כתב-יד, שלושה דפים בכתב-ידו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי, רשימות קצרות של דברי דרוש וביאורי מדרשי אגדה. [ארץ ישראל?/ארה"ב?, שנות התש"ל בקירוב].

כתיבה אוטוגרפית צפופה עם הוספות ומחיקות. לפי סוג הנייר, יתכן כי הדברים נכתבו בתקופת שהותו בארה"ב (או שהמחברת הובאה אליו מארה"ב).

הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), בן הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי מרבני גרודנא (תרכ"ט-תרצ"ה). למד אצל הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו של רבי שמואל), בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. חתן הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943), והיה הר"מ הראשון בישיבת פוניבז'. שיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא.

עוד בחייו התפרסמו רשימות השיעורים של ר' שמואל על פי כתבי התלמידים, שצולמו והודפסו במהדורות סטנסיל שונות. אחרי פטירתו נערכו מחדש חידושיו ושיעוריו על ידי צאצאיו וגדולי תלמידיו, ויצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל". בעריכת הספרים הללו השתמשו בעיקר ברשימות התלמידים ששמעו את השיעורים, ורק מעט בכתבי-ידו של ר' שמואל עצמו. ר' שמואל לא הירבה בכתיבת שיעוריו, עקב הזמן הרב שהיה משקיע בהכנת הדברים (לאמירתם כראוי בצורה ערוכה וברורה), ועל כן רוב תורתו נמסרה לדורות ע"י תלמידיו, מפיהם ומפי-כתבם.

[3] דפים, כתובים בצד אחד. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.