אוסף גדול ומגוון של שלושים וחמישה ספרי חסידות, דרוש והלכה, פירושים על פרקי אבות, וספרים נוספים, מדפוסי סאטמר וסביבותיה, בשנות הת"ר וראשית שנות הת"ש (בתקופת השואה). רבים מהם במהדורות ראשונות או יחידות:

• ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. סאטמר, דפוס אברהם באראש ונתן מנחם איסטרייכער, [תרס"ה 1905]. חותמת רבי "לוי יצחק מיללער, אבד"ק ק' נירעש והגלילות". חתימות: "הק' חיים מרדכי וייס".

• ספר חידושי חתם סופר על מסכת כתובות. סאטמאר, דפוס נתן מנחם איסטרייכער, תרס"ח [1908].

• ספר משיב נפש, דרוש, מוסר וחידושי אגדה, על התורה ומועדי השנה, מאת רבי שמואל גינצלר אב"ד אויבערווישא. סיגט, דפוס רבי אברהם קויפמאן ובנו, תרע"ב 1912. חתימה בדף השער: הק' יוסף מאיר ענגעל".

• ספר חזון ישעי', על התורה, מאת רבי ישעיה הלוי יונגרייז בעל "משנה התלמוד". חלק שני, ויקרא, במדבר, דברים וליקוטים. סעאיני (ס. וואראהל, סֵאִין, מחוז סאטמר), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ד [1924].

• ספר חסדי אבות, פירוש על פרקי אבות, עם הפנים ועם פירוש הרע"ב, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין, מחוז סאטמר), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ה [1925]. מהדורה ראשונה, בהוצאת אחיין ותלמיד המחבר רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד החת"ם סופר). עם הסכמת בעל ה"קרן לדוד".

• ספר תהלים, עם פירוש "עוללות יהודה", מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר בעל "זכרון יהודה", עם "אגרת מוסר מרמב"ן" ו"צעטיל קטן מרבינו אלימלך". סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה.

• ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על בראשית-שמות, וחלק שני על ויקרא-דברים, מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ח 1928]. שני חלקים בכרך אחד. בהוצאת אחיינו ותלמידו של המחבר, רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד ה"חתם סופר"). עם דפי פרענומעראנטן בסוף הכרך.

• ספר שו"ת זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא), מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

• ספר אבות על בנים, על מסכת אבות, מאת רבי שאול בראך אב"ד קאשוי. סעאיני (סאין, מחוז סאטמר), דפוס יעקב ווידער, תרפ"ו [1926].

• ספר שבט אפרים, על התורה, מאת רבי אפרים וואלד מסאטמר, חלק ראשון על בראשית. סאטמר, דפוס השותפים קליינמאן עט היימליך, תרפ"ז [1927]. עם שער מעטפת ומעטפת אחורית מודפסים.

• ספר חזון ישעי', על התורה, מאת רבי ישעיה הלוי יונגרייז בעל "משנה התלמוד". חלק ראשון בראשית-שמות, וחלק שני, ויקרא, במדבר, דברים וליקוטים. סעאיני (ס. וואראהל, סֵאִין, מחוז סאטמר), תרפ"ד ותרצ"א [1924-1931]. שני חלקים בשני כרכים.

• ספר עמק החכמה, מאת האדמו"ר רבי מרדכי דוב מהורניסטייפול. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרפ"ח 1928]. מהדורה שנייה, שנדפסה על ידי בן-בתו של המחבר, האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד סאטמר. רישום בעלות בשער: "ב"ה, פעסט תרח"ץ, הק' יעקב אללווייס סופר סתו"ם מבאניהאד אונגארין יע"א".

• ספר כנסת ישראל, על פרקי אבות, פרקים ב-ג-ד, מאת רבי ישראל גאלדמאן מגיד מישרים בגרוסוורדיין, עם ספר "מדרש שמואל" לגאון שמואל אוזידו. סעאיני (סֵאִין, מחוז סאטמר), וטארנא, דפוס יעקב ווידער ודפוס יהושע יהודה גלאנץ, תרפ"ה-תרפ"ח [1925-1927]. שלושה חלקים בשלושה כרכים.

• ספר מהר"ם סופר, חלק ראשון על התורה, וחלק שני, שו"ת וחידושי סוגיות, מאת רבי משה סופר אב"ד סענדרא וטיסא-פירעד. טורנא, דפוס יהושע יהודה גלאנץ, תפר"ח [1928]. שני החלקים בכרך אחד. חתימת: "הק' צבי בלאסס, דעברעצין".

