מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
- (-) Remove ומכתבים filter ומכתבים
- and (19) Apply and filter
- letter (19) Apply letter filter
- הראשונים (14) Apply הראשונים filter
- מודפסים (14) Apply מודפסים filter
- ירושלים (14) Apply ירושלים filter
- חתומים (14) Apply חתומים filter
- כרוזים (14) Apply כרוזים filter
- דפוסי (14) Apply דפוסי filter
- broadsid (14) Apply broadsid filter
- earli (14) Apply earli filter
- jerusalem (14) Apply jerusalem filter
- sign (14) Apply sign filter
- המזרח (5) Apply המזרח filter
- כתבי-יד (5) Apply כתבי-יד filter
- כתבי (5) Apply כתבי filter
- יהדות (5) Apply יהדות filter
- יד (5) Apply יד filter
- וצפוןאפריקה (5) Apply וצפוןאפריקה filter
- וצפון-אפריקה (5) Apply וצפון-אפריקה filter
- וצפון (5) Apply וצפון filter
- ומכתבים, (5) Apply ומכתבים, filter
- כתבייד (5) Apply כתבייד filter
- דפוס (5) Apply דפוס filter
- דברי (5) Apply דברי filter
- אפריקה (5) Apply אפריקה filter
- african (5) Apply african filter
- book (5) Apply book filter
- eastern (5) Apply eastern filter
- jewri (5) Apply jewri filter
- manuscript (5) Apply manuscript filter
- manuscripts, (5) Apply manuscripts, filter
- north (5) Apply north filter
- print (5) Apply print filter
מציג 13 - 19 of 19
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
ספר תקנות החברה ימין משה, למחלקה רחוב יהודית. ירושלים, דפוס ש' הלוי צוקערמאן ושותפו, [תרנ"ב 1892]. חוברת דו-לשונית, בעברית ואנגלית.
ספר תקנות החברה למכירת נחלות ברחוב יהודית שבשכונת ימין משה בירושלים, שנועדו ליישוב עניי ירושלים מבני העדה הספרדית. שכונת "ימין משה" נבנתה לזכר משה מונטיפיורי, ו"רחוב יהודית" בה הוקם לזכר אשתו יהודית מונטיפיורי (השכונה חולקה לשני חלקים, החלק שהיה מיועד עבור עניי העדה הספרדית, נקרא "רחוב יהודית", והחלק שהיה מיועד לעניי העדה האשכנזית נקרא "רחוב נתן" – על שם רבי נתן אדלר הכהן, בעל "נתינה לגר", הרב הראשי של הקהילה האשכנזית בבריטניה).
התקנות נדפסו בעברית ובאנגלית. בעמ' 12 חוזה (מודפס עם מילוי בכתב-יד) עם אחד מרוכשי הבתים, בן ציון אלבילייא, עם חתימות (בדפוס ובכתב-יד) של ראשי החברה: רבי יצחק אשכנזי, רבי שמואל מיוחס, רבי אליהו משה פאניז'יל ועוד, וחותמות החברה: "חותם ועד רחוב יהודית בחברת ימין משה, פה ירושלם ת"ו". בשולי העמוד רישום על העברת הזכות לסיר מירקאדו אשכנזי.
בסוף הכרך נוספו כמה דפים ריקים, מהם כ-6 עמודים מולאו בכתב-יד, וכוללים חשבונות, שטרות והעברת הזכויות בנכס, מהשנים תרנ"ג-תרפ"א, חתומים בידי גבאי החברה רבי שמואל מיוחס, רבי מרדכי מיוחס, רבי אהרן חיים פירירא, ואחרים, ובחותמות החברה.
12, 4 עמ' + [כ-6] עמודים בכתב-יד. חסרים עמ' [5-6] בחלק האנגלי. 18.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי כמה דפים. קמטים ובלאי. כריכה ישנה, עם פגמים.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים מודפסים ומכתבים חתומים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $500
לא נמכר
כרזה מודפסת, "אזהרה לרבים", בעניין איסור העלייה להר הבית, מאת הרב הראשי רבי אברהם יצחק הכהן קוק. [ירושלים], דפוס סלומון, [שנות התר"פ-תר"צ 1920-1930 בקירוב]. עברית ואנגלית.
