כתב-יד על קלף, "ממורבוך" (ספר הזכרת נשמות) של קהילת אוסטרליץ, מורביה (היום: Slavkov u Brna, צ'כיה), [שנות הש"ע-הת"ק, המאות ה-17-19].

כתיבה אשכנזית, מרובעת ורהוטה, על דפי קלף. חלק מתיבות הפתיחה בדיו צבעונית ובדיו מוזהבת. חלקן מקושטות.

חלקו הראשון של כתב-היד נכתב כנראה בשנות הש"ע (ראשית המאה ה-17), לפי שם המלך שנכתב בתפילה לשלום המלכות (ראו להלן). בהמשך נוספו בו רישומים לפחות עד שנת תקע"ה.

"ממורבוך" הינו ספר הזכרת נשמות שהיה נפוץ בקהילות אשכנז. מתוכו הזכירו את נשמות נפטרי הקהילה בשבתות השנה, והוא הכיל בתוכו גם נוסחי תפילות הנאמרים על בימת הקריאה בבית הכנסת.

ה"ממורבוך" שלפנינו הוא מקור חשוב לתולדות יהודי אוסטרליץ, במשך מאות בשנים (יתכן אף מתקופת ייסוד הקהילה בימי הביניים, ראו להלן).

כתב-היד שלפנינו כולל:

דפים 1-5 – תפילות "על הכל יתגדל", "יקום פורקן", "מי שברך" לקהל, "ברכת ראש חודש", "אב הרחמים"; "מי שברך אבותינו... הוא יברך את כל איש ואשה בעבור שנותנים נדבה בכל ערב שבת וערב יום טוב לקופה של צדקה...", "מי שברך" לתעניות בה"ב, "לברך כשהקהל קובעין תענית על פי הרב, מי שברך אבותינו... הוא יברך כל מי שישב בתענית היום, הן שמשלימו הן שמתענה לשעות הן שמתענה מבשר ויין ומתבשיל חם הן שקובע עת לתורתו הן שנותן צדקה לעניים הן שיהרהר לשוב בתשובה ומתחרט על מעשיו הרעים, בשכר זה...", "מי שברך" לחולה וליולדת, "לברך לתפוס [=אדם שיושב ב"תפיסה", בית כלא], מי שברך אבותינו... הוא יברך ויוציא כל אחינו בני ברית מבית האסורים...".

דף 6 – נוסח תפילה לשלום המלכות המתחיל "האלקים אשר ברא" (נוסח זה מופיע בכתבי-יד של מנהג אשכנז המזרחי). אחר המילים "הוא יברך אדונינו המיוחס מאד הקיסר רומי המהולל", נמחקו שם הקיסר ושם הקיסרית המקוריים, ובמקומם נכתב "ורדיננוס", ומאוחר יותר הוסיפו: "ואת אשתו המלכה ליניארו". כפי הנראה, "ורדיננוס" הוא פרדיננד השני שהוכתר לקיסר בשנת שע"ט כשהוא אלמן ובשנת שפ"ב נשא לאשה את אלאונורה גונזגה ממנטובה. מכאן ששם הקיסר המחוק הוא מתיאס, שכיהן כקיסר לפני פרדיננד השני, בין השנים שע"ב-שע"ט, ומכאן שחלקו הראשון של כתב-היד שלפנינו נכתב בשנים אלה.

דפים 6ב-7 – תפילות "מי שברך": "מי שברך אבותינו... הוא יברך... כל איש ואשה שנזהרים מיין שאסרו חכמים..."; מי שברך ל"נזהרים מלדבר בבית הכנסת", בנוסח שונה וקדום מהנוסח הידוע שתיקן בעל תוספות יום טוב בעקבות גזירות ת"ח ות"ט; "מי שברך אבותינו... הוא יברך... בעבור שנדר לצדקה בעד הנשמות שהזכיר היום..." (הכתיבה המקורית של תפילה זו דהתה מאד, ולכן הועתקה שוב התפילה מאוחר יותר בחציו התחתון של העמוד).

דף 8א – מי שברך לשלום הרוזנים, בכתיבה מאוחרת יותר מהכתיבה בדפים הקודמים. גם בתפילה זו נמחקו השמות המקוריים ובמקומם מופיעים "הגרעבן יר"ה אוליאבי" [הרוזנת ירום הודה אוליביה?] ו"הגראב יר"ה מקסמיליאן" – כפי הנראה הוא הרוזן Maximilian Ulrich von Kaunitz שאוסטרליץ היתה בשליטתו במחצית הראשונה של המאה ה-18 (לא הצלחנו לעמוד על זהות הרוזנת "אוליאבי").

