מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
- (-) Remove כתבייד filter כתבייד
- כתבי-יד (55) Apply כתבי-יד filter
- יד (55) Apply יד filter
- כתבי (55) Apply כתבי filter
- manuscript (55) Apply manuscript filter
- יהדות (53) Apply יהדות filter
- and (53) Apply and filter
- jewri (53) Apply jewri filter
- אבן-צור (30) Apply אבן-צור filter
- צור (30) Apply צור filter
- משפחת (30) Apply משפחת filter
- מרוקו (30) Apply מרוקו filter
- מפאס (30) Apply מפאס filter
- ומכתבים (30) Apply ומכתבים filter
- אוסף (30) Apply אוסף filter
- אבןצור (30) Apply אבןצור filter
- אבן (30) Apply אבן filter
- –אוסף (30) Apply –אוסף filter
- abensour (30) Apply abensour filter
- collect (30) Apply collect filter
- collection, (30) Apply collection, filter
- famili (30) Apply famili filter
- fez (30) Apply fez filter
- letter (30) Apply letter filter
- moroccan (30) Apply moroccan filter
- the (30) Apply the filter
- דפוס (18) Apply דפוס filter
- ודברי (18) Apply ודברי filter
- print (18) Apply print filter
- work (18) Apply work filter
- מסמכים (14) Apply מסמכים filter
- document (14) Apply document filter
- documents, (14) Apply documents, filter
- מסמכים, (8) Apply מסמכים, filter
- איטליה (8) Apply איטליה filter
- italian (8) Apply italian filter
- ופרובנס (6) Apply ופרובנס filter
- ותעודות (6) Apply ותעודות filter
- ותעודות, (6) Apply ותעודות, filter
- צרפת (6) Apply צרפת filter
- french (6) Apply french filter
- provenç (6) Apply provenç filter
- אירופה (5) Apply אירופה filter
- אשכנז (5) Apply אשכנז filter
- ומזרח (5) Apply ומזרח filter
- ashkenaz (5) Apply ashkenaz filter
- eastern (5) Apply eastern filter
- european (5) Apply european filter
- indian (4) Apply indian filter
- persian (4) Apply persian filter
מציג 13 - 24 of 55
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
אוסף מסמכים, חוברות וניירות בכתב-יד מארכיון הקהילה היהודית באיווריאה (Ivrea), שבמחוז פיימונטה, בצפון-מערב איטליה. המאות ה-18-19. עברית ואיטלקית.
האוסף כולל:
• חוברת בכתב-יד – "סדר לליל יום שביעי של פסח, כפי מנהגינו פה אבריאה, מאת הקצין דוד יוסף אוליוטי בן הקצין מאיר אליה אוליויטי מעיר אבריאה יצ"ו". איביראה, [תקנ"ו 1796]. שער עם מסגרת מאוירת. [1], ד' דף.
• דף (כפול) מתוך פנקס החשבונות של הקהילה היהודית באיביראה, עם טבלה שמית של שמונה מחברי הקהילה וחובות המיסים המוטלים עליהם. בצדו השני – מכתב אזהרה רשמי מטעם הרשויות העירוניות עם דרישה לתשלום חובות המיסים, ואיום בקנסות. איביראה, [תקפ"ז] 1827. איטלקית.
• דף בכתב-יד – "תפלה לשליח צב[ור]" קודם תפילת מוסף בימים הנוראים, עם תפילות "אל מלך נאמן... קבל שועתי ברצון ובאמוץ הלב", "יהי רצון... שתתן לי קול נעים וערב היום", ו"הנני העני ממעש". בצדו השני של הדף, מופיעה הכותרת: "לוח המעות שנמכרו בקק"י איבריאה מתשרי עד ניסן התר"א [1841]", עם איור בתחתית הדף.
• דף בכתב-יד – רשימת שליחי הציבור בתפילות חג הפסח: "שמות האנשים המתפללים בזה חג הפסח הע"ל [הבא עלינו לטובה] ש'[נת] התר"ז". איביראה, [תר"ז] 26 במרץ 1847. נכתב על גבי נייר רשמי של הקהילה היהודית באיבריאה. בשולי הדף חתימת ראש הקהילה, דוד יוסף אוליווטי.
• פרוטוקול ישיבת מועצת הקהילה היהודית באיביראה ב-19 בנובמבר 1859 – שלושים תקנות העוסקות בארגון התפילות בבית הכנסת: עליות לתורה וסדר אמירת הקדישים, חלוקת הכיבודים, כללי התנהגות והגבלות הלבוש, סמכויות הרב, החזנים והממונים, גביית כספים, ועוד. הפרוטוקול חתום בחותמת הרשמית של הקהילה ובחתימות-ידם של רבי שלמה יונה אב"ד איביראה ומודינה (בערך תקפ"ה-תרנ"ט), ושל שלושה מחברי המועצה: עמנואל אליה אוליוויטי, יצחק מומיליאנו בן אברהם ויוסף יונה. [4] דף (7 עמודים בכתב-יד).
• שני שוברים לתשלום מקופת הקהילה היהודית באיביראה, 1859.
• שני דפי חשבונות מפנקס קופת הקהילה היהודית באיביראה, עם טבלאות מפורטות של תשלומים בעבור מיסי קהילה, שכירות מקומות בבית הכנסת, חלקות קבורה, דמי לימוד ועוד. איביראה, 1868. באחד הדפים רישומים נוספים משנת 1889.
• שלושה עותקים של טופס הזמנה לבחירות למועצת הקהילה היהודית של איביראה, שנות ה-70 של המאה ה-19.
• שני שוברים לתשלום המיסים העירוניים של הקהילה היהודית באיביראה, 1889.
