מכירה פומבית 102 חלק א' כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד
- (-) Remove and filter and
- יד (33) Apply יד filter
- כתבי (33) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (33) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (33) Apply כתבייד filter
- manuscript (33) Apply manuscript filter
- book (22) Apply book filter
- אבן-צור (17) Apply אבן-צור filter
- משפחת (17) Apply משפחת filter
- מרוקו (17) Apply מרוקו filter
- מפאס (17) Apply מפאס filter
- יהדות (17) Apply יהדות filter
- ומכתבים (17) Apply ומכתבים filter
- אוסף (17) Apply אוסף filter
- אבןצור (17) Apply אבןצור filter
- צור (17) Apply צור filter
- אבן (17) Apply אבן filter
- abensour (17) Apply abensour filter
- collect (17) Apply collect filter
- famili (17) Apply famili filter
- fez (17) Apply fez filter
- jewri (17) Apply jewri filter
- letter (17) Apply letter filter
- moroccan (17) Apply moroccan filter
- of (17) Apply of filter
- the (17) Apply the filter
- וספרי (16) Apply וספרי filter
- סידורים (15) Apply סידורים filter
- prayer (15) Apply prayer filter
- siddurim (15) Apply siddurim filter
- תפילה (9) Apply תפילה filter
- של (7) Apply של filter
- דפוס (7) Apply דפוס filter
- הגדות (7) Apply הגדות filter
- פסח (7) Apply פסח filter
- haggadot (7) Apply haggadot filter
- passov (7) Apply passov filter
- print (7) Apply print filter
- ותפילות (6) Apply ותפילות filter
- ותהלים (5) Apply ותהלים filter
- תנ (5) Apply תנ filter
- תנך (5) Apply תנך filter
- תנ"ך (5) Apply תנ"ך filter
- bibl (5) Apply bibl filter
- tehillim (5) Apply tehillim filter
- וגרפיקה (3) Apply וגרפיקה filter
- ציור (3) Apply ציור filter
- art (3) Apply art filter
- graphic (3) Apply graphic filter
- paint (3) Apply paint filter
סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה.
עותק שלם הכולל את כל החלקים. ארבעה שערים; בשער הראשון פיתוח נחושת עם איורי דמויות אברהם יצחק ויעקב ואיורי מועדים. שער נפרד לספר תהלים ושער נפרד לסדר מעמדות.
רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".
התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).
התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".
מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).
עותק שלם. [5], ד-שלה; קלט; קל; [1], נב דף. 21.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער המאויר ובשולי הדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות במסגרת השער, משוקמים במילוי ובהדבקות נייר. קרע חסר בדף קסה, עם פגיעה בטקסט (הקטע הקרוע נמצא במנותק מהדף). סימני עש, עם פגיעות בטקסט בעיקר בדפים האחרונים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכת עור עתיקה, עם שיקומים בשדרה ונייר בטנה חדש. פגמים בכריכה.
CB, no. 5808,11.
סדר תפלות ליושב תהלות, סידור לימות החול, לשבתות השנה ולמועדים, עם הגדה של פסח ופרקי אבות, ועם תהלים וסדר מעמדות, כמנהג אשכנז (פולין). אמשטרדם, דפוס משה בן אברהם מינדיס קוטיניא, תס"ח [1708].
שער מאויר נאה עם דמויות וסצנות תנ"כיות שונות.
כולל תפילות לכל ימות השנה, תפילות לראש השנה וליום הכיפורים, סדר הושענות, שיר הייחוד, תפילות לחנוכה, יוצרות לארבעת הפרשיות, סליחות, ועוד.
העותק של רבי יעקב שמש, מורו ורבו של ה"חתם סופר". רישום בעלות בכתב-ידו בדף השער: "[לה'] הארץ ומלואה, נאם הקטן יעקב שמש כ"ד אלול תקטוא"ו [=תקט"ו] לפ"ק פה פ"פ [=פרנקפורט]...".
