כתב-יד, פיוטים. [מכנאס?, מרוקו, המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה מערבית רהוטה. כולל למעלה ממאה פיוטים, מחכמי ספרד ומחכמי צפון אפריקה.

בדף שלאחר העתקת הפיוטים (המסומן בעפרון: 113) רישום בעלות, מחוק בחלקו בו מוזכר רבי אהרן[?] אסודרי, ומוזכר ואף חתום: "רפאל טו'[לידאנו]".

ג-קיא, [1] דף (ועוד דפים רבים ריקים). 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קרעים ובלאי. שני דפים קרועים וחסרים בחלקם, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור מקורית, עם פגמים.

מקור:

1. אוסף משפחת אבן צור, פאס, מרוקו.

2. אוסף אביגדור (ויקטור) קלגסבלד – מרוקו, מס' 24.

ספרות: ויקטור קלגסבלד, Catalogue des manuscrits marocains de la collection Klagsbald, פריס, 1980, עמ' 52-57. ראו שם רשימה של הפיוטים.

כתב-יד, פיוטים, אגרות ומליצות, וליקוטים שונים. [מרוקו (פאס?), המאה ה-19 בקירוב].

כתיבה מערבית רהוטה. בראשי העמודים עיטור נאה (של ראשי התיבות "ב"ה").

כולל בין היתר: העתקת אגרות מספר לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור – היעב"ץ; מסכת פורים; צוואת המן (מועתקת פעמיים); פיוטים לפורים מאת רבי עמרם אלבאז, רבי יהונתן סירירו ורבי בצלאל מאנסאנו; "גדולים מעשי ה'..." – על נס הצלה בשנת תצ"ב (מועתק פעמיים); "אגרת ששלח כהה"ר מנחם מאנסאנו וקרא שמו אלוף מוסר להמו"ן כמהה"ר אליהו אותמזגין..."; "ערבית של שבת למנהג בית הכנסת של התושבים יע"א"; ועוד.

נסיונות קולמוס רבים לאורך כתב-היד.

[53] דף כתובים (ועוד דפים רבים ריקים). 14 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי דיו וכתמים כהים. בלאי וקרעים. דפים מנותקים. נתון בכריכה חדשה, עם קופסה תואמת.

שני כתבי-יד, קטעים מתוך שני ספרי תפילה, שנכתבו בצפון אפריקה:

• קונטרס בכתב-יד, חלק ממחזור ליום כפור ולראש השנה. [אלג'יר, המאה ה-18 בקירוב]. כתיבה מערבית רהוטה (אופיינית לאלג'יר). כולל את סיום תפילת ערבית לליל כפור, ותחילת תפילת שחרית ליום כפור, ומספר דפים מתפילת ראש השנה (הדפים לא כרוכים כסדרם). בסוף תפילת ערבית ליו"כ קולופון הכותב: "תם ונשלם... ע"ה מאיר גיג' יצ"ו סליט"ו אמן כן יהי רצון".

[10] דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

• קונטרס בכתב-יד, חלק מספר בקשות ופיוטים. [אלג'יר?, המאה ה-19 בקירוב]. כולל בקשות לזמנים שונים. בדף 2א: "תם ונשלם סדר החתן וכלה כתיבת ידי אני הבחור הר' אברהם עתאלי יצ"ו ס"ט".

[9] דף (אחד מהם מנותק וקרוע). 31 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קרעים ופגמים.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות אב"ד הורודנא. "הוראדנא באחו"נ" (אחורי הנהר), אב תרכ"ג [1863].

מכתב בדברי תורה שנשלח אל הגאון רבי יהושע העשיל הלוי לעווין מוולוז'ין בעל ה"עליות אליהו". בתחילת המכתב מעודד רבי אלכסנדר משה את ריה"ל להמשיך את הוצאת כתב העת "פליטת סופרים" (כתב-עת בדברי תורה שיזם ריה"ל כבר בשנת תר"ז, רק בשנת תרכ"ג הצליח להוציא את הקובץ הראשון, ובשל סיבות שונות הוא גם היה האחרון): "מאד תמהני על איחור ביאת עלי הפ"ס [הפליטת סופרים] אשר החל, מהראוי לזרז בזה לזכות הרבים, אקוה בהמשך זמן לא כביר, יראה שכר טוב בעמלו, בלי פה חנף אומר, כי פעלו עלה לגג, נגד כל מחוקקי ח"ת בעלי העתים, אשר החטיאו המטרה, ועליהו לתרופה רק פריו יתן בעתו, לחדשים יבכר, וכל אשר יעשה יצליח".

