זוג רימונים לספר תורה, מעשה ידי הצורף פיטר ואן הובן. אמשטרדם, 1705.

כסף יצוק, רקוע, מקודח וחקוק; הזהבה.

כל אחד משני הרימונים חתום בחותמות מלאות (חלקן מטושטשות מאוד): חותמת העיר אמשטרדם, חותמת איכות אמשטרדמית, אות-שנה – כנראה האות T (=1705), וחותמת יצרן. כמו כן, כל רגל מוטבעת בחותמות "קאא" [קהל אשכנזים אמשטרדם], NIH AMST" [Nederlands-Israëlitische Hoofdsynagoge Amsterdam]", ומספר סידורי "DS 11" [Dritt Sjoel, בית הכנסת השלישי של קהילת האשכנזים באמשטרדם]; על רגל אחת מוטבע המספר 74 ורשום ביד המספר הקטלוגי 0061 (של אוסף ה-NIHS), ועל השנייה מוטבע המספר 75.

זוג רימונים מרשימים, גדולים, ומאסיביים – מעשה ידי אחד מן הבולטים שבצורפי אמשטרדם יצרני היודאיקה בשלהי המאה ה-17 ובמחצית הראשונה של המאה ה-18 – הנמכרים לראשונה יחד כזוג.

מעוצבים בסגנון ארכיטקטוני כמגדלים משושים, בצורה האופיינית לרימונים הולנדיים מהמאות ה-17 וה-18 (בעיקר בקרב הקהילה הפורטוגזית) ואשר נפוצה במהלך המאות ה-18 וה-19 גם בארצות נוספות.

בראש כל רימון עיטור דמוי כתר ומעליו עיטור-עליון מחודד (מתברג). חלקו העליון של כל "מגדל" כולל חלונות מקושתים בהם תלויים פעמונים, חרירים סגלגלים ומלבניים ועיטורי שריגים בולטים בצורת S, שבקצותיהם העליונים סיומת דמוית עמוד מחודד; מעל חלק זה קומה קטנה נוספת, עשויה שריגים מעוצבים כשש קשתות, היוצרות פתחים לתליית שישה פעמונים נוספים (חסרים). חלקו הרחב והמרכזי של ה"מגדל" מעוטר בשישה מפתחים תלתניים בהם ממוקמים פעמונים. בין המפתחים מופיעים עיטורים בדגמים צמחיים ועיטורים בעלי קצה מאונקל, שבחלקיהם התחתונים מתלים לפעמונים (חסרים). בבסיס החלל המרכזי כיפה נמוכה. כל אחד מהרימונים ניצב על רגל גלילית ארוכה. בקצה הרגל טבעות מעוטרת בכדוריות קטנות, ומעליהן חוליה גדולה יותר בעלת שש צלעות מעוטרת בעלי אקנתוס ובחרירים סגלגלים. חוליה זו מהווה את הבסיס של גוף הרימון.

גוף כל רימון מורכב משלושה חלקים מאסיביים המחוברים זה לזה באמצעות שישה ברגים ואומים. אל חלקיהם התחתונים מולחמות הרגליים, אשר ייתכן כי בעבר חוברו בהברגה. כיוון שהופרדו בעבר (ראו להלן), קיימים הבדלים קלים בין השניים, בעיקר בהזהבה ובאיכות הניקיון, אם כי ללא ספק מדובר בזוג רימונים אורגני.

הצורף ועבודותיו

פיטר ון הובן (Pieter Jansz van Hoven, 1653-1735), צורף כסף פרוטסטנטי יליד אמשטרדם, בנו של מֵשיט מאוטרכט, שעיקר אומנותו ברימונים לספרי תורה ובמנורות חנוכה שיצר עבור הקהילות היהודיות באמשטרדם – הן הפורטוגזית הן האשכנזית. בשנת 1679 נישא לראשונה והתגורר באי Uilenburg במרכז אמשטרדם, סמוך לרובע היהודי. הוא נזכר לראשונה כצורף כסף זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1680. בשנת 1682 נישא בשנית והתגורר ב-Pieter Jacobszstraat, מעברו השני של הרובע היהודי, לא רחוק מבית הכנסת האשכנזי הגדול ומהמקום בו יוקם לימים ה-Dritt Sjoel, בית הכנסת האשכנזי השלישי בעיר, שבין אוספיו נמנו הרימונים המוצעים כאן למכירה.