הגאון רבי יעקב שמש (נפטר בשנת תקמ"ה), מגדולי חכמי פרנקפורט דמיין עוד לפני בואו של בעל "ההפלאה" לכהן ברבנות העיר, כיהן כראש בי"ד ואב"ד דקלויז ביהמ"ד הגדול בפפד"מ (החותם הרביעי על מכתב חכמי פרנקפורט אודות "הגט מקליווא"). היה מרבותיו של ה"חתם סופר" בשנות בחרותו, המזכירו בחיבוריו בתואר "מורי ורבי".
הגהות ותיקונים בכתב-יד בשולי ובגוף הטקסט – ייתכן שהם בכתב-ידו של רבי יעקב שמש.
[1], נט, סה-קכד, [1]; קלה, צג, [1] דף. 20.5 ס"מ. התכהות נייר בחלק מהדפים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר (עם פגיעות במסגרת השער המאויירת), וקרע חסר גדול בדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. חותמות. כריכת עור עתיקה (עם שדרת עור שאינה מקורית), עם אבזמים לסגירה. פגמים בכריכה.
CB, no. 2276.
ארבעה ספרי תפלות בספרדית, שנדפסו באמשטרדם, במאות ה-17 וה-18, לשימושם של חברי הקהילה הספרדית בעיר, מצאצאי האנוסים; אחד מהם כרוך עם לוח שנה וחמשה חומשי תורה בספרדית:
• Orden de las oraciones cotidianas, por estilo seguido y corriente con las de Hanucah, Purim y ayuno del solo, [סדר התפילות לימות השנה, עם תפילות חנוכה, פורים וצומות], ובסופו לוח לשנים 1687-1707. אמשטרדם, דפוס David Tartas, תכ"ט [1669]. ספרדית.
כרוך עם:
חמשה חומשי תורה / Cinco libros de la ley divina con las Aphtarot de todo el año [חומש עם הפטרות לכל השנה], עם שער נפרד להפטרות. אמשטרדם, דפוס David Tartas, תנ"א [1691]. ספרדית.
בשער הנפרד להפטרות פרט השנה הוא 5457 (1697). ייתכן שמדובר בטעות, והכוונה היא לשנת 5451 (1691), המופיעה בשער החומש.
סידור: 615, [1] עמ'. לוח: [24] עמ'. חומש: [1], 436, [3], [1], 558-[433] עמ'. 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים בשולי מספר דפים. סימני עש בחלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות קלות במסגרות השערים. כריכת עור עתיקה, עם אבזמים לסגירה (אחד מהם שבור ומנותק), ועם שדרת עור משוקמת. הכריכה נקרעה באמצע השדרה (וגוף הספר נחלק לשני חלקים).
מהדורה נדירה. הסידור אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
• Orden de Los cinco ayunos [סדר תפילות לחמש תעניות]. אמשטרדם, דפוס David Tartas, תנ"ה [1695]. ספרדית.
358 עמ'. 16.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב (מעט דהוי). מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני שימוש. קרע חסר גדול בחלקו התחתון של הדף האחרון, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור עתיקה, עם נייר בטנה צבעוני מקורי, ואבזם לסגירה (אבזם שני חסר). פגמים בכריכה.
• Orden de Ros-Asanah y Kipur , [סדר תפלות לראש השנה וליום הכפורים]. אמשטרדם, דפוס Yshak de Cordova, תס"ו [1706]. ספרדית.
המדפיס, יצחק די קורדווא, בנו של המדפיס ר' יעקב חיים די קורדווא מברזיל.
[2], 44, 49-369, 380-392, 395-456 עמ'. ספירה משובשת. 14.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. שיקום בהדבקת נייר מצדו השני של השער. כריכה חדשה.
• Orden de las oraciones de Ros-Asanah y Kipur, [סדר תפלות לראש השנה וליום הכפורים]. אמשטרדם, דפוס Selomoh Proops, תע"ז [1717]. ספרדית.
מסגרת שער מאויירת בתחריט נאה, הכולל סצנות תנ"כיות שונות הקשורות בנשים (בין היתר נראות רחל אמנו, דבורה הנביאה, חנה, ועוד). בראש השער איור אדם וחוה בגן עדן, ובתחתית השער איור בני ישראל יוצאים ממצרים, עם הכיתוב (בספרדית) "בזכות נשים צדקניות יצאנו ממצרים" (ככל הנראה הסידור נדפס בעבור נשים).
