Orden de leccion de Tora, Nebihim y Quetubim [סדר לימוד תורה, נביאים וכתובים לליל שבועות והושענא רבה]. אמשטרדם, דפוס Mordehay de Is. Levy Montesinos, תצ"ד [1734]. ספרדית.

הספר כולו נדפס בדיו אדומה.

באמשטרדם התקיימה במאות ה-17 וה-18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. הספר שלפנינו נדפס לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא הייתה שגורה על לשונם.

[56] דף. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי בשולי חלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים (קרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, ללא חסרון). כריכת עור חדשה, עם פגמים קלים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר אמרי נועם, אוסף תפילות, שירים ופזמונים, מתקופות וממחברים שונים, בעריכת רבי יוסף גאלייגו. אמשטרדם, דפוס מנשה בן יוסף בן ישראל, שפ"ח [1628]. מהדורה ראשונה.

בדף השער: "סדר שירים ופזמונים ותפלות ותחינות, למשחרים לאל ולראשי אשמורות, וניב שפה בנסוך דמעה לקרבן, על גלות ישראל ועל החרבן, וקדש הלולים לשבתות ולמועדים ושירי רננים למילה ולחתנים...".

כולל בקשות לימי חול, ובקשות ופזמונים לשבת ולמוצאי שבת; בקשות לראש חודש, לחנוכה, לתענית אסתר ולפורים; פזמונים לפסח ולשבועות; סליחות ותוכחות לראש השנה וליום כיפור; פזמונים לסוכות ולשמחת תורה; "סדר חתנים"; פזמונים לברית מילה ולזבד הבת; "מצלאין לחולי" וליושבת על המשבר; "תפלה לעת צרה או פחד מאומות העולם"; "תפלה על כל צרה שלא תבוא על הצבור"; תפלה לשאלת מטר; תפלה לזמן מגפה; ותפילות רבות נוספות.

מעבר לשער מופיעה בקשה מהמדפיס, מנשה בן ישראל, שלא ידפיס מישהו אחר בעשר השנים הבאות את ספרו, כי "ההוצאות היו רבים".

בראשי הפזמונים מופיעים לעתים שמות המחברים, וכן מובאים פעמים רבות שמות הלחנים המתאימים. מספר יצירות הן פרי עטו של העורך, רבי יוסף גאלייגו. חלק מהשירים והפזמונים המופיעים בספר שלפנינו, לא נדפסו בשנית במקומות אחרים, ולכן נחשב הספר כמקור רב ערך לתרבות ולשירת הקודש של יהודי ספרד באותה התקופה (מעניינת במיוחד הקינה "על ההרוגים שנהרגו בשאלוניקי", אותה הדפיס העורך יחד עם קינות נוספות, במכוון, באותיות קטנות, "כדי להסתירם קצת מעין כל ראיהם").

על עורך הספר, רבי יוסף גאלייגו, לא ידועים פרטים רבים. מקור שם משפחתו ככל הנראה ממחוז גאליסיה שבספרד. גאלייגו ככל הנראה גדל בשאלוניקי (אך לא נולד בה), ולמד בישיבות המפורסמות שבעיר. יתכן ששם גם רכש את ידיעותיו בתחום השירה והזמרה, מפי החזנים שבשאלוניקי. בשנת שע"ה עבר לאמשטרדם, והצטרף לקהילה הותיקה "בית יעקב". בשנת שע"ו נתמנה לחזן בית הכנסת הראשי החדש של קהילת בית יעקב, כפי הנראה לצידו של רבי דוד פארדו. במשרה זו כיהן במשך כארבע עשרה שנה. בשנת 1624 פקד אותו אסון, ובנו הצעיר יעקב נפטר. דבר מותו העסיק מאוד את גאלייגו, והדבר מקבל ביטוי גם בספר שלפנינו, בו כלל העורך קינות שחיבר לאב ששכל את בנו. לאחר שנדפס הספר, עקר גאלייגו לארץ-ישראל, שם נפטר.

הספר הוגה בידי רבי שאול מורטירא, רבה של קהלת בית יעקב באמשטרדם, שבינו ובין רבי יוסף גאלייגו נרקמו קשרים קרובים.

