כרך הכולל שני ספרי קבלה שהדפיס המקובל רבי אהרן רפאל חיים פירירה, מחכמי ישיבת "בית אל" בירושלים:

• ספר תולדות אהרן ומשה ואפ"ר יצחק, שאלות ותשובות בעניני קבלה, מאת רבי אהרן רפאל חיים פיררה. ירושלים, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ל 1870 / דפוס טננבוים ולילנטל, תרמ"ח 1888]. אחרי השער, [3] עמודים, עם "תפלה על הפרנסה" ו"פרשת המן".

• ספר תומר דבורה מאת רבי משה קורדובירו – הרמ"ק, עם ספר אפר יצחק, בעניני קבלה, מאת רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה. ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, תר"ל [1870].

במרכז השער הראשון, הקדשה בכתב-יד מרובע וקליגרפי, של בן המחבר: "מנחת ביכורים למע[לת] הרה"ג חק"ל כש"ת כהר"ר מתתיה הי"ו נ"י – ממני עבד ד' יצחק משה פירירא הי"ו".

המחבר,
המקובל הנודע רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה (נפטר תרמ"ז), בן הרב ר' יצחק פירירה משאלוניקי. עלה לארה"ק בשנת תר"ח (1848). נמנה בין חכמי המקובלים ויחידי ק"ק "בית אל" וכן היה מחכמי ישיבת "חסד אל". בא על החתום בין רבני ירושלים בכמה מקומות. היה בקשר רצוף עם בית משפחת ששון בבומביי ודבר זה מוזכר בספרו "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים" (ירושלים, תרל"ג), נודע יותר על שם ספריו שלפנינו "תולדות אהרן ומשה" ו"אפ"ר יצחק".

בנו המקובל רבי יצחק משה פירירה (ת"ר בערך-תרע"ז), עלה בילדותו עם אביו הקדוש משאלוניקי לירושלים בשנת תר"ח. מחכמי ירושלים המקובלים ומיחידי ק"ק "בית אל". היה דורש בכל ערב בישיבת בעלי בתים בעיר העתיקה. מסופרי ישיבת המקובלים "בית אל", כתב והעתיק ספרי קבלה וסידורי הרש"ש ואת ספרי אביו. התפרנס מכתיבת קמיעות. חיבר כמה ספרי מוסר בלאדינו, הוציא את ספרו של אביו "מעיל קדש ובגדי ישע" (ירושלים, תרמ"ח), עם הוספותיו והערותיו העמוקות בענייני קבלה.

[2], נב דף; [8], ט-ל דף. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. קרעים חסרים בשולי כמה דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

ש' הלוי, מס' 163, 164.

כפי הנראה, שני הספרים הודפסו בדפוס ב"ק בשנת תר"ל, כאשר הספר "תולדות אהרן ומשה" נדפס ללא שער. בתקופה מאוחרת יותר נדפס דף השער של הספר הראשון, עם דף נוסף. לפי ש' הלוי, שני הדפים הללו נדפסו כפי הנראה בדפוס טננבוים ולילנטהל, רק בשנת תרמ"ח [לאחר פטירת המחבר רבי אהרן משה פירירא בשנת תרמ"ז].

העותק שלפנינו כולל את [2] הדפים הנדירים, של השער הראשון ושלשת העמודים עם "תפלה על הפרנסה", שאינם מופיעים ברוב העותקים.

שלשה ספרים מתורתו של המקובל הירושלמי רבי יצחק כהנא מקאלנא (ליטא), תלמידו המובהק של הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר, מעביר מסורת תורת הקבלה מהגר"א מווילנא:

• ספר יצירה, עם ביאור הגר"א מווילנא, וביאור "תולדות יצחק", מאת רבי יצחק כהנא מקולנא (מתלמידי הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר). ירושלים, דפוס מיכל הכהן ויצחק גאשצינני מו"ל האריאל, תרל"ד [תרל"ה, 1874-1875]. המהדורה הראשונה של ה"תולדות יצחק". דף גדול מקופל, לוח "הציור הראשון מהרל"א שערים... על דעת רבינו הגדול האר"י ז"ל ועל דעת רבינו הגדול הגר"א ז"ל".