• מכתב בענייני תשלום מיסים של יהודי מאיביראה, חתום S. Yona. אלסנדריה, 6 בנובמבר 1889.
• כרטיס-הצטיינות (Biglietto d’onore) מטעם בית הספר היהודי באיביראה, עבור "שקדנותו והתנהגותו של התלמיד". איביראה, המאה ה-19. הכרטיס לא מולא.
• שני דפי תווים בכתב-יד – לחן לפרק קט"ו בתהילים (פסוקים י"ב-יח: "אדני זכרנו יברך... מעתה ועד עולם הללויה").
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד בינוני.
קטגוריה
יהדות איטליה – מסמכים, כתבי-יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $500
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "פנקס מוהל", עם סדר המילה – תפילות ופיוטים לברית מילה וברכת המזון. [איטליה, שנות הת"ר, המאה ה-19]; כרוך עם: ספר סוד ה', הלכות, מנהגים ותפילות לברית מילה, עם פירוש שרביט הזהב, מאת רבי דוד מלידא. מנטובה, דפוס רפאל חיים מאיטליה, [תק"ג 1743].
חלק התפילות והפיוטים בכתיבה איטלקית מרובעת, ואחד העמודים בכתיבה איטלקית רהוטה. הוראות והוספות בכתיבה מאוחרת יותר, בעברית ואיטלקית.
כתב היד והספר המודפס נכרכו יחד בכריכת עור מהודרת. לפני כתב היד נכרכו דפים ריקים רבים, למטרת רישום המילות בידי המוהל. בעמודים הראשונים מופיע רישומי "פנקס מוהל" – בהם תיעד הבעלים מילות שערך בשנים תרכ"ט-תר"ם, בערים מונקאלוו (Moncalvo) ומונדווי (Mondovì).
כ-15 דף בכתב-יד (ועוד דפים רבים ריקים) + ספר סוד ה': כז, [1] דף. 15 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים רבים. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם פגמים.
קטגוריה
יהדות איטליה – מסמכים, כתבי-יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $180
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ארבעה קונטרסים מודפסים, כרוכים יחד (עם שוליים רחבים), עם תקנות של הקהילה היהודית במנטובה:
1. "זה סדר ההערכה וההנהגה אשר שמו לשעבר מעלת הנבחרים מהק"ק מנטובה יצ"ו" – קובץ תקנות קופת הקהל ומסי הקהילה לשנים תפ"ג-תפ"ו. מנטובה, [דפוס יצחק ירא ויעקב חבר טוב על ידי יהושע מסיצי], תפ"ג [1722]. חסרים 4 דפים.
2. סדר ההערכה. מנטובה, דפוס רפאל חיים מאיטליה, תק"י [1749].
3. סדר ההערכה. מנטובה, דפוס רפאל חיים מאיטליה, תקי"ג [1752]. חסרים 4 דפים.
4. סדר ההערכה. מנטובה, דפוס רפאל חיים מאיטליה, תצ"ה [1734].
"סדר ההערכה" הוא שמם של תקנוני המס שנדפסו מעת לעת, החל מסופה של המאה ה-16 ועד לסופה של המאה ה-18 בקהילת מנטובה. עורכי התקנונים, שנקראו "מסדרי ההערכה", נבחרו על ידי מוסדות הקהילה, וקבעו כללים שונים לעריכת שומת הנכסים וחוקת הקהילה. התקנות נקבעו בדרך כלל לשלוש שנים, ובכל סיום תקופה נדפסה חוברת חדשה ובה הופיעו התקנות שנקבעו לתקופה שבאה אחריה (בכל אחד מדפי השער מופיע אזכור של השנה העתידית בה יפקע תוקף התקנות).
חוברות אלו מהוות מקור היסטורי רב ערך לחיי הקהילה במהלך המאות ה-17 וה-18, ובאים בהן פרטים רבים על העיסוקים השונים של בני הקהילה, על סחורות וסוגי רכוש, ועוד.
ארבע חוברות בכרך אחד. חוברת ראשונה: ד דף. חסרים דפים ה-ח. חוברת שנייה: ח דף. חוברת שלישית: ד דף. חסרים דפים ה-ח. חוברת רביעית: ח דף. 27 ס"מ. שוליים רחבים. מצב משתנה, טוב עד בינוני. כתמים. כתמים רבים ובלאי במספר דפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת בד ישנה, עם פגמים וקרעים.
קטגוריה
יהדות איטליה – מסמכים, כתבי-יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $250
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
ספר "מצות נשים מְלֻמָדָה", Precetti da Esser Imparati dalle Donne Hebree, "הלכות חלה הדלקת הנר ודרך ארץ". ונציה, דפוס Gionni de' Paoli, [תע"א] 1710. איטלקית, עם מעט עברית.
הספר "מצות נשים מלמדה" הוא תרגום באיטלקית של הספר "סדר מצות הנשים" מאת רבי בנימין אהרן סלניק בעל שו"ת "משאת בנימין" [תלמיד המהרש"ל והרמ"א, מגדולי הפוסקים בשנות הש'], על הלכות המצוות הנוגעות לנשים [בעיקר על ג' מצוות "חנ"ה" = חלה, נדה, הדלקת הנר]. את הספר עיבד ותרגם לאיטלקית רבי יעקב ב"ר אלחנן היילפרין, חכם אשכנזי שחי באיטליה [חיבר את הספר "נחלת יעקב", פאדובה שפ"ג, עליו קיבל הסכמה מהשל"ה הקדוש בהיותו בוונציה, בדרכו לארץ ישראל, הכותב עליו: "זה ספר תולדות אדם גדול החכם השלם מהר"ר יעקב היילפרון יצ"ו ראה ראיתי בו והנה חכמת אלקי' בקרבו..."].