הדגם ומקבילות

רימונים מדגם זה, אשר הפך למזוהה במיוחד עם הולנד בכלל ועם העיר אמשטרדם בפרט, החלו להתפתח במחצית הראשונה של המאה ה-17: הזוג המוקדם ביותר המוכר כיום נוצר בשנת 1641, ונשמר באוסף הקהילה היהודית הפורטוגזית באמשטרדם. הדגם היה נפוץ במהלך המאה ה-18, ואומץ בידי צורפים בני התקופה בהולנד וכן באנגליה ובגרמניה.

קיימות כמה מקבילות לרימונים מהדגם האמשטרדמי מעשה ידי ואן הובן: שלושה זוגות שמורים באוסף המוזיאון היהודי באמשטרדם – הזוג המוקדם מביניהם נוצר בשנת 1681 (MB00102), זוג נוסף נוצר בשנת 1696 (MB00075), וזוג שלישי בשנת 1716 (M000542). זוג רימונים רביעי שיצר ואן הובן בשנת 1705 שמור באוסף המוזיאון היהודי בניו יורק (F2827a-b; Grafman, no. 383). לזוג רימונים נוסף מעשה ידי ואן הובן ראו: סותבי'ס, ניו יורק, 15 בדצמבר 2010, מס' 63.

מוצאות הרימונים

כפי שמעידות החותמות "DS 11" המוטבעות על רגליהם, שני הרימונים שלפנינו היו רכושה של הקהילה האשכנזית באמשטרדם ונשמרו באוסף כלי הכסף של ה-Dritt Sjoel – "בית הכנסת השלישי" של הקהילה האשכנזית בעיר. בית כנסת זה נוסד בשנת 1700 ברובע היהודי, בצמוד לבית הכנסת הגדול האשכנזי ו"בית הכנסת העליון" (Obbene Sjoel); בהמשך התווסף אליהם גם "בית הכנסת החדש" (Nieuwe Synagoge). מתחם בתי הכנסת האשכנזיים, הסמוך לבית הכנסת הפורטוגזי, שימש את אנשי הקהילה עד למלחמת העולם השנייה, וכיום שוכנים בו משרדי המוזיאון להיסטוריה יהודית.

לפני עשרות שנים הופרדו שני הרימונים: הרימון המסומן במספר 75 נמכר על ידי הקהילה, ואילו הרימון השני, המסומן במספרים 74 ו-0061, נותר ברשות הקהילה, ובשנת 2006 נמכר בידיה במכירה פומבית (סותבי'ס, ניו יורק, 13 בדצמבר 2006, פריט 113). לאחר המכירה "התאחדו" הרימונים באוסף פרטי, וכעת הם מוצעים למכירה יחד, לראשונה מזה שנים רבות.

הרימון הממוספר 0061 נזכר גם במאמרה של מרים אלכסנדר-קנוטר (Mirjam Alexander-Knotter), The Festive Display at Amsterdam's Ashkenazi Synagogues, שהתפרסם ב-Gifts from the Heart (ראו ספרות, להלן) בשנת 2004, כדוגמה לעבודה של ואן הובן הנמצאת באוסף חפצי הכסף של בית הכנסת "השלישי".

גובה: 45.5 ס"מ, רוחב מרבי: 13 ס"מ. שאריות הזהבה. רגל הרימון המסומן במספר 74 פחוסה ומעוותת קלות. פעמונים חסרים. מרבית הפעמונים אינם מקוריים. באחד הרימונים פעמונים בגוון נחושת. תיקוני הלחמה ישנים בכסף, בעיקר ברגליים ובחיבורם לגוף הרימונים. שברים וסדקים ישנים בבסיסי הרגליים. עיטורים דמויי עמודים מחודדים הוחלפו בקומות העליונות.

ספרות

• Judith C. E. Belinfante, Jewish Historical Museum, Haarlem: Joh. Ensched, 1978, p. 34.

• Julie-Marthe Cohen et al. (eds.), Gifts from the Heart, Jewish Historical Museum, Amsterdam, 2004, pp. 116-117.

• Rafi Grafman, Crowning Glory: Silver Torah Ornaments of the Jewish Museum, New York: David R. Godine, 1996, p. 235, item 383.

• Sotheby’s, New York, December 13, 2006, Lot 113; December 15, 2010, Lot 63.