ספר חזות קשה, על יסודות האמונה והיחס לפילוסופיה, מאת רבי יצחק עראמה – "בעל העקידה". סביוניטה, דפוס טוביה פואה ע"י השותפים, שי"ב [1551]. מהדורה ראשונה.

רישום ואיור בכתב-יד בדף ל/1.

לח דף. 20.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. בכשנים עשר מהדפים האחרונים סימני עש גדולים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

עם דפים לא-לח של המפתחות, החסרים במרבית הטפסים.

בדף לח מופיע דגל המדפיס של רבי יוסף שלי"ט, מייסד הדפוס העברי במנטובה, יחד עם שותפו רבי יעקב בן נפתלי הכהן מגאזולו (בבית הגביר טוביה פואה) – מגן ובתוכו טווס העומד על שלושה הרים, ובמקורו דג או תולעת. מארבעת צדי הציור מופיעות האותיות "י, ב, י, ש" – ראשי התיבות של "יוסף בן יעקב שלי"ט". ראו: אברהם יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים, תש"ד, עמ' 12, 132-133.

על הספר, ראו: שרה הלר-וילנסקי, רבי יצחק עראמה ומשנתו, ירושלים תשט"ז, עמ' 28-29.

CB, no. 5312,1; Zedner, p. 374; Roest, p. 481 .

ספר תשב"ץ, פסקי ומנהגי מהר"ם מרוטנבורג, מאת תלמידו רבי שמשון ב"ר צדוק. קרימונה, דפוס וויצינצו קונטי, שט"ז [1556]. מהדורה ראשונה.

חיבור זה, שכונה בהמשך "תשב"ץ קטן", נחשב למקור הלכתי חשוב ופסקיו נקבעו להלכה בשולחן ערוך ובספרי הפוסקים. החיבור נפוץ בכתבי-יד והיה לאחד מספרי ההלכה החשובים באשכנז. לפי המסופר, מחבר הספר – תלמידו של המהר"ם מרוטנבורג – רשם מפיו את פסקיו בתקופת מאסרו של המהר"ם. לפנינו מהדורתו הראשונה של החיבור (המהדורה השנייה נדפסה רק כשלוש מאות שנה לאחר מכן, בלמברג תרי"ח). בשער הספר שלפנינו נרשם כי שמו של המחבר – תלמיד המהר"ם – הוא רבי "שמואל ב"ר צדוק", אך מקובל כי שמו היה שמשון (כך מכריע גם החיד"א כשהוא דן בעניין שמו המדויק, בערכו ב"שם הגדולים").

שער מאויר בתחריט נאה.

[6], נה דף. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר-דבק. כריכה חדשה.

CB, no. 7245,1; Zedner, p. 670 .

ספר חזקוני, פירוש על חמשה חומשי תורה, מאת רבי חזקיה בן מנוח. קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי"ט [1559].

מהדורה ראשונה בה נדפס החיבור בפני עצמו (נדפס לראשונה במהדורת חמשת חומשי התורה שהדפיס דניאל בומברג בשנת רפ"ד).

העותק של המקובל רבי דוד גרינהוט, עם חתימת ידו בדף השער (קצוצה בחלקה): "חנני ה' בזאת דוד הקטן במהור"ר נתן גרין הוט זצ"ל היימרדינ[גן], חונה פה וויסבאדין ופקודתו במדינת איטשטיין". מתחת לחתימתו, רישום בכתב-ידו: "בפ' תולדו[ת] דף ך"ח ע"ד ותכה[ינה] עיניו ולא עיני רבק[ה] צ"ע היטב". ואכן, בפרשת תולדות (דף כח/2), מופיעה הגהה (קצוצה) המתייחסת למילים "ותכהין עיניו ולא עיני רבקה" בפרשת תולדות.

רישום בראש הדף השני, המתייחס למשקל השיר הנדפס שם, עם ניקוד השיר בכתב-יד.

הגאון הקדוש רבי דוד גרינהוט (נפטר תפ"ג), גאון ומקובל נודע, כיהן כרב באוויא ובווייסבאדן, ומחכמי פרנקפורט דמיין. חיבר ספר טוב רואי – על הלכות שחיטה ובדיקה, וספר מגדול דוד – על התורה (שני הספרים נדפסו יחד, פרנקפורט תס"ב), וכן ערך והוציא לאור מספר ספרים, ביניהם את המהדורה הנדפסת הראשונה של ספר הגלגולים לרבי חיים ויטאל, עם הגהותיו (פרנקפורט תמ"ד). קודם לכן, באסיפת רבני פרנקפורט, בשנת תמ"ב, נאסר על רבי דוד להוציא לאור את ספר הגלגולים, "מחמת הסכנה", ואולם הוא לא שעה לאיסור והדפיס את הספר. בהקדמתו נימק מדוע סירב לציית לאיסור הדפסת הספר.

