מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
כתב-יד, "סידור גדול", עם "קיצור מפירוש אשר העלה מהר"ר יצחק ונה זלה"ה" בעל ה"פעמון זהב". מַעְבַּר (דרום-מרכז תימן), שנת ב'ט לשטרות [תנ"ח ליצירה 1698].
נכתב בעירו של המהר"י ונה, מחבר הסידור "פעמון זהב", שהיה ראב"ד מַעְבַּר כמה עשרות שנים לפני כתיבת סידור זה. מהר"י ונה התגורר בעיר בין השנים ש"ל-תט"ו בערך, והיה מגדולי חכמי תימן. סידורו "פעמון זהב" הועתק פעמים רבות והיה אחד מסידורי התכלאל העיקריים בתימן [במשך קרוב למאתיים שנה, עד להתפשטות סידור "עץ חיים" של המהרי"ץ באמצע שנות הת"ק].
כתיבה תימנית נאה ומסודרת, עם ניקוד עליון בחלקה. פירושים והלכות נוספו על ידי הסופר ב"חלונות" שבתוך הטקסט. בדף [217א] קולופון הסופר זכריה בן סעדיה משנת תנ"ח, שכתב את הסידור ב"קרית מעבר", עבור רבי גבריאל ב"ר יוסף הכהן אלעראקי: "נשלם זה הסידור בחסד השם וברחמיו היום יום חמישי ה' ימים לחדש אדר שנת תרין אלפין ותשע שנין לשטרות [=תנ"ח]... ונכתב בקרית מעבר תחרוב ותצדי וירושלים קרתא קדישתא תתבני ותשתכלל בחיינו ובימינו אכי"ר, על שם המזכה הגאון הנעלה לשם טוב ולתהלה כמהר"ר גבריאל בן כג"ק מהר"ר יוסף אלעראקי זלה"ה אשר הזיל זהב מכיסו וכתבו יהא סימן טוב עליו ועלינו ועל כל עמו בית ישראל ויזכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם יי'... נאם הכותב אשר לחסדיו יתברך עיניו צופיה הקל והצעיר זכריה בא"מ סעדיא יצ"ו" [משפחת הכהן עראקי, היא מהמשפחות המכובדות והעשירות בצנעא ובתימן, בהן נודע הנגיד רבי שלום בן אהרן הכהן עראקי המכונה אלאוסטא, נשיא קהילת צנעא בתחילת המאה ה-18, ועוד חכמים נודעים מבני המשפחה במאות ה-18 וה-19. לפנינו תיעוד לא-ידוע ממקור אחר, על "הגאון הנעלה" רבי גבריאל הכהן עראקי, שחי בשלהי המאה ה-17].
ידועים כתבי-יד נוספים מהסופר רבי זכריה בן סעדיה, שנכתבו בעיר מַעְבַּר בין השנים תנ"ו-תס"ד בערך (ראו חומר מצורף). כנראה הוא גם הסופר של כתב-יד "סידור גדול – פעמון זהב", שנכתב בעיר מַעְבַּר בשנת תנ"ו (ראו תיאורו: ארתור שוורץ, קטלוג הספריה הקיסרית בוינה, 1931, כת"י 162, עמ' 108-117), וכתב-היד שלפנינו נכתב כשנתיים לאחר כתה"י הנ"ל. על עותקים נוספים של כתבי-יד "סידור גדול" ראו באוסף ששון (אהל דוד, ב, מס' 634 משנת תקל"ח – עמודים 932-944; מס' 635, עמודים 948-951).
בראש הסידור [6] דף: "סדר נוסח בקשות ותוספות, [שנהג]ו להוסיף קודם תפלת השחר, כמנהג אנשי תימן יעזרם אלקים...". בדף [7א]: "שיר חדש – ראו זה הסידור ביופי ובהידור, ביד כל איש ידור ערבים ושחרים...", עם האקרוסטיכון "יחיא" (שיר זה מופיע גם בכת"י וינה הנ"ל. ראו גם: דוידזון, אוצר השירה והפיוט, ד, עמ' 205). הכותרת "סידור גדול" מופיעה בדף [7ב], וכן הכותרת לפירוש: "קיצור מפירוש אשר העלה מהר"ר יצחק ונה זלה"ה".