440 עמ'. 15 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור עתיקה, עם נייר בטנה צבעוני מקורי, ועם עיטורים מוזהבים בשדרה. בלאי ופגמים בכריכה (השדרה מנותקת בחלקה).
באמשטרדם התקיימה במאות ה-17 וה-18 קהילה ספרדית גדולה. רבים מחבריה היו צאצאי אנוסים שהגיעו מספרד ופורטוגל כמאה שנה לאחר הגירוש. ספרי התפילה שלפנינו נדפסו לשימושם של אותם צאצאי אנוסים, אשר לשון הקודש לא היתה שגורה על לשונם.
סט מחזורים לימים נוראים, חלק ראשון, סדר האשמורות [סליחות], מר"ח אלול ועשרת ימי תשובה, "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון"; חלק שני, סדר של ראש השנה, וחלק שלישי, סדר של יום הכפורים, "כמנהג קהל קדש אויגניון", בעריכת רבי אברהם מונטיל. אמשטרדם, דפוס הירץ לוי רופא וחתנו קאשמן, תקכ"ג-תקכ"ו [1763-1766].
שני כרכים (חלק ראש השנה וחלק יום כפור נכרכו יחד), בכריכות עור מקוריות (שונות).
הטבעות מוזהבות משני צדי הכרך השני (השם הראשון דהוי מאוד): "Moyse Bellone de Carcassonne" [משה בלונה מהעיר קרקסון (דרום-צרפת)].
בחלק מהעותקים של "סדר האשמורות", כמו בעותק שלפנינו, נדפס בדף השער "כמנהג קהל קדש קארפינטראץ, לישלוא, קאוואליאון", במקום "כמנהג קהל קדש אויגניון", אך מלבד שינוי זה שתי ההוצאות זהות לגמרי (על השינויים בסדרי הסליחות בין מנהג קרפנטרץ למנהג אביניון, ראו: צונץ, מנהגי תפילה ופיוט בקהילות ישראל, מהד' ברויאר-פרנקל, ירושלים תשע"ו, עמ' 137-138, 291-294).
נוסח התפילה והפיוט של קהילת קרפנטרץ שבדרום-מזרח צרפת הנו נוסח ייחודי לה. הנוסח הועתק במחזורי כתב-יד עבור בני הקהילה, עד שבשלב מסוים לא הצליחו הסופרים המקומיים לספק את כמות המחזורים הנדרשת. בשל כך, נטל על עצמו בן-המקום, תלמיד חכם צעיר, בשם רבי אברהם בן שמואל דמונטיליץ (מונטיל), להעלות על מזבח הדפוס את נוסח התפילה הייחודי של קהילת קרפנטרץ.
על הרקע להדפסה ועל עבודתו של המביא לדפוס אברהם בן שמואל דמונטיליץ (הנקרא כאן: מונטיל), ראו: ש' שוורצפוקס, "צער הדפסת ספרים – מחזור קארפינטראץ", עלי ספר, ו-ז, תשל"ט, עמ' 145-147.
שני כרכים. כרך ראשון (סליחות): פב דף. כרך שני (ראש השנה ויום כפור): ס, סה-סח; פח דף. חסר דף אחרון בחלק יום כפור. 23.5-24.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים במספר דפים. כריכות עור מקוריות (שונות). בלאי ופגמים בכריכות (קרעים חסרים בשדרה ובפינות הכריכה בכרך השני).
Zedner, p. 456; C. Roth, The Liturgy of Avignon and the Comtat Venaissin, in: Journal of Jewish (1939), pp. 102-103. Bibliography.
מחזורים לימים נוראים ולשלושה רגלים, "כמנהג ק"ק ספרדים שבקונשטאנטינה ומדינות מזרח ומערב ואיטאליא". וינה, דפוס אנטון שמיד, [תקצ"ו] 1836. שלושה כרכים.
סט נאה בכריכות עור מקוריות, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות. בחזית הכריכות הטבעות שם בעלים מוזהבות: "נסים די שלמה קאמונדו ה"י [=השם ישמרהו]", והשנה "5599" [תקצ"ט], ובחלק האחורי של הכריכות הטבעות נוספות: "Nissim di Salomon Kamondo", והשנה הלועזית "1839".
