אוסף של חמישה ספרים מחיבורי רבי דוד הכהן מווילנא, בעל ספר "עיר דוד" – שנדפסו בירושלים, בשנות התר"מ.

רבי דוד כהן מווילנא בעל ה"עיר דוד", התגורר בירושלים והדפיס מספר ספרים בשנות התר"ל והתר"מ, לוחות שנה וברכות שנה טובה, הגיגים, חיבורי מוסר והלכה, שהצד השווה בכולם שהם מורכבים ממשפטים שהגימטריה שלהם שווה לשנת ההדפסה העברית של הספר.

• ספר "זכרון אחי זה לעיר דוד". ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, [תרל"ח 1878]. כולל שלושה ספרים: "הקדמת המגיה" (התופסת רובו של הספר); "פרטים דעיר דוד"; "פרטים מהעיר דוד". חותמת המחבר בדף האחרון.

ש' הלוי, מס' 310.

• ספר "זכרון כבוד לעיר דוד". ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרל"ט [1879]. הקדשה מודפסת מאת המחבר עם מילוי בכתב-יד. קרע חסר בדף השער עם פגיעה בטקסט ובהקדשה.

ש' הלוי, מס' 319.

• ספר עיר דוד, ענייני מוסר ודרך ארץ, מאת רבי דוד הכהן מווילנא, חלק שני. ירושלים, דפוס יצחק גאשצינני ושותפיו, תרמ"א [1881].

• "שנת ספר עיר דוד", ענייני מוסר, ברכות למונטיפיורי לרגל יום הולדתו המאה, וענינים נוספים. כולל משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה – תרמ"ד. ירושלים, דפוס יואל משה שאלאמאן, תרמ"ד [1884].

ש' הלוי, מס' 465.

• ספר סוכת דוד, על דיני סוכה וארבעת המינים. ירושלים, [דפוס יואל משה שאלאמאן], תרמ"ה [1885]. הספר נכתב בשפה מליצית ומורכב ממשפטים השווים בגימטריה לפרט השנה בו נדפס הספר – תרמ"ה. מעבר לדף השער, נדפס מכתב המלצה לטובת המחבר (בגרמנית), בצירוף חותמת מודפסת שלו (חותמת מודפסת נוספת שלו מופיעה בדף האחרון). בדף האחרון רישום בעלות בכתב-יד ילדותי: "שייך להבחור... ירחמיאל פישל בערינשטיין".

ש' הלוי, מס' 517 .

הספר כולל פרק מיוחד ובו משפטים שהגימטריה שלהם שווה לפרט השנה תרמ"א. מגמת הספר ומטרת כותבו עולות מבין שורות המלצתו של ר' יחיאל מיכל פינס הפונה לנדיבי עם ברחבי תבל, שהופיעו בחלק שנדפס בשנת תרמ"ו (ואינו לפנינו): "הנה זה האיש אשר לפניכם הרב השקדן והבקי בתורתינו מו"ה 'דוד הכהן' נ"י מווילנא... הוא ת"ח גדול שוקד על למודו מאד והוא מרובה באוכלוסין של תחלואים רעים וטף לרגליו... מלאכת יד אין להאיש הזה... ואולם ד' חננו כח מחשב מהיר וברגע אחד ומבלי כל עמל יברא גמטריאות ונוטריקון וכיו"ב ואת הכח הזה אשר לא יגזול אפילו שעה קלה מלמודו עשה לו לקרדום להוציא ממנו מחיתו ומדי שנה בשנה ידפיס מחברת בשם 'עיר דוד' המדברת על ענינים שונים ועל הלכות שונות והכל 'בפרט השנה'. אם יש תועלת לעולם בזה לא ידעתי, אבל עכ"פ ראוי הוא לכל איש מתנדב כי יקח את המחברת הזאת וישלח מחירה להמחבר...". ש' הלוי, מס' 376.

וריאנט. יש עותקים מהם נשמטו דברי המגיה, ודף השער ודפים נוספים נסדרו בשנית. עותקים אלו כוללים טו דפים בלבד (כפי העותק מאוסף ספריית Jews' College, שהזכירה ש' הלוי).