• ספר יסוד יוסף, מהגאון המקובל רבי יוסף אב"ד דובנא. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תר"צ [1930]. ב"שמות החותמים" נזכרים, בין היתר, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר וחתנו הגה"ק רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט (בן-אחיו ה"עצי חיים"). חתימות ורישומי בעלות: "יצחק הכהן אפנבר..."[?]; "אלטר ברוך שאהנדרוק[?] מק"ק טעמשאוואר".

• ספר לקוטי מהרי"ח הלכות וטעמי המנהגים, מאת רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ב [1932]. מהדורה שנייה, עם הוספות רבות מכתב-יד המחבר – חלק ראשון (לא נדפס יותר במהדורה זו).

• ספר קול יהודה, דרושים חידושים על התורה ומועדים, מאת רבי יהודה הכהן רובין מלפנים ראב"ד במיהאליפאלווא ובהמשך רב ומו"ץ בפריז (מתלמידי ה"קדושת יו"ט" מסיגט). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ג [1933].

• ספר מנחת אזכרה, דרשות, תולדות ומכתבים, מאת ואודות רבי בצלאל זאב שאפראן אב"ד באקוי, בהוצאת ובעריכת בנו רבי חנוך העניך שאפראן. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרצ"ג 1933.

• ספר כתר תורה חלק שני, חידושים על התורה וחידושים על הש"ס, מאת רבי מאיר בנו של האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ג [1933].

• ספר נועם הלבבות, מאמרים בענייני אמונה ובטחון, שמחה, תשובה ותפילה, פרישות, התבוננות במעלת הבורא ובשפלות האדם, מאת האדמו"ר רבי אהרן ראטה. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ד 1934].

• ספר קרן לדוד, חידושי אגדה ודרושים על המועדים, מאת הגאון רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמר – חלק א לחודש אלול וחגי תשרי. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה.

• ספר מכלכל חיים, על יורה דעה הלכות מליחה, מאת רבי חיים יצחק מאליק. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ד 1934].

• ספר משברי ים, פתיחתא לספר שלשול שבים, מאת רבי יחיאל מיכל שלאגער מבוקאטשעוויץ (גליציה) ומאקא (הונגריה). סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרצ"ה [1935]. חתימת: "רפאל סגל לעווי".

• ספר גלילי זהב, על התורה, מאת רבי דוד מושקוביץ אב"ד נאסאד, חלק ראשון. סאטמאר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ה [1935].

• ספר חבת ירושלים, חלקים א-ב, גיאוגרפיה ותולדות של ערי ארץ הקודש, המקומות הקדושים וקברי צדיקים, מאת רבי חיים הלוי הורביץ. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ג-תרצ"ו [1936-1933]. הסכמות רבני ביד"צ "קהל יראים" בסאטמר. ב"שמות החותמים" נזכרים האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר וחתנו רבי חנניה יו"ט ליפא מייער-טייטלבוים.

• ספר דברי שלום, דרושים על התורה, חלק ראשון על בראשית-שמות, מאת רבי שלום גולדנברג אב"ד סוואליווע (סבאליבה). סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ו 1936]. ב"שמות החותמים" נזכרים גדולי הרבנים והאדמו"רים בהונגריה, בהם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר וחתנו רבי חנניה יו"ט ליפא מייער-טייטלבוים, ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, ועוד.

• ספר פאר יצחק, תולדות האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, מאת רבי מיכאל בראווער. סאטו-מארע, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ז 1937].

• ספר האזלא גרש, חלק שני, מאת רבי אליהו פוסק. סעאיני-(ס.-וואראהל, סאין, מחוז סאטמר), דפוס יעקב ווידער, [תרפ"ו 1926]. מעטפת מודפסת מקורית.

• ספר עץ השדה, על הלכות ארבעת המינים, מאת רבי אליהו פוסק. סעאיני, דפוס יעקב ווידער, תרצ"ז [1937].

• ספר מהר"ם שיק, על מסכת חולין, מאת רבי משה שיק. סאטומארע, [סוף שנות התר"צ, ?-193].

• ספר אהבת חיים, חלק ראשון על התורה, מאת "הגאון ממאקאווא" רבי חיים יהודה סג"ל דייטש. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ח 1938.