[6] דף, 56 עמ'. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. בלאי קל. קרעים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת קרטון ישנה.
קטגוריה
יהדות איטליה – מסמכים, כתבי-יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $300
כולל עמלת קונה
ספר חנוכת הבית, לבית הכנסת קהל ספרדים בווירונה. ונציה, דפוס ברגדין, במצות גד בן שמואל פואה, [תקי"ט 1759].
כולל שירים ופזמונים לכבוד חנוכת בית הכנסת של קהל קדוש ספרדים בווירונה, אשר חוברו ככל הנראה בידי רבי מנחם נוויירה.
טז דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קטנים בשולי הדפים. מעטפת ישנה.
Zedner, p. 494.
קטגוריה
יהדות איטליה – מסמכים, כתבי-יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $425
כולל עמלת קונה
קונטרס מודפס, הלל גדול, "לגמור אותו בצבור ליל ראש חדש שבט... על הניסים... אשר הפליא לעשות האל... עם הקהל הקדוש הזה בעסקי חצר הגיטו...". [ורונה, ללא שם מדפיס, תקי"ט 1759].
חוברת מודפסת. שיר תפילה לרגל יום השנה לכניסת קהילת וירונה לגיטו, בראש חודש שבט ש"ס (השיר מתחיל: "הלל גדול נשא / אל אל ולהדרתו // על נפלאות עשה / כי אל עולם חסדו"). קהילת וירונה נהגה לחגוג יום זה מדי שנה. השיר מפרט את הצלחת הקהילה במקום החדש, קביעת הדירה לכל אחד, בניית בית הכנסת, מלון אורחים ועוד (ראו: י' בוקסנבוים, פנקס קהל וירונה, א, עמ' 41).
בדף השער נכתב: "מחברת הרב אב המשוררים אביר הרופאים כמוהר"ר הרופא שמואל מילדולה זצוק"ל".
לפני השיר נדפסה הקדמת רבה של ורונה בעת ההדפסה, רבי מנחם נוויירה.
השיר נדפס קודם לכן במנטובה שפ"א, תחת השם "ברכת הדיוט", ובמפעל הביבליוגרפיה שיערו כי מחבר השיר הוא רב הקהילה רבי מרדכי באסאן, הנזכר בשער שם, אך במהדורה שלפנינו מתברר כי המחבר הוא רבי שמואל מילדולה.
ד דף. 20.5 ס"מ. נייר עבה ואיכותי. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.
מהדורה נדירה. לא נרשמה במפעל הביבליוגרפיה ואינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית (פרידברג בבית עקד ספרים רשם מהדורה זו וכתב שנדפסה בוורונה).
קטגוריה
יהדות איטליה – מסמכים, כתבי-יד ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $11,875
כולל עמלת קונה
כתב-יד, חיבור מערכות וכללים (לפי סדר א"ב), שלושה חלקים – על אבן העזר, יורה דעה וחושן משפט, בכתיבת רבי יעקב משה עייאש – הרחבה ועריכה של חיבור מאת רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה", עם הוספות תלמידו בעל "שער המלך". [שנות התק"מ-תק"ס בקירוב, מחצית שנייה של המאה ה-18 בקירוב].
לפנינו כרך שלם בכתיבת ידו האופיינית והנאה של
רבי יעקב משה עייאש. הכרך כולל שלושה חלקים (על אבן העזר, יורה דעה וחושן משפט). בכל חלק מופיעים ערכים מהאות א' ועד האות ת', ובסוף כל חלק מופיעים עמודים עם תוספות והשמטות לחלק זה.
רבי יעקב משה עייאש. הכרך כולל שלושה חלקים (על אבן העזר, יורה דעה וחושן משפט). בכל חלק מופיעים ערכים מהאות א' ועד האות ת', ובסוף כל חלק מופיעים עמודים עם תוספות והשמטות לחלק זה.
בראש שני החלקים הראשונים מופיעות הקדמות מליציות שכתב רבי יעקב משה עייאש (בראש חלק אבן העזר נקראת ההקדמה "מעי"ן מי נפתוח" ובראש חלק יורה דעה – "פתיחת שער הי"ם"). מן ההקדמות מתברר כי לפנינו חיבור הבנוי משלוש שכבות: בסיס החיבור הוא לקט מערכות וכללים שכתב רבי יצחק הכהן רפפורט בעל "בתי כהונה" (חיבור זה נשתמר במספר כתבי-יד, לרוב תחת השם "רמזי דינים"). לאחר מכן נערך החיבור ונוספו בו ערכים על ידי תלמידו של ה"בתי כהונה" – הגאון רבי יצחק נוניס-בילמונטי בעל "שער המלך". עריכתו זו של בעל "שער המלך" הגיעה לידיו של רבי יעקב משה עייאש, הוא הוסיף לה ערכים רבים, ואף הוסיף הגהות ותוספות שלו על הערכים האחרים, והעתיק כל זאת בצורה מסודרת בכתיבתו הנאה. בהקדמותיו מציין הרב עייאש כי בצד הערכים שהוסיף צייר דמות יד, המורה על כך שזהו ערך מקורי שלו. למעשה התוספות של הרב עייאש הרחיבו את החיבור באופן משמעותי (יותר מכפול מגודלו המקורי), ולפנינו למעשה חיבור גדול ומקורי משלו.
בהקדמה לאבן העזר הוא כותב בין היתר: "...עי"ן הקורא ביצחק יקרא... עין ישראל לפנים בישראל ידיו רב לו אש"ר נטע שם אהלו ויבן לו בתי כהונה... עין רוכל דביר מצאה ידו... בידו קסת"ו דרך רב גדול היושב בשער המלך באישו"ר מוסיף... עין עיט"ם עט"י ע"ט תם זה הי"ם [=הצעיר יעקב משה] בא... בקרבן מוספים מפי השמועה... פיר"ש ע"ג היד חקק בו... לדעה...".
