Von den Jüden und jren Lügen, מאת מרטין לותר. הוצאת Hans Lufft ("Gedrückt zu Wittemberg, Durch Hans Lufft"), ויטנברג, 1543. גרמנית.

מהדורה ראשונה של החיבור האנטישמי "על היהודים ושקריהם" מאת מרטין לותר. עמוד שער עם מסגרת מעוטרת בחיתוך עץ (אולי, מעשה ידי לוקאס קראנאך); שתי תיבות פתיחה מאוירות.

חיבור זה, מהאחרונים שראו אור בימי חייו של לותר, נחשב לאחד הספרים הקשים בתולדות רדיפת היהודים, ויש הרואים בו את מבשרה של האנטישמיות המודרנית.

בחיבור מאשים לותר את היהודים בעיוות מכוון של פרשנות כתבי הקודש במטרה להוליך שולל את הנוצרים, וטוען כי היהודים כרתו ברית עם השטן – ולפיכך, יש להילחם בהם עד חורמה. הוא זונח את התקווה להמרת דתם לנצרות, ומתוך ראייתם כאיום חמור על שלמותה של החברה קורא לשרוף את בתיהם ואת בתי הכנסת שלהם, להשמיד את ספריהם, לאסור את דרשות הרבנים, לאסור על היהודים לעסוק במסחר ובהלוואה בריבית ולגרשם מארצות הנוצרים.

כ-400 שנים לאחר הופעתו, שב הספר ונדפס בגרמניה הנאצית, הוצג במצעדי הראווה בנירנברג ואף הועלה על בימות תיאטרון; עותק מן המהדורה שלפנינו הוענק לעורכו של העיתון "דר שטירמר", יוליוס שטרייכר, שאמר במשפטו לאחר המלחמה: "היה ברשותי ספר מאת הד"ר מרטין לותר... 'על היהודים ושקריהם'... אילו היה ספר זה מגיע לידי התביעה, היה מרטין לותר יושב במקומי על ספסל הנאשמים היום" (תרגום חופשי).

מהדורה זו אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית.

[143] דף, 17 ס"מ. מצב טוב. קרעים בשולי השער, משוקמים בשיקום מקצועי באמצעות נייר בלתי חומצי (מוצמד לגב השער; פגיעה קלה בטקסט שבגב השער). קרעים משוקמים במספר דפים. רישום בכתב-יד בשולי אחד הדפים (ישן). כריכה נאה, עם פינות ושדרת קלף, בלויה מעט. תו-ספר (אספן הספרים Isaac Meulman).

ראו: Nuremberg Trial Proceedings, כרך 12, עמוד 317 (זמין לקריאה בספרייה הדיגיטלית The Avalon Project).

מקור: אוסף משה חיים גאנס.

שני כתבי מינוי רשמיים של האינקוויזיציה הספרדית במיורקה ובאיים הבלאריים. פלמה דה מיורקה, המאות ה-16-17. ספרדית.

1. מסמך רשמי בכתב-יד מטעם האינקוויזיציה הספרדית בפלמה דה מיורקה, 1590.

כתב מינוי לנציג האינקוויזיציה, שניתן לבעל האחוזה המקומי Miguel Reus, מ-Sollerich, מחוז Alaró. חתום בידי האינקוויזיטורים Felix Ebia de Oviedo ו-Sancho Ortiz de Garay, עם חותם שעווה רשמי.

31X43.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים. חריכות דיו (עם חוסרים בטקסט). קרעים קלים.

2. מסמך רשמי מודפס וממולא בכתב-יד, מטעם האינקוויזיציה הספרדית בפלמה דה מיורקה, 1650.

כתב מינוי לנציג רשמי של האינקוויזיציה, שניתן לסוחר Marcos Valles. חתום בידי האינקוויזיטורים Miguel Lopez de Victoria Equinosa ו-Don Diego Salcedo Carvajal, עם חותם שעווה רשמי.

31X43.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשוליים. תמצית המסמך בשוליים, בכתב-יד (מן התקופה).