בדף האחרון: "והוגה ברוב העיון ע"י הבחור ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדקים הח"ר אליהו בחור אשכנזי סג"ל זצ"ל". בחלקו התחתון של הדף האחרון נדפס רשיון להדפסת הספר, באיטלקית.

א-קנד, קנז, [1] דף. ללא דפים קנה-קנו (ראו להלן). 18.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים חסרים בשני הדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט בצילום). כריכה חדשה.

ללא דפים קנה-קנו על פרשת האזינו, הכוללים דברים קשים על אומות העולם, שהוסרו ע"י הצנזורה ברבים מהעותקים (ראו: מ' בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, ירושלים תשל"א, עמ' 210-211).

CB, no. 4746,2; Zedner, p. 287 .

ספר שערי צדק – כללים לחכמת הקבלה, כינויי שמות הקודש ועשר הספירות, מאת הגאון המקובל רבי יוסף בן קרניטול [ג'יקאטיליה]. ריווא דטרינטו, [דפוס יעקב מרקריאה], שכ"א [1561]. מהדורה ראשונה.

ספר זה זכה למהדורות רבות במשך הדורות, ונחשב מבוא לחכמת הקבלה של רבותינו הראשונים: "כל מעשיהו לבא אל היכל פנימה הקבלה האלקית" (מתוך נוסח השער). מעבר לשער נדפסו דברי פתיחה מאת הרופא יעקב מרקריאה, המזכיר בדבריו את "ספר שערי אורה הנדפס כבר פה". בדף האחרון קולופון: "ותשלם כל המלאכה פה ריווא דטרינט שנת שכ"א לפ"ק טו אלול".

נב דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

CB, no. 5923,17; Zedner, p. 330; Roest, p. 564.

ספר נחלת אבות, פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם ופירוש "נחלת אבות" מאת דון יצחק אברבנאל. [ריווא דטרינטו]-ונציה, [דפוס יעקב מרקאריאה] ודפוס זורזי די קבאלי, שכ"ו-שכ"ז [1566].

בדף השער: "הוגה על ידי ויטוריו אליאנו נכד ראש המדקדקים כהח"ר אליהו בחור סג"ל זצ"ל".

העותק של גדולי מרוקו. בראש עמוד השער רישום בעלות בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל ב"ר סעדיה אבן דנאן מפאס, מ"חכמי התקנות" במרוקו (שחי בסוף שנות הש'): "מקנת כספי לשמח לבי... למלאת חשקי ומאויי וכספי, עבד רחמן וחנן שמואל בכמה"ר סעדיה זלה"ה אבן דנאן" (חתימה מסולסלת; הרישום והחתימה קצוצים מעט).

רישום נוסף (קטוע מעט) בכתב-יד וחתימת רבי אברהם אבן דנאן, נינו של רבי שמואל הנ"ל, ומגדולי פאס בתקופת היעב"ץ: "זה הספר עלה בגורלי כשחלקתי עם אחי... שם יתנ"ו לפ"ק [=תס"ו 1706], עבד רחמן וחנן אברהם דנאן" (חתימה מסולסלת).

רישום בעלות נוסף של רבי יוסף הלוי אבן יולי, מחכמי מכנאס: "לי לשמי זכיתי בו אני הצעיר במקנת כספי בחדש כסלו ש' תנח"ם סל"ה לפ"ק [=תקצ"ג 1832], ע"ה יוסף הלוי ן' יולי סליט"א".

בדף ב', בתוך המסגרת של תיבות הפתיחה חתימה של רבי יאודה טולידאנו (ריא"ט), אף הוא מחכמי מכנאס: "ע"ה יאודה טולידאנו יס"ט".

בדפי הספר הגהות ממספר כותבים, בכתיבה מערבית. ייתכן שהן (או חלקן) מהחותמים הנ"ל.