הסידור כולל: סדר תפלת החול; תפילות לשבת, פרקי אבות עם מעט פירושים, זמירות לשבת מהאר"י הקדוש, וסדר מוצאי שבת; תפילות ראש חודש; "סדר העשייה בליל פסח" [הגדה של פסח]; תפילות לחג הפסח ולחג השבועות; "אזהרות לרבי שלמה בן גבירול"; תפלת התעניות ותפלת תשעה באב; מגילת איכה עם תרגום תפסיר לערבית-יהודית וקינות לתשעה באב; סדר תפילות ראש השנה ויום כיפור, חג הסוכות ושמיני עצרת, עם פיוטי הושענות ו"שמחת תורה"; "ברכה לרבים"; "סדר העשייה בשמונת ימי חנוכה" ו"מגלת בני חשמונאי"; "תיקון פורים לרבי יהודה הלוי בן שמואל" ותפילות לפורים; "סדר קינות על המתים", "שבע הקפות", "צידוק הדין", "השכבות" ו"בקשות רחמים" שאומרין על המתים; "סדר סליחות ללילי אשמורות"; "כתר מלכות"; "נוסח סליחות לא-ל רחמים", עם תפילות "א-ל מלך" ו"מרנות"; "סדר עבודה" ליום הכיפורים; "סדר נוסח הברכות" (כולל ברכת המזון, "בית חתנים", "ברכת הלבנה", "תפלת הדרך", "ברכת המילה"), ודיני המצוות (הכולל: פדיון הבן ופדיון פטר חמור, הפרשת חלה, והלכות מעקה, מזוזה, ציצית ותפילין, נר שבת, ישיבת סוכה, נטילת לולב, ביעור חמץ, הלכות עירובי תבשילין, עירובי חצרות ועירובי תחומין); "נוסח ברכת אירוסין ונישואין"; סדר "עיבור השנים" ולוחות התקופה החל ממחזור רפ"ח בשנת תנ"ז, עד סוף מחזור רפ"ט בשנת תצ"א; "נוסח הכתובות הגטין והשטרות", "נוסח אגרת בקשה לעניים", ביקור חולים ו"נוסח וידוי שכיב מרע"; ו"סדר נוסח קריית שמע של לילה" [קריאת שמע על המיטה].
בסוף הסידור לאחר קולופון הסופר, בדף [217א], הועתקו פיוטים נוספים בכתיבת סופר אחר: פיוטי הושענא, ועוד. בשולי הדפים לאורך דפי הספר, מספר הגהות והוספות מכותבים נוספים.
רישומי בעלות מתקופות שונות: בדף [7א] רישום בעלות של סעדיא בן אביגד, ורישום בעלות של גמיל ן' סאלם חלא. בדף [217א], אחרי הקולופון, רישום בעלות (בדיו כחולה): "זה הסידור נחלת אבות מאבי גמיל ן' סאלם חלא מצאצאי הארון אלמכונה חריזי[?], אני הקל והצעיר יוסף ן' גמיל חלה". בדף [4א] רישום בעלות של יוסף ן' גמיל חלא. בדף [192א] רישום לידה של מוסא ן' יוסף חלא, שנולד ביום כיפור שנת ב'רנז [לשטרות; תש"ו 1945].
[219] דף. 28 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות, בלאי וקרעים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, ב-6 הדפים הראשונים ובמספר דפים נוספים באמצע ובסוף, משוקמים במילוי נייר. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.
כתב-יד, נור אלצ'לאם (מדרש מאור האפלה), מאת רבי נתנאל בן ישעיה. [תימן, המאה ה-15 בקירוב]. ערבית-יהודית ועברית.
כתיבה תימנית נאה. עיטורים בצבע בראשי הפרשיות. במספר מקומות מופיעים איורי עזר, חלקם צבעוניים, כגון בפרשת יתרו איור המחשה לפסוק "ולא תעלה במעלות על מזבחי"; בפרשיות תרומה ותצוה איורי הארון (שני ציורים, באחד מהם – הארון עם הכרובים), הלולאות והקרסים, הקרשים והאדנים, האפוד; בפרשת כי תשא איור הלוחות, ועוד.