בדף קסו1 מופיעים דברי סיום מאת העורך, המתנצל מראש על טעויות דפוס שימצאו הקוראים בספר, ומסביר כי "בהיות שבית הדפוס שבאמשטירדאם נתחדשה עכשיו, שלא היתה מקדמת דנא, והאומנים לא היו כל כך זריזים לדקדק היטב, כי ההרגל והזמן מחכם האומן והם היו מתחילים, ולכן נפלו בזה הספר איזה טעיות...".

קולופון בדף האחרון: "תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ביום חמשי ב' לחדש אב" (כפי הנראה נפלה כאן טעות מפני שבאותה השנה ב' אב חל ביום שלישי).

בדף כז1, בפיוט "ה' אלהי האלהים ואדני האדונים" מוזכר בדפוס מניין השנים לחורבן הבית, 1558 לחורבן (בשנת שפ"ח), ובשוליים נוספה הוספה בכתב-יד: "בשנת תכ"ה ליצירה, הוא שנת אלף חמש מאות ותשעים ושבעה לחרבן" (שנת 1665).

קסו דף. 13.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. בלאי, בעיקר בדפים הראשונים. קרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה, נאה.

למידע נוסף אודות עורך הספר, ולפירוט מלא וניתוח של השירים והלחנים הכלולים בו, ראו: א' סרוסי, רבי יוסף שלום גאלייגו בעל ספר אמרי נועם – חזן שאלוניקאי באמשטרדם בראשית המאה ה-י"ז, אסופות, ו, ירושלים תשנ"ב, עמ' פז-קנ.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

אלפי מנשה, 1927, מס' 5.

נדיר.

משניות, חלק ראשון, סדר זרעים, מועד ונשים, וחלק שני, סדר נזיקין, קדשים וטהרות. אמשטרדם, בהגהת מנשה בן ישראל, בבית אליהו אבוהב, ת"ד [1643-1644]. שני החלקים בכרך אחד. פורמט מיניאטורי.

מהדורה שלמה של ששת סדרי המשנה, ללא ניקוד, בהגהתו של מנשה בן ישראל. מהדורה זו נדפסה על פי מהדורת שצ"א-שצ"ג, אך בהשמטת הפירוש.

מעבר לשער מופיעה הקדמת המביא לדפוס, הכותב כי "...ראיתי ונתון אל לבי להדפיס ספר המשניות בכרך קטן, למען כל איש אשר נדבה רוחו אותו, יוכל שאתו בחיקו ובכיסו ישלח ידו ויקחהו, וקרא בו, ובלכתו בדרך לא יהיה עליו למשא...".

קולופון בסוף החלק הראשון: "ותהי השלמת החפץ, יום א', ג' לחדש טבת, שנת קדש ישראל" [ת"ד 1643].

בסופו של החלק השני: "לוח הפרקים על דרך האלפא ביתא".

כריכת עור ישנה, נאה, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות.

לאורך הכרך עשרות רבות של הגהות (תיקונים ושינויי נוסח) בכתיבה איטלקית ובכתיבה מזרחית רהוטה. חלק מן ההגהות קצוצות.

בסוף החלק הראשון הוספות בכתב-יד של קטעים מהמשנה (כולל קטע ארוך מפרק "אנדרוגינוס" המצורף למסכת ביכורים), בכתיבה מזרחית רהוטה. בסוף הכרך רישום בכתב-יד (בכתיבה איטלקית) המתייחס למניין הפרקים הכללי של ששת סדרי משנה, ולסדר הלימוד ללומד המעוניין לסיים את המשנה ארבע פעמים בשנה (פעם בכל שלושה חודשים), ורישום נוסף בכתיבה מזרחית.

חלק ראשון: רה, [1] דף. חלק שני: יו, יח-קפה, קפז-רפט, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 8.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים וקרעים חסרים קטנים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קלים. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכת עור ישנה. פגמים קלים בכריכה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

אלפי מנשה, 1927, מס' 39.

מחזור, de las oraciones del Año, parte Primera Contiene las Thephilot

cotidianas, de Sabat, Ros hodes, Hanuca, Purim [סדר תפילות לכל השנה, חלק ראשון, עם תפילות לימות החול, לשבתות, ראשי חודשים, חנוכה ופורים], בעריכתו של מנשה בן ישראל. אמשטרדם, דפוס Semuel ben Israel Soeyro, ת"י [1650]. ספרדית.