על הכרזה נכתב: "אזהרה לרבים מאת רבינו הגדול גאון ישראל מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש רבני ארץ ישראל. בעזה"י אחינו היקרים הבאים לעיר קדשנו ירושלם ת"ו מקרוב ומרחוק השמרו נא מהאיסור החמור של הכניסה למקום המקדש והר הבית...". בהמשך העמוד מופיע נוסח זה בתרגום לאנגלית.
כרזות כגון הכרזה שלפנינו היה נוהג הרב קוק לתלות באזורי התיירות בירושלים, בעיר העתיקה ובדרכי הכניסה לשערי הר הבית.
בוועדת חקירה של הממשל המנדטורי, העיד הרב קוק שהיה נוהג להזהיר את העולים לרגל מפני כניסה להר הבית: "הרב: ...אני רגיל בימי החגים היהודים, בשעה שהרבה יהודים באים העירה לשלוח להם אזהרה שלא יכנסו למקום המקודש הזה, מכיון שאין אנו ראויים לכך עד שיבוא יום הגאולה..." ("בועדת החקירה, עדות ראש הרבנים, הרב הגאון א"י הכהן קוק", ירושלים תרפ"ט; צוטט במאמר ר"ש אבינר, 'על בניין בית המקדש וכניסה להר הבית', שנה בשנה, תשמ"ו, עמ' 173).
על דעתו של הרב קוק בעניין איסור הכניסה להר הבית, ראו בהרחבה יתרה בספרו שו"ת משפט כהן (סי' צו), שבו מאריך לנמק ולהוכיח כי העלייה להר הבית כרוכה באיסור חמור, גם לדעת הראב"ד שמדבריו הבינו בטעות כי הוא מתיר את הדבר. יש שטענו שמדובר בתשובה שנכתבה לרב שלמה גורן, אך הרב נריה גוטל מוכיח כי מדובר בקונטרס אישי שנכתב לאור הנסיבות, המאבקים על הכותל בשנת תרפ"א, ולנוכח דעות חלוקות (ראו בהרחבה: הרב נ' גוטל, חדשים גם ישנים: בנתיבי משנתו ההלכתית-הגותית של הרב קוק, ירושלים תשס"ה, עמ' 123-129).
[1] דף גדול, 35X50 ס"מ. מצב טוב. קמטים וסימני קיפול. כתמים קלים. קרעים בשולי הדף, משוקמים בהדבקת נייר מצידו השני.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים מודפסים ומכתבים חתומים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר זמרת הארץ – כוונות התפילה על פי הקבלה, וספר כסף הכיפורים – תיקון למגיפה, מאת המקובל רבי אביגדור עזריאל. [ירושלים, תקל"ז-תקנ"ח, המחצית השנייה של המאה ה-18].
לפנינו עותק המחבר רבי אביגדור עזריאל, ובו שני חיבוריו בקבלה – ספר זמרת הארץ וספר כסף הכיפורים. החיבור הראשון (זמרת הארץ) נכתב ברובו בידי כותב אחד, בכתיבה מזרחית בינונית, מלבד שלושה דפים באמצע (דפים מא-מג), שנכתבו על ידי כותב שני, בכתיבה מזרחית רהוטה עגולה (בסגנון החברונאי, דומה לכתיבת החיד"א). החיבור השני (כסף הכיפורים) נכתב כולו על ידי הכותב השני. שני הכותבים היו כנראה מחכמי המקובלים בישיבת "בית אל" בירושלים – חבריו של המחבר.