האינקוויזיציה באיים הבלאריים

בית הדין של האינקוויזיציה באיים הבלאריים, נוסד בשנת 1488 במיורקה, והגיע לשיא פעילותו בימי האינקוויזיטור Felix Ebia de Oviedo (1578-1593) - החתום על אחד משני המסמכים שלפנינו; בתקופת כהונתו, התעצמו החקירות והרדיפות והפכו שיטתיות יותר, הורחבה רשת משתפי הפעולה והמלשינים שסייעו בפיקוח על האוכלוסייה המקומית, ואף קוימו טקסי "אוטו דה פה" פומביים. עיקר מאמצי האינקוויזיציה כוונו נגד קהילת האנוסים הייחודית של האי מיורקה - ה"צ'ואטס" (Xuetas) – אשר נטשו את ספרד עוד בטרם גירוש היהודים, התיישבו באי והצליחו לשמר חלק ממנהגיהם בסתר. לאורך המאות ה-16 וה-17 נרדפו בני הקהילה באכזריות, נכלאו למאותיהם ואף ניסו להימלט מן האי ללא הצלחה – עד שבשנת 1691 הועלו 37 מהם על המוקד. בשנת 2011 גינה נשיא האיים הבלאריים, פרנססק אנטיק אי אוליבה, את רדיפות היהודים באי – הגינוי הרשמי הראשון מטעם ספרד למעשי האינקוויזיציה, כ-300 שנים לאחר הרדיפות.

שני צווים קיסריים העוסקים בהגבלות חמורות על מגוריהם, רכושם ופעילותם הכלכלית של היהודים בתחומי דוכסות וירטמברג. גרמניה, 1521 ו-1530. גרמנית.

1. צו מטעם הקיסר קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, האוסר על יהודים להלוות בריבית לתושבי דוכסות וירטמברג. בריסל, 25 ביוני 1521.

הצו מורה כי הלוואות בריבית שניתנו על ידי יהודים – בין אם כנגד קרקעות, נכסים או הכנסות קבועות – ייחשבו לבטלות ומבוטלות ולא יוענק להן תוקף משפטי. עוד נקבע כי יהודים העוסקים בכך לא יזכו להגנה משפטית, תביעותיהם יידחו ורכושם יוחרם.

[1] דף מקופל (עמ' אחד מודפס). 32 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, קרעים ופגמים קלים בשוליים.

2. צו מטעם הקיסר קרל החמישי, המאשרר ומחמיר את הצו הקודם מ-1521. אאוגסבורג, 15 באוקטובר 1530.

הצו ניתן במהלך אספת הנסיכים והכמורה של הקיסרות באאוגסבורג (Reichstag zu Augsburg, 1530). הוא שב ומחזק את האיסור על הלוואות בריבית מצד היהודים, ומבטל את תוקפם המשפטי של שטרי חוב המבוססים על ריבית, גם אם הם נערכו למראית עין כהלוואות ללא ריבית. בנוסף, הצו אוסר על יהודים להתגורר או לנוע בתחומי דוכסות וירטמברג ללא רישיון מפורש מן השלטון המקומי, ומטיל קנס כבד של מאה מארק זהב טהור על כל אדם שיפר את הוראותיו או סייע להפרתן.

[2] דפים מקופלים (5 עמ' מודפסים). 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים, קרעים ופגמים בשוליים.

Introductio in Chaldaicam lingua[m], Syriaca[m], atq[ue] Armenica, & dece[m] alias linguas [מבוא לשפה הכלדאית, הסורית, הארמנית ולעשר שפות נוספות], מאת Teseo Ambrogio degli Albonesi. [פאביה, איטליה, דפוס Giovanni Maria Simonetta, רצ"ט], 1539. לטינית. מהדורה ראשונה ויחידה.

חיבור פילולוגי מאת המלומד האיטלקי טסאו אמברוג’יו (Theseus Ambrosius; 1469-1540), הנחשב לאבן דרך בחקר השפות המזרחיות והשמיות באירופה. הספר מציג כ-40 מערכות כתב שונות, ובהן עברית, ערבית, סורית, ארמנית, אתיופית, יוונית, קופטית ואחרות, בצירוף דוגמאות ועיצובים טיפוגרפיים של האותיות. דף השער מודפס בדיו אדומה ושחורה, בתוך מסגרת חיתוך עץ נאה, מעוטרת בדגמים צמחיים עשירים ובבעלי חיים.