סט המחזורים היה שייך לגביר נסים קאמונדו (1830-1889), בנו של הגביר שלמה רפאל (בן אברהם) קאמונדו – מעשירי קושטא, שפעל למען היהודים וייצג אותם בפני השלטונות העות'מאניים. בשעת הכנת המחזורים שלפנינו היה נסים ילד כבן תשע. בהמשך עבר עם משפחתו לפריז ופעל שם. מ"ד גאון כותב עליו (יהודי המזרח בארץ ישראל, ב, ירושלים תרצ"ח, עמ' 595-596): "מאצילי היהודים בבירת תוגרמא לפנים, היה אהוד בחצרות מלכי אירופא והם העניקו לו אותות כבוד לרוב. ויקטוריו עמנואל מלך איטליה, העלה אותו למדרגת 'קונדי', ולרגל נדבותיו המרובות להחזקת בית ספר ליתומי המלחמה הוצגה תמונתו בכמה ממוסדות הרשות למזכרת. השתתף בכל מפעל טוב ומועיל, ויהי מגן וצנה לאחיו היהודים ולתפארת הכלל במעשי צדקתו..." (עוד עליו אצל גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים, חוברת טו).
משפחת קמונדו היתה משפחה שמוצאה ספרדי-פורטוגזי, ונודעה בשל הונה הרב ופעילותה הענפה למען היהודים בארצות השלטון העות'מאני. בראשית המאה ה-19 כבר חלשה משפחת קמונדו על עסקי בנקאות ונדל"ן באימפריה העות'מאנית, תוך שהיא מקיימת קשרים קרובים עם חצר הסולטאנים, מלווה כספים לטובת מימון פרויקטים של האימפריה, ובזכות כך זוכה להיתר מיוחד לרכישת אדמות בשטחי האימפריה. משפחת קמונדו נחשבה לאחת מן המשפחות היהודיות העשירות והמכובדות שבאימפריה העות'מאנית, אשר התפרסמה בהונה הרב, בעסקי הבנקאות, הנדל"ן והפילנתרופיה. בין היתר, ייסדו בני המשפחה מוסדות חינוך יהודיים, היו מעורבים בענייני היישוב היהודי בארץ ישראל והקימו מבנים מפוארים (בהם ארמון קמונדו, Kamondo Sarayı, הנמצא ב"קרן הזהב" באיסטנבול). בשנת 1867 עברו בני המשפחה לפריז, שם פועל עד ימינו מוזיאון האמנות על שם צאצא מאוחר יותר של המשפחה, נסים דה קמונדו, בנו של הרוזן מואיז דה קמונדו (בנו של נסים – בעל המחזורים שלפנינו) – טייס שנפל במלחמת העולם הראשונה. המאוזולאום של בני המשפחה ניצב עד היום בבית הקברות בח'אצכוי, איסטנבול.
במוזיאון על שם נסים קמונדו בפריז מוצגים שני מחזורים, לראש השנה ויום הכיפורים, מאותה מהדורה, כרוכים בכריכות זהות, שנעשו באותה שנה, ועליהם הטבעת שם אביו של נסים: "שלמה אברהם קאמונדו".
שלושה כרכים. ראש השנה: קמב דף. יום הכפורים: רמא דף. שלוש רגלים: רד דף. 19 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מצב טוב. כתמים. כריכות עור מקוריות, עם עיטורים נאים בהטבעות מוזהבות. פגמים בכריכות.
ספר זמירות ישראל, Chants Religieux des Israelites, Contenant la Liturgie complete de la Synagogue des temps les plus reculés jusqu'a nos jours, [שירים מסורתיים של עם ישראל, כולל את הליטורגיה היהודית המלאה בבית הכנסת, מימי קדם ועד ימינו], חלק ראשון עם הלחנים לתפילות שבת, מאת Samuel Naumbourg (שמואל נאומבורג). פריז, הוצאת המחבר, [תר"ז 1847]. מהדורה ראשונה.
כרך המורכב משני חלקים. חלקו הראשון של הכרך כולל את חלקו הראשון של ספר זמירות ישראל (מודפס בדפוס ליטוגרפי; חסרים דפים במספר מקומות), עם תווי זמרה לתפילות שבת, על פי סדר התפילה בבית הכנסת.