רבי אלכסנדר משה כותב לו חידושי תורה (כנראה על מנת לפרסמם בקובץ הבא): "התראיתי עם כבוד גיסו החריף מוהר"ש נ"י... והעירני לכתוב לכ"ת בארוכה הערותי על כבוד עלי הלבנון הראשונים אשר היו למראה עיני, והוא במ"ש הארז אשר בלבנון הגאבד"ק קוטנא נ"י...".

בהמשך הוא מעיר על דברי רבי שמואל סלנט שנדפסו בעתון "הלבנון" בדיני אכילת מצה (הדיון בדברי רבי שמואל סלנט שבמכתב שלפנינו, כבר נדפס בחיי רבי אלכסנדר משה בקובץ "כבוד הלבנון", בהתכתבות עם רבי שמואל סלנט – ראה תורת רבינו שמואל סלנט, ירושלים תשנ"ח, חלק ג, סימן קכח, עמ' פו-צא). בשולי המכתב לאחר החתימה מוסיף רבי אלכסנדר משה להעיר על דברים שנדפסו בקובץ ה"תבונה" של רבי ישראל סלנטר ("בעלי התבונה להגרי"ס"), בענין "עדות בשטר".

הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות (תקע"ט-תרס"ו), מגדולי דורו המפורסמים, מקברניטי היהדות החרדית בליטא, יד ימינו של רעו רבי ישראל סלנטר וממייסדי תנועת המוסר. נולד בוילנא לאביו רבי צבי "אשר היה מופלג בתורה וצדיק מפורסם, ראש המכניס-אורח בוילנא" (לקורות עיר ראסיין ורבניה, עמ' טו). עודנו ילד נתגלו כשרונותיו הברוכים ויצא שמו כ"העילוי מוילנא". תלמיד רבי אברהם אבלי פאסוועלער אב"ד ווילנא, ותלמידו המובהק של הגאון רבי הירש ברוידא בישיבה בעיר סלנט (יחד עם רעיו: רבי ישראל מסלנט, רבי שמואל סלנט ועוד). בהיותו בן שבע עשרה נתקבל לרב ביאנובה, ובהמשך עבר לכהן ברבנות הורודנא בפרבר אחורי הנהר. בשלהי שנת תרכ"ו עלה לכהן ברבנות העיר ראסיין בה ישב ארבעים שנה עד יומו האחרון (בשנת תרכ"ו בערך נתאלמן מאשת נעוריו, ובזיווג שני נשא את בת הגאון רבי יעקב בנדיטמן אב"ד בויסק "בעל זכרון יעקב", מצאצאי רבי שמואל חסיד אב"ד ראסיין). גאון מופלג בתורה ומן המשיבים הגדולים בתקופתו. שותפם של גדולי דורו בהנהגה, בטיפול בבעיות השעה של יהודי רוסיה ובביצור חומות היהדות במאבקים הרצופים על חיי הדת. בין היתר, נמנה על גדולי הדור שנקראו לפשר במחלוקת בישיבת וולוז'ין. בצעירותו נעשה מקורבו של רבי ישראל סלנטר, הושפע רבות מדרכו והיה לאחד המצדדים הגדולים בדרכו. בכך היה לסניגורה של תנועת המוסר כנגד מתנגדיה ותרם רבות להתפשטותה ולהנחלת דרך המוסר בישיבות ליטא. נחשב כיד ימינו של רבי ישראל סלנטר במפעליו הגדולים, ובמסגרת זו היה גם ממקימי כולל הפרושים בקובנה, והוציא יחד עם רבי ישראל סלנטר, החפץ חיים ורבי יצחק אלחנן ספקטור, את הקובץ "עץ פרי" (ווילנא תרמ"א), על גודל מעלת לימוד התורה ותומכיה. קובץ זה יצא במסגרת פעילותו להעלאת קרנה של תורה ושינוי היחס ללומדי תורה.