בראש כל אחד מהחיבורים הוסיף המחבר נוסח "שער" בכתיבת ידו וחתימתו. נוסח השער של החיבור הראשון פותח: "אנא בריא קלה תכנתי ועשיתי קונטריס זה קטן הכמות קריתי שמו זמרת הארץ לענין מעשה רב לעשות רצון אבינו שבשמים ולתקן השכינה ולקרב הגאולה...", ובסופו: "דברי עבד ה' והוא אביגדור עזריאל" (חתימה מסולסלת). נוסח השער השני: "אנא קטינא דארעא דישראל תכנתי ועשיתי קונטרס הזה לתיקון המגפה שלא יבא ולא יהיה וקריתי שמו כסף הכפרים ואספתי כל דברי רבינו הקדוש האר"י זצוק"ל... וגם קבצתי איזה סגולות והוספתי נופך משלי... נאם עבד ה' אביגדור עזריאל ס"ט" (חתימה מסולסלת).
בדף יא2 הגהה בכתב-ידו של המחבר.
כתב-היד שלפנינו נכתב לאחר שנת תקל"ז, אז נפטר רבו של המחבר – הרש"ש, שכן הוא מזכירו בברכת המתים, אך קודם פטירת המחבר עצמו בשנת תקנ"ח.
שני החיבורים נדפסו בירושלים בשנת תרנ"ב, על ידי רבי אברהם עזריאל – מצאצאי המחבר, אך בכתב-היד שלפנינו ישנם שינויי סדר ושינויי נוסח רבים מהנדפס.
ידועים לנו מספר כתבי-יד מקבילים, שאף הם הועתקו עבור המחבר. האחד הוא כת"י JTS מס' 2137. כתב-יד זה כולל את שני החיבורים הנ"ל. כולו בהעתקת הכותב הראשון שלפנינו, ויש בו הגהות ותיקונים רבים בכתב-יד המחבר. בראש החיבור הראשון מופיע שער בכתיבת וחתימת המחבר, ובראש החיבור השני נוסח השער הוא בכתיבת המעתיק. הסדר והנוסח בכתב-יד זה תואם לנדפס, ויש לשער שהוא כתב-היד שעמד בפני המדפיסים (תיקוני המחבר שולבו בנוסח המודפס).
כתב-היד השני הוא כת"י בניהו K 159 הכולל רק את החיבור זמרת הארץ. אף הוא בכתיבת המעתיק הראשון שלפנינו, עם עמוד שער בכתיבת וחתימת המחבר. טופס זה הוא ללא הגהות המחבר.
כתב-יד שלישי הוא כת"י JTS מס' 3639, הכולל רק את החיבור כסף הכיפורים, מאותו מעתיק, ללא שער וללא הגהות המחבר (ייתכן שהוא חציו השני של כת"י בניהו).
נציין דוגמה אחת לשינוי מעניין. בנוסח השער של "כסף הכפורים" בכתב-יד JTS הנ"ל נכתב (וכך גם בנדפס): "...ואני מודיע לך שכל הכונות הכתובים כאן הן הן דברי רבינו הקדוש... האר"י זיע"א ומבלעדו לא כתבתי כי אם סידרתי והרחבתי הענין...", ואילו בנוסח שלפנינו נכתב: "ואספתי כל דברי רבינו הקדוש האר"י זצוק"ל שבספר הכונות וגם קבצתי איזה סגולות והוספתי נופך משלי...".
המחבר,
הגאון המקובל רבי אביגדור עזריאל (נפטר טבת תקנ"ח), מגדולי חכמי המקובלים במדרש החסידים "בית אל" בירושלים, ומתלמידיו המובהקים של רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרש"ש). נמנה גם על חברי ישיבת "חסד לאברהם" בירושלים, בראשותו של הגאון רבי דוד פארדו בעל "חסדי דוד" על התוספתא, ובהמשך התמנה כחבר בית דינו של המהרי"ט אלאגזי. שלוש תשובות שלו בהלכה הדפיס חברו המהרי"ט אלגאזי בתוך ספרו "שמחת יום טוב" (שאלוניקי תקנ"ד, סימנים ב, ט, כז). הראשון לציון הגאון יש"א ברכה כותב עליו בהסכמה לספר זמרת הארץ (ירושלים תרנ"ב): "חד מן קאמייא, מבני עליה, הקדוש האלוקי חסידא קדישא ופרישא משיירי כנסת הגדולה תלמיד ותיק להמקובל האלוקי השמ"ש זיע"א...".