• ספר "אור עולם – סוד יכין ובועז", מאת הרה"ק רבי מאיר מרגליות אב"ד אוסטראה בעל "מאיר נתיבים", תלמיד הבעש"ט. סאטמאר, דפוס מאיר ליב הירש, [תרצ"ח 1938, בערך].

• ספר סדר הדורות החדש, מתלמידי הבעש"ט, מאת רבי מנחם מענדל בודק. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תש"א 1941].

• ספר בארת המים – מהדורה תניינא, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש הכהן מרימנוב. סאטמר, דפוס מאיר ליב הירש, [תש"ב 1942?].

34 ספרים ב-36 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. טשרנוביץ, יוזעפאף, שטעטין, ווארשא, ברודי ווילנא, תר"ט-תרצ"ו [1849-1936].

46 כרכים מתוך 12 מהדורות שונות של שולחן ערוך הרב:

• טשערנאוויץ, דפוס Johann Eckhart und Sohn, [תר"ט] 1849. שני חלקים בשני כרכים – יורה דעה חלק חמישי, וחושן משפט חלק שישי. חתימה בשער חלק חמישי: "יצחק סגל"; חותמות: "יצחק בר"ד סג"ל צפת"ו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ו, עמ' 88-89.

• יוזעפאף, דפוס דוד סעדי' ישעי' וואקס, תרט"ו 1855. חלק ה אורח חיים (צ"ל: יורה דעה). דפים קלז-קמה נכרכו בראש הספר. חותמות: "בית המדרש 'מנחם ציון' דכולל זיעבענבירגען סיולאדי בעיה"ק צפת תובב"א". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, ט, עמ' 94-95.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. סט שלם בשבעה כרכים. רישומי בעלות בחלקים א ו-ג: "מספרי הרב יעקב קאנטאראווטש מאוזדא וכעת בשאצק" [רבי יעקב קנטרוביץ, תרל"ג-תש"ו, מרבני ארצות הברית, חבר אגודת הרבנים וראש ישיבת תורה ודעת]. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשבעה כרכים. חותמות בחלק ד: "אוצר הספרים דישיבת 'כנסת ישראל' (סלבודקה) בעה"ק חברון תובב"א"; "מעזבון הגאון ר' אליעזר לנדוי זצ"ל מהוראדנא נדבה ל'בית הנאמן' בירושלים, ע"ש ר' שמחה ואסתר לנדוי... שבט תרפ"ב". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.

• ווארשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ד 1874. יורה דעה חלק חמישי. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כא, עמ' 120-121.

• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. "אורח חיים חלק רביעי" (=יורה דעה), חושן משפט ושו"ת). מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.

• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בשבעה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.

• ווארשא, דפוס В. Конъ и Одерфелдъ, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. רישום בעלות וחותמת בכרך א: "בית הכנסת ספרד של שכונת שפק"; חותמות בכרך ה של הרב אליהו יוחנן גוראריה. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125.

• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. בחלק א חתימות ורישומים: "קניתי מהוני לכבוד צורי וקוני – מנחם מענדל שמואל סלאנים" [רבי מנחם שמואל סלונים, תרמ"ג-תשט"ו, עסקן ואיש חסד, ומנהל בית אפ"ק בחברון. נין הרבנית מנוחה רחל סלונים, בתו של האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ונכדת המחבר רבי שניאור זלמן מליאדי). בכרך ג חותמת וחתימת רבי "משה סלונים – כפר חב"ד" (רבי משה סלונים, תרצ"ח-תשנ"ו, ממנהלי מוסדות חב"ד בארץ ישראל). בכרך ה חותמות (בלועזית) של ר' יצחק רוזנברג מיוזעפוף. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.

• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.

• ווארשא-ווילנא, הוצאת ביהמ"ס של י.מ. אלטער / דפוס והוצ"ס "מ"ץ", תרפ"ט [1929]. חלק ה יורה דעה, עם הוספות וחדושים, ושו"ת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לד, עמ' 133.

• ווארשא, הוצאת "שניאור" Zalman Szmotkin, תרצ"ו [1936]. שני כרכים: אורח חיים חלק ג ואורח חיים חלק ד. חותמת בחלק ד: "קלויז סיגעט אנטווערפען יע"א". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לו, עמ' 134-135.

סה"כ 46 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

ספר אמרי בינה, ביאור על פי חסידות על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקפ"א 1821].

מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

ספר אמרי בינה הוא החיבור העמוק ביותר מהספרים שחיבר והדפיס האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. הוא עוסק ברובו בביאור המושגים "יחודא עילאה" ו"יחודא תתאה", ומיוסד על תורת אביו, האדמו"ר הזקן בעל התניא מליאדי. הספר מחולק לארבעה מדורים: פתח השער, שער הקריאת שמע, שער הציצית ושער התפילין.

האדמו"ר האמצעי הדפיס בחייו עשרה חיבורים, ואמר שכל אחד מהם מיועד לסוג שונה של חסידים. על הספר "אמרי בינה" אמר שאותו הוא מייעד למעמיקים ביותר, ופעם אף אמר שייעד אותו לתלמידו רבי יקותיאל ליעפליער. נכדו האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש סיפר שפעם התקשה בהבנתם של פרקים לב ו-לז שבספר, ונכנס לשאול את אביו האדמו"ר ה"צמח צדק" את פירושם, והשיב לו אביו שישאל את ר' יקותיאל (האדמו"ר הריי"ץ, לימוד החסידות, עמ' 30).

מסופר על האדמו"ר בעל ה"דברי חיים" מצאנז שהיה מעיין בכל לילה לפני קריאת שמע שעל המיטה בספר "אמרי בינה" של האדמו"ר האמצעי (שלשת הרואים, ברוקלין תשס"ד, עמ' שכ). ה"דברי חיים" אף מביא מדבריו בספרו "דברי חיים" על התורה בפרשת ויקהל (כח/2): "מבואר בספרים וביותר ביאור בספר אמרי בינה בכוונת יחודא עילאה דשמע".

חתימה בדף השער: "הק' מרדכי הלוי גאלדרינג" (השו"ב רבי מרדכי גולדרינג מבוניהאד וברוקלין).

[2], כא; א-נו, [1], נה-קמ דף. 20.5 ס"מ. נייר ירקרק. מצב טוב. קרעים וסימני עש בדף השער, ללא פגיעה בטקסט. נקבי עש בדפים הראשונים והאחרונים. מעט בלאי בדפים הראשונים. חיתוך דפים עליון על גבול הטקסט, עם פגיעה בכותרות כמה דפים. חותמת צנזורה. כריכה חדשה.

ספר ייטב לב, מאמרי חסידות, דרוש ומוסר, על חמישה חומשי תורה, [מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט]. סיגט, דפוס "המשותפת", [תרל"ה] 1875. מהדורה ראשונה. חמשה חלקים בחמשה כרכים. שער ראשי בראש חלק בראשית, וחמשה שערים בנוסח-מקוצר לכל אחד מהחומשים.

הספר נדפס בחיי מחברו בעילום שמו, כפי שנדפס בדף השער: "עבדו... נחבא אל הכלים דך ונכלם, וילט פניו באדרתו". שם המחבר נרמז בראשי התיבות בשם הספר: ייט"ב = י'קותיאל י'הודה ט'ייטלב'וים (כפי שנהג לחתום בדרך כלל: "ייט"ב"). בהקדמתו מסביר המחבר ברוב ענוותנותו את הטעם להעלמת שמו מן החיבור. הוא מביא את דברי ה"פנים מאירות" בהקדמתו, שהסתפק "אם טוב לאדם שלא לגלות מי הוא המחבר, או חיובא רמי להזכיר מי הוא המחבר, והשיב שאין צריך להזכיר שם המחבר...", והוא כותב: "ולפי דעתי הקלושה יש להכריע, דבענין הלכות הנוגעים לדינא נחוץ לדעת מי המחבר, אם הוא ראוי והגון לסמוך עליו... אבל בענין אגדה ודברי תוכחה, מה לנו לדעת שם המחבר, הדברים יתנו עידיהן אם יכנסו בלב שומעיהם... כבר אמרו איזה חכם, הלומד מכל אדם, ופי' הר"ב אעפ"י שהוא קטן ממנו... ע"כ אמרתי עם לבי, טוב לכסותו ולהעלימו, כי בושתי וגם נכלמתי לעמוד במקום גדולים חוברי חבר, כי נפשי יודעת מך ערכי, לא בינת אדם לי ואיני מדבר לפני מי שגדול ממני, כי אם לצעירי הצאן...".

האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב" (תקס"ח-תרמ"ג), בן רבי אלעזר ניסן טייטלבוים אב"ד סיגעט, וחתן רבי משה דוד אשכנזי – הרב מטולטשווא שעלה לצפת. תלמידו המובהק של אבי-אביו האדמו"ר בעל "ישמח משה" רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל, אשר היה מקרבו ביותר וגילה לו גילויים שמימיים מדברים שהתגלו אליו ברוח הקודש. היה גם מתלמידיו של האדמו"ר רבי אשר ישעיה מרופשיץ. בשנת תקצ"ג (בהיותו כבן 25) נתמנה לרב בסטרופקוב, ולאחר פטירת סבו הגדול נתקבל לעלות על מקומו כאב"ד אוהעל. לאחר מכן התמנה לרבנות בגורליץ ולאחר מכן בדרוהוביטש. בשנת תרי"ח עבר לכהן ברבנות סיגט בירת חבל מרמארוש והקים ישיבה גדולה, בה למדו בתקופת פריחתה כמאתיים תלמידים. בין תלמידיו שם נודע הגאון רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי" וראב"ד סיגט. נכדו מעיד כי "היה להם לאב הרחמן ונשאם על כתפיו כאשר ישא האומן את היונק, והשגיח עליהם בפרטיות שילמדו תורה בקדושה ובטהרה". מסיגט נתפרסם שמו על פני כל הארץ, ואלפי חסידים נהרו אל העיר, ליטול ממנו עצה ותבונה, להתברך ולהיוושע מפיו. נודע בקדושתו הרבה ונכדו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר העיד עליו שמעולם לא פגם בקדושתו. סיפורי מופת רבים מסופרים אודותיו, בהם דברי פלא שהתגלו לו ב"רוח הקודש". מקובל היה בדורו כמי שיודע את מחשבות העומדים מולו, וסיפורים מופלאים התפרסמו אודות כך. על מצבתו נכתב: "הרב המפורסם שמו נודע בשערים, העמיד תלמידים הגונים וישרים, השאיר אחריו חיבורים יקרים". נודע בספריו: "ייטב לב" על התורה, "ייטב פנים" על המועדים, "רב טוב" על התורה ושו"ת "אבני צדק".

רישום בדף השער של ספר שמות: "ר' ישראל יעקב מיסיניווער". חותמת בדף השני: "חיים יוסף לאנדא דומ"ץ דק"ק סינעווער והגליל" – הגאון רבי חיים יוסף לאנדא (נפטר תרע"ה בערך; אוצר הרבנים 6375), דומ"ץ בעיר סינעווער ובעיר אורשיווא, בן רבי משה דוב לאנדא אב"ד וורצקי.

חמישה כרכים. בראשית: [3], קמא, [2] דף. שמות: צא דף. לוח הטעויות של ספר שמות נכרך בסוף ספר ויקרא. ויקרא: [3], נה, [2] דף. במדבר: [3], פ דף. לוח הטעויות של ספר במדבר ושל ספר דברים נכרכו בראש ספר במדבר. דברים: [1], נב, נה-ע דף. 22.5-25 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, טוב עד טוב-בינוני. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). בלאי קל וקמטים בחלק מהדפים. סימני עש קלים. קרעים וקרעים חסרים קטנים במספר מקומות, ללא פגיעה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים בכרך שמות. כריכות עור חדשות (אחידות).

אוסף ספרים גדול ומגוון, הכולל ספרים מתורתם של אדמו"רי אוהעל וסיגט לדורותיהם, וספרים נוספים. עותקים מיוחסים עם הקדשות, חתימות וחותמות של רבנים ואישים שונים, בהם רבנים משושלת אדמו"רי אוהעל וסיגעט ובני משפחותיהם:

• ספר לקוטי צבי, שו"ת וחידושים מאת רבי צבי הירש הלוי איש הורוויץ בן רבי יעקב יהושע אב"ד זלאזיץ ונכד בעל ה"הפלאה". זולקווא, דפוס שמואל פינחס שטיללער, תרכ"ב 1862. מהדורה יחידה.

