The Rothschild Miscellany [קובץ רוטשילד]. פקסימיליה מפוארת בהוצאת מוזיאון ישראל ו-Facsimile Editions. ירושלים ולונדון, 1989. עותק מס' 69/500 (בסך הכול נדפסו 550 עותקים, בהם 50 עותקי Ad Personam – AP, הזהים לעותקים הרגילים).

"קובץ רוטשילד", שהוזמן על ידי משה בן יקותיאל הכהן בשנת 1479, נחשב למפואר ביותר מבין כתבי היד העבריים. הקובץ מורכב מלמעלה מ-37 חיבורים שונים, בהם: ספרי תהלים, משלי, איוב, וספר תפילה לכל השנה הכולל הגדה של פסח, וכן חיבורים מוסריים, מדעיים ופילוסופיים. החיבורים מלווים באיורים המתקשרים לטקסט ובתיבות פתיחה מעוטרות ומוזהבות.

פקסימיליה מפוארת, בכריכת עור, נתונה בקופסה תואמת.

פקסימיליה: [473] דף. קופסה: 24 ס"מ. מצב טוב. פגמים בכריכה ובקופסה. בלאי רב ופגמים בשדרה ובצידיה. רצועת העור הסוגרת את הקופסה פגומה וקרועה.

ללא כרך הביאורים הנלווה.

כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן יעקב בן משה חי קוריאל עם הכלה רחל בת קלונימוס נוויירה. ונציה ("ויניזיא"), איטליה, ח' אדר תקי"ט [7 במרץ 1759].

דיו וצבע על קלף.

כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית גדולה, ששוליה העליונים גזורים בצורת קשת. הטקסט נכתב בשתי עמודות: מימין מופיע נוסח הכתובה בכתב מרובע ומשמאל מופיע נוסח התנאים בכתב ספרדי בינוני. בשולי טקסט הכתובה וכן בשולי התנאים מופיעות חתימות החתן (באותיות לטיניות) והעדים שמחה בן אברהם קלימאני [מרבני ונציה, מדקדק, מחזאי ומשורר] ודוד חי בן אברהם שנה טובה.

המסגרת המעוטרת מחולקת לשני חלקים: בשליש העליון תשליב זהוב בו מופיע הפסוק "צרור המר [המור] דודי לי" (שיר השירים א, יג) וסביבו עיטורים עשירים בדגמים צמחיים, עם צמד אגרטלים נושאי פרחים, צמד ציפורים ניצבות על ענפים, פסוקי ברכה וצמד מלאכים אוחזים מדליון בו מופיע סמל משפחת הכלה – משפחת נוויירה (Nuveira, נכתב גם: Nojera, Novera Noveira או Navarro) – שני אריות נשענים על מגדל. שני השלישים התחתונים כוללים דגם חוזר של עלים ופרחים, בהם משולבים סמלי שנים-עשר המזלות, ובארבע הפינות – בתוך מדליונים עגולים – ארבעה איורים אלגוריים המתארים את עונות השנה: קציר חיטים (קיץ), איש יושב בביתו ומתחמם על-יד תנור (חורף), אישה עומדת בין פרחים (אביב), ובציר (סתיו). בשולי הכתובה משולבים פסוקי ברכה ממגילת רות. מערך העיטורים של כתובה זו זכה לפופולאריות רבה במאה ה-18, והוא שב ומופיע בכתובות איטלקיות רבות מתקופה זו.

57X80 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ופגעי רטיבות ישנים, עם פגיעות בטקסט ובעיטורים. מספר נקבים זעירים. קרעים, כולל כמה קרעים חסרים (בשוליים ובפינה הימנית התחתונה), עם פגיעות קלות באיורים, משוקמים שיקום מקצועי.

כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035560205171.

למידע נוסף ולכתובות דומות, ראו: שלום צבר, The Art of the Ketubbah, ניו יורק, Library of the Jewish Theological Seminary, 2022, כרך א', מס' 29 (KET 49) ו-36 (KET 1). לסמל משפחת נוויירה, ראו: Elvio Giuditta, Araldica Ebraica in Italia. [Torino]: Società Italiana di Studi Araldici, 2007, pp. 74.

כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן יחיאל בן דוד הכהן עם הכלה בלאנקה בת רפאל עטיאש. ונציה ("ויניזיא"), איטליה, י"ד ניסן תקפ"ט [17 באפריל 1829].

דיו וצבע על נייר.

כתובה על גבי יריעת נייר גדולה אשר שוליה העליונים גזורים בצורת קשת, ומעוטרת בדגם ארכיטקטוני עשיר וצבעוני, הכולל ארבעה עמודים גדולים, תשליבים גיאומטריים, עיטורים צמחיים, סלסלות עם זרי פרחים, מדליונים עם סרטי-בד ובראש – לוחות הברית וכתר בראשם. פסוקי-ברכה מופיעים לאורך השוליים. בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות החתן (משמאל) והעדים בנימין הירירה וויטו (חיים) אוזילי (השני חותם באותיות לטיניות).

בנוסח הכתובה מציין בין היתר כי החתן והכלה "התנו ביניהם... להתנהג כפי מנהג ק"ק ספרדים שבעיר הזאת" וכי "נעשו ההכרזות... ככל חקי ומשפטי המלכות מאדוננו הקיסר והמלך פראנסיסקו הראשון י"ה".

67X54.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בעיקר בשוליים. קמטים וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים וקרעים לאורך קווי הקיפול – לעתים עם פגיעות בטקסט או בעיטורים – משוקמים שיקום מקצועי.

כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035780205171.

כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן יעקב גבריאל בן עזריאל אריה טריאסטי עם הכלה מלכה חנה דמתקריא ריגינא המכונית נינא בת יוסף קוסטנטיני. פדובה ("פאדובה"), איטליה, ג' כסלו תרי"א [8 בנובמבר 1850].

דיו וצבע על קלף.

כתובה על גבי יריעת קלף גדולה אשר שוליה העליונים גזורים בדגם קישוטי. מעוטרת באיורים צבעוניים ובצבעי זהב וכסף, בדגמים אשר חלקם מופיעים על גבי כתובות מוקדמות יותר ממחוז ונטו, משלהי המאה ה-17 ומהמאה ה-18. בראש הכתובה צמד מלאכים תוקעים בחצוצרות וביניהם סמל משפחת החתן – משפחת טריאסטי – עגור עם כתר אוחז שיבולת במקורו. תחת סמל המשפחה מופיעים שלושה איורים אלגוריים: דמות אמן עם הכתובת Artiesi [אמנויות], אגד כלי עבודה חקלאיים ומטה הרמס. תחתם מופיעה שמש זהובה עם פני אדם, שבין קרניה משולבים פסוקים מספר תהלים. בין התשליבים הגיאומטריים והצמחיים משולבים ארבעה איורים אלגוריים נוספים המתארים את עונות השנה: אישה קוטפת פרחים (אביב), איש מתחמם על יד מדורה (חורף), בציר (סתיו) וקציר חיטים (קיץ). צמד עמודים אדריכליים גדולים בשוליים הימניים והשמאליים (מעליהם שני איורים סמליים נוספים – דמות אוחזת חץ וקשת וציפור אוחזת ענף במקורה) ועיטורים נוספים לאורך השוליים, בהם משולבים פסוקי ברכה.

בנוסח הכתובה נזכר גם "שטר בלשון איטלקי הנעשה ביניהם אמש ז' נובמברי אלף ת'ת'ן' לחשבונם על ידי הנוטארו דוקטור גאיטנו זאביו". בשולי נוסח הכתובה מופיעות חתימות העדים בנימין שבתי בן אלישמע דינה ודוד בר יצחק מורפורגו (מימין) וחתימת החתן (משמאל, בשתי שורות).

61X45.5 ס"מ. מצב כללי טוב. קלף בהיר ונקי. סימוני עפרון שנעשו בידי האמן ניכרים בכמה מקומות. כתמים קלים ומעט קמטים.