הגאון המקובל רבי אביגדור עזריאל (נפטר טבת תקנ"ח), מגדולי חכמי המקובלים במדרש החסידים "בית אל" בירושלים, ומתלמידיו המובהקים של רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרש"ש). נמנה גם על חברי ישיבת "חסד לאברהם" בירושלים, בראשותו של הגאון רבי דוד פארדו בעל "חסדי דוד" על התוספתא, ובהמשך התמנה כחבר בית דינו של המהרי"ט אלאגזי. שלוש תשובות שלו בהלכה הדפיס חברו המהרי"ט אלגאזי בתוך ספרו "שמחת יום טוב" (שאלוניקי תקנ"ד, סימנים ב, ט, כז). הראשון לציון הגאון יש"א ברכה כותב עליו בהסכמה לספר זמרת הארץ (ירושלים תרנ"ב): "חד מן קאמייא, מבני עליה, הקדוש האלוקי חסידא קדישא ופרישא משיירי כנסת הגדולה תלמיד ותיק להמקובל האלוקי השמ"ש זיע"א...".
[3], ב-מ, [מא-מד]; א-יו דף; [15] דף (סה"כ 75 דפים כתובים). 21 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים. סימני עש רבים, עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים, דברי דפוס – יהדות המזרח וצפון-אפריקה
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "סדר קריאת ותיקון ללילי חג שבועות והושענא רבה". [בוכרה], תפ"ה [1725].
כתיבה מזרחית נאה, מנוקדת בחלקה. העתקה מלאה של מהדורת תיקון ליל שבועות והושענא רבה שנדפסה בוונציה תי"ד, בדפוס וינדרמין. הסופר העתיק גם את נוסח השער המלא, עם הדפוסת ופרט השנה, וכן את הקדמת המו"ל וינטורין בכ"ר דוד.
בסוף כתב-היד קולופון הסופר ושנת ההעתקה: "תם ונשלם... על יד הצעיר... מצעירי ישראל והבוטח לרחמי אל והדורש גאולה לעמו ישראל הדל המך עפר רגלי כל תלמדי חכמים הדל העני יצחק בן אברהם בן יוסף... בחודש שבט בשנת חמשת אלפים וארבע מאות שמונים וחמשה [=תפ"ה]...".
ידוע כתב-יד אחר בהעתקת הסופר שלפנינו, הוא כת"י האקדמיה הרוסית למדעים, מס' A 188. שם מופיע קולופון הסופר: "...הדל העני יצח[ק] בן אברהם בן יוסף בן שלמה וחודש אדר ראשון משנת חמש[ת] אלפים ארבעה מאות וחמישם[!] וששה ליצירא[!] [=תנ"ו] בצימן במדינת בוכ[רא] דעל נהר כוהך...".
[111] דף. מספר דפים נכרכו במהופך. 16.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי דיו כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם פגיעות מעטות בטקסט. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה.
קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים, דברי דפוס – יהדות המזרח וצפון-אפריקה
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
דף בכתב-יד, שטר מכירת חזקה בחצר. תוניסיה, תק"נ-תקצ"ה [1789-1835].
דף בפורמט גדול. בכתיבה מערבית רהוטה.
השטר עוסק במכירת חזקת "החצר הקרובה אל המרחץ הנק' חאמם זרקון". בראשית השטר מוזכר הדיין רבי נתן בורג'יל (מגדולי רבני תוניסיה, בעל "חק נתן") כמי שמשכן את חזקת החצר לרבי אליהו לויזאדא.