רישומי בעלות שונים וחתימות, בהן חתימת ידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים – אב"ד סיגט (תרע"ב-נספה בשואה אייר תש"ד), בנו וממלא-מקומו של ה"עצי חיים". בשנת תרפ"ו עלה (בגיל 14) לכהן על מקום אביו, ברבנות ואדמו"רות סיגט. "קדוש וטהור משחר נעוריו, בעל מדות טובות ואציליות, וכל רואיו הבחינו מיד כי לגדולות נוצר" (אלה אזכרה, ד, עמ' 146-150). בהקדמת ספר "עצי חיים" על התורה שנדפס בשנת תרפ"ז, כותבים "בני המחבר הקדוש" [שנכתבה כנראה ע"י חתניו הגדולים: רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מצ'ישינוב, רבי חיים יצחק אייזיק הלברשטאם מסלוטפינא, ורבי יקותיאל יהודה הלברשטם האדמו"ר מקלויזנבורג], ומברכים את גיסם [בן המחבר] לרגל עלותו על מקום אבותיו בכס רבנות סיגט: "תודה וברכה לאנשי עיר סיגוט... אשר קבלו אליהם באהבה כאיש אחד בלב אחד את כבוד גיסנו הבן יקיר בחור כארזים חריף ובקי כש"ת מו"ה יקותיאל יהודה טייטלבוים שליט"א, למלאות מקום אבותינו הקדושים...". האדמו"ר הצעיר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, הנהיג את חסידות סיגט בתבונה רבה וביד רמה, כשהוא עומד בקשר רב עם דודו הגדול האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד קרולי וסאטמר. נודע כבעל הוראה וגאון מובהק, והעמיד תלמידים רבים בישיבתו בסיגט. התחבב על החסידים והצטיין בדרשותיו המלהיבות. בימי השואה דרש דרשה בעירו סיגט לפני אלפי יהודים, והלהיבם למסור את הנפש על קידוש השם (אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' תנב-תנג).

האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה אב"ד סיגט, הוא אחיו של בעל ה"ברך משה", הגה"ק רבי משה טייטלבוים מסיגט (חשון תרע"ה-תשס"ו), האדמו"ר מסאטמר בארה"ב – אביהם של האדמו"רים מסאטמר שליט"א, האחים הקדושים רבי אהרן טייטלבוים שליט"א ורבי יקותיאל יהודה (זלמן ליב) טייטלבוים שליט"א.

• ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לבוב (למברג), דפוס U. W. Salat, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. מעבר לשער, הסכמות ה"שואל ומשיב" וה"דברי חיים" מצאנז, והקדמת נכד המחבר, האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב", שבה הוא מספר על מלאכת ליקוט התשובות ועריכתן לדפוס: "רובן היו מפוזרות אחת הנה ואחת הנה, נכתבים על ניירות קטנות, ונמצאו בלות ומטושטשות כמעט לא ניכר לעין הרואה מבלעדי יגיעות רבות, ובחמלת ה' נלקטו אחת אל אחת משולבות ומסודר כהלכתן... הכל מועתק מכתב יד קדשו".

חותמות שונות: "יצחק גראס אב"ד ד..."; "יצחק מנחם אב"ד דק"ק ריאזאווליא והגליל".

הגאון רבי יצחק מנחם קיזלניק, אב"ד ריזאווליה (נפטר תרע"ו; אוצר הרבנים 11434), חתן רבי שמואל חסיד מריזאווליה, ותלמידו המובהק של רבי מנחם א"ש מאונגואר. שימש כרבה של ריזאווליה כחמישים שנה. בזמן הכיבוש הרוסי, בחורף תרע"ו (1915), אסף את הנשים והחביאן בסתר, כדי שלא יפלו לידי החיילים הרוסים. לאחר שראה מפקד היחידה כי אין אף אישה צעירה בכל הכפר, חקר את הרב, אך הרב לא נכנע לאיומים וסירב למסור מידע אודות מקום המחבוא. בעקבות זאת, נפטר הרב לאחר מספר ימים.

• ספר תהלים, עם פירוש "תפלה למשה". ברלין, הוצאת "פרדס", תרפ"ט 1929. מהדורה שלישית. בפתח הספר הסכמת האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך ומו"ל המהדורה הראשונה והשנייה של "תפלה למשה"), המספר על מביא המהדורה שלפנינו לדפוס: "בהשגחה פרטית וסבות נפלאות הקרה ה' לפני... בנש"ק... כש"ת מוה"ר חיים ראנד... חד מבני עליה בעיר הבירה ברלין... אומר ועושה לחדש הדר זיו תפארת הספרים הקדושים ישמח משה עה"ת וספר תפלה למשה על תהלים... ויעש ביופי והידור".

בדף המגן, הקדשה משנת תרצ"א אל רבי אהרן סג"ל, בכתב-יד וחתימת "הרב לייביש פרענקיל, כעת בגולה פה ניו יארק".

