כתב-יד, ספר "טעמי הלכות" על אורח חיים ויורה דעה. אספי (מרוקו), תקל"ב-תקל"ג.

כתיבה מערבית רהוטה. קולופון המעתיק בראש כתב-היד: "זה הספר כתבתי... ע"ה יצחק א"א שמעון הכהן אלחדאד ס"ט [חתימה מסולסלת], והתחלתי לכתוב אותו בחדש מרחשון מש' וישיר"ו בדרכי ה' לפ"ק [תקל"ב] באספי יע"א, וגמרתי כתיבתו בכי טוב בחדש טבת מש' טו"ב ויש"ר לפ"ק [תקל"ג]".

בדף 120ב: "...כך שמעתי ממורי ורבי כה"ר יעקב אלבאז ששמע כן בשם הרי"ף [=רבי יעקב פינטו] נ"ע וכן הוא המנהג בעיר מראכש יע"א".

"טעמי הלכות" הוא חיבור שנשתמר בכתבי-יד של חכמי המערב, בנוסחים שונים, וברובו לא נדפס. מקורו של החיבור כנראה בחכמי מראכש, והוא כולל ליקוט של דברי ראשונים ואחרונים, פסקים ומנהגים מקומיים, ועוד. לפנינו "טעמי הלכות" להלכות ראש השנה, יום הכפורים, סוכה, לולב, חנוכה, פורים, פסח, שחיטה, טריפות, בשר בחלב, תערובות, נדה, מאכלי גוים, ריבית.

בראש כתב-היד, העתק "אגרת שבאה מאת עשרת השבטים לירושלים תוב"ב... מנהר גוזן ע"י קוריאו מהלך ה' שנים לירושלם ולחברון תוב"ב...". לפי האמור באגרת היא נשלחת בידי "הגוי נאמן חאג'י טויל נקאר", והם מבקשים לשלוח עמו את התשובה. בסוף האגרת: "אני הצעיר הקטן שלמה הסופר בן מוה"ר עובדיה... ש' התק"ה ליצירה". למיטב ידיעתנו, האגרת לא ידועה ממקור אחר.

ב-23 הדפים האחרונים של כתב-היד, העתקת דרושים מספרי חכמי המערב. דפים אחרונים חסרים. רישומים שונים, בהם רישומי בעלות, במספר דפים.

הכותב, רבי יצחק ב"ר שמעון הכהן אלחדאד, מדייני העיר אספי. כיהן בבית הדין באספי יחד עם רבי מכלוף אוחיון ורבי יוסף זאגורי (חתום בשנת תקמ"ח יחד עם רבי מכלוף אוחיון בשו"ת תקפו של יוסף, חלק א, סימן כו).

[4]; 180 דף (מספור מאוחר בעפרון). בין דפים 49-50 חסר דף או מספר דפים, וכן חסרים מספר דפים אחרי דף 133. 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים ובלאי. קרעים חסרים במספר מהדפים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. שלושה דפים מנותקים. כריכה חדשה.

כתב-יד, "שער היחודים" – שער רוח הקודש לרבינו חיים ויטאל, בעריכת בנו רבי שמואל ויטאל. [מרוקו, המאה ה-18 בקירוב].

כתיבה מערבית נאה, משלושה מעתיקים מתחלפים. הכותב הראשון העתיק עד תחילת דף לג. המעתיק השני המשיכו משם ועד לסוף החיבור בתחילת דף סה. לאחר מכן המשיך לכתוב מספר הוספות באותו דף, והמעתיק השלישי השלים את ההוספות בדף סו. בראשי העמודים: "שער היחודים". בדף סה1: "עד כאן הגיע ספר היחודים שלי"ת [=שבח לאל יתברך]".

בראש העמוד הראשון – חותמתו של רבי רפאל אבן צור האחרון אב"ד פאס.

סו דף (ועוד דפים ריקים). 18 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים במספר דפים. בלאי. מעט סימני עש. דפים וקונטרסים רופפים או מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 3.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 22.

קונטרס בכתב-יד, מתוך ספר השמות, לקסיקון בקבלה מעשית. אצוירה (מוגאדור, מרוקו), תר"ו [1846].

כתיבה מערבית נאה. טבלאות ותרשימים. לפנינו ששה דפים (כ-9 עמודים כתובים), הכוללים העתקה של התחלת החיבור (נראה שהמעתיק הפסיק את ההעתקה בעמוד האחרון).