דפים 8ב-11 – חרמי קהל: "החרם בקיצור" – נוסח חרם קצר להכרזה בבית הכנסת על "כל מי שיודע בדבר פלוני או בגניבת פלוני או בעדות ובזכיות של פלוני... יבוא ויגיד לפלוני או לפני ב"ד אשר תשב פה בזמן פלוני או לפני הרב האב בית דין, ואם לא יגיד ונשא עונו...", ואחר כך "מי שברך אבותינו... הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה... וכל מי שיבא ויגיד האמת והיושר הידוע לו בלתי ערמה ומרמה מן דבר פלוני וכל מי שהוא נקי ונקי מעניין הזה..."; "חרם של יהושע בן נון" – נוסח החרם הנ"ל באריכות גדולה; "חרם על העוסק בדברים מסוכנים ובלתי מתוקנים" ותפילת "מי שברך" לנ"ל. למיטב ידיעתנו, נוסחי חרם אלה לא נדפסו.

דפים 12-27: רישומי הזכרת נשמות של קרוב ל-250 רבני ותושבי קהילת אוסטרליץ. ליד כל שם כתוב מה נתרם לקהילה (כגון "מתנה מרובה לצדקה", ספר תורה, עץ חיים של כסף, כתר של כסף, טס של כסף, מנורה של כסף, מנורה של נחושת, ועוד) עבור הזכרת נשמתו ועל ידי מי נתרם. כפי הנראה, ברשימות אלה מופיעים רק כאלה שתרמו עבור הזכרת נשמתם לדורות. יתכן שהשמות הראשונים ברשימה הם מימי הביניים.

מרבית הרישומים הנ"ל נכתבו בפעם אחת, על ידי סופר אחד בכתיבה רהוטה, ואחריו נוספו רישומים עם שמות בכתיבות שונות. לאחר מכן הועתקה הרשימה בשנית, על ידי סופר אחר, בכתיבה מרובעת ובינונית, ובה הכניס הסופר גם את השמות שנוספו בסוף הרשימה הראשונה. גם לאחר הרשימה השנייה נוספו שמות נפטרים חדשים בכתיבות שונות. קרוב לסוף ההוספות האלה נרשם (דף 26ב): "ואת נשמת מורי מורינו הרב ר' יעקב במו"ה שלמה גלייויץ זצ"ל" – הוא רבי יעקב גלייוויץ-קליין אב"ד זמלין ואוסטרליץ, בעל "עטרת שלמה" (ברונא תקמ"ח), שנפטר בשנת תקע"א ועל פי מעשה שהיה זכה שהספידו ה"חתם סופר" (ראו: ב"ש המבורגר, זכרונות ומסורות על ה'חתם סופר', עמ' 176 ועמ' 334-335). מכאן שבשנת תקע"א עדיין נרשמו שמות נפטרים ב"ממורבוך" זה.

בדף 14ב ובדף 23א נרשם: "ואת נשמת מוה"ר יששכר ב"ר ישראל והרבנית לאה בת ר' חיים" – כפי הנראה הוא רבי יששכר בר איילנבורג בעל "באר שבע", שנפטר באוסטרליץ בשנת שפ"ג.

רב נוסף ידוע נזכר בדף 16א ובדף 25א: "ואת נשמת הרבנית מ' עלקיל בת מוה"ר אהרן הכהן, בעבור שבעלה מורי מ"ו ר' אברהם נתן אב"ד ור"מ דפה ודק"ק האציפלאץ נתן מתנה מרובה לצדקה..." – רבי אברהם נתן נטע פייטל ב"ר אברהם מונק ממגורשי ווינא, אב"ד אוסטרליץ בין השנים תמ"ו-תע"ג, ואחר כך אב"ד הוצנפלוץ עד לפטירתו בשנת תפ"ד.

בדף 19, מספר רישומים של תנאים שהתורמים עשו עם הקהילה, חלקם מתוארכים בין השנים תפ"ד-תקע"ה. הראשון, משנת תפ"ד, בכתיבת וחתימת "הק' אורי ליפמן נ"ש חפ"ק אויסרליץ" – רבי אורי ליפמן מניקלשבורג אב"ד אוסטרליץ, בשנת תפ"ה חתם על כרוז נגד השבתאות, ראו: ערים ואמהות בישראל ח"ד עמ' 296.

קהילת אוסטרליץ היתה מהקהילות העתיקות ביותר במורביה, ויהודים חיו בה לפחות מהמאה ה-13 (ראה חומר מצורף). העיר נקראה בפי היהודים לפעמים בשם "עיר לבן", כפי הנראה על שם העסק העיקרי של יהודי המקום, בעמילן ובאבן גיר.

ה"ממורבוך" שלפנינו כרוך בכריכה מקורית, שהיא כפי הנראה מתקופת הכנתו של הספר והדפים הראשונים שנרשמו בו, בשנות הש"ע.

[27] דף. 22 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. דהיית דיו בחלק מהדפים. כריכת עץ מחופה עור מקורית, עם פגמים. שרידי אבזם מתכת.