בהקדמה לחלק יורה דעה הוא כותב בין היתר: "זה מורה יורה... חי' דינים... זה חלק אדם... מוהר"ר יצחק הכהן המחבר בתי כהונה... הוא היה משיירי כנה"ג איש ירושלם... זה נמצא בכתב דרשים סביב על השולחן של קדשים... אכל הרבה והוציא קמעא, זה יצא בקן קולמוסא בתוספת טובה בפת"ח התיב"ה מהרב הכולל היושב בשער המלך אין גומרין עליו הלל... זה הי"ם שם גבול חול לים מורה באצבע כמין יד יוצא אצבע פרו"ש עומד דברי הרב ודברי התלמיד, זה אשר השיגה ידי, במשמרת עמדי, במצות זכור ושמור...".
בערכים שהוסיף מציין הרב עייאש למקורות שונים, הכוללים גם חיבורים בכתב-יד שהיו לנגד עיניו, ביניהם: "הרב מוהר"ח ן' עטר ז"ל כת"י" (דפים 87א, 88א), וכן כתבי-יד שראה בזמן שהותו באיטליה, לדוגמה: "מוהר"י בריאל ז"ל כת"י" (דפים 56ב, 58א-ב, 67א, ועוד מקומות רבים); "פחד יצחק כ"י" (דפים 17א, 58ב, 74א, ועוד). במקומות רבים הוא מציין את שמו בראשי תיבות, כגון "אמר הי"ם [=הצעיר יעקב משה]" (דף 33א), "...ודוק זה הי"ם" (דף 59ב), "א"ה [=אמר הכותב] זה הי"ם" (דף 55ב); "ואני הצעיר י"ם שמעתי מפי מגידי אמת שמוהר"ש לאמפרונטי ז"ל מ"ץ בפירארה היה נוהג בוושט בר אווזא..." (דף 58ב). במספר מקומות מפנה לחיבוריו או לחיבורי אביו, כגון: "ועמ"ש עט"ר א"א ז"ל בס' שבט יאודה..." (דף 49ב); "ועיין מ"ש בעניותי בשו"ת שבות עמי..." (דף 80ב). במקומות רבים מפנה לחיבורי החיד"א, כשהוא מזכירו בברכת החיים (לדוגמה: "עיין שו"ת יוסף אומץ למהרחיד"א נר"ו...", דף 72ב).
בסוף הכרך (דפים 146-147, 166-169). העתיק הרב עייאש נוסחי כתובות ושטרות, לפי מנהגי ירושלים, פירארה, סיינה וליוורנו: "נוסח כתובת פקח שנשא חרשת מיוסדת ע"פ רבני ע"ק ירוש' ת"ו"; "נוסח כתובת חרש שאינו מדבר ואינו שומע שנשא פקחת מתוקנת ומיוסדת ע"פ רבני וגאוני עה"ק ירושלם ת"ו"; "נוסח כתובת יבמין הנהוגה פה פירארה ע"פ ב"ד הצדק"; "נוסח כתובה הנהוגה בליוורנו יע"א"; "נוסח מתנת שכ"מ מסודר בדיוק – בסיינה"; "נוסח שטר כתובה הנהוגה בעיר סיינה"; "נוסח כתובה הנהוגה בעיר פירארה".
בראש כתב היד העתיק הרב עייאש "...תשובות לרא"ש ז"ל מחודשות שאינם בכלל שו"ת הרא"ש הנדפסים, הובאו בס' חזה התנופה...", וכן "קיצור מקצת כללי הרא"ש ז"ל המודפסים, לזכרון".
במספר דפים לאורך הכרך הוסיף הרב עייאש ליקוטים שונים. בדף האחרון (מנותק, יתכן שהיה במקור הדף הראשון של הכרך) – רישומים שונים של מליצות ושירים, בהם גם הרישום: "בספרי שמי אשים... בקסת"י מודיע הצעיר [יבי"ע] ס"ט". (המילה יבי"ע נמחקה).
כתב היד התגלגל בהמשך למרוקו והגיע לרשותו של רבי שלמה אליהו אבן צור – הרב שאב"ץ (תקפ"ב-תרל"ג; חכם בפאס, מצאצאי היעב"ץ; מלכי רבנן, דף קטז, א), שהוסיף בו את הגהותיו (חלקן חתומות: שאב"ץ; בדפים 93ב, 95ב, 96ב, 118ב, 121א, 126ב), ואף צירף כמה דפים בכתיבת ידו בסוף הכרך (וכן רישום בכתיבתו בדף 91ב). לא ברור אם הרב שאב"ץ זיהה מיהו הכותב של החיבור שלפניו. בהמשך נרכש כתב-היד על ידי מר אביגדור קלגסבלד כחלק מאוסף משפחת אבן צור, ותוכנו לא התברר עד כה.