גוף השטר נכתב בחודש תשרי תק"נ (1789), "פה כפר בנזרת יע"א", ועליו חתומים שני עדים. בשוליים מופיע אישור בכתב-יד, מאת בית הדין של הקהילה הפורטוגזית בעיר תוניס, עם חתימות חברי בית הדין, רבני הקהילה הפורטוגזית בתוניסיה: רבי יצחק בכ"ר דוד אלחאייך, רבי אברהם אבוקארא ורבי דניאל פראנקו.
בשוליים, בצד ימין, מופיעה תוספת אישור על פריעת התשלום של הקונה, "והיה זה בחדש אייר שנת הת"ק וחמשים ליצירה", בחתימות מסולסלות של שני עדים: "הצעיר מרדכי דרמון" (סופר בית הדין בתוניס; ראו: אברהמי, פנקס הקהילה היהודית הפורטוגיזית בתוניס, לוד תשנ"ז, עמ' 73) וחותם נוסף שחתימתו לא פוענחה. בסוף אישור זה מופיע התאריך: "בעא"ח [=בעשור אחרון] לחדש שבט משנת הת"ק ותשעים וחמש ליצירה" [=תקצ"ה].
רבי יצחק אלחאייך החתום כאן כיהן באותה העת כאב"ד קהילת הפורטוגזים (פורטוגיזיס; או בשמם האחר: "אלגראנה") בעיר תוניס (מילא את מקום חותנו רבי מרדכי ברוך קארבאלוי שנפטר במגפה בשנת תקמ"ה; רבי יצחק ערך והוציא לאור את ספרו של חותנו "מירא דכיא", ליוורנו תקנ"ב). הוא כיהן בתוניס עד פטירתו בשנת תקס"ב ואת מקומו כאב"ד מילא רבי אברהם אבוקארא החתום כאן כשני. רבי אברהם אבוקארא הראשון (המכונה "הגדול") נפטר בשנת תקע"ח, ואת מקומו מילא רבי דניאל פראנקו החתום כאן כשלישי, עד לפטירתו בשנת תק"פ.
[1] דף כפול. 43 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ופגמים עם פגיעה במספר מילים. סימני קיפול.
קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים, דברי דפוס – יהדות המזרח וצפון-אפריקה
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $2,125
כולל עמלת קונה
כתב-יד, תפילות, השכבות, התרת קללות, סדרי לימוד ועוד. [קורפו, המאה ה-18].
פורמט מיניאטורי. כתיבה ספרדית-איטלקית בינונית.
כולל בין היתר: "תפלה לער"ה וער' יוה"כ והו"ר כשמביאין שמן לב"ה [=לבית הכנסת]", "השכבה לאיש", "השכבה לאישה", "סדר התרת קללות", "סדר ליום הזכירה של מת" [סדר לימוד מחומש ומשנית], תפילה למי שמופיע לו אדם בחלום ומבקש ממנו לקרוא לאדם אחר "פלוני בן פלוני אני הוא פלוני בן פלוני שאמרת לפלוני בן פלונית בחזיון לילה שיאמר אלי שאבא אליך..."; סידור לימוד וקריאה לעילוי נשמה, לפי ימות השבוע, עם תפילות; "השכבה על המתים לי"ב חדש", "לרואה בחלום מת שקורא לו ממעלת הרב הכולל הדיין המצויין כמהר"ר חיים שבתי הכהן יאיר לעד אכי"ר".
רבי חיים שבתי הכהן הנזכר כאן בברכת החיים היה מחכמי האי קורפו. נולד בצפת וממנה הגיע לקורפו. בשנת תפ"ט שלח משם שאלה לרבני ונציה בעניין שופר פסול. בשנת תצ"ז נסמך על ידי רבני ונציה ומאז שימש כרב בקורפו. השתתף בפולמוס בעניין המוסיקה בבית הכנסת (ראו: סימונסון, קולות נשברים, מאסף מיכאל ז, עמ' רפד ואילך; יעקב שמואל שפיגל, וישמע קולי, ירושלים תשע"ז).
רישומי בעלות בעמוד הריק שבראש כתב-היד, באותיות לטיניות, של משה בן שמואל לוי מקורפו.
