כתב-יד, סדרי תפילות ופיוטים לימות השנה ולמועדים. תְ'לֵא (תימן), ב'רט לשטרות [תרנ"ח 1898].

כרך בפורמט קטן. כתיבה נאה ומנוקדת, עם הוספות בשוליים בכתיבה שונה. שער מעוטר במסגרת (מחוק בחלקו), עם תיעוד מתוארך בחתימת הסופר, המעיד על כתיבת הספר בעיר ת'לא, עבור יחיא צ'הרי.

הכרך כולל: מאמרי זוהר ליום השבת; קידוש והבדלה ופיוטים למוצאי שבת; בקשות לראש חודש, לשבת וראש חודש ו"פיוט לחתן – לקרוא לס"ת"; "ברכת המזון לאבל"; פיוטי "אזהרות" לחג השבועות; "סדר סליחות ללילי אשמורות"; "הושענות לחג הסוכות" (דפים 76-77 הינם השלמה בכתיבה מאוחרת יותר ל"הושענות ליום שישי"); סדר הקפות להושענא רבה ו"סדר שמחת תורה"; "ברכת המילה"; "תקון צום גדליה" וסדר ארבע תעניות; פיוטים וקינות לתשעה באב, והעתקות מ"מדרש איכה"; תפילות לתשעה באב; "תקון הטל", "תקון הגשם" ו"ספירת העומר" (בארמית, כמנהג יהודי תימן); הקפות ומספדות למת; "סדר התר לערב ראש השנה".

בשער הספר תיעוד (מחוק בחלקו), בחתימתו המסולסלת של הסופר "הצעיר חיים ן' מ"ו יוסף כהן יצ"ו": "זה החפץ נכתב לתשוקת החבר הטוב... הארון ן'... המכונה... ביום א' כ"ט שבט שנת בר"ט לשטרות, וסך דמיו ת'לאת'ה ורב[ע] ריאל בעיר ת'לא...". בדף [184ב], נכתב שטר מכירה (בערבית-יהודית), מאת יחיא בן אהרן אלצ'אהרי, מהתאריך כסלו ב'רמ"א (תר"צ 1929).

העיירה תְ'לֵא, מהעיירות העתיקות בתימן, סמוכה לעיר שבאם (נפת בני יזיד, מצפון-מערב לצנעא), הייתה קהילה יהודית חשובה וגדולה בתימן, עד לסוף המאה ה-17. בשנת ת"ס (1700) קם מלך חדש במערב תימן, אשר אנס את היהודים להמיר את דתם. בהגיעו לעיר ת'לא נלחמו בו בני העיר והרגו מחייליו של המלך כמאה איש. במאה ה-18 וה-19 הקהילה התקטנה והיו בה כמה עשרות משפחות בלבד (עפ"י עדות הנוסע רבי יעקב ספיר מביקורו בתלא בשנת תרי"ט), ובעת ביקורו של יבניאלי במקום בשנת תרע"א (1911), היו בה רק תשע משפחות (ראו: גברא, אנציקלופדיה לקהילות תימן, ב, עמ' 590-592). לפנינו תיעוד מיהודי קהילה זו במפנה המאה ה-20.

[194] דף. 17.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים רבים וסימני שימוש. בלאי וקרעים. סימני עש. קרעים חסרים בשער, דף האחרון ובמספר דפים נוספים, עם שיקומים במילוי נייר והדבקות. כריכה חדשה, עם שדרת קלף.

שני כרכים בכתיבת רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס:

• כתב-יד, העתקה של תשובות מרבי יעקב אבן צור – היעב"ץ ובני דורו. מרבית התשובות נדפסו בשני חלקי השו"ת "משפט וצדקה ביעקב" (נא אמון, תרנ"ג-תרס"ד), שרבי רפאל אבן צור – המעתיק – היה שותף בהוצאתו (לרוב צוין הדבר על ידי המעתיק עצמו בראש התשובה). עם זאת, יש לפנינו מספר תשובות וקטעים שלא נדפסו שם וכפי הנראה אף לא נדפסו במקום אחר.

קמח דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

• כתב-יד, הכולל מספר העתקות: דפים 22-31 – העתקת תשובה ארוכה מאת רבי יעקב אבן צור (השני, בן רבי שלמה שמואל), משנת תר"ז. למיטב ידיעתנו לא נדפסה; דפים 50-56 – ציונים לספר עמק המלך (בכרך), עם מספר הוספות; דפים 61-65 – העתקת תשובה ארוכה מאת רבי רפאל אבן צור (כנראה המעתיק), למיטב ידיעתנו לא נדפסה. מספר רישומים קצרים בדפים 11, 21, ו-40. שאר הכרך כולל מאות דפים ריקים.