רבי שמואל אבן דנאן (השלישי; ש"י בערך-שפ"ב), בנו של רבי סעדיה אבן דנאן (השני). רבי שמואל היה מגדולי דורו, ומראשי חכמי פאס. מגדולי הפוסקים, מפורסם כאחד מ"חכמי התקנות" של מרוקו, ופסקיו ותקנותיו מוזכרים לרוב בספרי השו"ת של חכמי המערב. כן היה מחבר פורה בכל מקצועות התורה (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף קכג2-קכד1). רבי שאול סירירו, שנתמנה אחריו לראש חכמי פאס, כתב עליו: "הוא היה האחרון שבאריות הקודמים" (ראו: בניהו, דברי הימים של פאס, תל אביב תשנ"ג, עמ' 41). בשו"ת בקש שלמה (לרבי שלמה אבן דנאן, אחד מצאצאיו; קזבלנקה תר"צ, סימן לט) נכתב על רבי שמואל: "ושמעתי מהרב... שאול אבן דנאן ז"ל כי מ"ר זקנינו מוהר"ש אבן דנאן ז"ל האחד המיוחד שברבני התקנות הוא אחד מהמאתים רבנים אשר מהם נסמך מר"ן..." (כלומר, שקבלו וביססו את סמכות מרן בעל השולחן ערוך).

החותם השני, רבי אברהם אבן דנאן (מלכי רבנן, דף טז2), נינו של רבי שמואל הנ"ל (בן רבי שאול בן רבי סעדיה בן רבי שמואל). רבי אברהם היה חבר בית הדין בפאס, וחתום בפסקים רבים עם רבי יהודה בן עטר ועם רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ.

יש לציין כי בקובץ מקבציאל כז (ניסן תשנ"ט, עמ' ח), מובא צילום מספר שו"ת הרשב"א (בולוניה רצ"ט) שעבר בירושה מרבי סעדיה אבן דנאן לבנו רבי שמואל, ואף הוא הגיע לבסוף לחלקו של הנין – רבי אברהם. שם מופיע רישום דומה של רבי אברהם, אף הוא משנת "יתנו".

רבי יוסף הלוי אבן יולי (מלכי רבנן, דף נז1), מחכמי מכנאס, חתום על פסקי דין ותקנות במחצית הראשונה של שנות הת"ר (ראו לדוגמה: מורי עמאר, תקנות חכמי מכנאס, עמ' ר, רכג), עלה לארץ ישראל עם העליה הגדולה ממכנאס בשנת תרכ"ב.

רבי יאודה ב"ר מאיר טולידאנו (ריא"ט; תק"מ-ת"ר בקירוב), המכונה "הדוס", מחכמי מכנאס, סאלי ורבאט. מחבר פורה בכל מקצועות התורה. הותיר אחריו חיבורים רבים בכתבי-יד (ראו: קובץ מן הגנזים, כרך יב, עמ' צח ואילך).

[21], כה-סה, סז-צו דף. חסרים שלושה דפים: שני דפים [14-15] מהדפים הלא ממוספרים בראש הספר, ודף סו. סדר דפים משובש במיוחד. 29 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים רבים, בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה חדשה.

בדף השער נדפס דגל המדפיס של זורזי די קבאלי, במרכזו פיל הנושא על גבו צריח ובו חיילים (על סמל המדפיס הזה, ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציורים 32-34 ועמ' 136; רותי קלמן, דגלי המדפיסים בספר העברי בוונציה במאה ה-16, עבודת דוקטורט, תשע"א).

הספר נדפס בשני מקומות. רובו של הספר (קונטרסים א-י, כ-60 הדפים הראשונים מלבד השער) נדפס בריווא דטרינטו, ורק דף השער והחלק האחרון נשלמו בדפוס בונציה (ההבדלים ניכרים בצורת האותיות, בטיפוגרפיה ובסימון הקונטרסים). כפי הנראה, התחיל יעקב מרקאריאה להדפיס את פירושו של האברבנאל על פרקי אבות, כהמשך להגדה של פסח עם פירוש אברבנאל (במהדורה הראשונה, קושטא רס"ו, נדפסו שני הפירושים יחד), אך מסיבה לא ברורה נפסקה ההדפסה באמצע, והעותקים הבלתי שלמים עברו לרשותו של זורזי די קבאלי, שהשלימם והוסיף להם דף שער. ראו: י' זנה, תוך כדי קריאה, קרית ספר, ח, תרצ"א-תרצ"ב, עמ' 126-128.

CB, no. 1443; Zedner, p. 551; Roest, p. 824.