כתב-יד, בקשות ופיוטים. [מכנאס, מרוקו, המאה ה-19].

פורמט כיס. כתיבה מערבית רהוטה. לאורך הכרך קישוטים ועיטורים של תיבות הפתיחה וסיום הפיוטים, בערבסקות נאות, בסגנון אופייני למרוקו. בכמה עמודים שילוב של דיו סגולה.

בדף הראשון (דף מגן) רישום בעלות באותיות גדולות: "רפאל טולידאנו הי"ו אכי"ר". בראש הדף שאחריו (תחילת הפיוטים) רישום בעלות נוסף: "האד סדור די רפאל טולידאנו הי"ו אכי"ר".

בסוף כתב-היד: "תפלה נוראה להתפלל ולהנצל מיצה"ר", ו"שאלת חלום בדוק ומנוסה".

במספר דפים מופיעים רישומים מתקופה מאוחרת יותר, בהם פיוטים, מפתחות, רישומי בעלות, ועוד.

[105] דף. 11 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, פגמים ובלאי, עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. כריכת עור מקורית, עם פגמים.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 53.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 113-115. ראו שם רשימה של הפיוטים.

כתב-יד, קינות, הפטרה לתשעה באב עם תרגום לערבית-יהודית, "קצת עשרה הרוגי מלכות" ו"קצת יוסף הע"ה [=הצדיק עליו השלום]". [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה מערבית, ממספר כותבים. בדף 13ב חתימת הכותב: "ע"ה אברהם מרעילי יצ"ו"; בדף 32א ובדף 45ב חתימות: "אני הכותב חיים אצארף"; ובדף 32ב חתימת הכותב: "ע"ה חיים וואחניס ס"ט".

כריכת עור מקורית, שהוכנה במרוקו על ידי רבי יוסף ב"ר משה אביחצירא מפאס. בחזית הכריכה ובגב הכריכה עיטור מוטבע עם הכיתוב: "זה מלאכתי אע"ה [=אני עבד ה'] יוסף בכ"ר משה אביחצירא סי"ט כי"ר" (אודותיו ועל מלאכתו בכריכת ספרים ראו: הרב ש"ז מיארה, גאוני משפחת אביחצירא, כרך א, תשע"ד, עמ' 121-123).

52 דפים כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). חסרים דפים בהתחלה. 14.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, פגומה ומנותקת חלקית.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 33.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 75.

כתב-יד (4 עמודים), חידושים ופלפולים בהלכה על התורה, מרביתם מתורת הגאון רבי יהונתן אייבשיץ. [אשכנז, ראשית שנות הת"ק, המחצית השניה של המאה ה-18 בקירוב].

שני דף מתוך מחברת בכתיבה אשכנזית, שנכתבה כנראה ע"י אחד מתלמידי "הגאון אדמ"ו" רבינו יהונתן אייבשיץ, בהם ארבעה קטעים שלמים:

• חידוש בעניני קרבן פסח ועיבור השנה.

• שני עמודים של "דרוש לבר מצוה" בענייני ברכת המזון ומקרא ביכורים, "מאדמ"ו הגאון הגדול בעל המחב'[ר] כרו"פ [=כרתי ופלתי]" – מקבילות ליסודות הדברים מופיעות בספר "מדרש יהונתן" פרשת עקב (מאמר קעח).

• "לפורים דברי חכמים וחידותם – דרך הלצה אמר הגאון אדמ"ו הנ"ל, חייב אדם לבסומי בפורים עד דלא ידע..." – ליסוד הדברים נמצאה מקבילה (שונה מעט), בספר "יערות דבש" (דרוש יז).

• "לפ' מטות" – חידושים [מהכותב בעצמו], בענין מעלת פנחס ודברי המקובלים כי זכה פנחס בנשמות נדב ואביהוא. בתוך הדברים הוא מזכיר דברים שחידש בימי בחרותו: "נראה לי בבחרותי".

[2] דף, כתובים משני צדיהם (ממוספרים ד-ה ומחוברים ביניהם בשארית חוט מכריכת המחברת). 21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים בשולי הדפים.

כתב-יד, ספר קל"ח פתחי חכמה, כללים בחכמת הקבלה, מאת רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [מזרח-אירופה], תקע"ט [1819].

העתקה של החיבור בכתיבה אשכנזית רהוטה, נאה ומסודרת. הפנים של ה"כללים", נכתבו ב"חלונות", והפירוש נכתב סביבו על שאר העמוד. בתחילת העמוד הראשון, מתחיל הכותב: "ליקב"ה, א"ח [אסרו חג] פסח תקע"ט לפ"ק".

ספר "קל"ח פתחי חכמה" הוא החיבור הקבלי העיקרי שנדפס מתורת הרמח"ל בשנות הת"ק. נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ה, ע"י הרה"ק רבי שלמה לוצקיר, תלמיד המגיד ממזריטש (המבוא לספר "קל"ח פתחי חכמה", נדפס לראשונה כמה שנים קודם לכן, בשם "דרך עץ החיים", בסוף ספר מסילת ישרים, מהדורת זולקווא תקכ"ו).

