ספר מנהגים, מאת רבי שמעון הלוי גינצבורג. אמשטרדם, דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי, תכ"ב [1662]. יידיש בשילוב עברית.

שער מאויר, עם דמויות אנשים, מלאכים ודגים, וסצנות תנ"כיות.

31 איורים נאים בחיתוכי עץ לאורך הספר. לצד איורים אלו מופיעים גם 12 איורים קטנים של עבודות השדה והמזלות לפי חודשי השנה.

ספר מנהגים ביידיש נדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"נ (1589). המהדורה הראשונה נדפסה ללא איורים, ובשנת שנ"ג, נדפסה מהדורה בה נוספו 32 איורים בחיתוכי עץ נאים לאורך הספר. איורים אלה התקבלו והפכו לחלק אינטגרלי מצורתו של ספר המנהגים במהדורות הבאות. הם הפכו למפורסמים ומוכרים, ונעשה בהם שימוש רב לאורך המאות ה-17 וה-18 גם בספרים אחרים, כמו הגדות של פסח, סדר ברכת המזון, וספרים שונים נוספים שנדפסו ביידיש.

המהדורה שלפנינו נדפסה דף על דף על פי מהדורת אמשטרדם ת"ה. בשלושת הדפים האחרונים נדפס לוח לשנים תכ"ב-תל"ה. בכל העותקים של המהדורה שלפנינו סופו של דף סח קטוע באמצע, והעמוד האחרון של ספר המנהגים לא נדפס. הסבר אפשרי הוא שהמדפיס החליט לצמצם את לוח השנה, שכלל במהדורת אמשטרדם ת"ה ששה וחצי דפים, לארבע דפים בלבד, כדי לחסוך הדפסה של קונטרס נוסף, ולכן הטקסט של העמוד האחרון מספר המנהגים נשמט.

חתימה בדף השער: "שמואל בן החבר ר' יעקב ז"ל".

ג, ה-סט, [3] דף. דף ד חסר ברובו המוחלט, ונותר ממנו קטע קטן בלבד. 17.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי צבע. בלאי רב. קרעים וקרעים חסרים רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

CB, no. 3823; Roest, p. 460.

L. Fuks and R.G. Fuks-Mansfeld, Hebrew Typography in the Northern Netherlands, Leiden 1987, no. 296.

Laurence Sigal-Klagsbald, Alexis Merle du Bourg and Juliette Braillon-Philippe (eds.), Rembrandt et la nouvelle Jérusalem, Paris: Panama musées, 2007, no. 20 (מופיע צילום העותק שלפנינו).

Adri K. Offenberg, Emile G.L. Schrijver and F.J. Hoogewoud, Bibliotheca Rosenthaliana Treasures of Jewish Booklore, marking the 200th anniversary of the birth of Leeser Rosenthal, 1794-1994. Amsterdam: Amsterdam University Press, 1994, no. 16, p. 36-37.

ספר מסכת שקלים מן תלמוד ירושלמי, עם הגהות הגר"א, ועם הפירושים "תקלין חדתין" ו"משנת אליהו", מאת רבי ישראל משקלוב, תלמיד הגר"א מווילנא. מינסק, דפוס שמחה זימל ב"ר יחזקאל מהוראדנא, תקע"ב [1812]. מהדורה ראשונה.

חלק מנוסח השער נדפס בדיו אדומה. הסכמות רבי חיים מוולוז'ין, רבי מנחם מנדל משקלוב ורבי אהרן הלוי סגל משקלוב. נוסח הירושלמי נדפס לפי נוסח הגר"א והגהותיו. בשולי העמודים נדפסו "נוסחאות ישנות" (במקומות השונים מנוסח הגר"א) ו"מסורת הש"ס".

