כתב-יד, "סידור גדול", עם "קיצור מפירוש אשר העלה מהר"ר יצחק ונה זלה"ה" בעל ה"פעמון זהב". מַעְבַּר (דרום-מרכז תימן), שנת ב'ט לשטרות [תנ"ח ליצירה 1698].

נכתב בעירו של המהר"י ונה, מחבר הסידור "פעמון זהב", שהיה ראב"ד מַעְבַּר כמה עשרות שנים לפני כתיבת סידור זה. מהר"י ונה התגורר בעיר בין השנים ש"ל-תט"ו בערך, והיה מגדולי חכמי תימן. סידורו "פעמון זהב" הועתק פעמים רבות והיה אחד מסידורי התכלאל העיקריים בתימן [במשך קרוב למאתיים שנה, עד להתפשטות סידור "עץ חיים" של המהרי"ץ באמצע שנות הת"ק].

כתיבה תימנית נאה ומסודרת, עם ניקוד עליון בחלקה. פירושים והלכות נוספו על ידי הסופר ב"חלונות" שבתוך הטקסט. בדף [217א] קולופון הסופר זכריה בן סעדיה משנת תנ"ח, שכתב את הסידור ב"קרית מעבר", עבור רבי גבריאל ב"ר יוסף הכהן אלעראקי: "נשלם זה הסידור בחסד השם וברחמיו היום יום חמישי ה' ימים לחדש אדר שנת תרין אלפין ותשע שנין לשטרות [=תנ"ח]... ונכתב בקרית מעבר תחרוב ותצדי וירושלים קרתא קדישתא תתבני ותשתכלל בחיינו ובימינו אכי"ר, על שם המזכה הגאון הנעלה לשם טוב ולתהלה כמהר"ר גבריאל בן כג"ק מהר"ר יוסף אלעראקי זלה"ה אשר הזיל זהב מכיסו וכתבו יהא סימן טוב עליו ועלינו ועל כל עמו בית ישראל ויזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם יי'... נאם הכותב אשר לחסדיו יתברך עיניו צופיה הקל והצעיר זכריה בא"מ סעדיא יצ"ו" [משפחת הכהן עראקי, היא מהמשפחות המכובדות והעשירות בצנעא ובתימן, בהן נודע הנגיד רבי שלום בן אהרן הכהן עראקי המכונה אלאוסטא, נשיא קהילת צנעא בתחילת המאה ה-18, ועוד חכמים נודעים מבני המשפחה במאות ה-18 וה-19. לפנינו תיעוד לא-ידוע ממקור אחר, על "הגאון הנעלה" רבי גבריאל הכהן עראקי, שחי בשלהי המאה ה-17].

ידועים כתבי-יד נוספים מהסופר רבי זכריה בן סעדיה, שנכתבו בעיר מַעְבַּר בין השנים תנ"ו-תס"ד בערך (ראו חומר מצורף). כנראה הוא גם הסופר של כתב-יד "סידור גדול – פעמון זהב", שנכתב בעיר מַעְבַּר בשנת תנ"ו (ראו תיאורו: ארתור שוורץ, קטלוג הספריה הקיסרית בוינה, 1931, כת"י 162, עמ' 108-117), וכתב-היד שלפנינו נכתב כשנתיים לאחר כתה"י הנ"ל. על עותקים נוספים של כתבי-יד "סידור גדול" ראו באוסף ששון (אהל דוד, ב, מס' 634 משנת תקל"ח – עמודים 932-944; מס' 635, עמודים 948-951).

בראש הסידור [6] דף: "סדר נוסח בקשות ותוספות, [שנהג]ו להוסיף קודם תפלת השחר, כמנהג אנשי תימן יעזרם אלקים...". בדף [7א]: "שיר חדש – ראו זה הסידור ביופי ובהידור, ביד כל איש ידור ערבים ושחרים...", עם האקרוסטיכון "יחיא" (שיר זה מופיע גם בכת"י וינה הנ"ל. ראו גם: דוידזון, אוצר השירה והפיוט, ד, עמ' 205). הכותרת "סידור גדול" מופיעה בדף [7ב], וכן הכותרת לפירוש: "קיצור מפירוש אשר העלה מהר"ר יצחק ונה זלה"ה".

הסידור כולל: סדר תפלת החול; תפילות לשבת, פרקי אבות עם מעט פירושים, זמירות לשבת מהאר"י הקדוש, וסדר מוצאי שבת; תפילות ראש חודש; "סדר העשייה בליל פסח" [הגדה של פסח]; תפילות לחג הפסח ולחג השבועות; "אזהרות לרבי שלמה בן גבירול"; תפלת התעניות ותפלת תשעה באב; מגילת איכה עם תרגום תפסיר לערבית-יהודית וקינות לתשעה באב; סדר תפילות ראש השנה ויום כיפור, חג הסוכות ושמיני עצרת, עם פיוטי הושענות ו"שמחת תורה"; "ברכה לרבים"; "סדר העשייה בשמונת ימי חנוכה" ו"מגלת בני חשמונאי"; "תיקון פורים לרבי יהודה הלוי בן שמואל" ותפילות לפורים; "סדר קינות על המתים", "שבע הקפות", "צידוק הדין", "השכבות" ו"בקשות רחמים" שאומרין על המתים; "סדר סליחות ללילי אשמורות"; "כתר מלכות"; "נוסח סליחות לא-ל רחמים", עם תפילות "א-ל מלך" ו"מרנות"; "סדר עבודה" ליום הכיפורים; "סדר נוסח הברכות" (כולל ברכת המזון, "בית חתנים", "ברכת הלבנה", "תפלת הדרך", "ברכת המילה"), ודיני המצוות (הכולל: פדיון הבן ופדיון פטר חמור, הפרשת חלה, והלכות מעקה, מזוזה, ציצית ותפילין, נר שבת, ישיבת סוכה, נטילת לולב, ביעור חמץ, הלכות עירובי תבשילין, עירובי חצרות ועירובי תחומין); "נוסח ברכת אירוסין ונישואין"; סדר "עיבור השנים" ולוחות התקופה החל ממחזור רפ"ח בשנת תנ"ז, עד סוף מחזור רפ"ט בשנת תצ"א; "נוסח הכתובות הגטין והשטרות", "נוסח אגרת בקשה לעניים", ביקור חולים ו"נוסח וידוי שכיב מרע"; ו"סדר נוסח קריית שמע של לילה" [קריאת שמע על המיטה].

בסוף הסידור לאחר קולופון הסופר, בדף [217א], הועתקו פיוטים נוספים בכתיבת סופר אחר: פיוטי הושענא, ועוד. בשולי הדפים לאורך דפי הספר, מספר הגהות והוספות מכותבים נוספים.

רישומי בעלות מתקופות שונות: בדף [7א] רישום בעלות של סעדיא בן אביגד, ורישום בעלות של גמיל ן' סאלם חלא. בדף [217א], אחרי הקולופון, רישום בעלות (בדיו כחולה): "זה הסידור נחלת אבות מאבי גמיל ן' סאלם חלא מצאצאי הארון אלמכונה חריזי[?], אני הקל והצעיר יוסף ן' גמיל חלה". בדף [4א] רישום בעלות של יוסף ן' גמיל חלא. בדף [192א] רישום לידה של מוסא ן' יוסף חלא, שנולד ביום כיפור שנת ב'רנז [לשטרות; תש"ו 1945].

[219] דף. 28 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, בלאי וקרעים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, ב-6 הדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים באמצע ובסוף, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.