ספר תורה מיניאטורי. [פולין?, שנות הת"ק בקירוב, ראשית המאה ה-19 בקירוב].

דיו על קלף דק ואיכותי; כסף, חרוט (חתום בחותמת איכות 12 ובחותמת יצרן עם האותיות: A. C.. M במסגרת מלבנית); פיליגרן; מעיל בד ישן.

כתב סת"ם אשכנזי, עם עיטורי-תגים גדולים בראש מספר עמודות מהספר, ובפרט בעמוד של שירת הים. נכתב על פי כללי ההלכה (לא נבדקה כשרות), כפי הנראה נכתב בידי שני סופרים מתחלפים (באותן היריעות מופיעים עמודים בכתיבה אחת ועמודים בכתיבה השונה). במקומות רבים מופיעים תיקונים מסופרים אחרים. 41 שורות בעמודה. היריעות תפורות זו לזו בגידים כהלכה (במספר מקומות נקרעו הגידים, והיריעות מנותקות חלקית).

גלול על שני ''עצי חיים'' קטנים מכסף חרוט, עם עיטורי פיליגרן, על רקע סגסוגת מוזהבת; ידיות מוברגות.

ספר התורה נתון ב''מעיל'' בד מדוגם, המעוטר בסרטי בד עם חוטי מתכת, בדוגמת "מגן דוד".

ספרי תורה קטנים כדוגמת זה שלפנינו, הנם נדירים ביותר, בין היתר בשל הקושי בכתיבתם והעלות הרבה של הכנתם. ספרים כאלה נכתבו בדרך כלל עבור אנשים אמידים במיוחד, כדוגמת השר משה מונטיפיורי שנהג לקחת עמו ספר תורה קטן במסעותיו ברחבי העולם. כמו כן, הוכנו ספרים כאלה כמתנה לאדמו"רים נודעים, על מנת שיישאו את הספר בחיקם, כדוגמת מלכי ישראל שהיו להם שני ספרי תורה, "אחת המונחת לו בבית גנזיו והשניה שיוצאה ונכנסת עמו, עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד" (סנהדרין, כא, א – כב, א).

גובה הקלף: 10 ס"מ. גובה מירבי כולל ה"עצי חיים": 21.5 ס"מ. גובה המעיל: 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקמטים. תיקונים מאוחרים. דהיית דיו. מספר יריעות מנותקות חלקית. המעיל העתיק פגום, עם קרעים רבים.

ספר תורה כמין קמיע

במסכת סנהדרין (דף כב) נאמר, שמלך ישראל צריך שיהיו לו שני ספרי תורות, "אחת שיוצאה ונכנסת עמו, ואחת שמונחת לו בבית גנזיו. אותה שיוצאת ונכנסת עמו עושה אותה כמין קמיע ותולה בזרועו, שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד", ובפירוש רש"י שם נאמר "כמין קמיע: קטנה בקלף דק, שהיא קלה לשאת".

מסופר על האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקאטש, כי היה חי את הצפיה לביאת המשיח בכל רמ"ח איבריו. מידי לילה היה בוכה על גלות השכינה ומתחנן לישועת ישראל. בשנת תרפ"ו הזמין אצל סופר סת"ם הידוע ביראתו, ספר תורה קטן במיוחד, הכתוב על קלף מעור צבי. בעת הכנסת ספר התורה הסביר כי המלך המשיח זקוק לשני ספרי תורה, כדין מלך – אחד המונח בבית גנזיו ואחד שעמו יוצא ובא. לכן הזמין הוא ספר תורה קטן ביותר, שעמו יוכל המשיח לצאת ולבוא – ואמר אז, כי הוא יתן אותו במתנה גמורה למלך המשיח לכשיבוא במהרה (ראו: תולדות רבינו, אות קסב; דרכי חיים ושלום, הלכות סת"ם, אות תתקמח).

מנהג היה אצל אדמו"רי בית רוז'ין לכתוב עבור האדמו"ר ספר תורה קטן, כדין ספר-תורה של מלך ישראל, שצריך לכתוב לו שני ספרי תורה. בידי אדמו"רי בויאן היו כמה ספרי תורה כאלו, המיוחסים לרבי ישראל מרוז'ין ולבנו רבי אברהם יעקב מסדיגורא, והם היו משתמשים בהם בעת מסעותיהם מעיר לעיר.

מגילת אסתר עם איורים צבעוניים בסגנון נאיבי. [גרמניה, ראשית המאה ה-18].

דיו וצבע על קלף.

מגילת אסתר כתובה על גבי 3 יריעות קלף התפורות זו לזו, 12 עמודות טקסט (+ עמודת-פתיחה עם ברכות המגילה), 24 עד 31 שורות בכל עמודה.

