בית הכנסת במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה.

צבע מים על נייר (אקוורל). חתום ומתוארך 1949.

עבודה המהווה דוגמה נאה לאקוורלים שצייר גוטמן במהלך שנות ה-40, ומתאפיינת בסגנון מאופק ובתשומת לב לפרטים.

מצורף אישור מקוריות מטעם מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב, חתום בידי פרופ' מנחם גוטמן, בנו של האמן.

ציור: 65X53 ס"מ. מסגרת: 87X73.5 ס"מ.

יינגל צינגל כוואט [הילד השובב], מאת מאני לייב. ציורים מאת אליעזר (אל) ליסיצקי. הוצאת "קולטור-ליגע", ורשה, 1922. יידיש. מהדורה שנייה.

מעשייה מחורזת לילדים מאת משורר היידיש מנחם לייב בראהינסקי (מני לייב); מלווה איורים בשחור-לבן מאת אל ליסיצקי, עם איור עטיפה צבעוני ודף שער שנדפס במיוחד עבור מהדורה זו.

הספר "יינגל צינגל כוואט" ראה אור בשנת 1919 בעיצובו של אל ליסיצקי, כשעל עטיפתו הקדמית איור בדמות ילד רכוב על סוס, מודפס בשלושה צבעים – אדום, כחול וצהוב (איור זה נמנה עם עבודותיו המוכרות ביותר של ליסיצקי).

לקראת הדפסתה של המהדורה השנייה, יצר ליסיצקי איור נוסף, השונה מכל איוריו האחרים של הספר – מעין גרסה מודרניסטית של איור העטיפה הצבעוני – ה"מזקקת" את דמות הילד והסוס לשלושה קווים בלבד, בשילוב עם הטקסט (איור זה שימש כדף השער של המהדורה השנייה).

המהדורה השנייה נדפסה בשנת 1922 בעיר ורשה, בשני גדלים: בפורמט מוקטן של ספרון (14 ס"מ) ובפורמט של ספר בגודל מלא (כגודלה של המהדורה הראשונה). לפנינו עותק מן הגרסה הגדולה, הנדירה מבין השתיים.

ראו:

• Ideology and Identity, El Lissitzky in Berlin, מאת Christina Lodder (בתוך: The Russian Jewish diaspora and European culture, 1917-1937, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, עמ' 339-360).

• El Lissitzky, The Jewish Period, מאת Alexander Kantsedikas, הוצאת Unicorn Publishing Group, לונדון, 2017 (עמ' 97).

[1], 10, [1] עמ', 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קמטים. עטיפה קדמית מנותקת. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה (ברובם קלים).

כרזת פרסום לסרט הקולנוע "פרופסור מאמלוק" (Professor Mamlock). ארה"ב, [1938].

במרכז הכרזה איור הסצינה המוכרת ביותר מן הסרט – הרופא היהודי "פרופסור מאמלוק" נגרר בידי שני קציני "אס. אה." - כשעל חלוקו רשומה המילה "Jude" (יהודי). בשוליים נדפסו שמות היוצרים: הבימאים הרברט רפפורט ואדולף מנקין, המחזאי פרידריך וולף ואולפני ההפקה "לנפילם" בסנקט פטרבורג.

הסרט "פרופסור מאמלוק" הופק בברית המועצות בשנת 1938, בעקבות מחזה מאת הרופא היהודי פרידריך וולף - והיה מיצירות הקולנוע הראשונות לתאר את רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית. עם צאתו זכה להצלחה חסרת תקדים ברוסיה, ועוד באותה שנה הופץ ברחבי העולם והוקרן בפני מיליוני צופים. בלחץ גרמניה הנאצית, נאסרה הקרנת הסרט במדינות שונות – בריטניה, צרפת, סין – אך לא בארה"ב, שם הוקרן ביותר ממאה בתי קולנוע (הקרנת הבכורה נערכה ב-7 בנובמבר 1938, יומיים לפני מאורעות "ליל הבדולח").

הכרזה עוצבה בידי הצייר היהודי-אמריקני הוגו גלרט (1892-1985) – אמן פוליטי אנטי-פאשיסטי וחבר המפלגה הקומוניסטית בארה"ב, אשר בתקופת מלחמת העולם השנייה עמד בראש הארגון "Artists for Victory" – כ-10,000 אמנים אמריקנים שרתמו את כשוריהם למאבק בגרמניה הנאצית. את איור הכרזה שלפנינו הכין לקראת הקרנת הבכורה.