החלק השני של הכרך כולל דפים רבים בכתב-יד (כ-50 דף), עם תווי זמרה נוספים לתפילות שבת, מועדים וזמנים שונים. בדפים אלו מופיעים לחנים מאת עורך הספר שמואל נאומבורג, ולחנים רבים ממספר מלחינים נוספים (F. Hellmann, Sulzer, Lovy, Halevy, ועוד). חלק מהלחנים כתובים למספר קולות או למקהלה. בתחילתו של כל לחן נכתב שמו של המלחין.
מילות השירים הצמודות ללחנים מופיעות הן בחלק המודפס והן בחלק שבכתב-יד, בעברית בתעתיק לצרפתית. כותרות שמות השירים נדפסו בעברית.
בעמ' 177 מופיע לחן לחתונה, למספר קולות.
בראש הכרך נדפסה הקדמה ארוכה בצרפתית מאת העורך, על ההיסטוריה של המוזיקה היהודית.
בדף האחרון מופיע מפתח (חלקי) בכתב-יד ללחנים המופיעים בשני החלקים.
שמואל נאומבורג (Samuel Naumbourg, 1817-1880), מלחין יהודי-צרפתי, חזן ומוזיקולוג, יליד דננלואי (Dennenlohe, בוואריה). נאומבורג קיבל חינוך מוזיקלי מגיל צעיר, כבן למשפחה שלה שושלת חזנים ארוכה. הוא למד במינכן, ושם היה חלק ממקהלת בית כנסת. בהמשך שימש כחזן בית הכנסת בעיר בזאנסון (Besançon), ומנהל מקהלה בבית הכנסת בשטראסבורג. בשנת 1845 הוזמן לכהן כחזן בית הכנסת דה נצרת (Synagogue Nazareth) שבפריז. לאחר מכן עסק רבות במחקר הליטורגיה היהודית, ופרסם מספר חיבורים העוסקים בחקר המוזיקה היהודית ובקיבוץ לחנים יהודיים, שבראשם החיבור שלפנינו (שנדפס במספר מהדורות לאורך השנים).
חלקו הראשון של הכרך, בדפוס: [3], iv, [1] דף, 70, 77-110 עמ'. חסר דף עם פורטרט המחבר, המופיע במקור לאחר השער, חסרים עמ' 71-76, ושני דפים בסוף (עמ' 111-112, [1]). בין עמ' 70 לעמוד 77 נכרך דף אחד, בכתב-יד. חלקו השני של הכרך, בכתב-יד: 111-141, [5], 143-164, 167-168, 171-173, [2], 174-218, [2] עמ' (ספירת העמודים משובשת). עמודים 169-170 חסרים. בין הדפים מספר דפים ועמודים שנותרו ריקים. 30.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים וכהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים רבים (במספר מקומות קרעים חסרים גדולים), עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. במספר דפים סימני שפשוף של דפים צמודים שהופרדו, עם פגיעות בטקסט. כריכת עור חדשה.
ספר תהלים, עם תרגום להולנדית, בעריכת יוהאן לסדן. אמשטרדם, דפוס Joseph Athias, [תכ"ו] 1666.
עברית עם תרגום להולנדית, עמוד מול עמוד. בראש הספר הקדמה בהולנדית, מאת לסדן.
כריכת עור מקורית מפוארת, עם עטורים מוזהבים נאים.
לאורך הספר נדפסו לצד פסוקים רבים כוכביות לסימון. לסדן כותב בסוף הקדמתו כי סומנו 564 פסוקים, בהם מופיעות מילים הכוללות את כל שורשי המלים שבספר תהלים, שהם 1184 במספר. על פי דבריו, כלל התנ"ך מורכב מ-1867 שורשי מילים, ולכן יתר השורשים שלא כלולים בפסוקים שסומנו (683 שורשים), נמצאים ברשימת מראי מקום בשלושת הדפים האחרונים, הכוללת הפניות ל-546 פסוקים מיתר ספרי התנ"ך.
6 עמ'; 240, [3] דף. 11.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. כריכת עור מקורית, עם עיטורים מוזהבים נאים. בלאי ופגמים בכריכה (אחת מפינות הכריכה שבורה וחסרה).