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר פרקי היכלות, מהתנאים רבי ישמעאל הכהן הגדול ורבי עקיבא, וספר צוואת נפתלי בן יעקב לבניו. ירושלים, [דפוס זכרון שלמה אשר הוקם על ידי האחים לעווי, תרמ"ט 1889]. יוצאים לאור לראשונה מתוך כתב-יד עתיק, על ידי רבי שלמה אהרן ווערטהיימער.

"שני ספרים נפתחים: א. ספר פרקי היכלות רבתי, מהתנאים רבי ישמעאל הכהן הגדול ורבי עקיבא. יכיל ארבעים פרקים... ונספח אליו בסופו, ב. צוואת נפתלי בן יעקב לבניו בעת שנפטר לבית עולמו".

[1], ג-יג דף. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

ש' הלוי, מס' 674.

כתב-יד, ספר זמרת הארץ – כוונות התפילה על פי הקבלה, וספר כסף הכיפורים – תיקון למגיפה, מאת המקובל רבי אביגדור עזריאל. [ירושלים, תקל"ז-תקנ"ח, המחצית השנייה של המאה ה-18].

לפנינו עותק המחבר רבי אביגדור עזריאל, ובו שני חיבוריו בקבלה – ספר זמרת הארץ וספר כסף הכיפורים. החיבור הראשון (זמרת הארץ) נכתב ברובו בידי כותב אחד, בכתיבה מזרחית בינונית, מלבד שלושה דפים באמצע (דפים מא-מג), שנכתבו על ידי כותב שני, בכתיבה מזרחית רהוטה עגולה (בסגנון החברונאי, דומה לכתיבת החיד"א). החיבור השני (כסף הכיפורים) נכתב כולו על ידי הכותב השני. שני הכותבים היו כנראה מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל" בירושלים – חבריו של המחבר.

בראש כל אחד מהחיבורים הוסיף המחבר נוסח "שער" בכתיבת ידו וחתימתו. נוסח השער של החיבור הראשון פותח: "אנא בריא קלה תכנתי ועשיתי קונטריס זה קטן הכמות קריתי שמו זמרת הארץ לענין מעשה רב לעשות רצון אבינו שבשמים ולתקן השכינה ולקרב הגאולה...", ובסופו: "דברי עבד ה' והוא אביגדור עזריאל" (חתימה מסולסלת). נוסח השער השני: "אנא קטינא דארעא דישראל תכנתי ועשיתי קונטרס הזה לתיקון המגפה שלא יבא ולא יהיה וקריתי שמו כסף הכפרים ואספתי כל דברי רבינו הקדוש האר"י זצוק"ל... וגם קבצתי איזה סגולות והוספתי נופך משלי... נאם עבד ה' אביגדור עזריאל ס"ט" (חתימה מסולסלת).

בדף יא2 הגהה בכתב-ידו של המחבר.

כתב-היד שלפנינו נכתב לאחר שנת תקל"ז, אז נפטר רבו של המחבר – הרש"ש, שכן הוא מזכירו בברכת המתים, אך קודם פטירת המחבר עצמו בשנת תקנ"ח.

שני החיבורים נדפסו בירושלים בשנת תרנ"ב, על ידי רבי אברהם עזריאל – מצאצאי המחבר, אך בכתב-היד שלפנינו ישנם שינויי סדר ושינויי נוסח רבים מהנדפס.

ידועים לנו מספר כתבי-יד מקבילים, שאף הם הועתקו עבור המחבר. האחד הוא כת"י JTS מס' 2137. כתב-יד זה כולל את שני החיבורים הנ"ל. כולו בהעתקת הכותב הראשון שלפנינו, ויש בו הגהות ותיקונים רבים בכתב-יד המחבר. בראש החיבור הראשון מופיע שער בכתיבת וחתימת המחבר, ובראש החיבור השני נוסח השער הוא בכתיבת המעתיק. הסדר והנוסח בכתב-יד זה תואם לנדפס, ויש לשער שהוא כתב-היד שעמד בפני המדפיסים (תיקוני המחבר שולבו בנוסח המודפס).