100X68 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (משוקמים שיקום מקצועי, עם מעט השלמות צבע). פיסות של נייר דבק מודבקות בגב.

HAPAG Mittelmeer- und Orientfahrten, כרזת פרסומת לקווי הים התיכון של חברת הספנות הגרמנית HAPAG, בעיצוב אוטו ארפקה. דפוס Offsetdruck Otto Elsner, ברלין, [שנות ה-30]. גרמנית.

בכרזה, המודפסת בצבעים עזים, נראה יישוב קטן על חוף ימה של ארץ ישראל (יפו?), ומולו אונייה גדולה וסירות דייג ליד החוף. בחזית, שתי נשים מקומיות, אחת נושאת סל פירות על ראשה, כשמאחוריהן ענפי עץ דקל.

חברת הספנות הטראנס-אטלנטית HAPAG (Hamburg-Amerikanische Packetfahrt-Aktien-Gesellschaft, באנגלית: Hamburg-America Line), נוסדה בהמבורג בשנת 1847, והפעילה את אחד הציים המסחריים הגדולים בעולם, אשר כמעט אבד לחלוטין פעמיים – במהלך שתי מלחמות העולם. החברה הפעילה קווי נוסעים לנמלים רבים ברחבי העולם, ביניהם נמלי הים התיכון.

אוטו ארפקה (Otto Arpke, 1886-1943). צייר, מאייר ומעצב גרפי גרמני, יליד בראונשווייג. הוכשר באמנות הליתוגרפיה בהנובר, שם גם למד בבית ספר לאמנות ולעיצוב; הושפע מציירים גרמנים כאוגוסט שליטר, אמיל אורליק ופאול שויריך. שימש כפרופסור בבית הספר לאמנות במיינץ. ארפקה נודע בעבודותיו הגרפיות: בכרזות שעיצב עבור חברות הספנות Norddeutscher Lloyd ו-HAPAG (שבשנות ה-70 התאחדו לחברה אחת – Hapag-Lloyd AG), בכרזה שהכין לסרט "הקבינט של ד"ר קליגרי", ובאיור עטיפות למגזינים. כן עיצב אלמנטים בחלליהם הפנימיים של הצפלינים "הינדנבורג" ו-"גראף צפלין II".

עם עליית הנאצים לשלטון הואשם בנטיות קומוניסטיות וסולק ממשרתו במיינץ, אך השיג משרה אחרת בברלין. עמד בקשרים עם ארגון מחתרת ברלינאי שהפיץ כרוזים אנטי-נאציים, ואף סייע לידידיו היהודים להסתתר ולהימלט מגרמניה.

60X85 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מודבקת על בד פשתן לתצוגה ושימור.

Altneuland, Roman von Theodor Herzl. הוצאת Hermann Seemann Nachfolger, לייפציג, [1902]. גרמנית.
מהדורה ראשונה.

רומן אוטופי. סיפור המתאר את חזון המדינה היהודית של הרצל; על גבי דף השער נדפסו המילים "אם תרצו – אין זו אגדה" (גרמנית).

הרצל חיבר את "אלטנוילנד" בין השנים 1899-1902 והעניק לכתב היד את השם "ציון החדשה". מאוחר יותר, בהשראת "אלטנוישול" – שמו של בית הכנסת בפראג – שינה את שם כתב היד ל"אלטנוילנד". באותה שנה בה פורסם, תורגם הספר גם ליידיש ולעברית (בעברית נקרא "תל-אביב", לפי החלטתו של המתרגם נחום סוקולוב. שם זה, כידוע, אומץ כשמהּ של העיר העברית הראשונה) ותוך פחות משנה תורגם לשש שפות.

עותק נאה בכריכה מהודרת, מקורית, חתומה בהטבעה בחותמת הכורכים Hübel und Denck (בית העסק יצר מספר כריכות לספרים יוקרתיים בהוצאת הרמן זימן [Seemann] – ובהן גם כריכה מיוחדת עבור המהדורה הראשונה של "אלטנוילנד", ששמשה לחלק מהעותקים).

[2] דף, 343, [5] עמ'. 18 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. בלאי קל בכריכה.