ה"ראשון לציון" רבי יעקב משה עייאש (נפטר תקע"ז), בנו של רבי יהודה עייאש, מגדולי הפוסקים של ארצות המערב (מחבר הספרים: בית יהודה, לחם יהודה, בני יהודה, וזאת ליהודה, מטה יהודה, שבט יהודה, קול יהודה). עלה עם אביו ומשפחתו לארץ ישראל והתיישבו בירושלים. בשנת תקל"ט נשלח כשד"ר מטעם קהילת ירושלים לערי אלג'יר ומרוקו, משם הפליג לליוורנו (בה הדפיס בשנת תקמ"ג את ספרו של אביו מטה יהודה) והתעכב באיטליה למעלה משלושים שנה. אז כיהן כמורה צדק וכמרביץ תורה בקהילות סיינה ופיררה. תלמידיו באותם ימים היו לחכמים חשובים באיטליה, בהם: רבי חננאל ניפי, רבי יעקב ישראל כרמי, ועוד. לאחר פטירת רבי משה יוסף מרדכי מיוחס (בשנת תקס"ו) נקרא לכהן תחתיו כרבה של ירושלים ו"ראשון לציון", ובמשרה זו כיהן עד לפטירתו. מחיבוריו באו בדפוס רק שני קונטרסי תפילות (דרך חיים – התרת נדרים וקללות, ליוורנו תק"נ; סדר תפלות להקפות שמחת תורה, ונציה תקנ"ד), אך שאר חיבוריו נותרו בכתב-יד וחלקם אבדו (ראו להלן).
חלק אורח חיים של החיבור שלפנינו:
בקובץ מן הגנזים, הוצאת אהבת שלום, ספר יא (מודיעין עילית תשע"ח, עמ' קיט-קסג) פורסמו "מערכות וזכרונות בהלכה ומנהגי עה"ק ירושלים", מכתיבת רבי יעקב משה עייאש, על פי כתב יד שבאוסף בניהו בירושלים. החלק שפורסם שם הוא על חלק אורח חיים, ומסתבר שהוא החלק הראשון של החיבור שלפנינו (המכיל את שלושת החלקים האחרים). הדבר עולה אף מהפניות הדדיות בין החלקים שלפנינו לחלק אורח חיים (והפוך). עם זאת, לא ברור האם גם חלק אורח חיים מבוסס במקור על חיבורו של בעל "בתי כהונה", והדברים צריכים עוד בדיקה.
אובדן החיבור וגילויו כעת:
בספר תולדות חכמי ירושלים, לרא"ל פרומקין (ירושלים תרפ"ט, עמ' 189), נכתב על חיבורי רבי יעקב משה עייאש: "מחבורי הרב הנזכר נשארו מעט מזער כי שלטו בהם ידי זרים...". בקובץ מן הגנזים הנ"ל פורסם קטע ביוגרפי על הרב עייאש, שכתב חכם ירושלמי לא מזוהה, מתוך דף בכתב-יד (שם, עמ' קיט-קכב), ובין היתר כותב על חיבורי הרב עייאש: "וחבר כמה ספרים, שבות עמ"י שו"ת, ודרך עמ"י דרשות וכיוצא, וס' כללים בשם יבי"ע אומר, ונגנבו...". יש לשער שהחיבור "ספר כללים" המוזכר כאן כאחד מחיבוריו שנגנבו הוא כתב-היד שלפנינו, שבדרך כלשהי התגלגל למרוקו ונשתמר בגנזי משפחת אבן צור, עד לזיהויו כעת.
[170] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש וקרעים, עם פגיעה קלה בטקסט במספר מקומות. דפים מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 7.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 28. כתב-היד תואר שם בקצרה, ללא זיהוי המחבר והתוכן.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי-יד ומכתבים –אוסף משפחת אבן-צור מפאס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $500
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
שני כרכים בכתיבת רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס:
• כתב-יד, העתקה של תשובות מרבי יעקב אבן צור – היעב"ץ ובני דורו. מרבית התשובות נדפסו בשני חלקי השו"ת "משפט וצדקה ביעקב" (נא אמון, תרנ"ג-תרס"ד), שרבי רפאל אבן צור – המעתיק – היה שותף בהוצאתו (לרוב צוין הדבר על ידי המעתיק עצמו בראש התשובה). עם זאת, יש לפנינו מספר תשובות וקטעים שלא נדפסו שם וכפי הנראה אף לא נדפסו במקום אחר.
קמח דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
• כתב-יד, הכולל מספר העתקות: דפים 22-31 – העתקת תשובה ארוכה מאת רבי יעקב אבן צור (השני, בן רבי שלמה שמואל), משנת תר"ז. למיטב ידיעתנו לא נדפסה; דפים 50-56 – ציונים לספר עמק המלך (בכרך), עם מספר הוספות; דפים 61-65 – העתקת תשובה ארוכה מאת רבי רפאל אבן צור (כנראה המעתיק), למיטב ידיעתנו לא נדפסה. מספר רישומים קצרים בדפים 11, 21, ו-40. שאר הכרך כולל מאות דפים ריקים.
כ-24 דפים כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 34 ומס' 48.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 76, 105.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי-יד ומכתבים –אוסף משפחת אבן-צור מפאס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, בכתיבת רבי רפאל אבן צור האחרון. [פאס, המאה ה-19 בקירוב].
העתקה נאה, בכתיבת ידו האופיינית של רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס (תק"ץ-תרע"ז; מלכי רבנן, דף קה, ב), בעריכה ושינויי סדר מכתב-היד האוטוגרפי של זקנו היעב"ץ (כיום כת"י JTS 3134; האגרות מסודרות לרוב לפי נושאים: "ניחומין", "קיבוצין", ועוד), ועם תוספת של אגרות מרבי שלמה אליהו אבן צור (הרב שאב"ץ, בן רבי יעקב בן רבי שלמה שמואל נכד היעב"ץ; נפטר תרל"ג) והוספות אגרות מחכמי מרוקו האחרים.
