"זכרון ליום אחרון" – כתב-יד, פנקס רשימות משפחתיות וימי זכרון, בכתיבה קליגרפית – הכולל: רשימות שמות ל"הזכרת נשמות" של בני משפחת לעהרן מאמשטרדם (ואבות-אבותיהם מחכמי פראג וגרמניה); תפילות ל"הזכרת נשמות"; רשימות ייחוס משפחתיות; העתקת מצבות; ועוד. [אמשטרדם, שנות התר"י-התר"כ בקירוב].

לכתב-היד צורפו מספר דפים בכתב-יד ובדפוס, בהם: דף עתיק, כפי הנראה בכתב-ידו של הגאון רבי מאיר ב"ר פישל מבומסלא (מהר"ם פישלס, מגדולי גאוני פראג וחבר בית דינו של ה"נודע ביהודה", תס"ג-תק"ל), עם רישומי לידות ופטירות של משפחתו מהשנים תל"ח-תק"ב (1678-1742). הדף מתחיל ברשימת לידת אביו רבי פישל ב"ר מאיר בימש-מרגליות מבומסלא בשנת ת"מ ולידת אמו מרת ריזל בשנת תל"ח, ולאחר מכן מופיעה העתקה מרשימות האב המתעד את לידת רבי מאיר עצמו בתאריך ז"ך תשרי תס"ג, עם פרטים על ברית המילה שלו, וכן לידת אחיו של רבי מאיר – רבי יצחק – בשנת תע"ב. בדף רישומים על לידות בנים ובנות של רבי מאיר מהשנים תפ"ה-תצ"ה בערך. התיעוד המאוחר בדף זה הוא מלידת אחד מבניו של רבי מאיר בשנת תק"א, ופטירת אותו ילד בשנת תק"ב.

כותב ומחבר הפנקס הוא רבי
יעקב מאיר לעהרן, אחיו של רבי צבי הירש לעהרן מאמשטרדם, מייסד הפקוא"מ (נפטר תשרי תרי"ד) – המוזכר אף הוא בפנקס. בפנקס מוזכרים בין היתר שמות אבות המשפחה: הגאון רבי מאיר ב"ר פישל מבומסלא הנ"ל וחתנו הגאון רבי ברוך הלוי דושנית, שעבר מפראג להולנד וכיהן ברבנות [אביהן של כמה משפחות מיוחסות ונודעות בהולנד, בהם נכדו רבי ברוך דושנית אב"ד לווערדן]; הגאון רבי עקיבא ב"ר יהודה ליב לעהרן מחבר ספר "האהל עולם" על מסכת כתובות; אבי הכותב, רבי אברהם משה לעהרן; רבותיו מרבני הקלויז במנהיים; ועוד.

כתב-היד מתחיל בתפלות ל"הזכרת נשמות", ובטבלאות מסודרות להזכרת נשמות לפי סדר חודשי השנה (מניסן ועד אדר). הנפטרים מוזכרים בשמם ושמות אביהם ואמם. בשער חלק זה, נכתב: "זכרון ליום אחרון". חלק מהמוזכרים ברשימות אלו, הם חכמים ושד"רים מארץ ישראל שהגיעו לאמשטרדם במשך השנים, בהם: "מו"ה חזקיה רפאל מיוחס משה חיים ישראל במו"ה שמואל (נכד הרב פרי האדמה, שליח מעיה"ק ירושלם תוב"ב)".

בהמשך מופיע פרק ובו פרטים מן ההיסטוריה המשפחתית והעתקת מצבות. בשער חלק זה (בדף סג) קרטוש מאויר עם הכיתוב: "ותפארת בנים אבותם... למען ידעו דור אחרון, בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם...". בעמוד הראשון הקדמת רבי יעקב מאיר לעהרן, בה הוא מזכיר את הייחוס המשפחתי של משפחת לעהרן: "בחדש השלישי הוא סיון תקצ"ה לפ"ק בהיותי בעיר מנהיים לבקר את קברי אבותי הקדושים... עיינתי בספר הזכרונות אשר נרשמים בו הנפטרים (מעמרבוהך) והעתקתי ממנו מה שנוגע אלינו – אני הוא המדבר, יעקב מאיר בלאאמ"ו הרב הנגיד מוהר"ר אברהם משה לעהרן, בן החכם ונבון כהר"ר צבי הירשל בן הרב ה"ג מוהר"ר עקיבא בעל המחבר ספר 'האהל עולם' על מסכת כתובות, בן הרב מוהר"ר יהודא ליב, בן הרב הדיין המובהק מוהר"ר יהודא ליב, בן הרב הגאון הגדול מוהר"ר עקיבא מפרנקפורט דרשן בק"ק פראג... בן הרב הגאון מוהר"ר יעקב, בן הרב הגאון מוהר"ר עקיבא, בן הרב הגאון מוהר"ר אלעזר זכר צדיקים לברכה... אמשטרדם שנת תרי"ד לפ"ק".

בעמוד הבא: העתקה חלקית (מהדף העתיק המצורף לפנינו) של רשימת מהר"ם פישלס בומסלא, של לידות ופטירות הוריו וילדיו: "העתק מכ"י מר אבי זקנתי הגאון המפורסם מה"ו מאיר פישלס זצללה"ה".

בהמשך, עמודים עם מסגרות של רשימות "יזכור" והעתקת מצבות ממקומות שונים (פראג, מנהיים, האג ואמשטרדם) של אבותיו, ובני משפחתו, בהם העתקי מצבות מבית החיים בפראג (משנת תקצ"ט), של המהר"ל מפראג, של רבי אפרים פישל בימש-מרגליות, ושל בנו הגאון רבי מאיר פישלס-בומסלא. העתקי מצבות מהולנד של קרובי משפחתו, בהם העתקת מצבות הוריו, דודיו, גיסתו אשת רבי צבי הירש לעהרן, אשתו "מרת שרה פיילא בת כ"ה יהודה" שנפטרה בחשוון תרי"ז (1856), ובנם "אברהם משה" שנפטר בחשוון תר"כ (1859).

מצורפים מספר דפים: הדף הנ"ל בכתב-ידו של מהר"ם פישלס; דף מודפס "קינה ערוכה בקול נהי" – על פטירתו בתשרי תרי"ד (1853) של אחיו רבי "אברהם צבי הירשל לעהרן", מייסד הפקוא"מ; דף מודפס "צדקת צדיק תעמוד לעד" – תו ספר משנת תרח"י (1858) על תרומת סט תלמוד בבלי ל"בית המדרש עץ חיים", ע"י אחיו רבי עקיבא לעהרן מאמשטרדם; מכתב משנת תרכ"ה מאת רבי עקיבא לעהרן, בעניני הפקוא"מ ועניי ארץ ישראל, שנשלח לרוטרדם, אל הגביר רבי יהודא ב"ר אפרים הלוי; ועוד דפים נוספים.

[1], סג, [1], סד-עז דף כתובים + דפים רבים ריקים. 18.5 ס"מ. נייר איכותי. מצב טוב. כתמים. קרעים קלים ובלאי. דפים רופפים. כריכת עור מהודרת מקורית, עם קרעים ופגמים.

תו ספר של זיגמונד זליגמן (Siegmund Seeligmann) מאמסטרדם, ותו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).