ספר ביאורי הזהר, ביאורים בספר הזהר, מאת האדמו"ר הזקן רבינו שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. קאפוסט, דפוס רבי ישראל יפה, [תקע"ו 1816].

מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי המחבר האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש.

ספר יסוד בהסברת מושגים רבים בקבלת האר"י על פי דרך החסידות. הביאורים בספר הזוהר נאמרו מפי האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע בלילות שבת לפני בניו ויחידי סגולה מתלמידיו, החל מי"ט כסלו תקס"ב ועד לשנותיו האחרונות. הביאורים נכתבו ע"י בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, המספר: "...ורובם ככולם מ"ק [מכתבי קודש] הנ"ל היו לפני כ"ק אדמו"ר נ"ע [אדמו"ר הזקן] ומאד ישרו בעיניו" [משום שהתורות הן של האדמו"ר הזקן והכתיבה היא של בנו האדמו"ר האמצעי, מיוחס החיבור "ביאורי הזהר" לעיתים לאדמו"ר הזקן ולעיתים לאדמו"ר האמצעי].

בהקדמה לספר, האדמו"ר האמצעי מתאר את אופן אמירת הביאורים ע"י אביו אדמו"ר הזקן: "...שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף א', זה כמה שנים, אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל אשר רוה"ק [רוח הקודש] הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא... שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא... ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף א' או ב' אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתי' חכמת הקבלה...".

בסוף ההקדמה מתאר אדמו"ר האמצעי את אופן כתיבתו ועריכתו את הספר: "ידוע לכל באי שערי אור תורתו של אאמו"ר ז"ל [אדמו"ר הזקן], שבכל הכתבים שלו שבידי אין דבר נוסף מעצמי, כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוס' במקומות אחרים".

האדמו"ר רבי אליעזר צבי ספרין מקומרנא כותב בהקדמה לפירושו "דמשק אליעזר" על הזוהר, שבין הספרים שהיו לנגד עיניו בעת שחיבר את פירושו היה "ספר ביאורי הזהר מהרב הגאון הקדוש מו"ה דוב בער, בהרב נזר ישראל, רבם של ישראל הקדושים, מו"ה שניאור זלמן זלה"ה".

[4], קלט; נז דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל בחלקו. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים בכמה מקומות, ובלאי קל. סימני עש במספר מקומות עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים משוקמים בדף השער, עם פגיעה בטקסט משני צידי הדף, והשלמה בצילום. קרעים קטנים במספר דפים. כריכת עור חדשה ונאה.

סידור עם דא"ח – "סדר התפלה עפ"י נוסח האר"י ז"ל... עם פי' המלות", חלק ב, תפילות לשבת ומועדים, והגדה של פסח, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשולחן ערוך. [זיטאמיר, דפוס ר' חנינא ליפא ויהושע העשיל שפירא נכדי הרב מסלאוויטא, תרכ"ד 1864 – עותק חסר שער ודף נוסף באמצעו].

חלק ב של סידור עם דא"ח, עם פירוש המילות על עניני השבת, ראש חודש, חגים ומועדים, ועוד. מהדורת זיטאמיר שהובאה לדפוס על ידי שנים מנכדי האדמו"ר הזקן בעל התניא – רבי שניאור ב"ר מנחם נחום מניעזין (חתן ה"צמח צדק" מליובאוויטש) ורבי רפאל מרדכי ב"ר ברוך שמואל (חתן רבי הלל מפאריטש).

במהדורה זו נוקדו השמות הקדושים בפסוקי דזמרה ובמקומות נוספים, בניקוד ע"פ הקבלה. רבי אברהם דוד לאוואט מעיד כי האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, מתח בקורת על המדפיסים אשר "שינו מאשר יסד אדמו"ר הזקן, באופן שהסדור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה, וגם לנערים" (שער הכולל, ו, אות ט).

ב-סב; צד דף. דף השער ודף יז מהספירה השנייה חסרים. שוליים רחבים. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים וסימני עש בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים, חלקם משוקמים בהדבקה ובהשלמות נייר, עם פגיעות בטקסט (כמחצית מהדפים צג-צד בסוף הכרך קרועים וחסרים). רישומים וחותמות. דפים וקונטרסים רופפים. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה.

אובערלנדר, הסידור, יג, עמ' שיח.

"סדור עם דא"ח"

סדר תפילות מכל השנה, המכונה בקיצור בפי חסידי חב"ד "סידור עם דא"ח" (דברי אלוקים חיים). הסידור כולל: א. נוסח התפלה כפי שנסדר ע"י אדמו"ר הזקן ("היו לפניו ששים סידורים מנוסחאות שונות ומכולם בירר וליבן את הנוסחא שבסידור שלו"); ב. דיני ופסקי אדמו"ר הזקן (בכמה מהמנהגים והדינים הכריע לעיתים נגד מה שפסק בשו"ע שלו); ג. דרושי חסידות שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן מדי שבת בשבתו ביחידות לבניו ולכמה יחידי סגולה, נכתבו לאחר מכן בידי בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, ונערכו לדפוס על ידי נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (חלק מהדרושים אף היו למראה עיניו של האדמו"ר הזקן אשר "הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד"). נוסח הסידור, ההלכות ושני דרושי חסידות (המאמרים: "הקול קול יעקב" ו"הערה לתיקון חצות") נכתבו ונערכו ע"י אדמו"ר הזקן, ואף נדפסו בחייו מספר פעמים, לראשונה בשקלוב תקס"ג (חלק זה מכונה "סידור הרב"). דרושי החסידות האחרים, שנאמרו על ידי אדמו"ר הזקן ונכתבו בידי בנו אדמו"ר האמצעי, נדפסו לראשונה בקאפוסט שנת תקע"ו.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ד [1954].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן", עם הוספות בכתב-ידו.

נשלח אל העסקן, איש החינוך והסופר
הרב אברהם מוקוטובסקי (אליהו כי טוב; תרע"ב-תשל"ו) בירושלים: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות". בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו את המילה: "בכבוד ו[בברכה]".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.

מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, ז' שבט תשל"ו [1976].

מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו – "מ.שניאורסאהן", עם הוספות בכתב-ידו.

נשלח אל הרבנית
גיטא פייגא קרול (בתו של הגאון רבי יעקב לנדא אב"ד בני ברק ואשתו של הגאון רבי שלמה נח קרול רב המושב חמד): "מאשר הנני קבלת מכ'[תבה] ובו בקשת ברכה... ובעת רצון יקרא על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע". בשולי המכתב הוסיף הרבי בענין ההוספה "במבצעים", בהפצת מעיינות תורת החסידות חוצה.

בסוף המכתב הוסיף הרבי בכתב יד קודשו: "[בברכה] לבשו"ט [לבשורות טובות]".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים.

מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד), ושני שטרות של דולר לצדקה, שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין ניו-יורק, הוצאת קה"ת, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש בהתוועדות שנערכה בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, ונכתב על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאורים. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך כתב יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט – יום הסתלקות – הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של חתנו הרבי מליובאוויטש. המאמר חולק על ידי הרבי מליובאוויטש בצירוף שני דולר לצדקה.

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "...לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו אדמו"ר הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש... זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר. תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.

תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים המלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...

שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.

החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים... החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות...".

20 עמ'. 22.5 ס"מ. עטיפה ירקרקה. הקונטרס והשטרות במצב טוב.