כתב-היד השני הוא כת"י בניהו K 159 הכולל רק את החיבור זמרת הארץ. אף הוא בכתיבת המעתיק הראשון שלפנינו, עם עמוד שער בכתיבת וחתימת המחבר. טופס זה הוא ללא הגהות המחבר.

כתב-יד שלישי הוא כת"י JTS מס' 3639, הכולל רק את החיבור כסף הכיפורים, מאותו מעתיק, ללא שער וללא הגהות המחבר (ייתכן שהוא חציו השני של כת"י בניהו).

נציין דוגמה אחת לשינוי מעניין. בנוסח השער של "כסף הכפורים" בכתב-יד JTS הנ"ל נכתב (וכך גם בנדפס): "...ואני מודיע לך שכל הכונות הכתובים כאן הן הן דברי רבינו הקדוש... האר"י זיע"א ומבלעדו לא כתבתי כי אם סידרתי והרחבתי הענין...", ואילו בנוסח שלפנינו נכתב: "ואספתי כל דברי רבינו הקדוש האר"י זצוק"ל שבספר הכונות וגם קבצתי איזה סגולות והוספתי נופך משלי...".

המחבר,
הגאון המקובל רבי אביגדור עזריאל (נפטר טבת תקנ"ח), מגדולי חכמי המקובלים במדרש החסידים "בית אל" בירושלים, ומתלמידיו המובהקים של רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרש"ש). נמנה גם על חברי ישיבת "חסד לאברהם" בירושלים, בראשותו של הגאון רבי דוד פארדו בעל "חסדי דוד" על התוספתא, ובהמשך התמנה כחבר בית דינו של המהרי"ט אלאגזי. שלוש תשובות שלו בהלכה הדפיס חברו המהרי"ט אלגאזי בתוך ספרו "שמחת יום טוב" (שאלוניקי תקנ"ד, סימנים ב, ט, כז). הראשון לציון הגאון יש"א ברכה כותב עליו בהסכמה לספר זמרת הארץ (ירושלים תרנ"ב): "חד מן קאמייא, מבני עליה, הקדוש האלוקי חסידא קדישא ופרישא משיירי כנסת הגדולה תלמיד ותיק להמקובל האלוקי השמ"ש זיע"א...".

[3], ב-מ, [מא-מד]; א-יו דף; [15] דף (סה"כ 75 דפים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.

דף בכתב-יד, שטר מכירת חזקה בחצר. תוניסיה, תק"נ-תקצ"ה [1789-1835].

דף בפורמט גדול. בכתיבה מערבית רהוטה.

השטר עוסק במכירת חזקת "החצר הקרובה אל המרחץ הנק' חאמם זרקון". בראשית השטר מוזכר הדיין רבי נתן בורג'יל (מגדולי רבני תוניסיה, בעל "חק נתן") כמי שמשכן את חזקת החצר לרבי אליהו לויזאדא.

גוף השטר נכתב בחודש תשרי תק"נ (1789), "פה כפר בנזרת יע"א", ועליו חתומים שני עדים. בשוליים מופיע אישור בכתב-יד, מאת בית הדין של הקהילה הפורטוגזית בעיר תוניס, עם חתימות חברי בית הדין, רבני הקהילה הפורטוגזית בתוניסיה: רבי יצחק בכ"ר דוד אלחאייך, רבי אברהם אבוקארא ורבי דניאל פראנקו.

בשוליים, בצד ימין, מופיעה תוספת אישור על פריעת התשלום של הקונה, "והיה זה בחדש אייר שנת הת"ק וחמשים ליצירה", בחתימות מסולסלות של שני עדים: "הצעיר מרדכי דרמון" (סופר בית הדין בתוניס; ראו: אברהמי, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד תשנ"ז, עמ' 73) וחותם נוסף שחתימתו לא פוענחה. בסוף אישור זה מופיע התאריך: "בעא"ח [=בעשור אחרון] לחדש שבט משנת הת"ק ותשעים וחמש ליצירה" [=תקצ"ה].

