ספר אמרי נועם, אוסף תפילות, שירים ופזמונים, מתקופות וממחברים שונים, בעריכת רבי יוסף גאלייגו. אמשטרדם, דפוס מנשה בן יוסף בן ישראל, שפ"ח [1628]. מהדורה ראשונה.

בדף השער: "סדר שירים ופזמונים ותפלות ותחינות, למשחרים לאל ולראשי אשמורות, וניב שפה בנסוך דמעה לקרבן, על גלות ישראל ועל החרבן, וקדש הלולים לשבתות ולמועדים ושירי רננים למילה ולחתנים...".

כולל בקשות לימי חול, ובקשות ופזמונים לשבת ולמוצאי שבת; בקשות לראש חודש, לחנוכה, לתענית אסתר ולפורים; פזמונים לפסח ולשבועות; סליחות ותוכחות לראש השנה וליום כיפור; פזמונים לסוכות ולשמחת תורה; "סדר חתנים"; פזמונים לברית מילה ולזבד הבת; "מצלאין לחולי" וליושבת על המשבר; "תפלה לעת צרה או פחד מאומות העולם"; "תפלה על כל צרה שלא תבוא על הצבור"; תפלה לשאלת מטר; תפלה לזמן מגפה; ותפילות רבות נוספות.

מעבר לשער מופיעה בקשה מהמדפיס, מנשה בן ישראל, שלא ידפיס מישהו אחר בעשר השנים הבאות את ספרו, כי "ההוצאות היו רבים".

בראשי הפזמונים מופיעים לעתים שמות המחברים, וכן מובאים פעמים רבות שמות הלחנים המתאימים. מספר יצירות הן פרי עטו של העורך, רבי יוסף גאלייגו. חלק מהשירים והפזמונים המופיעים בספר שלפנינו, לא נדפסו בשנית במקומות אחרים, ולכן נחשב הספר כמקור רב ערך לתרבות ולשירת הקודש של יהודי ספרד באותה התקופה (מעניינת במיוחד הקינה "על ההרוגים שנהרגו בשאלוניקי", אותה הדפיס העורך יחד עם קינות נוספות, במכוון, באותיות קטנות, "כדי להסתירם קצת מעין כל ראיהם").

על עורך הספר, רבי יוסף גאלייגו, לא ידועים פרטים רבים. מקור שם משפחתו ככל הנראה ממחוז גאליסיה שבספרד. גאלייגו ככל הנראה גדל בשאלוניקי (אך לא נולד בה), ולמד בישיבות המפורסמות שבעיר. יתכן ששם גם רכש את ידיעותיו בתחום השירה והזמרה, מפי החזנים שבשאלוניקי. בשנת שע"ה עבר לאמשטרדם, והצטרף לקהילה הותיקה "בית יעקב". בשנת שע"ו נתמנה לחזן בית הכנסת הראשי החדש של קהילת בית יעקב, כפי הנראה לצידו של רבי דוד פארדו. במשרה זו כיהן במשך כארבע עשרה שנה. בשנת 1624 פקד אותו אסון, ובנו הצעיר יעקב נפטר. דבר מותו העסיק מאוד את גאלייגו, והדבר מקבל ביטוי גם בספר שלפנינו, בו כלל העורך קינות שחיבר לאב ששכל את בנו. לאחר שנדפס הספר, עקר גאלייגו לארץ-ישראל, שם נפטר.

הספר הוגה בידי רבי שאול מורטירא, רבה של קהלת בית יעקב באמשטרדם, שבינו ובין רבי יוסף גאלייגו נרקמו קשרים קרובים.

בדף קסו1 מופיעים דברי סיום מאת העורך, המתנצל מראש על טעויות דפוס שימצאו הקוראים בספר, ומסביר כי "בהיות שבית הדפוס שבאמשטירדאם נתחדשה עכשיו, שלא היתה מקדמת דנא, והאומנים לא היו כל כך זריזים לדקדק היטב, כי ההרגל והזמן מחכם האומן והם היו מתחילים, ולכן נפלו בזה הספר איזה טעיות...".

קולופון בדף האחרון: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ביום חמשי ב' לחדש אב" (כפי הנראה נפלה כאן טעות מפני שבאותה השנה ב' אב חל ביום שלישי).

בדף כז1, בפיוט "ה' אלהי האלהים ואדני האדונים" מוזכר בדפוס מניין השנים לחורבן הבית, 1558 לחורבן (בשנת שפ"ח), ובשוליים נוספה הוספה בכתב-יד: "בשנת תכ"ה ליצירה, הוא שנת אלף חמש מאות ותשעים ושבעה לחרבן" (שנת 1665).

קסו דף. 13.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. בלאי, בעיקר בדפים הראשונים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה, נאה.

למידע נוסף אודות עורך הספר, ולפירוט מלא וניתוח של השירים והלחנים הכלולים בו, ראו: א' סרוסי, רבי יוסף שלום גאלייגו בעל ספר אמרי נועם – חזן שאלוניקאי באמשטרדם בראשית המאה ה-י"ז, אסופות, ו, ירושלים תשנ"ב, עמ' פז-קנ.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

אלפי מנשה, 1927, מס' 5.

נדיר.