[5], פב, [6] דף, [1] דף גדול מקופל. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים בלאי וקרעים. בדפים הראשונים סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים בלוח המקופל. כריכה חדשה.

• ספר תולדות יצחק, חלק שני – ביאור לביאור הגר"א על ספר יצירה, מאת רבי יצחק כהנא מקולנא (מתלמידי הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר). ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפו אג"ן [אברהם גאגין], [תרל"ט 1879]. מהדורה שנייה עם עיבוד חדש ומורחב של פירוש המחבר לביאור הגר"א לספר יצירה.

[2], סד, סג-עב, עא-צו, ק-קא דף. 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. רישומים בעיפרון. כריכה חדשה.

• תולדות יצחק – חלק שני, המשך הביאור על ספר יצירה, מאת רבי יצחק כהנא מקולנא (מתלמידי הגאון המקובל רבי יצחק אייזיק חבר), עם קונטרס מפתחות "פתח תקוה", ועם קונטרס "מראה כהן", לביאור אילן הספירות "אספקלריא המאירה" מאת רבי יעקב תעמערלש. ירושלים, דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו נחמן בטיטו וחזקי' שבתי, תרמ"ד[-שבט תרמ"ה, 1884-1885 – בסוף ההקדמה: "נגמר בשנת ופרשת תרמ"ה"]. בשער מסביר המחבר, מדוע גם לחלק זה קרא "חלק שני": "הנה קראתי חלק זה חלק שני, אף שהראשון לזה גם כן קראתי חלק שני, אבל הוא היה חלק שני נגד חיבורי הראשון שחברתי על הביאור רה"ג הגר"א ז"ל שעל ספר יצירה, וכבר אזדא לו, על כן עתה קראתיו [=למהדורת תרל"ט] חלק ראשון".

[2], ח דף; קב-קצד דף; יג דף; ח דף, [1] דף מקופל (אילן הספירות "אספקלריא המאירה"), [1] דף ("לוח התיקון"). 20.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים במילוי נייר. קרע חסר בשולי לוח ה"אילן", עם פגיעות בטקסט. רישומים בעיפרון. כריכה חדשה.

המחבר, המקובל רבי יצחק כהנא מקאלנא (ליטא) היה תלמידו המובהק של הגאון רבי יצחק אייזיק חבר, וחיבר כמה ספרים בקבלת הגר"א. רבו הגרי"א חבר שלח אליו כתבי-יד של חיבורים מתורת הגר"א שטרם נדפסו (כתב היד של ביאור תיקוני זהר מאת הגר"א, שהיה בידי רבי יצחק כהנא, נמצא כיום בספרייה הלאומית). בשנת תרי"ג עלה רבי יצחק לארץ ישראל, התיישב בירושלים ובה הדפיס (בין השנים תרל"ד-תרמ"ה) את שלושת חלקי חיבורו "תולדות יצחק", על ספר יצירה עם ביאור הגר"א ועל תורת הקבלה של הגר"א. הוא נפטר ביום כ"ט שבט תרס"א. בצוואתו ביקש שלא יספידוהו לאחר מותו, אך הגאון מדובראוונא הספידו בהוראת ר' זלמן בהר"ן שאמר בשם אביו הצדיק רבי נחום משאדיק כי רבי יצחק הוא מהל"ו צדיקים שבדור (ראה עליו בהרחבה: הרב דוד קמנצקי, תורת הגר"א, עמ' תקסב-תקסד).

חלקו הראשון של החיבור נדפס בירושלים תרל"ה; החלק האחרון של החיבור נדפס בירושלים, בדפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו, בשנים תרמ"ד-תרמ"ה.

ש' הלוי, מס' 334, ומס' 474; וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 685.

אוסף של חמישה ספרים מחיבורי רבי דוד הכהן מווילנא, בעל ספר "עיר דוד" – שנדפסו בירושלים, בשנות התר"מ.

רבי דוד כהן מווילנא בעל ה"עיר דוד", התגורר בירושלים והדפיס מספר ספרים בשנות התר"ל והתר"מ, לוחות שנה וברכות שנה טובה, הגיגים, חיבורי מוסר והלכה, שהצד השווה בכולם שהם מורכבים ממשפטים שהגימטריה שלהם שווה לשנת ההדפסה העברית של הספר.