רבי יצחק אלחאייך החתום כאן כיהן באותה העת כאב"ד קהילת הפורטוגזים (פורטוגיזיס; או בשמם האחר: "אלגראנה") בעיר תוניס (מילא את מקום חותנו רבי מרדכי ברוך קארבאלוי שנפטר במגפה בשנת תקמ"ה; רבי יצחק ערך והוציא לאור את ספרו של חותנו "מירא דכיא", ליוורנו תקנ"ב). הוא כיהן בתוניס עד פטירתו בשנת תקס"ב ואת מקומו כאב"ד מילא רבי אברהם אבוקארא החתום כאן כשני. רבי אברהם אבוקארא הראשון (המכונה "הגדול") נפטר בשנת תקע"ח, ואת מקומו מילא רבי דניאל פראנקו החתום כאן כשלישי, עד לפטירתו בשנת תק"פ.

[1] דף כפול. 43 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ופגמים עם פגיעה במספר מילים. סימני קיפול.

קונטרס מודפס, הגדה די היטליר, מאת נסים בן שמעון (Simon Coiffeur). חיבור במתכונת התרגום הערבי-יהודי להגדה של פסח. [רבאט, תש"ג 1943?]. ערבית-יהודית. עם שער מעטפת מודפס.

חיבור קצר במתכונת ההגדה של פסח בתרגום השרח – תרגום המקרא והספרים החיצוניים לו לערבית-יהודית – המגולל את סיפור שחרור מדינות צפון אפריקה בידי בעלות הברית וגאולת היהודים מעול הכיבוש הגרמני או זרועותיו, משטר וישי ושלטון מוסוליני.

במרוקו ובאלג'יריה השליט משטר וישי חוקי גזע ויהודיהן נאלצו לעבוד בעבודות כפייה, ומאלג'יריה אף נשלחו למחנות ריכוז והשמדה; תוניס הייתה תחת הכיבוש הגרמני ורבים מיהודיה נשלחו למחנות ההשמדה; בלוב, תחת שלטון איטליה, הוחלו חוקי גזע, היהודים סבלו רדיפות והשפלות ונאסרו במחנות לעבודת כפיה ובמחנות ריכוז. עם שחרור מדינות אלו בידי בעלות הברית בוטלו חוקי הגזע ושוחררו אסירי המחנות. בתקופה זו יצאו בצפון אפריקה כמה חיבורים עממיים דומים לחיבור זה, בהם "מעאודא פלחן די מי כמוך עלא היתליר" [מגילת היטלר] המתעדים את המלחמה ואת השחרור.

בהגדה שלפנינו מזכיר המחבר בקצרה את סבלם של היהודים במהלך המלחמה. לעומת זאת, קורות המלחמה מסופרים בהרחבה מנקודת המבט הצפון-אפריקאית. דגש מיוחד שם הכותב על פעולתה של הרזיסטנס – תנועת ההתנגדות הצרפתית – ועל דמותו של שארל דה-גול, נשיא צרפת החופשית, כגואל וכמשחרר. כך מתאר המחבר את דמותו, במילות ההגדה המתייחסות לגאולת בני ישראל בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו: "ויוציאנו הגנרל דה-גול, לא על-ידי מלחמה, ולא על-ידי לאוואל, ולא על-ידי דוריו, אלא הגנרל דה-גול בכבודו ובכוחו. שנאמר 'ועברתי בארץ צרפת בלילה ההוא'" (תרגום: אבישי בר-אשר). קטעי ההגדה פותחים וחותמים במילות הפתיחה והחתימה של הקטע המקביל בהגדה הערבית-יהודית. לפרקים נוטה הטקסט להומור, למשל, כאשר במקומו של רבי יוסי הגלילי מן ההגדה בא "רבי יוסף סטלין"...

[1] שער מעטפת מודפס, [1] דף שער, 13 עמ', [1] מעטפת אחורית. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעטפת בריסטול מקורית.

ספרות: מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוֹף? הגדה דִי הִיטְלֵיר ממרוקו, מאת אבישי בר-אשר. בתוך פעמים 114-115, יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. עורך: אבריאל בר-לבב. מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים, תשס"ח. עמ' 137-196.

פקסימיליה של הגדה זו עם תרגום לעברית ולאנגלית, ועם מאמרים נלווים, יצא לאור בהוצאת 'מנגד', ירושלים תשפ"א.