בדף 121א: "ע"כ מצאתי בכת' יד' הרמ"ז כמוהר"ר יעב"ץ זצוק"ל". בדף 116א: "את זה מצאתי כתוב בכ"י מֹר דודי הח' הש' והכולל הדו"מ כמוהרר שלמה אליהו אבן צור שמצא כתו' בכ"י מר זקיני הרב הגדול כמוהר"ר יעב"ץ זצוק"ל". כתובת דומה בדף 121א, ובדף 123ב: "עד כאן מצאתי כתוב בכ"י מֹר דודי כמוהר"ר שאב"ץ זצוק"ל". בדף 160ב: "ע"כ מצאתי בכ"י מר דודי הנז'". בהמשך מופיעות אגרות נוספות, בהם כאלה שנשלחו לרבי שמואל אבן צור ולחכמים אחרים מבני המשפחה, וכן אגרות שנשלחו לחכמים אחרים במרוקו (על פטירת חכמים ממשפחת סירירו, ועוד).
160; 36 דף (מספור חדש בעיפרון). כתב-היד לא שלם בסופו. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. התכהות נייר וחריכת דיו בחלק מהדפים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 29.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 62-64.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי-יד ומכתבים –אוסף משפחת אבן-צור מפאס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, עט סופר ולשון לימודים ליעב"ץ, בכתיבת רבי מכלוף אביטבול. [פאס, המאה ה-19].
כתיבה מערבית רהוטה. שער מאויר.
כולל שני חיבורים מאת רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ: "עט סופר" – נוסחי שטרות (דפים א-מט) ו"לשון לימודים" – אגרות ומליצות. לפנינו העתקה של העריכה שעשה רבי רפאל עובד אבן צור (בנו של היעב"ץ) לשני החיבורים, עם תוספות משלו. בראש "עט סופר" מופיעה הקדמתו הקצרה של רבי רפאל עובד אבן צור, ובראש "לשון לימודים" כתב הסופר: "ספר לשון למודים מועתק מכתב-יד החכם השלם הדו"מ כהה"ר רפאל עובד אבן צור זלה"ה" (עריכה זו בכתב-ידו של רבי רפאל עובד אבן צור נמצאת בכת"י אוסף קלגסבלד, מרוקו מס' 11. ראו: קדם, מכירה 102, חלק א' – כתבי-יד וספרים עבריים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד, מס' 58). סופר כתב-היד הוא רבי מכלוף אביטבול מפאס, החותם בקולופון בסוף ספר עט סופר (דף מט, א): "תם ונשלם ש"ל [=שבח לאל] עט סופר ע"ה [=עבד ה'] הצעיר מכלוף אביטבול". בתוך מסגרת השער – רישום בעלות: "קנינו זה העט סופר אנו עובדי ה' סעדיה בר מסעוד ה"ן אלהבוז ויום טוב בר עמור ה"ן סעדון בסך חמשה עשר אוקיות מכ"ט [=מכסף טוב] מאת המשכיל ונבון מכלוף בוטבול די ממתא פאס יע"ה, ע"ה סעדיה אלהבוז". חתימות נוספות של רבי סעדיה אלהבוז בדף שלפני השער ובדף האחרון.
רבי סעדיה אלהבוז, מחכמי העיר תאזא במחצית הראשונה של המאה ה-19 (ראו אודותיו: מלכי רבנן, דף קא2).
בראש כתב-היד, בעמודים הריקים שאחרי השער ולפני תחילת החיבור הראשון, קטעים ממספר כותבים, בהם: "אלה שמות האנשים אשר באו והועתקו מהעתק כ"י הרב... יעב"ץ"; העתקי שטרות שליחות שעשה רבי מסעוד בן סעדיה אלהבוז, כדי לגרש את אשתו שזבונה בת אברהם שרגא. השטרות מפאס, ז' בתמוז תרי"ג; ועוד. בדף שאחרי השער חתימת רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס.
צ דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כתמי רטיבות גדולים. בלאי וקרעים בשוליים. סימני עש. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 9.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 29-34.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי-יד ומכתבים –אוסף משפחת אבן-צור מפאס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ליקוטי דינים, חידושים ודינים, על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, מאת רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב"ץ), בכתיבת ועריכת רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס. [מרוקו, המחצית השנייה של המאה ה-19 בקירוב].
כרך עבה. כתיבתו האופיינית של רבי רפאל אבן צור האחרון, בשני טורים. החיבור כולל ליקוטים מספרי הפוסקים, עם מובאות רבות מכתבי-יד של חכמי משפחת אבן צור (כגון רבי יעקב אבן צור – היעב"ץ, נכדו רבי שלמה שמואל אבן צור, סבו של הרב שאב"ץ, רבי יעקב אבן צור אבי הרב שאב"ץ, אחיו רבי רפאל אבן צור דודו של הרב שאב"ץ) וחכמי מרוקו נוספים. כולל גם חידושי המחבר עצמו, ועדויות על מנהגי העיר פאס ומנהגי בתי כנסת מסוימים בה (ראו להלן).
לפנינו חיבור הלכתי חשוב, ערוך ומסודר, המכיל גם ידע רב על פסקי ומנהגי מרוקו, שלמיטב ידיעתנו לא נדפס.
החיבור המקורי נכתב בראשית שנות הת"ר בקירוב, בין שנת תר"א (הנזכרת בתוך הדברים, ראו להלן) לשנת תר"י (שנת פטירת רבי יעקב אבן צור אבי השאב"ץ, שנזכר בברכת החיים). חותמו של המחבר מופיע בתוך ההעתקה בכמה מקומות, כגון: "נאם הצעיר שלמה אליהו בכמוה"ר יעקב אבן צור נר"ו" (דף עז2); הגהה בתוך סוגריים "א"ה [=אמר הכותב]... ודו"ק, שאב"ץ" (דף סא1), ועוד.