• ספר ייטב פנים, דרשות ומאמרי חסידות על מועדי השנה, מאת האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים אב"ד סיגט בעל ה"ייטב לב". חוסט, הוצאת מאיר יהודא קטינא, דפוס משה חיים וויינשטיין, [תרע"ב] 1912. מהדורה שנייה. שני חלקים בשני כרכים. מהדורה שנייה, עם הסכמת נכד המחבר האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (עורך המהדורה הראשונה שנדפסה בחיי המחבר), בה הוא כותב כי החליט להזכיר את שם המחבר, על אף שבמהדורה הראשונה הוא לא היה מפורש. בשני הכרכים, רישומים בדפי השער, של הקדשות עצמיות בחתימת רבי יהודא ליב קליין ממונקאטש, שקיבל את הספר ל"דורון דרשה", מאת רבי מנחם מנדל שו"ב מחוסט.

• ספר קדושת יום טוב, חלק ראשון על התורה וחלק שני "קדושת יום טוב – קדושה שניה" על ראש השנה וימים טובים, מאת האדמו"ר הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים אב"ד סיגט, בן ה"ייטב לב". מרמרוש-סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ה 1905. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד; שער נפרד לחלק השני.

רישומים בדף המגן, מכתב הקדשה ל"מנחת פורים", בכתב יד וחתימת האדמו"ר מהעלמץ רבי "חי"ל דייטש".

הגה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא דייטש אב"ד העלמעץ והגלילות (תרס"ח-תשנ"א), מזקני הרבנים החסידיים בארה"ב. מחבר סדרת הספרים "טהרת יום טוב" (עשרים חלקים). למד בצעירותו אצל ה"לבושי מרדכי". כיהן ברבנות בכמה קהילות בהונגריה וסלובקיה. בשנת תש"ט היגר לארה"ב והתיישב בקליבלנד, ובהמשך עבר לוויליאמסבורג שבברוקלין. פעל רבות לחיזוק כשרות המקוואות בארה"ב ובארצות תבל, יחד עם קרוב משפחתו ורבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבום מסאטמר, ועמד בקשרי שו"ת עם רבנים מכל קצווי תבל.

• ספר עצי חיים על התורה, שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה וחלק שני על דרך הדרוש, מאת הגאון רב. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן עט זאהנע ודפוס פאננאניא אחים ראזענטהאל, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. בדף המגן הקדמי, רישום בעלות של רבי "דוד יודא פריינד באאמו"ר הגאון נ"י", וחותמות רבות (מטושטשות) בדפי המגן ובשער, של אביו רבי ישראל פריינד אב"ד סאסערגן. מספר הגהות ארוכות בכתב-יד.

הגה"צ רבי דוד יהודה פריינד בעל "אלופי יהודה" (נפטר תשמ"ה), בנו של רבי ישראל פריינד אב"ד סאסערגן (תרמ"ה-נספה בשואה), וחתן האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש בעל "כנסת יחזקאל" (תר"ל-תר"ץ). כיהן כ"רב הצעיר" לצד אביו בסאסרעגען (סאסרגן). לאחר מכן כיהן כרב "קהילת היראים" בבוקרשט. שרד את השואה, ונשא בזיוו"ש את אחות האדמו"ר מ"תולדות אהרן" רבי אברהם יצחק קאהן. עלה לארץ וכיהן כרב בנתניה ולאחר מכן בירושלים.

• ספר עצי חיים על המועדים. סיגט, דפוס א. קויפמאן עט זאהנע, תרצ"ד [1934]. מהדורה ראשונה. רישומים בדף המגן והשער, בכתב ידו וחתימתו של רבי יודא טשענגערי מהעיר שאמלוי, שקנה את הספר מיד רבי אלי' תלמיד ה"ייטב לב".

• ספר כסא רחמים, מסכתות קטנות, עם פירוש מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א. אונגוואר, דפוס Karl Jaeggers Wittwe, [תרכ"ח] 1868.

חתימות בני משפחת טייטלבוים [כנראה מהעיר אוהעל]: רבי "שמואל טייטלבוים"; רבי "ארי' לייביש ט"ב"; רבי "מאיר ט"ב".

• ספר טהרת ישראל, חלק ראשון ושני, מאת רבי ישראל יצחק ינובסקי. פיעטרקוב, הוצאת י. מ. אלתר (ווארשא), [תר"ע 1910?]. כפי הנראה דפוס סטראוטיפי של מהדורת פיעטרקוב תרס"ד.