בעת הופעת החיבור - עוד היו רבות מלשונות המזרח נדירות מאוד בבתי הדפוס, וחלקן טרם ראו אור בספר; לצורך ההדפסה, עיצב המחבר מספר גופני דפוס חדשים בעצמו, והותיר "משבצות ריקות" בדפים למילוי בכתב-יד – עבור אותיות נדירות במיוחד שכדוגמתן לא ניתן היה למצוא או להפיק (האותיות מצוירות בדיו אדומה, כנראה בכתב-ידו של המחבר עצמו).

בסוף הספר מופיעים שני חיתוכי עץ, המציגים את אב-הטיפוס של כלי הנגינה "פאגוטוס" (Phagotus), מעין חמת חלילים המזכירה בצורתה אבוב – שהומצאה בידי דודו של המחבר Afranio degli Albonesi (חיתוכי העץ הוכנו עבור אנציקלופדיה לכלי מוזיקה מאת Ottmar Luscinius, אך לא נדפסו בה לבסוף; לאחר מותו של הדוד מצא האחיין את החיתוכים והחליט להדפיסם בספר זה עם הסבר קצר).

215 דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, קמטים, קרעים ובלאי קל. רישומים ישנים בשולי כמה דפים. תו-ספר. כריכה ודפי בטנה חדשים.

כתב-יד, פירוש הכתובה, מאת רבי אברהם ב"ר שבתי דילוקיו – אוטוגרף המחבר. [איטליה, שנות הש"ע-ש"צ, 1610-1630 בקירוב].

חיבור הלכתי המפרש את נוסח הכתובה, משפט אחר משפט, עם הוראות דינים ומנהגים ועוד.

גוף כתב-היד שלפנינו נכתב בכתיבת סופר, ובשוליים ובין השורות הוספות רבות, מחיקות ותיקונים בכתיבת ידו של המחבר. בראש כתב-היד ובסופו כשני עמודים בכתיבת המחבר.

מלבד האוטוגרף שלפנינו, ידוע לנו כתב-יד נוסף – כת"י אוניברסיטת לידס (אנגליה) מס' 302 – הכתוב כולו בכתיבת יד המחבר, עם תיקונים רבים, והוא כנראה גרסה מוקדמת יותר לכתב-היד שלפנינו.

חיבור זה מופיע בכתבי-יד נוספים מאיטליה, בהעתקות סופרים.

החיבור נדפס לאחרונה על ידי הרב יצחק הערשקאוויטש (פירוש הכתובה, מכון הררי קדם, ברוקלין תשס"ג), אך הוא לא הכיר את האוטוגרף שלפנינו ואף לא את האוטוגרף השני הנ"ל (מהדורתו מבוססת על שתי העתקות: כת"י גינצבורג-מוסקבה מס' 434 וכת"י גינצבורג-מוסקבה מס' 278).

רבי אברהם ב"ר שבתי מהזקנים – דלויקיו (Del Vecchio; נפטר תי"ד), תלמיד הגאון רבי משה פרובינצאלו. רבי אברהם כיהן תחילה כרב בסאסולו, שם החל לחבר את פירוש הכתובה שלפנינו. בהמשך, בסביבות שנת שצ"ג, עבר לכהן במנטובה, והוא חתום על פסקים, הסכמות וחרמות עם רבני מנטובה בתקופה זו (ראו: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, עמ' 515, ועל פי המפתחות). רוב חיבוריו נותרו בכת"י: לקוטי אורות (נזכר אצל החיד"א בספר שם הגדולים, מערכת ספרים ל: "לקוטי אורות – חבר הרב אברהם דיל ויקייו, חידושי דינים וכללים מלוקט מהראשונים, וראיתיו כ"י"); זרע אברהם – לוח מאמרים לספר עין יעקב; קונטרס על דרך המיגו; קונטרס על דבר התרות נדרים; פירוש י"ג מידות של רחמים; פירוש שטר בירורים; פירוש מילים זרות בזוהר; ועוד.

בנוסח הכתובה שהמחבר מפרש בחיבור זה מופיע שם עירו: סאסולו, ושנת הכתיבה היא שע"ה, אך נראה שהמחבר הוסיף ותיקן ושכלל את חיבורו גם אחרי שנה זו, ואולי אפילו אחרי שעבר מסאסולו למנטובה.

[24] דף (מתוכם שלושה דפים ריקים). 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכת קרטון מקורית, עם פגמים קלים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).