מתוכן הדברים נראה שרבי רפאל אבן צור האחרון, שהעתיק את החיבור בצורה מסודרת, אף ערך אותו והוסיף בו דברים, בהם קטעים נוספים מהמחבר הרב שאב"ץ שמצא בכתב-ידו במקומות אחרים, לדוגמה: "וכן אני הצעיר קבלתי ממ"ר אבי עט"ר הי"ו, (כ"מ) [כך] מצאתי בכ"י מ"ר דודי החה"ש... כמוהה"ר שאב"ץ זצלה"ה" (דף יא2).
בתוך החיבור מוזכרים בין היתר:
• הרב יעב"ץ: "...כך מצאתי בכ"י הרה"ג אור הנערב נר המערב הגאון א"ז [=אדוני זקני] כמוהה"ר יעב"ץ זצוקלה"ה זיע"א" (דף קז1); "וכתב הרה"ג מעוז ומגדול נר המערב א"ז מוהר"ר יעקב ן' צור בגיליון הב"י [=הבית יוסף] וז"ל, אבל בזוהר... וכן היה מנהג מ"ר אבא זלה"ה נאם יעב"ץ זלל"ה, ואחריו מצאתי תו'[ספת] בכ"י הרב המובהק מ"ד [=מורי דודי] מוהר"ר רפאל אבן צור זלל"ה וז"ל..." (דף מט1); "כתב הב"י [=הבית יוסף]... והרה"ג הרמ"ז [=הרב מורי זקני] מוהר"ר יעב"ץ זצ"ל שם כתב מן הצד... וז"ל, וכן מנהג אבותינו ז"ל... נאם יעב"ץ עכ"ל" (דף נ1); "שכנה"ג [=שיירי כנסת הגדולה]... כתב... מה יושיענו... עכ"ל; א"ה על מ"ש [=אמר הכותב על מה שכתב]... מה יושיענו וכו' שם נמצא כתוב בכ"י הגאון המפורסם הרמ"ז מוהר"ר יעב"ץ זצו"ל וז"ל... יעב"ץ עכ"ל" (דף קנ2); ועוד.
• רבי שלמה שמואל אבן צור נכד היעב"ץ, ובנו – רבי יעקב אבן צור השני, אבי הרב שאב"ץ: "...ואני שמעתי ממ"ר אבא עט"ר נר"ו שכן היה נוהג הרה"ג אביו מוהר"ר שלמה שמואל אבן צור זצוק"ל..." (דף צח2); "ראיתי ונתון אל לבי למנהג אבותינו תורה שנהגו להדליק עששיות של זכוכית בבה"ך [=בבית הכנסת] וגם תוכם רצוף מים חיים וממעל לו שמן זית זך צף, ולא נהגו כעין תדורו שמדליקין בבתים וחצרות בנרות של מתכת ואין בהם מים אלא שמן בלבד... כן כתב הרב המובהק א"ז מוהר"ר שלמה שמואל אבן צור זצוק"ל" (דף נט2); "...וכן ראיתי למ"ר אבא עט"ר נוהג" (דף קעח1); ועוד.
• רבי רפאל אבן צור, דודו של הרב שאב"ץ: "וכתב ע"ז הרב המובהק מ"ד [=מורי דודי] מוהר"ר רפאל ן' צור זצו"ל וז"ל... ע"כ מצאתי" (דף א2); "ובכ"י הרב המובהק מ"ד מוהר"ר רפאל אבן צור ז"ל בהגהותיו על ספר אבודרהם ז"ל מכ"י, ובכ"י הרה"ג והקדוש אדוני זקיני מוהר"ר יעב"ץ זצוק"ל מ"כ [=מצאתי כתוב]... ושכך היה נוהג הרה"ג מוהר"ר וידאל הצרפתי זצוק"ל" (דף מז1); "...עכ"ל הרב המובהק מ"ד מוהר"ר רפאל אבן צור זצ"ל בכ"י" (דף עז1); ועוד.
חכמי מרוקו נוספים: "...כ"מ בכ"י כמוה"ר רפאל אהרן מונסונייגו ז"ל" (דף קעז1); "...מכתבי החכם כמה"ר ידידיה מונסו[נ]ייגו נר"ו" (דף קסט2), "מכ"י מהרי"ם נר"ו" (דף רג2); "הר' הגדול מהר"ש עמאר זצו"ל בכ"י" (דף קפא2); ועוד.
חידושי המחבר עצמו: "ואני בער ולא אדע וכי... וכן אנו נוהגים בבה"ך [=בבית הכנסת] שלנו; וזה ימים מקרוב נהגנו בבה"ך שלנו לומר... ע"פ עדות זקן אחד המון [=המוני?] שהעיד שכך נהגו משנים קדמוניות בבה"ך הלזו, וחיפשתי ולא מצאתי מי שכתב סברה זו ואף במנהגים שלנו לא מצאתיה ועדיין עד היום הזה מ"ר אבא הרב נר"ו מערער על מנהג זה, ונ"ל..." (דף מז1); "ואני בער ולא אדע מה זה כתב הרב... אומר אני דהאמת כן הוא... נראה בעיני לומר..." (דף רעה2-רעו1); ועוד.