בדף הראשון (שנכרך שלא במקומו), פתיחת החיבור עם פרטי המעתיק והשנה: "זה מקור השמות אשר העתקתי אני הצעיר המקוה רחמי יוצרו... אברהם בן סעדון דמתושבי אצוירה יע"ה והעתקתי אותו ממקור השמות שהביא החכם השלם... המקובל האלהי כמוהר"ר אליהו שפירא זלה"ה מעיר פולונייא יע"ה התחלתו בשנת שו"ש [=תר"ו] אשיש בה'... נאם הצעיר וזעיר... ע"ה אברהם בן סעדון...".

ספר השמות, הידוע גם בשם "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), שהגיע לארצות צפון אפריקה, וממנו הועתק החיבור באזורים אלה. החיד"א ב"שם הגדולים" – ב"מערכת גדולים" בערכו של רמ"ז – מונה בין חיבוריו של רמ"ז גם את "שורשי השמות" ומספר כי ראה את החיבור בכתב-יד. ב"מערכת ספרים" הוא מונה שני כתבי-יד נוספים של "שורשי השמות": האחד "בתוספת מרובה שהוסיף מהרא"ש [=מורנו הרב אליהו שפירא] מספרי קדמונים", והשני: "כ"י גדול בכמות ואיכות מחכמי המערב".

[6] דף (9 עמודים כתובים). הדפים כרוכים בבלבול (הדף הפותח נכרך שלישי). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ובלאי.

שני כרכים בכתב-יד, תשובות בהלכה מאת רבי אברהם דוד ריוח. [מרוקו, מחצית ראשונה של המאה ה-20].

העתקה מסודרת של התשובות, בכתיבה מערבית רהוטה. מתוך כרכים אלה נערך ונדפס ספר השו"ת ויען אברהם (ג'רבה תש"י), אך התשובות מופיעות לפנינו בסדר שונה מהנדפס. במספר מקומות בכתב-היד מופיעות רישומים (הוראות עריכה) מאת חתן המחבר, מו"ל הספר, רבי שמעון הכהן.

בראש אחד הכרכים מופיעה חותמת המחבר: "אברהם ריוח דומ"ץ בעי"ת זטאט".

רבי אברהם דוד ריווח (תרמ"ג-תרצ"ח), בעל "ויען אברהם" ו"לאברהם למקנה". מחכמי מרוקו. נולד בסאלי, היה תלמידו של רבי רפאל אנקווה, ונסמך לשוחט ובודק על ידי רבי שלמה בירדוגו. בתפקיד זה שימש בין השנים תרע"א-תרע"ד. לאחר מכן (בראשית שנות התר"פ) התמנה לראש ישיבה בעירו סאלי, ובמקביל שימש כסופר בית הדין וכשליח ציבור. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות העיר סטאט (זטט) שבמרוקו עד פטירתו. התשובות בכרכי השו"ת שלפנינו נכתבו בזקנותו בעיר זו.

שני כרכים. [121] דף; [105] דף. 31-32 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים ובלאי במספר דפים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בנייר דבק. כריכות חדשות.

כתב-יד, קמיעות וסגולות, תפילות, פיוטים וליקוטים שונים. [מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].

כרך הכולל דפים בכתיבות שונות. מרבית הדפים בכתיבת רבי שלמה ב"ר רפאל אבן צור, החותם בשמו פעמיים (בדף 10א ובדף 12א: "אני הכותב... שלמה אבן צור"). כפי הנראה, מספר עמודים בכתיבת בנו רבי רפאל אבן צור (האחרון; אב"ד פאס; חתימתו מופיעה בדף 43ב). במקום אחד עמוד בחתימת רבי שלמה אליהו אבן צור (הרב שאב"ץ, בן דודו של רבי שלמה אבן צור הנ"ל; דף 45ב: "...נאם הקטן עבר נרצע להצור שלמה אליהו בלא"א הח"ש... כמוהר"ר יעקב אבן צור..."). חלק מהכתיבות לא זוהו (יתכן שיש כאן גם מכתיבת רבי רפאל עובד אבן צור).

כולל: "סדר ארבע מיתות ב"ד", "סדר רחיצת המת כמו שנוהגים פה העירה פאס יע"א", "סדר הקפה שעושים על המתים" ו"סדר רחיצת המת"; קמיעות לעניינים שונים (לפרנסה, למגפה, למקשה לילד, לביטול עין הרע, ועוד), עם טבלאות ותרשימים קבליים; סגולות שונות; שאלות חלום; "מזמורים שנוהגים לומר בכל שבת מעין הפרשיות"; רשימת הזכרת נפשות של חכמי משפחת אבן צור; קטע שבראשו הכותרת "העתקתי אותה מכ"י הח' שד"ר כמוהר"ר רפאל ישראל אלייאקים נר"ו"; "מליצת מטטרון"; תפילות, פיוטים ובקשות, מליצות; ועוד.

56 דף. גודל משתנה של הדפים (גודל מירבי: 16 ס"מ). מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. כריכה חדשה.