בדף המגן הקדשת דורון דרשה מאת רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מאוהעל, ליחזקאל שרגא פליישמאן (והקדשה עצמית נוספת של המקבל, עם חותמתו). רבי חנניה יום ליפא טייטלבוים מאוהל, הוציא לאור מהדורה של סידור תפלה ישרה וכתר נהורא בעיר סאטמר, עם הסכמות קרוב-משפחתו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.

• ספר בארת המים מהד"ת, מאת הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב. פרמישלה, הוצאת Abraham Kanarvogel, [תרנ"ח] 1897. מהדורה ראשונה. חתימות בדף השער: "הק' חיים יהודה מארטאן". העותק של האדמו"ר רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור – חותמותיו (מטושטשות ומחוקות בחלקן) מופיעות על גבי דף השער ועל גבי דפים רבים נוספים: "נפתלי טייטלבוים אב"דקה"י ניר-באטאר"; בדף המגן הקדמי חותמת חתנו הגאון רבי אורי גליקליך: "אורי גליקליך דומ"ץ דקה"י נירבאטור יע"א ותופס הישיבה" (נספה בשואה בשנת תש"א בקמניץ-פודולסק).

הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרצ"ח), בנו השני של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקיל טייטלבוים אב"ד וואלאווע, ובן-בתו ותלמידו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בעל ה"ייטב לב" מסיגט. חתן אחי-אמו רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל (בן ה"ייטב לב"). כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, משנת תרנ"ח, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. היה מחשובי האדמו"רים בתקופתו ומראשי הלשכה האורתודוקסית בהונגריה. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד והאזין לעצתו כאחד מן החסידים. הוא נזכר בכמה ממכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שפעל יחד עמו לחיזוק עניני היהדות ונגד התנועה הציונית והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".

• ספר לקוטי שושנים, על פרי מגדים הלכות בשר בחלב, מאת רבי אהרן כץ. מונקאטש, דפוס השותפים קאהן עט פריעד, [תרע"ד 1914].

העותק של רבי יחיאל יהודה אייזקזאהן, חתן ה"עצי חיים". הקדשה בדף השער: "דורן דרשה ליד ידי"נ הבחור החתן חו"ב כו' כו' מוהר"ר יחיאל יודא שליט"א איזאקזאהן, ליום חתונתו ושמחת לבו, ממני ידי"נ, יקותיאל יהודה וועג, שו"ב דפה האוואשמעזע יע"א".

הרה"צ רבי יחיאל יהודה איזקסון (תרפ"א-תשל"ז), בן רבי אברהם ישכר דוב איזקסון אב"ד פאליען-ריסקעווע וחתן האדמו"ר הגה"ק רבי חיים צבי טייטלבוים בעל ה"עצי חיים" מסיגט (אחיו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר). תלמיד הגאון רבי יהודה סגל רוזנר אב"ד סעקעלהיד. לאחר השואה שימש זמן קצר כרב שארית הפליטה בעיר סיגט, על מקום גיסו האדמו"ר רבי משה טייטלבוים בעל ה"ברך משה". בהמשך עלה לישראל וכיהן כרבה של אחוזת שמואל בחיפה. בשנותיו האחרונות היגר לארה"ב, ושימש כרב קהילת "מגן אברהם" וראש ישיבת "תורת אמת" בלוס אנג'לס.

• ספר אהבת ציון, חלק רביעי על מסכתות ביצה ומכות, מאת רבי יוסף קליין טשאבא אב"ד סרדהלי. ווראנוב, דפוס ר' שמואל זינגער, תרצ"ד 1933.

חותמת רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים (מייער) מקירלהאזע (תרע"ג-תשמ"ו), בן האדמו"ר רבי חנוך הניך מסאסוב ובן-אחותו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בדף השני חותמת "תפארת בחורים, דונאסערדאהעלי יצ"ו".

• ספר אמרות טהורות, ליקוטים שונים מאת האדמו"ר רבי משה מקוברין. וורשא, [ אחר תר"ע 1910]. דפוס סטראוטיפי. חותמות של רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – בן-אחותו ותלמידו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

• ספר ברכת יהושע, על מסכת ברכות, חלק ראשון, מאת רבי יהושע צבי וינשטין. קלויזענבורג, דפוס "עפרון", תש"ב 1942. חותמת (קצוצה; ללא השם) של רבי "יואל מ. טייטלבוים – אבדק"ק קיראלהאזא יצ"ו" – בן-אחותו ותלמידו של האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.

14 ספרים ב-15 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.