כתב היד שלפנינו חסר בתחילתו ובסופו. הוא מתחיל מאמצע פרשת נח ומסתיים באמצע פרשת שופטים.
הגהות והוספות במספר מקומות בשוליים.
בדף 204ב רישום בעלות: "הדא אלמדרש לעם יחיא אבן סעיד".
רבינו נתנאל בן ישעיה, מגדולי חכמי תימן הראשונים, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-14, כתב את חיבורו "מאור האפלה" בשנת ה'פ"ט (1329). מדרש זה נכתב במקור בערבית-יהודית והיה לאחד מספרי היסוד ביהדות תימן. המחבר שילב בו רעיונות פילוסופיים וקבליים עם פירושים וביאורים על דרך הפשט והדרש, לפי סדר פרשיות השבוע. בחיבור זה נשתמרו דרשות ומסורות שנשתמרו רק אצל יהודי תימן ולא ידועות ממקור אחר. מדרש מאור האפלה נדפס לראשונה רק בשנת תשי"ז, על ידי הרב קאפח, בתוספת תרגום לעברית.
כתב-היד שלפנינו הוא מכתבי-היד הקדומים של החיבור.
[261] דף. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים חסרים בדפים רבים, חלקם עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.
לשעבר כתב-יד מהלמן, ירושלים, מס' 2.
כתב-יד, מדרש הגדול, על ספר שמות, מאת רבי דוד בן עמרם העדני. [תימן, המאה ה-16 בקירוב].
כרך עבה, בכתיבה תימנית עתיקה. הגהות בשולי עמודים, רובן הערות קצרות של ציוני מראי מקומות לפסוקים. מעט הערות עם פירושים. כתב-היד חסר כמה דפים בסופו (מסתיים באמצע פרשת פקודי, פרק מ, פסוק כ). בראשו מספר דפים בכתיבה שונה.
רישומי בעלות: "אני הצעיר... דוד בן סעדיא בן זכריא בן סעדיא עזירי מן ואדי אלסר" (14ב); "חק יחיא ן' סאלם אלנהארי..." (38א, 62א).
"מדרש הגדול" הוא חיבור מדרשי עתיק על התורה, שנתחבר על ידי רבי דוד בן עמרם העדני – מהעיר עדן שבתימן, אשר חי בתקופת "הראשונים" – כפי הנראה, במחצית הראשונה של המאה ה-14. החיבור מתבסס על מקורות רבים בספרות חז"ל והגאונים, ביניהם חיבורים שברבות הימים אבד זכרם או ששרדו באופן חלקי בלבד, כגון מכילתא, ספרא [תורת כהנים], ומדרשים קדומים אחרים. חלק מהמדרשים המופיעים בו אינם ידועים משום מקור אחר. בראשית כל פרשה מופיע פיוט "רשות" – פתיחה לדרשה, בסגנון פיוטי נאה, שכתב המחבר. מדרש הגדול היה מפורסם ונפוץ מאד בקרב יהודי תימן, רבים מחכמי תימן עסקו בו ואף כתבו עליו מספר פירושים.
[240] דף (לא שלם). 26 ס"מ. מצב משתנה. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. קרעים חסרים גדולים בדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים וכהים בחלק מהדפים. קרעים. סימני עש. כריכת עור חדשה (משופשפת).
כתב-יד, "מחברת התיג'אן", חיבור על ענייני "מסורה" ודקדוק לשון הקודש. [תימן, המאה ה-16 בקירוב]. עברית.
כתיבה תימנית נאה בדיו שחורה. חלק מהכותרות מודגשות בדיו אדומה. החיבור חסר בתחילתו מספר דפים. לאחר הסיום מופיעים שני דפים (עמוד בכל אחד) המעוטרים ב"שטיחים" באמנות מיקרוגרפיה, מפסוקי ספר תהלים.
