ספר תורה מיניאטורי. [פולין?, שנות הת"ק בקירוב, ראשית המאה ה-19 בקירוב].

דיו על קלף דק ואיכותי; כסף, חרוט (חתום בחותמת איכות 12 ובחותמת יצרן עם האותיות: A. C.. M במסגרת מלבנית); פיליגרן; מעיל בד ישן.

כתב סת"ם אשכנזי, עם עיטורי-תגים גדולים בראש מספר עמודות מהספר, ובפרט בעמוד של שירת הים. נכתב על פי כללי ההלכה (לא נבדקה כשרות), כפי הנראה נכתב בידי שני סופרים מתחלפים (באותן היריעות מופיעים עמודים בכתיבה אחת ועמודים בכתיבה השונה). במקומות רבים מופיעים תיקונים מסופרים אחרים. 41 שורות בעמודה. היריעות תפורות זו לזו בגידים כהלכה (במספר מקומות נקרעו הגידים, והיריעות מנותקות חלקית).

גלול על שני ''עצי חיים'' קטנים מכסף חרוט, עם עיטורי פיליגרן, על רקע סגסוגת מוזהבת; ידיות מוברגות.

ספר התורה נתון ב''מעיל'' בד מדוגם, המעוטר בסרטי בד עם חוטי מתכת, בדוגמת "מגן דוד".

ספרי תורה קטנים כדוגמת זה שלפנינו, הנם נדירים ביותר, בין היתר בשל הקושי בכתיבתם והעלות הרבה של הכנתם. ספרים כאלה נכתבו בדרך כלל עבור אנשים אמידים במיוחד, כדוגמת השר משה מונטיפיורי שנהג לקחת עמו ספר תורה קטן במסעותיו ברחבי העולם. כמו כן, הוכנו ספרים כאלה כמתנה לאדמו"רים נודעים, על מנת שיישאו את הספר בחיקם, כדוגמת מלכי ישראל שהיו להם שני ספרי תורה, "אחת המונחת לו בבית גנזיו והשניה שיוצאה ונכנסת עמו, עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד" (סנהדרין, כא, א – כב, א).

גובה הקלף: 10 ס"מ. גובה מירבי כולל ה"עצי חיים": 21.5 ס"מ. גובה המעיל: 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקמטים. תיקונים מאוחרים. דהיית דיו. מספר יריעות מנותקות חלקית. המעיל העתיק פגום, עם קרעים רבים.

ספר תורה כמין קמיע

במסכת סנהדרין (דף כב) נאמר, שמלך ישראל צריך שיהיו לו שני ספרי תורות, "אחת שיוצאה ונכנסת עמו, ואחת שמונחת לו בבית גנזיו. אותה שיוצאת ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו, שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד", ובפירוש רש"י שם נאמר "כמין קמיע: קטנה בקלף דק, שהיא קלה לשאת".

מסופר על האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, כי היה חי את הצפיה לביאת המשיח בכל רמ"ח איבריו. מידי לילה היה בוכה על גלות השכינה ומתחנן לישועת ישראל. בשנת תרפ"ו הזמין אצל סופר סת"ם הידוע ביראתו, ספר תורה קטן במיוחד, הכתוב על קלף מעור צבי. בעת הכנסת ספר התורה הסביר כי המלך המשיח זקוק לשני ספרי תורה, כדין מלך – אחד המונח בבית גנזיו ואחד שעמו יוצא ובא. לכן הזמין הוא ספר תורה קטן ביותר, שעמו יוכל המשיח לצאת ולבוא – ואמר אז, כי הוא יתן אותו במתנה גמורה למלך המשיח לכשיבוא במהרה (ראו: תולדות רבינו, אות קסב; דרכי חיים ושלום, הלכות סת"ם, אות תתקמח).

מנהג היה אצל אדמו"רי בית רוז'ין לכתוב עבור האדמו"ר ספר תורה קטן, כדין ספר-תורה של מלך ישראל, שצריך לכתוב לו שני ספרי תורה. בידי אדמו"רי בויאן היו כמה ספרי תורה כאלו, המיוחסים לרבי ישראל מרוז'ין ולבנו רבי אברהם יעקב מסדיגורא, והם היו משתמשים בהם בעת מסעותיהם מעיר לעיר.