חוקר החסידות הרב אהרן מרכוס, בחיבורו "קסת התורה" על התורה (ירושלים תשע"ו, עמ' כז), כותב כי החיבור שלפנינו ניצל מאבדון בזכותו של המגיד ממעזריטש, ובעידודו נדפס בקוריץ על ידי תלמידו רבי שלמה מלוצק (לוצקר) בעל "דברת שלמה": "...שלא ינום ולא יישן שומר ישראל ומסר עולמו לשומרים, עד שהרב המגיד הגדול הציל את ספר קל"ח פתחי חכמה כאוד מוצל מאש, וצוה את תלמידו משרתו מחבר ספר דברת שלמה להדפיסו...".

במהדורת קוריץ נדפסה הסכמת הרה"ק רבי יעקב יוסף מאוסטראה, תלמיד המגיד ממעזריטש (נודע בכינוי רב ייב"י, ר"ת יעקב יוסף בן יהודה. ראה אנציקלופדיה לחסידות, ב', עמ' רסז), הכותב על הרמח"ל: "הרב הגדול איש האלקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל, להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו ונחלת אמרו מאל, וגם במשה דיבר ד'...", ובהקדמת המביא לבית הדפוס שם הביא את עדותו של רבי יעקב יוסף מאוסטראה, ששמע מרבו המגיד ממעזריטש על גדולת הרמח"ל: "...כאשר שמעתי מפיו... ששמע מפה קדוש בוצינא קדישא... ה"ה כבוד מהורר דוב מ"מ דק"ק מעזריטש שאמר על המחבר הזה שאין דורו היו כדאי להבין צדקתו ופרישותו, ולכן רבים מבני עמינו מגודל חסרון דעתם דברו על צדיק עתק... וחזי מאן גברא רבה קמסהיד... וכדאי הוא לסמוך עליו והקולות יחדלון...".

[54] דף. 21 ס"מ. נייר תכלכל. מצב טוב-בינוני. בלאי וקמטים. כתמים רבים ודהיית דיו. כריכה חדשה.

כתב-יד, ספר זרע אהרן, חיבור שו"ת על הלכות טריפות, עם דרושים, בכתב-ידו וחתימותיו של המחבר, הגאון רבי ישעיה חנניה הכהן כ"ץ. [קאשוי, תרע"ו-תרע"ח 1916-1918 בקירוב].

בראש כתב-היד שער: "ספר זרע אהרן על ש"ע יורה דעה מן סי' כ"ט עד סימן קל"ה... ואקוה כי ספרי זה יהי' לתועלת אפילו לגדולים אשר בארץ... הק' ישעי' חנניא כ"ץ חופ"ק קאשוי יע"א". בדף שלפני השער חותמתו: "ישעי' כ"ץ חופק"ק קאשוי – Rabiber Saje Katz D. Z. Kassa".

בקטלוג קדם (מכירה 51א, תמוז תשע"ו, פריט 238) הוצג למכירה כרך נוסף של חיבור זה (המחבר מפנה אליו בדף יט2 של הספירה השנייה).

בראש כתב היד הסכמת הרב אליעזר חיים דייטש אב"ד באניהאד, מחודש אלול תרע"ו. בהסכמתו הוא כותב שגם הרב שמואל ענגל מראדאמישלע נתן את הסכמתו לספר. מתחת להסכמה "הערה מהגאון פאר הדור רבינו אליעזר חיים דייטש שליט"א... ע"ד קושיתו... על רב האי גאון זצ"ל מבוטשאטש...".

בדף נד2: "אתחיל לכתוב בדין טריפות הריאה, ל"ג בעומר ח"י אייר תרע"ו". בדפים קמח-קנ העתקת מכתב שקיבל מרבי אליעזר חיים דייטש, מתאריך כ"ו אלול תרע"ו (שלושה ימים לפני פטירתו של הרב דייטש): "...לכבוד אהובי הרב הה"ג המאוה"ג חריף ובקי כהן שדעתו יפה כש"ת מו"ה ר' ישעי' כ"ץ נ"י בעהמ"ח ספר זרע אהרן, כעת מתגורר בק"ק קאשוי יע"א...".

בדפים רכד-רכו מופיע דרוש, תחת הכותרת "בגדי כהונה" (בראשי העמודים). בשלושים הדפים האחרונים של כתב-היד מופיע מספור נפרד, ובהם מאמר ארוך (דרוש או הקדמה), הכולל גם פרטים ביוגרפיים על המחבר: "...המרחם על הבריות ריחם עלי והוציא אותי מעולם המסחר מכבלי הזמן להעמיס עול התורה והמצות על שכמי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים..." (דף א2); "ומה גם שלא זכיתי עד עתה לזרע של קיימא, ובת יחידה [הילדה אסתר ע"ה] הי' לנו ונעדרה מאתנו בשנה השמינית לימי חייה בשנת תרנ"ה בר"ח תמוז" (דף ב1).