במקביל הוציא לסדן לאור שתי מהדורות נוספות: מהדורה עברית בלבד (תכ"ו-תכ"ז), ומהדורה עם תרגום לטיני מאת פאניני. סדר האותיות של הטקסט העברי זהה בשלוש המהדורות.
CB, no. 551b; Zedner, p. 128; Cowley, p. 90.
חמשה חומשי תורה, עם תרגום אונקלוס, בעל הטורים, תולדת אהרן מאת רבי אהרן מפיסארו, פירוש רש"י, ופירוש שפתי חכמים על פירוש רש"י, ועם חמש מגלות והפטרות מכל השנה. אמשטרדם, דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי, ת"מ [1680].
מהדורה ראשונה של פירוש "שפתי חכמים", על פירוש רש"י, שנערכה ע"י המחבר, רבי שבתי משורר באס (ת"א-תע"ח), והוגהה על ידי רבי שלמה די אוליוירה. עם הקדמת רבי שבתי באס והסכמות.
שני דפי שער בראש הכרך, השער הראשון מאוייר, עם דמויות משה ואהרן משני צדיו, איור ארון העדות במרכזו, ואיור מעמד הר סיני בחלקו העליון של השער.
שערים מיוחדים לחמש מגילות ולהפטרות.
[4], שסב דף. 23 ס"מ. שוליים רחבים. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. דפים ראשונים מנותקים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת קלף מקורית, מנותקת ברובה. פגמים בכריכה.
וריאנט, עם שינויים רבים בדף השער השני ובדפי ההסכמות והקדמת המחבר בראש הספר (טופס דומה, אך ללא דף השער המאוייר, נרשם במפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000182344, על פי אוסף פרטי).
CB, no. 600; Zedner, p. 109.
סט חומשים – תקון סופרים, חמשה חומשי תורה, עם פירוש רש"י, ועם הפטרות. אמשטרדם, דפוס האחים יוסף, יעקב ואברהם בני שלמה פרופס כ"ץ, [תקכ"ב 1762]. סט נאה בחמישה כרכים.
כריכות עור מקוריות, נאות, עם הטבעות מוזהבות של עיטורים.
שני דפי שער בראש כל כרך, דף השער הראשון מאויר. בסוף כל כרך דף שער נפרד: "סדר הפטרות, כמנהג קהלות ספרדים ואשכנזים", עם ההפטרות השייכות לכל חומש.
חמישה כרכים. בראשית: [2], עה; [3], ב-טו, [1], יח-יט דף. שמות: [2], עו-קמד; [3], יב-לא דף. ויקרא: [2], קמה-קצא; [3], כד-מא דף. במדבר: [2], קצב-רז, ריא-רנד; [2], לב-מג דף. דברים: [2], רנה-שח; [2], מא-סח דף. 17.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכות עור מקוריות, מעוטרות בעיטורים מוזהבים, עם נייר פורזץ צבעוני מקורי. פגמים בכריכות.
תקון סופרים הישרים, חמשה חומשי תורה, עם הפטרות וחמש מגילות. אמשטרדם, דפוס ליב בן משה זוסמנש, [תקכ"ז 1767]. סט נאה בחמישה כרכים.
כריכות עור מקוריות, נאות, עם הטבעות מוזהבות של עיטורים.
שני שערים בכל כרך, הראשון מאויר בתחריט נחושת (מעשה ידי האמן A. Santcroos).
"תקון סופרים" מדוייק, בהגהת רבי איצק פרעמסלא, שיצא לאור בשנית ע"י בנו רבי הרש (המהדורה הראשונה נדפסה באמשטרדם תקי"א). בשער הראשון מופיע איור צבי, הרומז כנראה לשמו של רבי הרש, המו"ל (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 140 ועמ' 168).
במהדורה שלפנינו נוסף בראש כל כרך ספר "דברי אמת" מאת רבי איצק פרעמסלא, בו מופיעים הנימוקים להגהותיו. בראש הכרך הראשון מופיעות מרבית ההסכמות מהמהדורה הראשונה, עם הסכמות חדשות מאת רבי שאול אב"ד אמשטרדם וגיסו רבי שאול הלוי אב"ד האג, ומאת רבי שלמה שלם.