מרבית עמודות הטקסט (להוציא עמודת הפתיחה והעמודה בה מופיעים שמות עשרת בני המן) מעוצבות כעיגולים בעלי מסגרות-קו, אשר ביניהם משולבים יותר מ-40 איורים פיגורטיביים בסגנון עממי-נאיבי, רובם צבעוניים, המציגים סצנות מתוך סיפור המגילה (או עפ"י המדרש). בכל האיורים הדמויות מופיעות בלבוש תקופתי: החיילים לבושים במדי-צבא אירופאיים (אם כי סריסי המלך חובשים כובעים הדומים לתרבושים) ודמויות היהודים מתוארות כשהן חובשות כובע שחור, עגול ושטוח, האופייני ליהודי גרמניה במאה ה-18.

דרך עיצובה של המגילה – בתוך מסגרות בצורת עיגולים – אינה נפוצה במיוחד במגילות אסתר, אך מופיעה כבר במאה ה-17, במגילות שיצר באמשטרדם האומן שלום איטליה. צורת עיצוב זו שבה ומופיעה בקבוצה בת כמה מגילות אסתר אשר נוצרו בגרמניה במאה ה-18, ומכונות "Statt Susonn" (עיר שושן) על שום כיתוב זה המופיע בפתח המגילות (מעל איור המתאר את העיר שושן), ובכמה מגילות נוספות.

האיורים

בתחילת המגילה מופיעות "ברכות המגילה" בתוך מסגרת אדריכלית ומתחת להן מופיע איור המתאר קריאת מגילה בבית הכנסת. האיורים שביריעה הראשונה מלווים כותרות עפ"י פסוקי המגילה – "עשה משתה לשריו ועבדיו", "חצר המלך", "ושתי המלכה עשתה משתה נשים", "חיל פרס ומדי", "וישלח ספרים אל כל מדינות המלך", "פקודי המלך", "נבוכדנצר[!] [ו]מרדכי", "ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שומר הנשים", "מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנש[ים]", "בגתן ותרש", "ויודע הדבר למרדכי", "ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" – ובשתי היריעות הבאות האיורים מופיעים ללא כותרות, אך ממשיכים את תיאור סיפור המגילה באופן כרונולוגי: אחשורוש נותן את טבעת המלך להמן, שניים מסריסי המלך אוחזים ענפים בידיהם, אחשורוש והמן יושבים לשולחן ושותים, מרדכי לובש שק ואפר, אחשורוש משוחח עם אחד מסריסיו, אחשורוש מושיט לאסתר את שרביטו, המן מוליך את מרדכי על הסוס ובתו של המן שופכת על ראשו עביט שופכין, וכמה איורים נוספים.

בשוליים התחתונים משולבים איורים נוספים, לעתים ללא צבע, הכוללים: תיאורי עיר ומבנים, אריה וחד-קרן נאבקים, שתי נשים אוחזות מניפות, חיילים תוקעים בחצוצרות, סצנות ציד, חסידה אוכלת נחש, דמויות מעשנות מקטרות, ועוד.

גובה הקלף: 16 ס"מ, אורך הקלף: 202.5 ס"מ. מצב כללי טוב. תחילת היריעה הראשונה במצב בינוני. כתמים ובלאי, בעיקר בתחילת היריעה הראשונה, בסוף היריעה האחרונה ובשוליים. כמה כתמים כהים וסימני קיפול, עם פגיעות בכמה מהאיורים ובטקסט. קרע בשולי עמודת הטקסט האחרונה.

מגלת אסתר מעוטרת, נתונה בנרתיק כסף. [כנראה יוון, המאה ה-19].

דיו וצבע על קלף; כסף רקוע וחקוק; כסף יצוק וחרוט (אינו חתום).

המגילה כתובה על גבי 5 יריעות קלף התפורות זו לזו, 20 עמודות טקסט, 17-19 שורות בכל עמודה.

מעוטרת לכל אורכה בגוני צהוב, אדום וירוק. בשובל שבתחילת המגילה עיטור "שטיח" גדול וצבעוני הכולל דגם צמחי סימטרי. כל עמודות הטקסט מוקפות מסגרות מלבניות דקות המעוטרות בצבע צהוב, ובין העמודות מפרידות רצועות מלבניות המעוטרות בדגמים צמחיים צבעוניים.

נתונה בנרתיק כסף גלילי המעוטר באופן סימטרי בדגמים צמחיים. בראש המכסה עיטור דמוי אגרטל נושא פרחים. סוגר כסף רחב, מעוטר בדגם תואם, עם טבעת קטנה.

גובה הקלף: 10.5 ס"מ, גובה הנרתיק (כולל הידית): 32.5 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים קלים בשוליים וכתמים, בעיקר בחיבורי היריעות. קרע מחוזק בנייר דבק בסוף היריעה הרביעית. עיטורי פרחים רופפים או חסרים בחלקם בראש הנרתיק.