• ספר "זכרון אחי זה לעיר דוד". ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ח 1878]. כולל שלושה ספרים: "הקדמת המגיה" (התופסת רובו של הספר); "פרטים דעיר דוד"; "פרטים מהעיר דוד". חותמת המחבר בדף האחרון.

ש' הלוי, מס' 310.

• ספר "זכרון כבוד לעיר דוד". ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרל"ט [1879]. הקדשה מודפסת מאת המחבר עם מילוי בכתב-יד. קרע חסר בדף השער עם פגיעה בטקסט ובהקדשה.

ש' הלוי, מס' 319.

• ספר עיר דוד, ענייני מוסר ודרך ארץ, מאת רבי דוד הכהן מווילנא, חלק שני. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"א [1881].

• "שנת ספר עיר דוד", ענייני מוסר, ברכות למונטיפיורי לרגל יום הולדתו המאה, וענינים נוספים. כולל משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה – תרמ"ד. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרמ"ד [1884].

ש' הלוי, מס' 465.

• ספר סוכת דוד, על דיני סוכה וארבעת המינים. ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן], תרמ"ה [1885]. הספר נכתב בשפה מליצית ומורכב ממשפטים השווים בגימטריה לפרט השנה בו נדפס הספר – תרמ"ה. מעבר לדף השער, נדפס מכתב המלצה לטובת המחבר (בגרמנית), בצירוף חותמת מודפסת שלו (חותמת מודפסת נוספת שלו מופיעה בדף האחרון). בדף האחרון רישום בעלות בכתב-יד ילדותי: "שייך להבחור... ירחמיאל פישל בערינשטיין".

ש' הלוי, מס' 517 .

הספר כולל פרק מיוחד ובו משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה תרמ"א. מגמת הספר ומטרת כותבו עולות מבין שורות המלצתו של ר' יחיאל מיכל פינס הפונה לנדיבי עם ברחבי תבל, שהופיעו בחלק שנדפס בשנת תרמ"ו (ואינו לפנינו): "הנה זה האיש אשר לפניכם הרב השקדן והבקי בתורתינו מו"ה 'דוד הכהן' נ"י מווילנא... הוא ת"ח גדול שוקד על למודו מאד והוא מרובה באוכלוסין של תחלואים רעים וטף לרגליו... מלאכת יד אין להאיש הזה... ואולם ד' חננו כח מחשב מהיר וברגע אחד ומבלי כל עמל יברא גמטריאות ונוטריקון וכיו"ב ואת הכח הזה אשר לא יגזול אפילו שעה קלה מלמודו עשה לו לקרדום להוציא ממנו מחיתו ומדי שנה בשנה ידפיס מחברת בשם 'עיר דוד' המדברת על ענינים שונים ועל הלכות שונות והכל 'בפרט השנה'. אם יש תועלת לעולם בזה לא ידעתי, אבל עכ"פ ראוי הוא לכל איש מתנדב כי יקח את המחברת הזאת וישלח מחירה להמחבר...". ש' הלוי, מס' 376.

וריאנט. יש עותקים מהם נשמטו דברי המגיה, ודף השער ודפים נוספים נסדרו בשנית. עותקים אלו כוללים טו דפים בלבד (כפי העותק מאוסף ספריית Jews' College, שהזכירה ש' הלוי).

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר פרקי היכלות, מהתנאים רבי ישמעאל הכהן הגדול ורבי עקיבא, וספר צוואת נפתלי בן יעקב לבניו. ירושלים, [דפוס זכרון שלמה אשר הוקם על ידי האחים לעווי, תרמ"ט 1889]. יוצאים לאור לראשונה מתוך כתב-יד עתיק, על ידי רבי שלמה אהרן ווערטהיימער.

"שני ספרים נפתחים: א. ספר פרקי היכלות רבתי, מהתנאים רבי ישמעאל הכהן הגדול ורבי עקיבא. יכיל ארבעים פרקים... ונספח אליו בסופו, ב. צוואת נפתלי בן יעקב לבניו בעת שנפטר לבית עולמו".

[1], ג-יג דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 674.