורה, היינו שמתרחקים מהמקור, הנה עי"ז יושפע לו שפע רב...".

בהמשך מזכיר לו הרבי את תקופת לימודיו בישיבת "תומכי תמימים" אצל הרבי הריי"צ: "אשר הכח שהשקיע בו כ"ק מו"ח אדמו"ר... בתור תלמידו וחסיד שלו, יסייע בידו לצאת ממחשבת טעות הנ"ל... שההנהגה כזו היא להיפך, לא רק משכל אלקי אלא גם משכל אנושי, כיון שכל יהודי מאמין אשר דוקא הקב"ה הוא הבע"ב גם בעוה"ז הגשמי והחומרי, והוא רק הוא הקוצב מזונותיו של אדם וב"ב...".

הרבי חותם את המכתב בברכה ל"הצלחה ברוחניות ובגשמיות, אשר אצל איש ואשה הישראלים בד בבד ילכו".

בשולי המכתב – בתוספת מאוחרת ובדיו שונה – הוסיף הרבי שש שורות בגוף-כתב-יד קדשו ובהן הפניות "בענין תספורת הזקן" בספרי בעל ה"צמח צדק": שו"ת יו"ד, סצ"ג; חידושים למכות פ"ג; פסקי דינים ליו"ד, ס' קפא-קפב; "דרך מצותיך", ח"ב, רכא; ובספר "עמודי ארזים" מאת רבי ישעיה אשר זליג מרגליות (ירושלים, תרצ"ב).

[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. קרעים קלים בשוליים וקווי הקפל (קרע עם פגיעה קלה בטקסט במרכז הדף).

המכתב שלפנינו נדפס, בשינויים והשמטות, באגה"ק של הרבי מליובאוויטש (חלק ז, אגרת א'תשצא).