חמישה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, שנשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. ווילנא, סיון ותמוז תרצ"ט [1939].

חלק מהמכתבים כתובים בכתב-ידו של הגרח"ע וחתימתו, וחלקם בכתיבת ידי סופריו של הגרח"ע עם הוספת שורות אחדות בכתב-ידו וחתימותיו. המכתבים עוסקים בנושאים שונים, ציבוריים ופרטיים: הקצאות כספים עבור הישיבות ומוסדות התורה והחסד בפולין; ענייני בית הדין בווילנא ולונדון (שליחות למסירת גט, ע"י הג"ר חנוך הניך אייגש בעל ה"מרחשת"); הדפסת החיבור שו"ת "אחיעזר" חלק ג' ומצב בריאותו של הגרח"ע; התעניינות בניתוח שנעשה לבנו הגדול של הרב אברמסקי; עזרה להוצאות הרפואה של הגרי"ז סולובייציק אב"ד בריסק; ועוד.

במכתב מתאריך א"ך סיון (שנשלח על גבי גלויה) כותב הגרח"ע: "נצטערנו לשמוע ממחלת בנו הבכור מר חיים משה בן הענא רייזל, ד' ישלח לו רפואה שלימה במהרה, ונא להודיעני מיד אחרי הנתוח מבריאותו...". במכתב מתאריך כ"ו סיון (שאף הוא נשלח על גבי גלויה) הוא כותב: "שמחתי לשמוע כי הנתוח שנעשה לבנו עלה יפה, וד' ירפאהו רפואה שלימה". בשולי המכתב מתאריך ו' תמוז, לאחר החתימה, הוסיף הגרח"ע וכתב בשולי המכתב: "שמחתי לשמוע כי מצב בריאות בנו הוטב אחרי הנתוח, וד' ישלח לו רפואה שלימה במהרה".

במכתב מתאריך ו' תמוז כותב הגרח"ע על האספה בה נתקבלה הצעת הרב אברמסקי לשלוח נציג מיוחד ללונדון למשך כמה חדשים, לעמוד על המשמר לבל יקופחו הישיבות בפולין בחלוקות הכספים של ארגוני הצדקה, והוא כותב כי הוחלט לשלוח לשם כך את "ידידנו הרב מקריניק [רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי] או ידידנו הרב ר' יוסף שוב [מנהל "ועד הישיבות"], אבל ראוי להשתדל אודות ויזה...".

הגרח"ע כותב באותו מכתב גם על הצורך להשיג תמיכה להוצאות הרפואה של הרב מבריסק: "הנני לעורר תשומת לבו לטובת ידידנו הגאון מוהרי"ז סאלאוויציק שליט"א שהתגורר באטוואצק כשישה שבועות ובשבוע זה נסע לקרעניצע, וכמובן זקוק לעזרה בכבוד".

באותו המכתב מוסיף הגרח"ע לכתוב לו בעניין אחר: "ע"ד שאלתו בקשתי את גיסי הגר"א וואסערמאן והגר"א קאטלער שי' להזדקק בזה".

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה.

כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. כשחלה הרב מבריסק בשנות התר"צ במחלת אסטמה קשה, נרתם הרב אברמסקי, על פי פניית הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא, להשיג כספים בלונדון לצורכי רפואתו של הגרי"ז סולובייצ'יק – הדבר מוזכר בקצרה בסיום אחד המכתבים שלפנינו וראו עוד בפריט הקודם). במכתבים שלפנינו, משתקפות גם מקצת מפעולותיהם המשותפות למען עולם הישיבות בפולין.

5 מכתבים, שניים מהם על גבי גלויות דואר ושלשה על גבי נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.