מכתב בכתב-ידו וחתימתו של זאב ז'בוטינסקי. ירושלים, 3 ביולי 1928. גרמנית.

מכתב, כתוב על נייר מכתבים רשמי, ששלח ז'בוטינסקי אל ד"ר מקס קיווה (Max Kiwe) – מראשי הציונים הרוויזיוניסטים באוסטריה:

"אדון קיווה היקר, רב תודות על מאמציך, ועל הסדר ה-[ציור קטן של צלב קרס
] שלך. אני בטוח שהכל יתנהל כשורה [...] עתוננו מתפקד היטב, ו"קוסטלר" הוא אחד מהעובדים החשובים ביותר [...]". חתום: "שלך בנאמנות, ו' ז'בוטינסקי".

כפי הנראה, מודה ז'בוטינסקי במכתב שלפנינו על הסדר המופתי ("הסדר הנאצי") שבו מנהל הד"ר קיווה את ארגונו. מכתב מאת מנהיג ציוני עם צלב קרס מצויר בכתב-ידו הנו פריט נדיר ויוצא דופן.

זאב ולדימיר ז'בוטינסקי (1880-1940), אבי הציונות הרוויזיוניסטית ומהדמויות החשובות בתולדות הציונות, הואשם לא פעם בטיפוחם של רעיונות וסמלים פאשיסטיים (בפרט בקרב תנועת בית"ר – בה היו נהוגים מצעדים, תהלוכות, גינוני צבא, ואף מדים שצבעם חום, המזכירים את מדי האס. אה.). ערב עליית הנאצים לשלטון, פורסמו בעיתונה של התנועה הרוויזיוניסטית "חזית העם" מגוון התבטאויות אוהדות כלפי התנועות הפאשיסטיות ולעיתים אף כלפי הנאציזם והיטלר - אך מעולם לא מפי ז'בוטינסקי עצמו (ראו להלן). לאחר עלייתם של הנאצים לשלטון התנערו אנשי התנועה מכל זיקה שהיא למפלגה ורעיונותיה.

ככל הידוע לנו, מכתב זה הוא היחיד בו מופיע צלב קרס בכתב-ידו של ז'בוטינסקי, והיחיד בו מביע ז'בוטינסקי, על-פניו, יחס חיובי כלפי אספקטים מסויימים של הנאציזם.

[1] דף, 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים קלים בשוליים. נקבים בהצטלבות קווי הקיפול. בגב המכתב שתי פיסות של נייר דבק לא חומצי.

ראו, למשל: המאמר "ההסתדרות הציונית השלישית" מאת אב"א אחימאיר ("חזית העם", גיליון א' בניסן תרצ"ג; בו כינה אחימאיר את היטלר אחד "השמות המזהירים" של התנועות הלאומיות); המאמר "יומן העם" ("חזית העם", גיליון ד' בניסן תרצ"ג); המאמר "סיום הוגן להטפת השלום..." ("חזית העם", גיליון ל' בניסן תרצ"ב); וכן "המיליון השביעי" מאת תום שגב (הוצאת "כתר", ירושלים, 1991, עמ' 19-20).