מרבית כתביו אבדו במשך השנים, בעת פטירתו השאיר אחריו חבילות של כתבים: שו"ת "אבני זכרון" על גיטין ושטרות; "אם לבינה" חידושים הגהות הש"ס; פירוש שיה"ש קהלת ותהלים"; מכל כתביו הרבים נדפסו רק הספר "אבני זכרון" מדרשותיו, שנדפס בחייו (וורשא, תרנ"ז); ועוד מספר מאמרי הלכה ומוסר אשר נתפרסמו בכתבי עת שונים. בשנת תר"ע נדפס בווילנא הספר "דברי אמת" בעילום שמו, ובו צוואתו שכתב בגיל שמונים שנה, ספר זה היה לאחד מספרי המוסר היסודיים שנדפסו בזמנו, ונדפס בימינו בסדרת "מאורי ואורות המוסר".

מכתב השו"ת שלפנינו הוא שריד לתורתו של גאון דורו, שהיה בזמנו אחד מגדולי הפוסקים בדורו. רוב המכתב שלפנינו נדפס (כנראה מתוך כתה"י שלפנינו) בליקוטים מתורת רבי אלכסנדר משה, שנדפסו ב"ספר הזכרון למרן בעל הפחד יצחק" (ירושלים, תשד"מ, עמ' תרכג-תרכה, סימן ג וסימן ד). בשנת תשס"ו נדפס בליקווד ספר "תורת רבינו אלכסנדר משה לפידות", וגם בו נדפסו תוכן שלושת הנושאים הנדונים במכתב שלפנינו.

[1] דף כפול. 20 ס"מ. שני עמודים כתובים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, קמטים וקרעים. הדבקות נייר דבק (סלוטייפ) בדף השני.

שלוש גלויות דואר, עם מכתבים מחכמי הונגריה, תלמידי ה"שבט סופר", שנשלחו אל רעם הגאון רבי דוד יודא בוים דומ"צ עיר-חדש.

• מכתב בכתב-ידו וחתימת רבי ישעיה קאליש "מורה הוראה דפה" פרשבורג, סיון תרע"ד 1914.

• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי ישראל רייך אב"ד באטורקז. [תרס"ט 1909].

• מכתב בכתב-יד וחתימת רבי קלמן גולדברגר. יאקא, תרנ"א [1891].

הגאון רבי ישעיה קאליש דומ"צ פרשבורג (תרמ"ג-תשרי תש"ה; נספה בשואה), תלמידם של ה"שבט סופר" בישיבת פרשבורג, רבי ישעיה עהרנפלד אב"ד שוראן, ה"מנחת אלעזר" אב"ד מונקאטש ורבי יצחק שמלקיש אב"ד לבוב. חתן רבי יהודה ליב פרידמן ראש בי"ד פרשבורג (תרכ"ג-תרע"ט). משנת תרע"ג דיין בפרשבורג ומרביץ תורה ב"חברת ש"ס" ובישיבת פרשבורג. לאחר פטירת רבי דוד ווסלי בשנת תש"ב, נתמנה רבי ישעיה לתפקיד ראש-המורים בפרשבורג.

הגאון רבי ישראל רייך אב"ד באטורקז (תרכ"ב-תרצ"ג), בנו של רבי יעקב קאפיל רייך אב"ד בודפסט. תלמיד ה"שבט סופר". משנת תרמ"ט אב"ד נאוואק ומשנת תרנ"ב אב"ד באטורקז. מחבר הספרים "מנחת ישראל" על מסכת עירובין, "תקנות הקהילות" ועוד ספרים. (החת"ס ותלמידיו, עמ' תקצ; חכמי הונגריה עמ' 458).

רבי קלונימוס קלמן גולדברגר (תרכ"ו בערך-נספה בשואה תש"ג), בעל "דבר אמת". תלמיד חכם מופלג מתלמידי ה"חתן סופר", ה"שבט סופר" ורבי מיכאל הופמן הדיין מפאפא. התגורר שנים רבות בעיר מולדתו יאקא, ולעת זקנותו עבר להתגורר בפרשבורג.

מקבל המכתבים,
רבי דוד יהודה בוים (תרכ"ה בערך-תרע"ח), בעל מנחת יהודה. תלמיד ה"שבט סופר" בפרשבורג ותלמיד ה"קול אריה" אב"ד ה'מאד. חתן רבי ישראל איסר'ל טויבר תלמיד ה"חתם סופר", ומשנת תרס"ח מילא את מקום חמיו כדומ"צ ומרביץ תורה בעיר חדש (נאוואמעסטא).

3 גלויות דואר. 14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.