חיבור זה היה מצורף בדרך כלל לספרי תאג' [כתר תורה].
רישומי בעלות: "סאלם סעיד בנימין הי"ו".
[26] דף. 28 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים חסרים. בדף הראשון חוסרים בטקסט. על כל הדפים הודבק נייר דק ושקוף לשיקום. כריכה חדשה.
מקור: כריסטי'ס, אמסטרדם, דצמבר 1989, פריט 118.
כתב-יד, "תיקון פסח" והגדה של פסח – עם ספר "קריאי מועד", הכולל: תיקון ליל שביעי של פסח; תיקון ליל שבועות; "האדרא רבא קדישא"; אזהרות לחג השבועות; סדר הושענות עם פירוש "עץ חיים" לרבי יחיא צאלח. [תימן, המאה ה-19 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה ומסודרת. חלקה מנוקדת.
ההושענות מופיעות כאן עם הפירוש הארוך, מתוך התכלאל עם פירוש "עץ חיים" שחיבר רבינו המהרי"ץ, המכונה בשם "פירוש גדול" [הפירוש הארוך]. הוא כולל פירושים וחידושים בדרך הפשט, הסוד וההלכה, וכן גם פירושים והוראות שנעתקו מספרי "תכאליל" קדמוניים, בהם פירושיו של מהר"י וונה בעל "פעמון זהב" ואחרים.
בסוף הפירוש על סדר ההושענות, מועתק קולופון המחבר הגאון מהרי"ץ: "...כה מעתיר צעיר ונדכה, מפיל תחנתו ובוכה, ומקוה חסדי אהי-ה, הצעיר יחיא ן' לא"א כה"ר יוסף ן' כמוהר"ר אדוני מורי צאלח תנצב"ה. תושלב"ע".
[138] דף. 23 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים רבים ובלאי. סימני עש קלים בדפים האחרונים. נייר איכותי ועבה במרבית הדפים, מלבד ההגדה של פסח שבראש הכרך, שנכתבה על דפים יותר כהים ומעט קצרים משאר כתב-היד. תו-ספר. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.
כתב-יד, ספר לחם שלמה, חיבור קבלי מאת רבי שלמה ב"ר דוד הכהן, מראשוני המקובלים בתימן. [תימן, שנות הת' בקירוב, המאה ה-17/18 בקירוב].
כתיבה תימנית. כותרות מעוטרות. מספר "הגהות" ו"פירושים" שולבו בתוך "חלונות". מספר הגהות נכתבו בשולי העמודים.
בשער הספר נכתב: "ספר לחם שלמה – נתחיל בעזרת ה'". בראש העמוד השני (דף [2ב]), דברי פתיחה עם פרטים על המחבר, תאריך כתיבת החיבור, ופרטי המעתיק הראשון – תלמיד המחבר – רבי יצחק ונה: "ספר לחם שלמה – שחבר הרב ר' שלמה הכהן בי רבי דוד הכהן תהא מנוחתו כבוד, במאתא דאיאן, על יד המספיק הנעלה אברהם בן שלמה אלאביץ... בסוף חודש אלול שנת וירכב אתו במרכבת המשנה ליצירה [=שצ"ה 1635], על ידי המעתיק החכם הנבון והנעלה הרב רבי יצחק בן אברהם ונה זצו"ל..." (פתיחה זו מופיעה בכתבי-יד נוספים של החיבור).
בדף שלפני השער רישום של "אילן ספירות", ורישומים שונים, בהם רישום בעלות של "דוד בן כבוד אבא מ"ו סעדיא אלקבאלי..." [אולי הוא בנו של הסופר רבי סעדיה בן שלום אל קבאלי, שבשנת תכ"ב (1662) העתיק את "מדרש מגילת אסתר", ביישוב אלנאבאת, במחוז חימה ממערב לצנעא (ראו: גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 555)].