מנהגי העיר פאס ומנהגי בתי כנסת מסוימים בה: "א"ה [=אמר הכותב] ומנהג פשוט בעירינו... ואין פוצה פה" (דף נ2); "א"ה בשנת תר"א היתה עצירת גשמים בניסן אחר הפסח פה פאס יע"א... וגזרנו תענית" (דף קלו2); "...וכן אנו נוהגים" (דף קסה1); "כתב הרה"ג נר מערבי א"ז מוהר"ר יעב"ץ זצוק"ל זיע"א שצ"ל... וכן נוהגים עד עתה בבית הכנסת שלנו" (דף כב2); "מנהגינו בבה"ך של הרה"ג א"ז מוהר"ר יעב"ץ זצו"ל... וכתב הר' הנז' [=הרב הנזכר] וז"ל בהג"ה על ס'[פר] יסוד יוסף... נאם יעקב בכמוהר"ר ראובן זצוקלל"ה זיע"א, ומן הצד בס' הזה נמ"ך [=נמצא כתוב] בכ"י הר' מ"ד זצו"ל וז"ל, מלבד מ"ש מז"ה [=מורי זקני הרב] זלה"ה בהג"ה עוד נראה לי... ודו"ק, רפאל אבן צור ז"ל" (דף נא2); "א"ה בעיר גדולה לאלקים עיר פאס יע"א נוהגים... ובבה"ך של הרה"ג נר המערב א"ז מוהר"ר יעב"ץ זצולה"ה אין נוהגים..." (דף נה1); ועוד.
קרוב ל-200 דפים כתובים. (מספור מקורי: רעו דף, הכולל גם דפים ריקים רבים לאורך הכרך; ועוד דפים ריקים לא ממוספרים בתחילת הכרך ובסופו). 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. בחלקו על נייר בהיר ובחלקו על נייר שהתכהה. קרעים ובלאי בדפים בודדים. דפים מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 19.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 46-47.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי-יד ומכתבים –אוסף משפחת אבן-צור מפאס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 059 פריטים מאוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד: ספרים עתיקים, כתבי-יד, הגהות ואוטוגרפים מגדולי הדורות
15.7.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $5,500
כולל עמלת קונה
כרך ובו אוסף גדול של דפים וקונטרסים מכותבים רבים – מכתבים, פסקי דין ושו"ת, דרושים, חידושים, פיוטים, תפילות, ענייני קבלה, רפואות, סגולות וקמיעות, ועוד. [מרוקו, המאות ה-17-19 בקירוב].
כרך עבה, בו נלקטו ונכרכו יחד דפים וקונטרסים בנושאים שונים ומכותבים שונים, בהם אוטוגרפים של חכמי משפחת אבן צור לדורותיהם, ועוד מחכמי מרוקו (חלק מהכתיבות לא זוהו, וכתב-היד מצריך בדיקה יסודית).
בין הקטעים בקובץ:
דפים 1-4: "נוסח... הפסק ששלח ר' ברוך טולידאנו לפאס כדי לחרחר ריב ומדון".
דף 8ב: "בשבת החדש של היקר ונכבד יעקב אדהן נ"ע דרשתי זה".
דף 9ב: "זה דרשתי בש"ק כשנתבקש... החכם השלם והכולל... מורי הרב כמוה"ר שאול סירירו שנלב"ע יום ד' בש' כ"ג לחשון ש' אי""ר חי"ל ליצירה [=תקס"ה]". שאול ב"ר מתתיה סירירו (השלישי, מלכי רבנן דף קיא כותב שנפטר תקס"ז)
דף 112א: "דרוש יסדתיו ודרשתיו לפטירת החכם כהה"ר מסעוד ן' נחמיאש רבי שלמדני תורה שבכתב" (רבי אליהו הצרפתי הספיד חכם זה בלוויתו, ראו: ספר נער בוכה, ירושלים תש"ס, דרוש לט: "דרוש שדרשתי על תלמיד חכם שהיה מלמד תנוקות, וזה שמו הה"ר מסעוד בן נחמיאש ז"ל...").
דף 125א: "שנת השמ"ג ליצירה קיצרו חדש אוטוברי ועשאוהו מכ"ח יום... ובשנת ת"ס ליצירה חיסרו יום א' מפיברירו...".
דף 129א: "העתק מכתב כהה"ר עמנואל מאנסאנו שהעתיק מכתב כהה"ר שמעון ן' סעדון".
דף 148א: "זה דרשתי לפטי' יוסף בן סעדון חשון תקע"ו".
דף 150ב: "דרשתי על פטי' שמעון ן' סעדון שנלב"ע אחרי פטירת אביו כמ"ו יוסף ז"ל תוך ט"ו יום ודרשתי על שניהם יחד".
דף 168א – מתחיל: "זה הנס היה בשנת פדות שלח לעמו ביום ר"ח אלול ביום ב'". בסוף הקונטרס – דף א170: "אני הכותב נאום עבד נרצע להצור, שלמה אבן צור".
דף 188א: מכתב לרבי משה קדוש, מאת רבי שמואל אבן צור, שנת שפר"ה [=תקפ"ה].
דף 197א: מכתב לרבי רפאל ן' צור, בחתימת "איש צעיר פתחיה" [רבי פתחיה בירדוגו].
דף 220א: "...ועל זה שמעתי מהחכם השלם והכולל כהה"ר שלום עמאר שליחא דרחמנא שליח טברייא תובב"א...".
דף 230ב: רישום בכתב-יד וחתימת רבי שלמה אליהו אבן צור (שאב"ץ), בצעירותו, בחיי אביו.
דף 231ב – מכתב בחתימת רבי יהודה ן' עטר (השני) ורבי חיים דוד [סירירו], אל רבי רפאל בירדוגו.
דף 236ב – חתום בסוף הקטע: "אני הכותב יעקב אבן צור נר"ו" [רבי יעקב אבן צור השני].
1-29, 48-239 דף (מספור מאוחר בעפרון). 16 ס"מ בקירוב (כולל גם דפים בגדלים שונים). מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי, קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.
מקור:
1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.
2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 30.
ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 64-66.
קטגוריה
יהדות מרוקו – כתבי-יד ומכתבים –אוסף משפחת אבן-צור מפאס
קָטָלוֹג