כ-24 דפים כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 34 ומס' 48.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 76, 105.

כתב-יד, עט סופר ולשון לימודים ליעב"ץ, בכתיבת רבי מכלוף אביטבול. [פאס, המאה ה-19].

כתיבה מערבית רהוטה. שער מאויר.

כולל שני חיבורים מאת רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ: "עט סופר" – נוסחי שטרות (דפים א-מט) ו"לשון לימודים" – אגרות ומליצות. לפנינו העתקה של העריכה שעשה רבי רפאל עובד אבן צור (בנו של היעב"ץ) לשני החיבורים, עם תוספות משלו. בראש "עט סופר" מופיעה הקדמתו הקצרה של רבי רפאל עובד אבן צור, ובראש "לשון לימודים" כתב הסופר: "ספר לשון למודים מועתק מכתב-יד החכם השלם הדו"מ כהה"ר רפאל עובד אבן צור זלה"ה" (עריכה זו בכתב-ידו של רבי רפאל עובד אבן צור נמצאת בכת"י אוסף קלגסבלד, מרוקו מס' 11. ראו: קדם, מכירה 102, חלק א' – כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, מס' 58). סופר כתב-היד הוא רבי מכלוף אביטבול מפאס, החותם בקולופון בסוף ספר עט סופר (דף מט, א): "תם ונשלם ש"ל [=שבח לאל] עט סופר ע"ה [=עבד ה'] הצעיר מכלוף אביטבול". בתוך מסגרת השער – רישום בעלות: "קנינו זה העט סופר אנו עובדי ה' סעדיה בר מסעוד ה"ן אלהבוז ויום טוב בר עמור ה"ן סעדון בסך חמשה עשר אוקיות מכ"ט [=מכסף טוב] מאת המשכיל ונבון מכלוף בוטבול די ממתא פאס יע"ה, ע"ה סעדיה אלהבוז". חתימות נוספות של רבי סעדיה אלהבוז בדף שלפני השער ובדף האחרון.

רבי סעדיה אלהבוז, מחכמי העיר תאזא במחצית הראשונה של המאה ה-19 (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף קא2).

בראש כתב-היד, בעמודים הריקים שאחרי השער ולפני תחילת החיבור הראשון, קטעים ממספר כותבים, בהם: "אלה שמות האנשים אשר באו והועתקו מהעתק כ"י הרב... יעב"ץ"; העתקי שטרות שליחות שעשה רבי מסעוד בן סעדיה אלהבוז, כדי לגרש את אשתו שזבונה בת אברהם שרגא. השטרות מפאס, ז' בתמוז תרי"ג; ועוד. בדף שאחרי השער חתימת רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס.

צ דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני עש. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 9.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 29-34.

כרך ובו אוסף גדול של דפים וקונטרסים מכותבים רבים – מכתבים, פסקי דין ושו"ת, דרושים, חידושים, פיוטים, תפילות, ענייני קבלה, רפואות, סגולות וקמיעות, ועוד. [מרוקו, המאות ה-17-19 בקירוב].

כרך עבה, בו נלקטו ונכרכו יחד דפים וקונטרסים בנושאים שונים ומכותבים שונים, בהם אוטוגרפים של חכמי משפחת אבן צור לדורותיהם, ועוד מחכמי מרוקו (חלק מהכתיבות לא זוהו, וכתב-היד מצריך בדיקה יסודית).

בין הקטעים בקובץ:

דפים 1-4: "נוסח... הפסק ששלח ר' ברוך טולידאנו לפאס כדי לחרחר ריב ומדון".

דף 8ב: "בשבת החדש של היקר ונכבד יעקב אדהן נ"ע דרשתי זה".