המחזור נדפס לכבודו של יצחק דה פינטו, בן לאחת המשפחות העשירות והמשפיעות ביותר באמשטרדם של אותה תקופה, ובראשו מופיעה הקדשה ארוכה אליו, מאת העורך מנשה בן ישראל, אביו של המדפיס, שמואל סואירו.

לאחר ההקדמה מופיע הפיוט "לכה דודי" וכן ברכות השכמת הבוקר, בעברית, באותיות לטיניות.

לפנינו חלקו הראשון של המחזור, עם התפילות לימות החול, לשבתות, ראשי חודשים ומועדים. חלקו השני והשלישי של המחזור נדפסו באותה השנה.

בסופו של המחזור נכרכו [4] דפים מתוך לוח לראשי חודשים וחגים (הדפים הראשונים של הלוח חסרים; המהדורה אליה הם שייכים אינה ברורה).

[6], 114 דף; [4] דפי לוח שנה. חסר הדף האחרון של המחזור, וכחמישה דפים ראשונים של הלוח שנכרך עמו. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת קלף עתיקה, עם פגמים קלים.

נדיר. עותקים ספורים מופיעים ב-OCLC (החלק הראשון שלפנינו נדיר יותר מהחלקים האחרים). ישנם עותקים עם שינויים בנוסח ובטיפוגרפיה בדפים האחרונים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

אלפי מנשה, 1927, מס' 58.

ספר מקוה ישראל, על עשרת שבטי ישראל האבודים ועל הגאולה, מאת מנשה בן ישראל. אמשטרדם, דפוס קאשמן עמריך בבית השותפים אשר אנשיל בן אליעזר חזן ויששכר בער בן אברהם אליעזר, תנ"ח [1698]. מהדורה עברית ראשונה. פורמט כיס.

כרוך בכריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים.

ספר מקוה ישראל נדפס לראשונה בספרדית, על ידי בנו של המחבר, באמשטרדם, ת"י (1650). באותה השנה הופיע הספר בתרגום ללטינית ולאנגלית, וכעשר שנים מאוחר יותר הופיעה מהדורה בהולנדית. בהמשך נתרגם הספר גם ליידיש. לפנינו המהדורה הראשונה בעברית.

בראש הספר מופיעה הקדמת המתרגם, רבי אליקים ש"ץ מקאמרנא, חזן באמשטרדם (תרגומו לעברית נעשה מן המהדורה ההולנדית), ולאחריה מופיע מפתח של חיבורים ומחברים יהודים ולא יהודים ("סופרי האומות") המוזכרים בספר.

בחיבור זה עוסק מנשה בן ישראל בעשרת שבטי ישראל האבודים, זיהוים עם האינדיאנים, תושבי דרום אמריקה, ותפיסתו את הגאולה. בתחילה מובאת עדותו של בן האנוסים הפורטוגזי אנטוניו דה מונטזינוס (תחת הכותרת "מעשה רב מן אהרן לוי ספרדי") אשר טען שבמהלך מסעותיו לדרום אמריקה נפגש עם שבטי אינדיאנים שקיימו כמה מנהגים יהודיים, וכי הם מצאצאי השבטים ראובן ולוי. בהמשך החיבור מובאות עדויות נוספות הלקוחות מספרי מחקר ומסעות, וכן דיון בנושא הגאולה, מתוך תפיסה המקשרת בין התיישבות יהודית בכל קצוות תבל לביאת המשיח.

כרוך עם ספר נוסף: מסעות של רבי בנימין הרופא ז"ל. אמשטרדם, דפוס קשפר שטען, תנ"ח [1698].

מקוה ישראל: סו דף. מסעות של רבי בנימין: כז דף. 11 ס"מ. מצב טוב. כתמים. פגמים קלים בשולי דף השער. כריכת עור עתיקה, מעוטרת, עם נייר בטנה צבעוני. בלאי ופגמים בכריכה (קרע חסר בשדרה).

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

לפרטים נוספים על ספר מקוה ישראל, וכן לתרגום עברי מלא של המהדורה המקורית, בספרדית, ראו: מ' דורמן, מנשה בן ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשמ"ט.

אלפי מנשה, 1927, מס' 57d.