ספר הלכות גדולות. ונציה, דפוס מארקו אנטוניו יושטיניאן, ש"ח [1548]. מהדורה ראשונה.

ספר הלכות גדולות נתחבר בתקופת הגאונים והוא מספרי ההלכה הראשונים שנכתבו לאחר חתימת התלמוד. זהות מחברו (המכונה: בה"ג – בעל הלכות גדולות) היתה שנויה במחלוקת בין חכמי הראשונים המרבים להביאו. יש שיחסו את החיבור לרבי יהודאי גאון, ואחרים יחסוהו לרבי שמעון קיירא. בשער הספר שלפנינו מצוטטים דברי הסמ"ג: "רב יהודאי גאון עשה הלכות גדולות", ומעבר לשער נדפס מאמר מיוחד בדבר זהות המחבר (ראה עוד במבוא למהדורת רא"ש טרויב, וורשא תרל"ה; במבוא למהדורת רבי עזריאל הילדסהיימר, ברלין תרמ"ח; מפעל הביבליוגרפיה, רשומה מס' 000127157).

בדף סא1, הגהה (קצוצה) בכתיבה מזרחית.

[4], ח, י-קמד דף. חסר דף ט. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות של רצועות נייר (עם פגיעה קלה במסגרת השער). סימני עש. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה עם שדרה ופינות מעור.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).