כתב-יד, ספר זרע אהרן, חיבור שו"ת על הלכות טריפות, עם דרושים, בכתב-ידו וחתימותיו של המחבר, הגאון רבי ישעיה חנניה הכהן כ"ץ. [קאשוי, תרע"ו-תרע"ח 1916-1918 בקירוב].

בראש כתב-היד שער: "ספר זרע אהרן על ש"ע יורה דעה מן סי' כ"ט עד סימן קל"ה... ואקוה כי ספרי זה יהי' לתועלת אפילו לגדולים אשר בארץ... הק' ישעי' חנניא כ"ץ חופ"ק קאשוי יע"א". בדף שלפני השער חותמתו: "ישעי' כ"ץ חופק"ק קאשוי – Rabiber Saje Katz D. Z. Kassa".

בקטלוג קדם (מכירה 51א, תמוז תשע"ו, פריט 238) הוצג למכירה כרך נוסף של חיבור זה (המחבר מפנה אליו בדף יט2 של הספירה השנייה).

בראש כתב היד הסכמת הרב אליעזר חיים דייטש אב"ד באניהאד, מחודש אלול תרע"ו. בהסכמתו הוא כותב שגם הרב שמואל ענגל מראדאמישלע נתן את הסכמתו לספר. מתחת להסכמה "הערה מהגאון פאר הדור רבינו אליעזר חיים דייטש שליט"א... ע"ד קושיתו... על רב האי גאון זצ"ל מבוטשאטש...".

בדף נד2: "אתחיל לכתוב בדין טריפות הריאה, ל"ג בעומר ח"י אייר תרע"ו". בדפים קמח-קנ העתקת מכתב שקיבל מרבי אליעזר חיים דייטש, מתאריך כ"ו אלול תרע"ו (שלושה ימים לפני פטירתו של הרב דייטש): "...לכבוד אהובי הרב הה"ג המאוה"ג חריף ובקי כהן שדעתו יפה כש"ת מו"ה ר' ישעי' כ"ץ נ"י בעהמ"ח ספר זרע אהרן, כעת מתגורר בק"ק קאשוי יע"א...".

בדפים רכד-רכו מופיע דרוש, תחת הכותרת "בגדי כהונה" (בראשי העמודים). בשלושים הדפים האחרונים של כתב-היד מופיע מספור נפרד, ובהם מאמר ארוך (דרוש או הקדמה), הכולל גם פרטים ביוגרפיים על המחבר: "...המרחם על הבריות ריחם עלי והוציא אותי מעולם המסחר מכבלי הזמן להעמיס עול התורה והמצות על שכמי ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים..." (דף א2); "ומה גם שלא זכיתי עד עתה לזרע של קיימא, ובת יחידה [הילדה אסתר ע"ה] הי' לנו ונעדרה מאתנו בשנה השמינית לימי חייה בשנת תרנ"ה בר"ח תמוז" (דף ב1).

בדף יב2: "אעתיק כאן מה שאמרתי בדרוש לפדיון הבן בעיר קאשוי... אסרו חג שבועות שנת תרע"ה...". בדף טז1: "אביא כאן... מה שאמרתי בליל ב' דסוכות שנת תרע"ו פה קאשוי...". בדף כא1: "עוד מענין לענין דרוש מה שאמרתי שנת תרע"ד ביום ג' ראה ביום הולדת מלכינו האהוב... הקיזער פראנץ יאזעף ירום הודו וקרנו עד ביאת הגואל...". בדף כד1: "ומענין לענין אעתיק פה מה שאמרתי בשבת תשובה שנת עזר"ת פה קאשוי...". בדף כו2: "אעתיק כאן מה שאמרתי בסעודה שלישית שבת פרשת יתרו שנת עזר"ת לפ"ק פה קאשוי...". בדף 28א: "מענין לענין אעתיק מה שאמרתי בשבת תשובה שנת תרע"ח". בדף יד1: "אך שמעתי מספרים מהגאון מהר"ש סופר אב"ד דקראקא בדרשה הראשונה כשבא על הרבנות לקראקא...".