בדף יב2: "אעתיק כאן מה שאמרתי בדרוש לפדיון הבן בעיר קאשוי... אסרו חג שבועות שנת תרע"ה...". בדף טז1: "אביא כאן... מה שאמרתי בליל ב' דסוכות שנת תרע"ו פה קאשוי...". בדף כא1: "עוד מענין לענין דרוש מה שאמרתי שנת תרע"ד ביום ג' ראה ביום הולדת מלכינו האהוב... הקיזער פראנץ יאזעף ירום הודו וקרנו עד ביאת הגואל...". בדף כד1: "ומענין לענין אעתיק פה מה שאמרתי בשבת תשובה שנת עזר"ת פה קאשוי...". בדף כו2: "אעתיק כאן מה שאמרתי בסעודה שלישית שבת פרשת יתרו שנת עזר"ת לפ"ק פה קאשוי...". בדף 28א: "מענין לענין אעתיק מה שאמרתי בשבת תשובה שנת תרע"ח". בדף יד1: "אך שמעתי מספרים מהגאון מהר"ש סופר אב"ד דקראקא בדרשה הראשונה כשבא על הרבנות לקראקא...".

לקראת סיום (בדף כט) הוא חוזר לספר על מות בתו אסתר ומאריך על ספרו ועל הסיבה שחיבר אותו: "והנה קורא יקר בטח תשים דברתך עלי ראו הביא לנו עברי זה... מי אתה לשום במרום קנך להיות ממחברי ספרים ולהגיד לנו דברי מוסר... ואודה ולא אבוש שלא טוב אנכי ממך... ופוק חזי מה עלתה לי כי בת יחידה הילדה אסתר ע"ה היה לי ילדה אחת ולא שום בן או בת רק ילדה זו ובעוונותי המרובים גם זו לא נשארה לי בהאי עלמא רק בשנה השמינית לימי חייה נעדרה ממני... ועל דא קבכינא... שנשארתי בלי שום זרע של קיימא... ומי ירחם לאחר מאה שנים על נשמתי... לזאת שמתי נפשי בכפי יעבור עלי מה אמרתי וקבלתי עלי להיות כל ימי חיי ממזכי הרבים... וקראתי שם הספר 'זרע אהרן' כי מזרעא דאהרן קאתינא הן מצד אבי ע"ה והן מצד אמי ע"ה... ותהי' זאת נחמתי ספרי זה שלא יאבד שמי מישראל חלילה וכל מי שילמוד אפילו פעם אחת בחודש בספרי זה יהי' מגין על נשמתי שלא אפול לבאר שחת... דברי המתאבק בעפר רגלי הצדיקים והחכמים הק' ישעי' חנניא כ"ץ חונה פה קאשוי יע"א".

לאחר מכן מזכיר את אביו ואמו: "יזכר שם אבי מורי... משה שמשון כ"ץ... אמי הצנועה... מרת טויבה... נין ונכדת להגאון האלוקי מהר"ן שפירא זצלה"ה בעל מגלה עמוקות..."; ולבסוף חותם בסיפור: "ואגב אזכור מה ששמעתי מפי דודי אחי אמי הרב הישיש... ר' אברהם שאפירא הכהן שיחי' המתגורר בעיר בארטפעלד יע"א מעשה נורא מא"ז הקדוש בעל מגלה עמוקות...".

בכמה מקומות בכתב היד נראה שהמחבר התכוון להדפיס את הספר, ובדף רכב2 חתמו שני אנשים על כוונתם לרוכשו אחרי ההדפסה: "ברוך קאפפעל מטאשנאד", ו"הק' ישעי' האלצער מסילאדי."

בדף המגן שלפני השער רישום ברומנית: "ספר זה הוא סדור תפילה וישאר ברשותו של הרב כ"ץ", עליו חתום המפקד הצבאי של העיר קרולי (קראהלי), עם חותמת המפקדה הצבאית של העיר הנ"ל. יתכן והיא זה בעת כיבוש העיר קרולי במלחמת העולם הראשונה על ידי הצבא הרומני, וכפי הנראה שהה שם המחבר, לאחר שעזב את עירו קאשוי (ראו דברים שכתב בקראהלי בשנים תרע"ח ותרע"ט שמוזכרים בכרך השני של החיבור שנמכר במכירת קדם הנ"ל).

הגאון המחבר רבי ישעיה חנניה כ"ץ, מהעיר טורנא (טרנוב, פולין-גליציה). התגורר כעשרים שנה בעיר דוקלא, וכבר בשנת תרנ"ו התכתב בהלכה עם רבנים ידועים. בשו"ת זכרון צבי סימן ט' מופיעה תשובה משנת תרנ"ו שנכתבה אל "האברך המופלג והשנון... מו"ה ישעיה כ"ץ... פה עירנו דוקלא". בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמנה לרב בעיר קאשוי (קושיצה Kosice), בשנות התר"פ עבר לעיר בוקרשט, בה כיהן ברבנות "קהל יראים" (הקהילה האורתודוקסית).

[1], יז-רלה דף; א-ל דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה (מנותקת) וקופסה תואמת.