[22] דפים כתובים (ועוד מספר דפים ריקים). 9.7 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. מעט בלאי. כריכת קרטון צבעונית מקורית, עם פגמים
קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים, דברי דפוס – יהדות המזרח וצפון-אפריקה
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
קונטרס מודפס, הגדה די היטליר, מאת נסים בן שמעון (Simon Coiffeur). חיבור במתכונת התרגום הערבי-יהודי להגדה של פסח. [רבאט, תש"ג 1943?]. ערבית-יהודית. עם שער מעטפת מודפס.
חיבור קצר במתכונת ההגדה של פסח בתרגום השרח – תרגום המקרא והספרים החיצוניים לו לערבית-יהודית – המגולל את סיפור שחרור מדינות צפון אפריקה בידי בעלות הברית וגאולת היהודים מעול הכיבוש הגרמני או זרועותיו, משטר וישי ושלטון מוסוליני.
במרוקו ובאלג'יריה השליט משטר וישי חוקי גזע ויהודיהן נאלצו לעבוד בעבודות כפייה, ומאלג'יריה אף נשלחו למחנות ריכוז והשמדה; תוניס הייתה תחת הכיבוש הגרמני ורבים מיהודיה נשלחו למחנות ההשמדה; בלוב, תחת שלטון איטליה, הוחלו חוקי גזע, היהודים סבלו רדיפות והשפלות ונאסרו במחנות לעבודת כפיה ובמחנות ריכוז. עם שחרור מדינות אלו בידי בעלות הברית בוטלו חוקי הגזע ושוחררו אסירי המחנות. בתקופה זו יצאו בצפון אפריקה כמה חיבורים עממיים דומים לחיבור זה, בהם "מעאודא פלחן די מי כמוך עלא היתליר" [מגילת היטלר] המתעדים את המלחמה ואת השחרור.
בהגדה שלפנינו מזכיר המחבר בקצרה את סבלם של היהודים במהלך המלחמה. לעומת זאת, קורות המלחמה מסופרים בהרחבה מנקודת המבט הצפון-אפריקאית. דגש מיוחד שם הכותב על פעולתה של הרזיסטנס – תנועת ההתנגדות הצרפתית – ועל דמותו של שארל דה-גול, נשיא צרפת החופשית, כגואל וכמשחרר. כך מתאר המחבר את דמותו, במילות ההגדה המתייחסות לגאולת בני ישראל בידי הקב"ה בכבודו ובעצמו: "ויוציאנו הגנרל דה-גול, לא על-ידי מלחמה, ולא על-ידי לאוואל, ולא על-ידי דוריו, אלא הגנרל דה-גול בכבודו ובכוחו. שנאמר 'ועברתי בארץ צרפת בלילה ההוא'" (תרגום: אבישי בר-אשר). קטעי ההגדה פותחים וחותמים במילות הפתיחה והחתימה של הקטע המקביל בהגדה הערבית-יהודית. לפרקים נוטה הטקסט להומור, למשל, כאשר במקומו של רבי יוסי הגלילי מן ההגדה בא "רבי יוסף סטלין"...
[1] שער מעטפת מודפס, [1] דף שער, 13 עמ', [1] מעטפת אחורית. 15 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעטפת בריסטול מקורית.
ספרות: מה נשתנה הלילה הזה מליל תְּרַאנְת נוֹף? הגדה דִי הִיטְלֵיר ממרוקו, מאת אבישי בר-אשר. בתוך פעמים 114-115, יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. עורך: אבריאל בר-לבב. מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ירושלים, תשס"ח. עמ' 137-196.
פקסימיליה של הגדה זו עם תרגום לעברית ולאנגלית, ועם מאמרים נלווים, יצא לאור בהוצאת 'מנגד', ירושלים תשפ"א.
קטגוריה
כתבי-יד ומכתבים, דברי דפוס – יהדות המזרח וצפון-אפריקה
Catalogue Value