לקראת סיום (בדף כט) הוא חוזר לספר על מות בתו אסתר ומאריך על ספרו ועל הסיבה שחיבר אותו: "והנה קורא יקר בטח תשים דברתך עלי ראו הביא לנו עברי זה... מי אתה לשום במרום קנך להיות ממחברי ספרים ולהגיד לנו דברי מוסר... ואודה ולא אבוש שלא טוב אנכי ממך... ופוק חזי מה עלתה לי כי בת יחידה הילדה אסתר ע"ה היה לי ילדה אחת ולא שום בן או בת רק ילדה זו ובעוונותי המרובים גם זו לא נשארה לי בהאי עלמא רק בשנה השמינית לימי חייה נעדרה ממני... ועל דא קבכינא... שנשארתי בלי שום זרע של קיימא... ומי ירחם לאחר מאה שנים על נשמתי... לזאת שמתי נפשי בכפי יעבור עלי מה אמרתי וקבלתי עלי להיות כל ימי חיי ממזכי הרבים... וקראתי שם הספר 'זרע אהרן' כי מזרעא דאהרן קאתינא הן מצד אבי ע"ה והן מצד אמי ע"ה... ותהי' זאת נחמתי ספרי זה שלא יאבד שמי מישראל חלילה וכל מי שילמוד אפילו פעם אחת בחודש בספרי זה יהי' מגין על נשמתי שלא אפול לבאר שחת... דברי המתאבק בעפר רגלי הצדיקים והחכמים הק' ישעי' חנניא כ"ץ חונה פה קאשוי יע"א".

לאחר מכן מזכיר את אביו ואמו: "יזכר שם אבי מורי... משה שמשון כ"ץ... אמי הצנועה... מרת טויבה... נין ונכדת להגאון האלוקי מהר"ן שפירא זצלה"ה בעל מגלה עמוקות..."; ולבסוף חותם בסיפור: "ואגב אזכור מה ששמעתי מפי דודי אחי אמי הרב הישיש... ר' אברהם שאפירא הכהן שיחי' המתגורר בעיר בארטפעלד יע"א מעשה נורא מא"ז הקדוש בעל מגלה עמוקות...".

בכמה מקומות בכתב היד נראה שהמחבר התכוון להדפיס את הספר, ובדף רכב2 חתמו שני אנשים על כוונתם לרוכשו אחרי ההדפסה: "ברוך קאפפעל מטאשנאד", ו"הק' ישעי' האלצער מסילאדי."

בדף המגן שלפני השער רישום ברומנית: "ספר זה הוא סדור תפילה וישאר ברשותו של הרב כ"ץ", עליו חתום המפקד הצבאי של העיר קרולי (קראהלי), עם חותמת המפקדה הצבאית של העיר הנ"ל. יתכן והיא זה בעת כיבוש העיר קרולי במלחמת העולם הראשונה על ידי הצבא הרומני, וכפי הנראה שהה שם המחבר, לאחר שעזב את עירו קאשוי (ראו דברים שכתב בקראהלי בשנים תרע"ח ותרע"ט שמוזכרים בכרך השני של החיבור שנמכר במכירת קדם הנ"ל).

הגאון המחבר רבי ישעיה חנניה כ"ץ, מהעיר טורנא (טרנוב, פולין-גליציה). התגורר כעשרים שנה בעיר דוקלא, וכבר בשנת תרנ"ו התכתב בהלכה עם רבנים ידועים. בשו"ת זכרון צבי סימן ט' מופיעה תשובה משנת תרנ"ו שנכתבה אל "האברך המופלג והשנון... מו"ה ישעיה כ"ץ... פה עירנו דוקלא". בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמנה לרב בעיר קאשוי (קושיצה Kosice), בשנות התר"פ עבר לעיר בוקרשט, בה כיהן ברבנות "קהל יראים" (הקהילה האורתודוקסית).

[1], יז-רלה דף; א-ל דף. 20 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי. קונטרסים מנותקים. נתון בכריכה חדשה (מנותקת) וקופסה תואמת.