דף 9ב: "זה דרשתי בש"ק כשנתבקש... החכם השלם והכולל... מורי הרב כמוה"ר שאול סירירו שנלב"ע יום ד' בש' כ"ג לחשון ש' אי""ר חי"ל ליצירה [=תקס"ה]". שאול ב"ר מתתיה סירירו (השלישי, מלכי רבנן דף קיא כותב שנפטר תקס"ז)

דף 112א: "דרוש יסדתיו ודרשתיו לפטירת החכם כהה"ר מסעוד ן' נחמיאש רבי שלמדני תורה שבכתב" (רבי אליהו הצרפתי הספיד חכם זה בלוויתו, ראו: ספר נער בוכה, ירושלים תש"ס, דרוש לט: "דרוש שדרשתי על תלמיד חכם שהיה מלמד תנוקות, וזה שמו הה"ר מסעוד בן נחמיאש ז"ל...").

דף 125א: "שנת השמ"ג ליצירה קיצרו חדש אוטוברי ועשאוהו מכ"ח יום... ובשנת ת"ס ליצירה חיסרו יום א' מפיברירו...".

דף 129א: "העתק מכתב כהה"ר עמנואל מאנסאנו שהעתיק מכתב כהה"ר שמעון ן' סעדון".

דף 148א: "זה דרשתי לפטי' יוסף בן סעדון חשון תקע"ו".

דף 150ב: "דרשתי על פטי' שמעון ן' סעדון שנלב"ע אחרי פטירת אביו כמ"ו יוסף ז"ל תוך ט"ו יום ודרשתי על שניהם יחד".

דף 168א – מתחיל: "זה הנס היה בשנת פדות שלח לעמו ביום ר"ח אלול ביום ב'". בסוף הקונטרס – דף א170: "אני הכותב נאום עבד נרצע להצור, שלמה אבן צור".

דף 188א: מכתב לרבי משה קדוש, מאת רבי שמואל אבן צור, שנת שפר"ה [=תקפ"ה].

דף 197א: מכתב לרבי רפאל ן' צור, בחתימת "איש צעיר פתחיה" [רבי פתחיה בירדוגו].

דף 220א: "...ועל זה שמעתי מהחכם השלם והכולל כהה"ר שלום עמאר שליחא דרחמנא שליח טברייא תובב"א...".

דף 230ב: רישום בכתב-יד וחתימת רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב"ץ), בצעירותו, בחיי אביו.

דף 231ב – מכתב בחתימת רבי יהודה ן' עטר (השני) ורבי חיים דוד [סירירו], אל רבי רפאל בירדוגו.

דף 236ב – חתום בסוף הקטע: "אני הכותב יעקב אבן צור נר"ו" [רבי יעקב אבן צור השני].

1-29, 48-239 דף (מספור מאוחר בעפרון). 16 ס"מ בקירוב (כולל גם דפים בגדלים שונים). מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי, קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 30.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 64-66.

כתב-יד, פנקס שטרות וחשבונות של רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס. פאס, תרכ"ו-תרל"ב [1866-1872].

למעלה מ-50 שטרות בענייני שכירות בתים וחנויות, שנכתבו לזכותו של רבי רפאל אבן צור, בעל הפנקס. על כל שטר חתומים – בחתימות מסולסלות – שני עדים, מחכמי וסופרי פאס: רבי משה אלבאז, רבי משה עטייא, רבי אהרן הכהן, רבי חיים אברהם הלוי, רבי יהודה מונסונייגו, רבי יצחק ן' נאיים, רבי מרדכי בן שמול, רבי משה אהרן ן' ששון, רבי ראובן אסולין, רבי שלום אזאווי, רבי אבא עטייא, רבי רפאל יהושע ציון סירירו, רבי וולאד ן' צולטאן, רבי דוד גיגי, רבי יעקב ן' עטר, רבי משה אביטבול, רבי מרדכי אזולאי, רבי אברהם חמו, רבי עמור אסולין, רבי ישועה סירירו, רבי דוד אביטבול, רבי מרדכי אביטבול, רבי שלמה אדהאן, רבי אבא סירירו, רבי אליהו מונסונייגו, רבי רפאל אהרן הכהן סקלי, רבי מנחם מלכא, רבי שלמה אמוזיג, רבי אברהם ן' רמוך, רבי משה אביטבול, ועוד.

על פי רוב, בעמוד האחורי של כל שטר, מופיעה רשימת פרעונות חודשיים וחשבונות נוספים, בכתיבתו של רבי רפאל.

[59] דף. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים לביטול השטרות בכל אחד מהדפים, ברובם פגיעה קלה בטקסט. במספר דפים קרעים חסרים גדולים עם פגיעה בטקסט. מספר דפים נתלשו מן הפנקס. כריכת עור מקורית, עם פגמים קלים.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 18.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 45-46.