הגהות בכתב-יד אשכנזי, חלקן ארוכות, מתקופה הסמוכה להדפסה. מרבית ההגהות מכותב אחד, ובהן הועתקו ההגהות – התיקונים וההוספות – של רבי ישראל משקלוב על ספרו זה. הגהות אלו נדפסו על ידי הגאון רבי משה בלוך מארה"ב, בספרו "מחקק ספון" (ברוקלין, תשס"ז, עמ' מח-נב), ועל פי הנכתב שם המקור ממנו נדפסו הדברים הוא עצם כתיבת ידו של המחבר.

בשולי דף השער רישום בעלות (הרישום פגום בחלקו): "זה ה[?]... מו"ה ישראל פרוש מעיה"ק [צפת] תובב"א [---?] הגר"א מווילנא [---?] מהגאון ר' חיים מוואלזין". בעמוד האחרון רישום שם: "מוהר"ר יהודא ליב נ"י סגל ויזרח לוין". בתחתית העמוד האחורי רישום דהוי: "עבור הירושלמי הלז אני חייב לשד"ר דאה"ק ה"ה המ"ץ דק"ק שקלאוו מהרב מ"ו ישראל מגיע לו א' ר"ט סו"ג[?]".

בדף השער מספר חתימות של רבי "יוחנן הירש בהרב מהר"מ שלאנק" – הגאון רבי יוחנן הירש שלאנק (תקע"ה-תרמ"ד) – מראשי ומייסדי מוסדות הציבור בירושלים. תלמיד ה"חתם סופר". עלה לירושלים יחד עם אביו רבי מרדכי שלאנק (תקל"ג-תרכ"א; מגדולי תלמידי החת"ס. ראו עליהם בספר "החתם סופר ותלמידיו", עמ' קפח-קפט, ועמ' שלה-שלו). רבי יוחנן הירש היה חתן רבי דוד טעבלי ברלין, בן רבי שלמה הירשל אב"ד לונדון.

המחבר,
הגאון רבי ישראל משקלוב (תק"ל-תקצ"ט), תלמידו המובהק של הגר"א (אצלו זכה ללמוד בימיו האחרונים), עסק בהדפסת ספרי הגר"א והפצת תורתו והיה ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל. בשער הספר ובהסכמות נזכר המחבר כמי שהיה "מלפנים מ"מ בעיר שקלאב ועתה קבע דירתו בגליל העליון ת"ו".

ספר זה נדפס על ידי המחבר בעת נסיעתו לחו"ל לגייס תרומות לטובת יישוב תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בהקדמתו מספר רבי ישראל על נדודיו ועל תקוותו "לשוב למקומו" וחותם "דברי הטרוד ונודד, כצפור נודדת מקנה, מתאבק בעפר רגלי חכמים, עיני ולבי שם כל הימים, עפר ארץ ישראל בלא"א כמוהר"ר שמואל נ"י…". בהקדמה זו אף מובא חומר רב ערך לתולדות הגר"א ותלמידיו. בין היתר הוא מזכיר בהערצה ובהתבטלות את גדול התלמידים – רבי חיים מוולוז'ין: "תלמידו המובהק פאר הדור... הגדול בדורו בנגלה ובנסתר... מוהר"ר חיים נ"י האב"ד ור"מ וולאזין...".

לפני הקדמת המחבר נדפסה הקדמה מאת רבי חיים מוולוז'ין "על חיבור רבינו הגדול [הגר"א] הקדוש לס' זרעים". לאחר הקדמת המחבר נדפסו שתי תשובות – התכתבות הלכתית בין רבי חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא איגר (בעניין מי שנשא גיורת ואחרי מותה נשא בתה). בסוף הספר נדפסה תשובה נוספת מאת רבי חיים מוולוז'ין.

[5], לג, [1] דף. 32.5 ס"מ. נייר כחול בחלק מהדפים. מצב בינוני. כתמים. סימני עש וקרעים חסרים, עם מעט פגיעות בטקסט. בשולי הדפים קרעים חסרים ופגמים (משוקמים במילויי נייר והדבקות נייר). חותמות. תו-ספר. כריכה חדשה.

וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 411.