החיבור כולל פרקים בחכמת הקבלה, והוא מבוסס על מגוון רחב של חיבורים, בהם ספרי הזוהר והתיקונים, ספרי הקבלה הקדומה, קבלת הרמ"ק והאר"י, ועוד. החיבור אף כולל מספר קטעים בקבלה מעשית. הוא כולל י"ג שערים [פרקים]: "שער היחוד" ושערים ב"סוד האצילות" ובצירופים, ב"סוד המרכבה", "סוד המצוות" ו"סדר היום", "סוד הגלגול", ועוד. בפתיחת השער הי"ג "שער ההריסה" (דף [66ב]), השמיט המעתיק כעמוד שלם מהחיבור, החל מהמילים בהמשך הכותרת: "רצונו לומר, הריסת חכמה חיצונית וסברות כוזבות...", ובמקומם נכתב: "כאקצ"[?].
בהקדמתו כותב המחבר מבוא ארוך על חשיבות לימוד חכמת הקבלה והזוהר הקדוש, ופותח בסיפור מעשה הויכוח של רבי משה באסולה ורבי יצחק די לאטאש נגד "אחד מהכתות האלה חברת פועלי און מבני נבל...", ש"בימי הדפסת הזוהר עמד במחלוקת עם אבירי הרועים... והכניס ראשו בין ההרים לרצץ את מוחו... באומרו שאין אנו צריכים לספר הזוהר, ואין החכמה הזאת הכרחית אלינו בקיום המצוות, והושיבו עליו הגאונים לכבוד התורה משה בסולה ויצחק דלטש ואמרו עליו... הרסו ראיותיו נטשו חבלו נתקו מוסרותיו בל יחזקו...".
יתכן שחלק מהגהות שנכתבו ב"חלונות" הן מאת מהר"י ונה תלמיד המחבר. בדף 17ב שולבה הגהה ב"חלון", עם כותרת מעוטרת: "אגרת", ובתחילתה נכתב: "אגרת ששלח הרב המחבר ז"ל אל המעתיק, לפי שהיה המעתיק כותב...". בסופה: "ע"כ לשון האגרת".
החיבור מסתיים בדף [69א], ובדף [70] מופיע "תשלום מאמר הענן": "...בשעה שעלה משה למרום פגע בו גליצור המלאך...".
המחבר, רבי שלמה הכהן (נולד ש"י-ש"כ בערך 1550-1560 – עפ"י גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 268-269), מראשוני המקובלים בתימן, בן-דורו וסיעתו של המקובל רבי שלום בן יוסף הקרחי. ספרו "לחם שלמה", שנתחבר בשנת שצ"ה (1635), הוא החיבור הקבלי השני שחובר בתימן. קדם לו "ספר סגולות" של חברו רבי שלום הקרחי שהועתק ונערך על ידי רבי שלמה הכהן, ושני החיבורים יחד זכו לתפוצה רחבה בתימן (בהקדמתו כותב רבי שלמה כי חשב בתחילה לכתוב רק השלמה לספר סגולות, אבל לבסוף חזר בו והחליט לחבר ספר נפרד, אך במקביל הוא מעתיק יחד עמו את ספר סגולות, כדי ש"לאחדים יהיו בידו"). הם נדפסו לראשונה על ידי משה חלמיש, בספר 'לתולדות הקבלה בתימן – בראשית המאה הי"ז', אוניברסיטת בר אילן, תשמ"ד (ראו שם מבוא נרחב על שני החיבורים הנ"ל), ולאחר מכן נדפסו שוב בהוצאת הרב יאיר מה טוב (בני ברק, תשע"ח). גם בכתבי-היד האחרים של החיבור מופיעה הפתיחה הנ"ל, על העתקת החיבור על-ידי תלמידו רבי יצחק ונה – הגאון הנודע רבי יצחק ונה ראב"ד מַעְבַּר (ש"ל-תט"ו בערך), מגדולי חכמי תימן, מחבר הסידור "פעמון זהב". בסידורו ובפירושיו הוא מביא פעמים רבות דברים בשם מורו ורבו רבי שלמה הכהן. גם בחיבור שלפנינו הוסיף מהר"י ונה נופך משלו, במספר מקומות.
[70] דף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים. בלאי וקרעים (משוקמים). כריכת עור חדשה.