רישומי בעלות בדפי המגן של כל הכרכים: "שרכע אישת הירץ בלומענדאהל [Saartje Bloemendaal] געבאהרן מיננקנדם [=שם הנעורים Monnickendam]" (ראו חומר מצורף).
חמישה כרכים. בראשית: [5], ד, פח; ו; [2], י דף. שמות: [5], פט-קסא, [3]; ז-יב; [2], יא-כד דף. ויקרא: [4], קסג-ריב; יג-טו; [2], כה-לא, [7], לג-לה דף. במדבר: [4], ריג-רפג; טז-יח; [2], לג-מ, [2] דף. דברים: [4], רפד-שמז; יט-כ, [1]; [2], מא-נה דף. 20 ס"מ בקירוב. חיתוך דפים מוזהב (דהוי בחלקו). מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכות עור מקוריות, מעוטרות בעיטורים מוזהבים, עם נייר פורזץ צבעוני מקורי. פגמים בכריכות (עם שיקומים בשדרות ובשולי הכריכות).
.Zedner, p. 111.
ספר נתיבות השלום, והוא חבור כולל חמשת חמשי התורה עם תקון סופרים ותרגום אשכנזי ובאור, מאת משה מנדלסון, שלמה דובנא, נפתלי הרץ וייזל, הרץ הומברג ואהרן פרידנטל. ברלין, דפוס George Friedrich Starcke, תקמ"ג 1783. עברית וגרמנית (באותיות עבריות). חמישה כרכים.
המהדורה הראשונה של "הביאור" של משה מנדלסון – חמשת חומשי התורה מתורגמים לגרמנית ומפורשים פירוש חדש – מפעלה החשוב ביותר של תנועת ההשכלה היהודית.
סט בחמישה כרכים, כרוכים בכריכות עור מקוריות, עם עיטורים מוזהבים בשדרות, ועם הטבעות מוזהבות של שם בעלים בחזית הכריכות: "W. S. S.i".
הספר חובר לאורך עשר שנים, בין 1773 ל-1783, בעבודה משותפת של קבוצת משכילים בהנהגת משה מנדלסון, תחת התנגדות חריפה מצד הממסד הרבני וניסיונות למנוע את הדפסתו. על מנת לממן את המפעל, שעלותו הוערכה בהון של 3,500 טאלרים, החתימו מנדלסון ושותפיו רוכשים מוקדמים מכל רחבי אירופה, אשר מימנו יחדיו את הדפסתם של 750 עותקים – עותקי המהדורה הראשונה. ההדפסה עצמה ארכה כשלוש שנים, מ-1780 עד 1783, ובמהלכן הופיע החיבור בחלקים, חוברת אחר חוברת, עד להשלמתו.
לפנינו עותק של המהדורה הראשונה. כל חומש כרוך בכרך נפרד, עם דף שער בתחילת ספר בראשית (דף השער בתחילת ספר שמות חסר, ולא נדפסו שערים ליתר החומשים). בתחילת ספר בראשית נכרכו גם – "אור לנתיבה, והוא הקדמה כוללת לכל חמשת הספרים", מאת משה מנדלסון; הסכמות רבנים; "מהלל ריע" (הקדמה עם שיר מאת נפתלי הרץ וייזל), הקדמה בת שני דפים מאת שלמה דובנא (שלא הסתיימה בדפוס), ושני שערים נוספים לספר בראשית.
ללא תחריט השער הנדיר, שמופיע רק בחלק מהעותקים.
רישום לידה בדף המגן האחורי של ספר שמות.
חמישה כרכים. ספר בראשית: [24], ח, [2], רצט דף. ללא תחריט השער, שמופיע רק בחלק מהעותקים. ספר שמות: רד דף. חסר דף השער. ספר ויקרא: [2], ריח דף. ספר במדבר: קמד דף. ספר דברים: קכה, [1] דף. 20.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים במספר מקומות. כריכות עור מקוריות, עם עיטורים בשדרות ונייר בטנה צבעוני מקורי. בלאי ופגמים רבים בכריכות (קרעים חסרים בשדרות ובכריכות במספר מקומות, וסימני שפשוף רבים בחלק מהכרכים).
.CB, no. 934; Zedner, p. 111
